חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 1,451 עד 1,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 12
בשנת 1973 ביטל המינהל את העיסקה. המכה האחרונה היתה מילחמת יום- הכיפורים, שגרמה הורדת המכירות למינימום.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 11
על־כל־פנים — בשנים שקידמו למילחמת יום־הכיפורים היה משיה דיין הסמכות האופרטיביות העליונה בצה״ל.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 12
התנועה הציבורית הסטיכית, חסרת־המנ־היגות וחסרת המטרות המגובשות, שניזונה מניפוץ החלום הישראלי ומהתיסכול הלאו מי בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים, התמקדה שוב במשה דיין. אלא שהפעם היא תבעה לסלקו.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 16
על אחת כמה וכמה יפה הדבר כאשר מדובר בצר,״ל אחרי מילחמת יום־הכיפורים. הדרך הסבירה ביו תר למינוי רמטכ״ל בימים אלה היתה לבדוק מה הן הדרי שות שהרמטכ״ל החדש שימונה לצה״ל חייב לענות עליהן• מלבד כל התכונות שהרמטכ״ל והכישורים האחרים, ברור החדש חייב למלא שלושה תנאים: ׳• כושר פיתוח קונצפציה חדשה ל- צה״ל, שתענה על התנאים החדשים, הפוליטיים והצבאיים, שנו צרו בזירה ועל- פיה תיבנה עוצמתו של צה״ל בשנים הקרובות.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 15
למרות זאת, גדל מיספרם של חברי ה־אירגון ׳לאחר מילחמת יום־הכיפורים והוא ׳מגיע עתה ל״ 20 אלף.
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 16
היה זה האלוף אריאל (״אריק״) שרון, שפרץ את הסכר לראשונה, בימים הרא שונים שאחרי מילחמת יום־הכיפורים, כאשר בראיונות שהעניק לעתונאי־חוץ ושפורסמו מבלי שעברו את ביקורת הצנזורה, מתח ביקורת גלויה, נוקבת וחריפה ביותר על הפיקוד העליון של צה״ל, בישל הצורה בה נוהלה המיל׳חמה.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 14
מיסמך גלילי״) אשד פירסומה גרם, לדברי אנוואר אל־סאדאת עצמו, להחלטתו לפתוח במילחמת יום־הכיפורים. יגאל אלון, שהיה השד הראשון אשר רץ לבקר ול־.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 6
העובדה שחמישטרה התעוררה לפעולה רק שלושה חודשים גילויי העולם הזה, יש בה או לי כדי להחניף לנו, אבל היא משאירה שאלה אחת פתוחה: האם אין חמיש- טרה מזניחה יוז מו ת דו מו ת גם בתחומים אחרים, שה אמצעים העומדים לרשות עיתון דוגמת העולם הזה אינם מספיקים כדי לחשוף את המתרחש בהם ן ,) 1918 היתה יוז מ ה א חרי ...שום מאורע לא איפיין את השנה החולפת, כמו מילחמת יום־הכיפורים. האיש האחראי לה, משד׳ דיין, חייב להיות איש־השנה.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 19
דוגמא קלאסית לכך הוא מה שאירע ערב מילחמת יום־הכיפורים. כיום אין זה סוד עוד שבידי קברניטי המדינה היה כל המידע הדרוש כדי להתריע ולהזהיר רני כי ציבור הסטודנטים חייב לראות בחומרה את הניסיון לסנן את האינפורמציה המגיעה אליו מעל דפי איפסילון.״ חשש מפני פירפום.
גליון 1928 (14 באוגוסט 1974), עמוד 30
הספקתי ללבוש בגדים אזרחיים רק שלושה חודשים מאז סיימתי שירות מילואים רצוף בן חמישה חודשים שתחילתו במילחמת יום־הכיפורים, כאשר שוב נקראתי לשירות.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 11
בהרצאה, מאלפת על נושא ״ההפתעה״ ,שעוד נשוב אליה, קבע בר־לב מפורשות, כי ״ישנה רתיעה מן ההכרה, שכל (ההדגשה במקור) מה שקרה במילחמת יום־כיפור, קרה בגלל ההפתעה. יש התולים את הקולר בתפיסת־לחימה ובהערכות מוטעות של צה״ל !
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 17
הגיב על כך העיתונאי גירעון רייכר כנראה שב- מילחמת יום־הכיפורים היתה לגורודיש נזלת.״ 91 מיקרה בלתי־נעים אירע למבקר־המדינה ארנסט נכנצאל.
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 6
הוא מתאר את השיטה באמצעותה הרדים צה״ל את הכתבים הצבאיים, שלא יכלו לכן למלא את חובתם ערב מילחמת יום־הכיפורים. והנה, כאילו שום דבר לא קרה.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 30
״אני הייתי בצבא מפקד־טנק. עברו עלי במילחמת יום-הכיפורים דברים נוראים, אבל לפחד כמו שפחדתי באותם רגעים, לא פחדתי אף פעם בזמן המילחמה.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 6
התמורה שעוברת ישראל, אחרי מילחמת העשרה ברמאדאן או מילחמת יום- הכיפורים, כמו שקוראים לה בישראל, היא תמורה המצרה את כוונות ההתפשטות הציוניות ואת כל דיעותיה ואמונותיה השטניות להתפשט.
גליון 2042 (20 באוקטובר 1976), עמוד 5
האם מישהו עוד זוכר בכלל את האליל האחרון, שהצורה שבה גמר את חייו לאחר מילחמת יום- הכיפורים מזכירה בדיוק את הצורה שבה חיסלו קצינים גבוהים במצרים אחרי מילחמת , 1967 או כפי שמתו ״מיתה חטופה״ מאה קצינים בקרמלין !
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 17
במילהמה האחרונה עדיין נותר בצה״ל המון חרמ״ש — יותר מאשר חי״ר ״רגיל״ (כלומר, צנחנים, גולני ויחידות נוספות מקטגוריה זו) — אכל חלקו בלחימה היה אפסי, או פחות. אחת התגליות הגדולות של מילחמת יום־הכיפורים היתה, כאמור, שהתגליות הגדולות של המילחמות הקודמות, כגון כל־יכולתיו של הטנק וביטול חשיבות החי״ר, לא היו, לאמיתו של דבר, אלא שגיאות חמורות.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 47
״העם הזה הוא מלכודת לעצמו״ כמו במפתח של סיפור בלשי, מתנהל המונולוג של גבריאל ארדיטי בשליש האחרון של הרומן, והוא פותר את חידת היעלמו במילחמת יום־הכיפורים. מסתבר כי עם פרוץ המילחמה התייצב גבריאל לצבא: ״״,למי אני יכול להביא כבר תועלת במילחמה הזאת?
גליון 2051 (22 בדצמבר 1976), עמוד 12
מכתבים (המשך מעמוד )11 סביב צליחת תעלת־סואץ במילחמת יום- הכיפורים. הוויכוח הזה בין רב־אלוף (מיל ).חיים בר-לב ואלוף (מיל ).אריאל שרון, היה ומינו יותר ויכוח פוליטי מאשר צבאי.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 36
.״ תלונות דתיים• ענף מישטר ומיש־מעת החליט להוציא את ההוראה, שכבר עכשיו מעוררת התמרמרות רבה ביו חיי לים, אחרי שקבוצה של דתיים קיצוניים, שהתגייסה לצבא במיסגרת הרפורמה לגיוס חיילים, שעד לפני מילחמת יום־הכיפורים לא גוייסו לצבא, נתקלה בתופעה.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 2
ה מו ״ ל: ה עו לםהזהכע ״ מ. אחרי מילחמת יום־הכיפורים נשאל תי, בסימפוזיון שנערך מטעם אגודת־העיתונאים, מהי הערכתי לגבי מידת־האחר־יות של העיתונות הישראלית לאסון ש קרה.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 36
על פיהם מתעצבת המדיניות המעשית, בדבר הקצאת כוח־האדם וחלוקתו בין מרכיביו השונים של אלמנט הרגלים ב כוחות היבשה של צה״ל (ולא רק שם, כמובן). כך, בשדות-הקרב של מילחמת יום־ הכיפורים לא יכול היה צה״ל להציב כמות ,גדולה יותר של יחידות ועוצבות חיר״מ — כלומר, חי״ר ממשי, לפי הגדרות צה״ל עצמו — מפני שבחר, במודע, לבנות את כל עוצמת חיר״מ-המילואים על הבסיס הבזבזני והצר של ה״חי״ר אדום״ (הצנ חנים) ,תחת שיבנה אותה על פי הגישה היעילה לא־פחות אך הניצולית ורחבת״ הבסיס יותר, של ה״חי״ר החום״.
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 19
אכן, ראוי חיל־הרגלים של צה״ל, על כל סוגיו וצו רותיו, שייאמר על חלקו במילחמת יום־הכיפורים, כי ״מעולם לא עשו כה רבים, כה טובים, בשעות כה קרי טיות, כה מעט.״ לא ייאמן הדבר, שכזאת יקרה דווקא בצבא, ר,־שרוי כל העת במצב של כוננות למילחמה, היוצא מ״סיבוב״ אחד אל הבא אחריו׳ וביניהם מבלה תקופות ארובות של ״התשות״ או ״ביטחון שוטף״ פעיל.
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 21
״ השבוע נתבשרה המדינה כי הדור החדש ביותר — זה שגדל בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים — הוא שמן־זית זך. סקר מדעי מטעם המכון למחקר חברתי־שימושי, המוסד רב־היוקרה ביותר בתחום זה, העלה כי ״המילחמה באוקטובר 1973 לא היתד -רעידת־אדמה.״ היא לא השפיעה במאומה על הדור הצעיר.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 47
יזהר וגם צילו, חנוך ברטוב, מתעלמים מעובדת כישלונו של דור תש״ח להנהיג את המדינה למענה הקיז את דמו, ובכישלונו הביא עלינו את המילחמות, עד מילחמת יום־הכיפורים. ברטוב מציג מבלי דעת את ״ארונות המתים״ שהוא ובני דורו נושאים על כתפיהם, תוך פליטה מתמדת של מליצות עקרות שאין בכוחן להתמודד עם שאלת ״הישראלי כיהודי״ או עם כל שאלה אחרת המנסרת בחלל עולמנו.
