גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

הוא השתחרר מהצבא חודש וחצי
לפני מילחמת יום־הכיפורים. בתחילת
שנת 1974 הוא קיבל את רישיון
עריכת־הדין שלו ופתח מישרד ב־קיראון.
.החלטתי לפתוח שם, כי בתל־אביב
ישנם מישרדים רבים, ובקרייה
אני מוכר ומקובל.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

^ 4מימצאים
^ כאובים
ך* יסוריו של טיירו מחזקים את
^ הטענות שהשמיע העולם הזה
(המשך בעמוד )64
מילחמת יום־כיפורים .״התחלתי
בהפגנות־הזדהות עם מוטי אשכנזי, ואז
הייתי ברשימת ר״ץ.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מילחמה כזאת עלולה להביא לאולטימטום גרעיני סובייטי, לשיגור ״מתנדבים״
סובייטיים, לאזעקה גרעינית סובייטית אשר תעלה בחומרתה על זו שהוכרז עליה
לקראת סוף מילחמת יום־הכיפורים.
לצורך מילחמה כזאת זקוקה ישראל למיטריה גרעינית
ולמיטריה מדינית, לאספקת־נשק ולסיוע כלכלי.
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

זו נמשכה עד שגירש
אנוור אל־סאדאת את היועצים הסובייטים
מארצו, ופתח במילחמת יום־
הכיפורים.
מדוע החליטו הסובייטים
ליצור עתה מצב כזה בגבול
הסורי?
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

כאשר הוחלט להפגיז את אירביד, כתגובה
על פיגוע, החליטה הממשלה לא רק על עצם ההפגזה,
אלא גם על מיספר הפגזים — ארבעה בדיוק.
מילחמת יום־הכיפורים היתד, שוב מילחמה במידבר
הריק.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

ודא
א בי ט ל, שנפל ביום התשיעי למילחמת
יום־הכיפורים, כאשר פיקד על פלוגת
שיריון ברמת־הגולן.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כא שר
גולדה מאיר השיבה את פניו ריקם,
בבוז האווילי שהיה אופייני לה, פתח אל־סאדאת
במילחמת יום־הכיפורים. הישגו
בשלב הראשון של המילחמה העניק לו
ממדים של אישיות עולמית.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אך מכחינה אחרת, הם מצויים עתה כמצכ
שכו היה נתון אנוור אד־סאדאת כתום מילחמת
יום־הכיפורים.
הוא יכול להרשות זאת לעצמו, כי הוא
נשאר ככיירות מכלי לכדוה, מפני שחירף שם
את נפשו והתחלק שם יום־יום כסיכלות חייליו
(כניגוד למנחם כגין, אגב) ,ומפני שאין איש
כעולם הערכי כולו הזכאי עתה לפקפק כאומץ־
ליכו האישי והלאומי.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

מסךה חו ד
מילחמה ושלום ־־י
רציחתו של הנשיא המצרי אמור אל
סאדאת ב־ 6באוקטובר , 1981 ביום ה שנה
השמיני למילחמת יום־הכיפורים, סג רה
מעגל מרתק בחיי אישיות דגולה זו.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא משוכנע, שאילו עמד בדגוריון
בראש הממשלה במילחמת יום־הכיפורים, לא
היינו מופתעים. כשעבד במוסד הכיר את
בן־גוריון, וזה היה מקים על הרגליים את כולם,
גם בגלל הסיבה הקטנה ביותר.
גליון 2397 (10 באוגוסט 1983), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

חיבר ביוגרפיה
על הרמטכ״ל המנוח דויד (.דדו׳)
אלעזר בשם דדו 4 ,שנה ועוד 20
יום, על חלקו במילחמת יום־
הכיפורים. מתגורר בתל־אביב.
התארסה רחל (.רוחק׳ה״)
שפירא, בתו בת ה־ 18 של ח״ב אגודת
ישראל אברהם שפירא, בעל
שטיחי כרמל.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אף אחד מהם לא טיפל בליקויים
החמורים, שהתגלו כבר במילחמת יום־
הכיפורים. אף אחד מהם לא כפה על
צה״ל רמטכ״ל חזק המוכן והמסוגל
לחולל בו מהפכה.
גליון 2545 (11 ביוני 1986), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

קודם כדובר צה״ל, בתקופה הקשה של
מילחמת יום־הכיפורים ואחריה. משם לקח
אותו ראש־הממשלה רביו כדי שיהיה לו
מזכיר צבאי וכשעזב רביו נשאר פווץ להיות
עוזר צבאי לראש־הממשלה מנחם בגין.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הבה נתאר לעצמנו את המצב ששרר בשעות
הראשונות של מילחמת יום־הכיפורים, כאשר משה
דיין היה היסטרי ודיבר על.חורבן בית שלישי״
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

מאז ,1970 מילחמת־ההתשה, היתה נקודת־מיפנה,
ואחריה באה מילחמת יום־הכיפורים, וא־חר־כך
מילחמת שלום־הגליל או לבנון, אם את
רוצה, וכולם עוברים לסדר היום.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

יש אומרים: רבץ היה רמטכ״ל
בעצמו, ועל כן אין הוא רוצה להתערב
בעניינים שצריכים להיות מסורים בידי
הרמטכ״ל.
יש אומרים: אחרי מילחמת יום־
הכיפורים קבע דוח ועדת־אגרנט
שהרמטכ״ל אחראי למחדלים.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

סיפר בוכמן:
אומנם לא הייתי אף פעם חייל
במילחמות של ישראל, אבל אין חג
ואין מילחמה שלא באתי בגללם
לארץ.
במילחמת יום־הכיפורים, כשפורסם
שקוראים לתת תרומות־דס לתל־השומר,
נסעתי לשם עם גילה.
גליון 2546 (18 ביוני 1986), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

הסיפרות
הישראלית התפתחה הרחק־הרחק מאורח־חיים זה
והמגע המאקסימאלי עימו שהיא מסוגלת להפגין
הוא שטחי ורופף כמגעו של ה״מאהב״ של א״ב
יהושע(העורק מחזית מילחמת יום־הכיפורים אל
עיר המיקלט של העדה החרדית בירושלים) או
כזה המתמחש בעיטורי הדיקוראציה השכונתית־הירושלמית,
שמעלה לפנינו חיים באר בשיריו
וברומאן שלו, נוצות.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הפלת המטוס הלובי בסיני ב־ 1973 קדמה
למחדלים הנוראים של מילחמת יום־הכיפורים.
מיבצע־אנטבה קדם למילחמת־ליטאני הכושלת
של .1978 הפצצת הכור העיראקי ב־ 1981 קדמה
למילחמת־הלבנון הרת־האסונות, שבה נחשפו
ליקויים צבאיים מדהימים.
גליון 2501 (7 באוגוסט 1985), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אני חושב שהבעיה הגדולה באותה תקופה
היתה שהיינו יוצאים כל שלושה חודשים הביתה,
שבת אחת כל שלושה חודשים. זה היה מייד אחרי
מילחמת יום־הכיפורים. כשאתה בא פעם
בשלושה חודשים לשבת, אתה לא מדבר על
כלום, רק חורפ.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

מבחינות רבות מאוד דומה מעמדו
של אש״ף ז כיום למעמד הסוכנות היהודית
ב־. 1946
הסוכנות היתה אז גוף מדיני, שעמד בראש
ני חייב להכניס כאן נימה אישית, מפני
\ £שפעמיים מילאתי תפקיד מסויים לקידום
התהליך שאותו באה הצעת־החוק לעצור בכוח
האלימות המישפטית.
בשלהי מילחמת יום־הכיפורים פתחתי
במגע הראשון של יהודי-ישראלי-
ציוני עם נציג בכיר של אש׳׳ף.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

שיראו לי ציבור־עובדים במדינה שיכול
להיקרא לעבודה בחג, בשבת ובחול, בלי שיאמר
״לא רוצה!״ במילחמת יום־הכיפורים אנחנו הצלנו
את המדינה.
התדמית שלנו אינה נכונה, ונעשה עוול
לציבור־עובדים יעיל ובעל מוסר־עבודה הכי־גבוה
שיש במדינה — וזה טבוע בנפשו
הקואופרטיבית, להבדיל מכל ציבור־העובדים
שיש בסקטור הציבורי או הפרטי, שלא השקיע
שום דבר ומותר לי לומר שהוא סוחט, והציבור
שלנו מקריב גם את הונו וגם את אונן.
גליון 2445 (11 ביולי 1984), עמוד 67
טקסט · תמונה · PDF

היו תקופות שבהן אפילו
אכלו כמעט את כל חסכונותיהם. אחרי
מילחמת יום־הכיפורים למשל, לא
מצאו עבודה במשך שנה שלמה.
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בכל זאת,
למושג ״קו נר־לב׳ יש ערך רגשי עבורו.
15 שנים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, המילחמה שנ ה נפרץ
קו־הביצורים שנקרא על שמו, די נאיזכור המושג ״קו נר־לב״ כדי
להזיז משהו אצל האיש המבוקר הזה.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

סחתנטת ש ה אר ת
י פני 15 שנים נערכה בעיר בולוניה ועידה למען השלום
) הישראלי־ערבי, במאמץ נואש למנוע את מילחמת יום־
הכיפורים. ידענו שאם לא יחול שינוי, תהיה המילחמה בלתי־נמנעת
— אם כי לא ידענו, כמובן, תאריה
היתה זאת הוועידה הגדולה הראשונה שבה השתתפו מישלחות
רישמיות של כוחות־שלום ישראליים וערביים, והיא הוכנה על־ידי
המארחים האיטלקים — ראשי כל המיפלגות — בקפדנות
רבה.