חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 1,201 עד 1,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 15
אף חסם שלו אינו חומר כימי, אלא פעולת־קומנדו מוצלחת. במשך שנתיים ויותר, מאז מילחמת יום־הכיפורים, סבל מכל הסימפטומים המחרידים של גמילה־מאונס.
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 17
אריק שרון, שהוביל עד עכשיו ב־5 שערים (שלושער במלחמת יום־כיפור ו־2 במילחמת־הבחירות) לפני משה דיין מינוס 3ביום ( 6בששודהימים כיפור) נאלץ לפנות מקומו ליצחק רבין, שעלה בסערה בעיקבות השלושעשרשער שכבש הישר מן הפינה לשיפוטכם(שם עמד עם מינוס 2שערים) למקום הראשון.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 29
הפעם הראשונה היתה ימים ספורים אחרי פרוץ קרבות מילחמת יום־ הכיפורים. הרצל שפיר ישב אז במישרדי המטכ״ל בתל־אביב, מתוח ומתוסכל.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 2
נראה שהחלטתם של כמה מהם נחושה להמשיך בהפגנות נגד דיין ללא הפסק עד שייאלץ, כך הם מקודם, להתפטר מתפקידו, כפי שאירע אחרי מילחמת יום־הכיפורים. ישראל, יישאר ב מי שרד ״ ה בי ט חון מנהל לישכת שר־הביטחון, חיים ישראלי, שהיה בעבר איש סודם ואמונם של דויד בן־גוריון, משה דיין ושימעון פרס, עשוי להישאר על כנו במישרד־הביטחון, ולהמשיך בתפקידו למרות שקודם־לכן נמסר כי הוא יפרוש כאשר יתמנה עזר וייצמן כשר־הביטחון.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 31
ובוודאי יש קשר בין דבריו של גור על מוסר־המילחמה לבין דבריו על בני עדות־המיזרח, שריח חריף מאד של גזענות פשוטה נודף מהם. אמרנו אחרי מילחמת יום־הכיפורים: דרושה אישיות גדודה, כעדת רמה צבאית, מוסרית, כדי לבנות את צה״ל וליצור בו מוראל חדש.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 41
אחרי השירות הצבאי עבדתי קצת כנהג אגד, והירביתי להעביר את שעות הפנאי אצל ג׳קי רונן, שם שיחקו שש־בש. ..כד ה לי ל ה הפסדת״ אבל מכאן ועד לאולמות־ההימורים הגדולים של אירופה ארוכה הדרך 7 כן, זה התחיל עם הרבה מזל. קצת אחרי מילחמת יום־כיפור, בשנת ,1973 התחילו להתגנב אלי שמועות, על זה שבעולם המהמרים על כסף רב במישחקי שש־בש.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 8
אין אדם אמיץ יותר בישראל מאשר משה דיין, ככל שהעניין נוגע ל״אומץ מבוקר״ .בפתיחת הביאוגרפיה שלו הצהיר משה דיין, כי הוא חש צורך להשיב לאמהות השכולות, שהטיחו כלפיו את המלה ״רוצח״ ,בהאשימן אותו במות בני הם במילחמת יום־הכיפורים, במילים : ״הייתי רוצה להיות תחת בניכם!
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 56
אלא שחיי־המישפחה שלו עם רעייתו האנגליה התערערו, מאחך שלא חדל לייחל להרפתקות. מילחמת יום- הכיפורים הגבירה את עירעור שיווי־מיש־קלו הנפשי, ההוא יצא שוב לדרך ההרפת קאות, שלעיתים היא נאיווית ולעיתים ער מומית, והסתבך בגרמניה עם חבורה קשו חה של ישראלים־יורדים שעסקו בסחר בסמים קשים.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 49
תרגום דשיימותיו ״מלחמה ומצור בסיפרות היש ראלית ()1977—1976״ ,ישיבה הוא מגסה לפענח את המגמות בסיפרות העברית שלאחר מילחמת יום־הכיפורים, תוך שהוא מצטט כמינהגו!את עצמו ברוב להג, שער.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 48
השלב השלישי במהפך המצרי נפתח, למעשה, במילחמת יום־הכיפורים, ובעיק- בות הצלחת צליחת תעלת-סואץ.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 29
.״ אולם גולדה מאיר היתד, ראש־ממשלה במשך חמש שנים — חמש השנים הקשות ביותר של מדינת־ישראל. במהלך חמש שנים אלה היתד, מילחמת יום־הכיפורים. לעברה של גולדה מאיר הוטחו אז האשמות כבדות בצד דיברי-נאצה.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 29
כיוון שחזר לכהן כמזכיר סיעת המרכז החופשי בכנסת, לא קראו לו לשירות מילואים אלא כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים. הוא נשלח אז ככתב במחנה לחזית הדרום.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 48
לבני-אדם חיים משובה הרבה יותר הרגשתם שלהם. במילחמת יום־הכיפורים נחל צה״ל ניצחון כביר, בת נאים קשים.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 7
הצבא שעורר את התפעלותם של כל המומחים הצבאיים בעולם ב- מילחמת יום־הכיפורים, כאשר הפך מפלה לניצחון, עורר אצלם הפעם השתוממות.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 3
״ ונא לא לשכוח, שהמרחק בין ירושלים ומעלה־האדומים הוא עניין של קצת יותר מעשרים דקות נסיעה. אריאלה היא זו שמייד אחרי מילחמת יום־הכיפורים הצטרפה אל תנועתו של עורך־הדין הימני־קיצוני מקריית־ארבע,׳ אלייקים העצני, זעקה חמס, הפגינה, ידתה אבנים רגליים על השולחן מ או ח ר יו ת ר, כשחבריה התמרמרו על שלא הלכה עד הסוף עם המשימה ש אמורה היתה להציל את האומה מאימת עסקנית רבדל בכנס צעירי חרות לשנות, להזיז, לנער — ״נשבר לי!
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 56
כתב־הבוררות חזה מראש מצב בו ייבצר מד״ר רוטנש־ * * ספרת צי פי שביט :״אני לא * /יודעת מתי התחיל הרומן ביני ובין הילדים. ההופעה הראשונה היתה במילחמת יום־הכיפורים. הופעתי לפני הילדים בצוותא.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 53
פשוט סרט־תעמולה, שנעשה זמן קצר אחרי מילחמת יום־הכיפורים, כדי להציגו בחרל (לכן נעשה באנגלית) ולאסוף תרומות לארץ של העניים.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 66
חשבתי שגח״ל סגורה מדי ולא יכול להיות אלטרנטיבה למערך. עובדה, אחרי מילחמת יום־הכיפורים, עם ישראל בחר במערך שנית, וזה היה בעיני דבר משונה מאוד.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 26
.״ גם זה מתאים מאוד לסלאנג הנאצי. חנן פורת, שנפצע במילחמת־יום־הכיפורים במבואות איסמאעיליה, מייצג בין ראשי המחנה הימני־לאומני־דתי את האקטיביזם המילחמתי הקיצוני ביותר.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 6
לדיברי חוגים אלה, נוצר עתה שוב מצב כפי שהיה קיים לפני מילחמת יום־הכיפורים, כאשר שר־הביטחון משה דיין שימש למעשה כרמטכ״ל-על, ונתן במישרין פקודות לדדגי־הפיקוד הבינוניים והנמוכים של צה״ל.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 42
סוף עונת האלבומי ם בבוקר יום הלחימה השני או השלישי של מילחמת יום־הכיפורים שידר מאמור התעלה, מקו אוגדת־־שרון, העיתונאי מיכה שגריר, שהיה הראשון לתאר זוועותיה של מילחמה זו.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 18
כאשר התמוטט מעמדם של גולדה ודיין, בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים, חיפשו הכל אדם חדש, שלא יהיה מזוהה עם הכישלונות.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 48
ברמי, יליד תוניסיה, הוא פצוע מילחמת יום־הכיפורים (בקרב על החווה הסינית) ולשעבר שוער הפועל שדרות, הזוכר בריוק את שמות עשר בנותיו, לפי הסדר והגיל; דורית 14 זיווה 13 סימונה 12 לימור ( ;)11 רחל 10 ימית 7לילך 5סיוון ()3 והתאומות אושרית ואורלי (.)2 כם בארץ הילד לדגם המקומי של חוליו איגלסיאם כששומעים בימים האחרונים מעל גלי האתר את השוער הרצל קביליו שר את שיר הפרידה שלו ממכבי יפו לירושלים הלכת, אי־אפשר שלא להיזכר בזמר הספרדי הפופולארי חוליו איגלסיאס.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 37
מקור טעות ספרותית למאגר הכישרונות הצעירים והמבטיחים של הסיפורת הישראלית נכנס מישקה בן־דויד, בסיפרו המרתק חיילים שמחים* ,שהיה שירטוט אישי מרגש מעולמם של לוחמי דור * משה( מי שקה) בן־ דויד -חיי לי ם שמחים; סו פ ר דד ם ט מי ב ס קי גם האומנהג גם הקטינה מילחמת יום־הכיפורים, שירטוט שהעיד על כישרונו הסיפרותי העמוק של בן־דויד.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 50
היא טוענת בראיונות שאבא שלי הוא בן ,64 ושאמא שלו שלחה כשמיצה את הרכבת ואת התענוגות שיכלה לספק לו, עבר הלמוט לעבוד כטבח ראשי במיכרה־פחם ענק בגרמניה, כשהוא אחראי על ארוחותיהם של 22 אלף איש. ״יום אחר, אחרי מילחמת יום־ הכיפורים, אני מקבל טלפון ממישהו שאני לא מכיר, והוא מספר לי שהבת שלי, פנינה, נהרגה נמילחמה.
