חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 4

,גיוס פ רו פי לי נ מוכי ם גיוס בעלי הפרופילים הנמוכים לצה׳׳ל, בו הוחל אחרי מילחמת יום־הכיפורים התגלה ככישלון ובתקופה האחרונה נערכת סלקציה חמורה ביותר, הקרובה יותר לקריטריונים של הגיוס שהיו קיימים לפני מילחמת־יום־הכיפורים. … המדובר הוא בעיקר בצעירים בעלי עבר פלילי, בעיות נפשיות ורקע חברתי וסביבתי שעד למילחמת יום־הכיפורים לא היה נהוג לגייסם לצבא.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 14

עד אז חייבת מדינת־ישראל להשלים את קו הביצורים החדש ההולך ומוקם ברמת־הגולן ושנועד למנוע מהסורים לחזור ולבצע את מה שעשו ביומיים הראשונים למילחמת יום־הכיפורים: תפיסת חלקה הארי של רמת־הגולן ואיום ישיר מקרוב על יישובי הגליל־העליון וביקעת הירדן. במילחמת יום־הכיפורים עמד בין הצבא הסורי לבין מדינת־ישראל, קו מוצבים דליל, שלא היה בו כדי לחסום את שיטפון השיריון הסורי. … והתואר הוא חומה בצורה, הבנוייה ממערכת מורכבת ומסושל מוצבים חדעפת קילומטרים של תעלות אנטי- שים, טנקיות חדשות, שטחים נרחבים הזרועים אלפי מוקשים נגד רכב ואדם, רשת חדשה של כבישים ודרכי גישה, המשנים את נופה של רמודהגולן בצורה שגם אלה שלחמו בה במילחמת יום־הכיפורים יתקשו לזהותה. התבצרות נירחבת ך* מו כמה שקדם להקמת קו בר־לב ** על תעלת־סואץ אחרי מילחמת ששת־הימים, כך גם הפעם, היתר, זו החלטה מדינית שהביאה להקמת קו הביצורים החדש.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 36

אשתו זרקה אותו מהבית מבלי לאפשר לו לראות את שני ילדיו, שאחד מהם קרוי על־שם אחיו, יעקב, שנהרג במילחמת יום־הכיפורים. בכל פעם שיעבץ מזכיר את בנו הוא פורץ בבכי. … במיל• חמת ששת־הימים נלחם בשורות ההנדסה הקרבית, ובמילחמת יום־הכיפורים נלחם בחרמון. שבועיים אחרי תחילת המילחמה הודיעו לו שאחיו נהרג• .כבר בגיל צעיר אחי ואני הגענו למסקנה שההורים הפקירו אותנו, והאשמה העיקרית שלנו הופנתה לאבא, שהיה עיתונאי בכיר פנייה לאבא אני פוגה ל אגי, ליאון יעבץ, מב ת-ים. … חצי שנה בלבד החזיק שם מעמד. אחרי שאחיו נהרג במילחמת יום־הכיפורים עבר לאילת. שם שהה במשך שלוש שנים.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 35

העימות בין שני האלופים התחדש אחרי הדחתו של רב־אלוף אלעזר בתום מיל- חמת יום־הכיפורים. טליק ראה את עצמו מועמד לתפקיד הרמטכ״ל, אבל מוטה היה אז חביבה של גולדה מאיר. … לשביעות-רצון זו לא היה, כך הסתבר, כיסוי במציאות. מוטה קיבל אחרי מילחמת יום־הכיפורים צבא שבור. אחרי רעידת האדמה זעק צה״ל למהפך גדול, לשינוי מוחלט של הרוח, למהפכה בבניין- הכוחות ותורת־הלחימה.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 32

גם תת־אלוף נתקה ניר וגם תת־אלוף אריה קרן שימשו כמפקדי חטיבות באוגדת האלוף אברהם (״ברן״) אדן במילחמת יום*הכיפורים. שניהם ניהלו קרבות גבורה עקובים מדם במילחמה זו וזכו לשבחים על אומץ־ליבם ועל תושייתם בקרב. … בתפקיד זה נפצע בפעם נוספת במילחמת יום־הכיפורים, הומלץ לקבל את עיטור־המופת, אד בניגוד למה שהתפרסם אודותיו בעיתונים כאילו קיבל עיטור זה וכן את אות העוז, טרם זכה בהם. … אתה פיק- דת על הכוח בכישרון ובאומץ־לב...״ מיכתבו של ברן, שנכתב אחרי מילחמת־יום־הכיפורים, הוא למעשה המלצה להענקת אות העוז לנתקה.
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 7

.״ (הנדון, העולם הזה ,)2003 הוא מבקר את שלושת המנהיגים נותני־הטון החשובים שלפני מילחמת יום־הכיפורים ! גולדה, גלילי ודיין. אשר לביקורת נגד גולדה וגלילי, אני מסכים לחלקה. … אורי אבנרי מעריך ומכנה את דיין ב תואר נכבד של ״הלא-יוצלח המונומנטא לי ביותר״ ,או ״מדינאי עתיר-ביזיונות, והוגה־דיעות שכל מילה שיצאה מפיו הופ רכה על-ידי המציאות״ .כן הוא מאשים את זזברי-הכנסת, את הטלוויזיה ואת מר בית עם ישראל, בסגידה לאליל שדמותו ורעיונותיו נופצו במילחמת יום־הכיפורים. זאת, מחד. מאידך, כתבי וצלמי העולם הזה צרו על משה דיין על כל צעד ושעל, וכל מילה שנשמעה מפיו הפכה כותרת מצולמת ורע- שנית.
גליון 1932 (11 בספטמבר 1974), עמוד 17

.״ נכי חמש מיל־חמות: מילחמת־הש״חרור עצמה, מילחמת קדש, מילחמת ששת־חימים, מילחימת־ההתשה, מילחמת יום־הכיפורים ונכי פעולות התגמול, היו חברים באירגון, אשר אפילו שמו הצביע על העדיפות שניתנה בו לנכי מילחמת השיחרור. … הם ידעו כי הולצברג מגיע, תמיד בליוויית שימחה והמולה לבתי־החולים שלהם, מביא מתנות לפצועים, שהתקיימה מ״ספד חודשים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, קוצר השם, ומילחמת השיח- דור הוסרה ממנו• וכאן חטאו משני השם לאמת.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 3

הקו, שהפך לסמל הביטחון־העצמי המופרז של מדינת־ישראל, מנהיגיה ואלופיה אחרי מילחמת ששת־הימים, היה לדעת פרשנים צבאיים ומומחים ביטחוניים רבים, אחד הגורמים לכישלונו של צה״ל ב־חזית־הדרום בימים הראשונים למילחמת יום־הכיפורים. הוא היה ביטוי לתפיסה צבאית כושלת וקיצרת־רואי. … אבל מה שהיה צריך להיות אחד הלקחים הראשונים של מילחמת יום־הכיפורים — שאץ לטאטא חילוקי־דיעות וויכוחים ב נושאים ביטחוניים אל מתחת לשטיח ולהס תיר אותם מעיני העם, שרובו ככולו הוא חלק מהצבא — לא נלמד עד עצם היום הזה. … היתה זו הכתבה שוקו־חלב, שהציגה בפני הקוראים את דמותה המייוחדת במינה של דנה עלי בת ה־ .22 הכתבה זכתה, .מוצגת־־ככורה עלי כרטיס־ביקור לחברה מה יגידו ותיקי מפא״י 7 של מי שהיה רמטכ״ל צד,״ל בין השנים , 1968—1971 רב־אלוף חיים בר־לב, לא החל אחרי מילחמת יום*הכיפורים, עם התמוטטות הקו והתיאוריות הצבאיות ש ייצג.
גליון 1903 (20 בפברואר 1974), עמוד 14

נוכח הגלים הגואים ועולים של דעת־הקהל התובעת את התפטרותו מתפקידו סשר־זהביטחון בשל אחריותו המיגיסטריא־לית למחדלי מילחמת יום־הכיפורים, חש דיין כי המשך מעמדו בממשלה נתון בסכנה• הוא יצא למיתקפת־גגד במאמץ לב לום את הסערה הציבורית הרוגשת ורותחת נגדו. … היה זה הפרוטוקול של פגישת דיין עם עורכי העתונים היומיים, שנערכה ביום הרביעי למילחמת יום-הכיפורים, יום שלישי. ה־ 9באוקטובר .1973 הוא התפרסם בכל עתיוניד, היומיים של ישראל, תוך הסבר מפורש ומלא מדוע נמסר לפירסום דווקא עתה. כתב מעריב :״הפגישה החסויה שערך שר-הביטחון ביום הרביעי של המילחמה רע ל דיין: סו די טו ב ל דיין: לא סו די ביטחון כסחורה חד הרגעים הדרמתיים והאנושיים ביותר של מילחמת יום הכיפורים, היה ביום הרביעי למילחמח, בעת פגישה שקיים מפקד חיל־האוויר, האלוף בנימץ פלד, עם עורבי העיתונים היומיים.
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 28

רק עבודת המחקר, נשמת חייו של איש-המדע, נמנעת עתה ממנו. מה שאירע כמדינת-ישראל מאז מילחמת יום־הכיפורים, באילו הצדיק את בל ה־תיזות והתיאוריות אותן השמיע פרופסור ליבוביץ כרכים ובהן חזה חזות קשה לגבי הצפוי לעם ולמדינה. … האם כך עצמך היא לא חוללה שום שינוי ץ בי עצמי לא הישתנד. דבר בעקביות מילחמית יום־ הכיפורים, כשם שלא ד,ישתנה אצל אף אחד אחר. … כל מה שקרה — היה רוגז על כך שהתחילה המלחמתית בעקבות מילחימת יום הכיפורים לא היתר, כל כך איי־יאיי־איי.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 11

מי שהתעקש טל סיפוח שארם־איל־שייך, לא הבין שאפשר לנתק א ת הדרך לישראל כ מיצר כאכ־אל־מנדב, בפי שאכן קרה כ מילחמת יום־־הכיפורים. וייתכן שזילזל כערכים עד פדי כד, שלא האמין שתימן תפעל בתיאום עם מצריים. … • האם נבדקו סידורי־הביטחון האפשריים על־ידי מוסד מוסמך מאז מילחמת ששת־הימים ועד מילחמת יום־הכיפורים ! מעולם לא הוקם צוות מוסמך של מומחים צבאיים, מדיניים ומישפטיים בדי להכין מחקרים לעומק על האפ שרויות ה שונות והמתוח• ׳ הדבר ייתכן, אך אינו רצוי. … כדי להתגבר עליהם, תהיה המדינה זקוקה לכוחות צב איים* בתקופה זו שלטה התפיסה הפרימיטיבית של דיין, גלילי וגולדה, שהשתמשו בסיסמאות של ביטחון כהסוואה למגמה של התפשטות, התנחלות וסיפוח. גישה זו הפכה את מילחמת יום־הכיפורים לבלתי-נמנעת* . סידורי-ביטחון, היוצרים מרחב-אתראה ומרחב־הגנה, גודמי-הרתעה וחיזוק כושר-ההגנה של ישראל, יהוו בלי ספק חלק חשוב בכל הסדר־שלום כולל — ויאי־הטיפול בנושא זה גם כעת הוא מחדל שלא יסולח.
גליון 1951 (28 בינואר 1975), עמוד 6

״ נראה לנו, שהמחדלים הנוראים שקדמו למילחמת יום־הכיפורים ו נמשכו בימים הראשונים של המיל- חמה, הולכים ומיטשטשים ונשכחים. … כוונתנו היתה למקד מחאה, ולמנוע הטיית אוזן, למי שאמר לפני מילחמת יום הכיפורים :״בעשר ה שנים הקרובות ישארו גבולות ישראל קפואים בקוויהם הנוכחיים, אף לא תתחולל מילחמח גדולה נוספת (״מעריב״ .)24.7.73 רגישותנו ודאגתנו למתרחש בישראל, מנחים אותנו במעשינו, כאזרחי המדינה שביטחונה, עתידה ומוסריו- תה יקרים לנו, תובעים אנו שיוקם, ללא דיחוי נוסף, גוף שיפוטי בעל סמכות רחבה, לחקור ולפסוק מי הם ומה חלקם של האחראיים בדרג המדיני והביטחוני להידרדרות הממושכת, שגרמה למחדלי מילחמת יום־ הכיפורים.












