חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1896 (3 בינואר 1973), עמוד 4

כזכור, עמד המאבק על מינויו של מוטי הוד ל- מנכ״ל התעשיה, במוקד ההתענינות הציבורית ערב מילחמת יום־הכיפורים. בעקבות לחצו של שר־הבי- טחון משה דיין להתפטרותו של עורך־הדין מיכאל פירון, כדי שהוד יתפוס את מקומו, איים מנכ״ל ה- תעשיה האווירית, אל שווימר, להתפטר והיה צפוי משבר בין עובדי התעשיה. … שרמן עזב את תפקידו באל־על לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, כדי לעזור לאל שווימר, מנכ״ל התעשייה האווירית במערכת ההסברה שלו נגד מינויו של האלוף (מיל ).מרדכי הוד.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 19

היא הטביעה א ת חו תמתה על ה ת קופ ה כול ה. שיאה היה מי לחמת יום־הכיפורים. חוששני שיהיה זה פס ק-דין חמור מאוד. … המאורעות כ תובי ם בדברי־הימים: תוכנית־רוג׳רס ( )9.12.69 וד חיי תהה מו חלטת על-ידי ממשלת-ישראל ; הצעת השלום של הנשיא אנוור אל״ס אדא ת לגונאר יא- רינג ( )15.2.71 והת שובה ה שלילית ה מו חלטת של השג ריר יוסף תקוע 26.2.71ד חיי תהה מו חלטת של יוז מ ת ה מ לן חו סיין 15.3.72 מי לחמת יום־הכיפורים 6.10.73חלקה של ישראל בפיצוץ ועידת־השלום ב- ז׳נבה (דצמבר .) 1973 וב מ קבי ל: תנופת ה ה תנ חלו ת בכל ה שטחים שנכ בשו ב מי לחמת ששת״הימים ; הה תנגדו ת ה מו חל ט ת לה כרה בעצם קיו מו של העם הפלס טיני ; הזילזול ה מו ח לט ברצונם וביכול ת ם של הערבים להא בק ל ה חזר ת א ד מו תי ה ם ; ה חבל ה ב הז מנ תו של נחו ם גולדמן לקא- היר ; מרד ה שמיניסטים ; ה מ חדלי ם המדיניים, הפסי כולוגיים והצבאיים הנוראים שהובילו לשואה של יום- — מה היו סי מני םנשאה גולדה בעו מס האח ריו ת למאורעות ש־הובילו ל מי לחמת יום־הכיפורים, היא שילמה עבורו מחיר כבד.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 13

החשבון מאחורי הודעה זו היה חשבון פשוט: אם ועדת־אגרנט תבקר. אותו על אחריותו למחדלי מילחמת יום־הכיפורים, לא יהיה עליו להסיק את המסקנות ולהתפטר מתפקיד שר־יהביטחון, כיוון שלא יהיה שר־הביטחון. … חיים } ) בר־לב, הרמטכ״ל לשעבר של צה״ל הוא אומנם אישיות המשרה ביטחון ורגיעה, אבל הוא מעורב יותר מדי בוויכוחים על מה שאירע בצה״ל בשנים האחרונות ועל חלקו למחדלי מלחמת יום־הכיפורים. אלמוגי אומנם יכול להיות מקובל הן על אנשי דיין והן על צמרת המערך, אבל במדינה כישראל כבר נקבעה הלכה ששר־הביטחון חייב להיות מומחה לענייני צבא, וזאת בשעה שאיש אינו מעלה על דעתו, למשל, ששר־הבריאות חייב להיות רופא.
גליון 1903 (20 בפברואר 1974), עמוד 12

״ ך* סיסמות הנישאות בכל הפגנה הן 1 1סימן־היכר לרוחה ולטיב האנשים ה הסיגנון של דור מילחמת יום-הכיפורים. כי מבין 3000 עד 5000 המפגינים׳ שמילאו את מיגרש-החנייה עד גדותיו, קרוב ל־ 9070 היו שייכים לדור זה — סטודנטים, חברי־קיבוצים, הרבה צעירות, ולא מעט צעירים שנראו כאילו חזרו זה עתה משי- רות־מילואים באפריקה. … הכנים, שנמשך שלושה ימים רצופים, היה הראשון שדן בלקחי מילחמת יום כיפור מבחינה צבאית. השבוע הגיש ח״כ יוסף שריד את ה שאילתה הבאה: ״נודע לי, כי קצין בכיר עמד בכנס קצינים על מידת האחריות המחייב את המופקדים על מערכת הבטחון למישגים ול ליקויים שנתגלו בצה״ל בזמן מלחמת יום־ הכיפורים ועל הסקת המסקנות הנובעות מאחריות זו.
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 72

האמן בן ה־ 33 חווה הרבה חוויות ואכזבות בחיים, שגרמו לו לעשות את מה שעשה, ולבחור בצעצועי פלסטיק של ילדים לשמש חלק ממרכיבי ציוריו התלת־ממדיים. לפני מלחמת יום־הכיפורים, הודות למילגה שקיבל מקרך התרבות ישואל־אמריקה, ועקב פרשת אהבה שהסתיימה באופן טראגי בתאונת- דרכים, החליט לעזוב הכל, ולנסוע לארצות־הברית ללמוד.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 8

התייעצנו אף עם עורך־הדין צבי א׳ פומרוק, היועץ המישפטי שלנו, ואף דעתו היא שבנסיבות הקיימות, אין לראות במישחק הבינגו עבירה על החוק, בייחוד שמישחק זה כאמור אינו חורג מגדר שעשוע או בידור, כמצויין בסעיף )2( 6לחוק לתיקון דיני העונשין (מיש- חקים אסורים, הגרלות והימורים) תשכ״ד—.1964 סא״ל (מיל ).עזרא ריין־ -מנהל האגודה למש החייל, תל־אביב תגובת הפרקליטה עכשיו ו.ם בצרפתית ״המחדל ־ מט 0קק1) 1 רכ המכר הישראלי על מלחמת יום הכיפורים. הקדמה מאת ז׳וזף קסל (מאקדמיה הצרפתית) שהיה גם לרב מכר בצרפת פריס.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 25

היום, הגנרלים שלהם מאשימים זה את זה. ״בכל פעם שיש אזכרה לחללי מילחמת יום־הכיפורים — משה דיין בורח מהארץ. מאז 73׳ הוא לא מעז להתקרב לבית־הקברות.״** משה מלינצקי חי את המילחמה כאילו הסתיימה רק אמש. … ״למה לא עשו את זה כמה שנים לפני מלחמת יום- כיפור? שנים קודבדלכן פנו לגולדה שלנו, אך היא ׳לא האמינה׳ לערבים.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 12

על מה מדברים ז על בית ה משוגעים במיקרוקוסמוס ועל בית-השימוש כמאקרוקוסמוס, על רוצח שחצה את הגבול ועורר בעיה מצפונית תיאורטית ועל מלחמת יום הכיפורים כמשבר ערכים, על הנסיעה באוטובוס כ- פורגטוריום ועל קארטר האדם ופורד הידיד וחוקי-הבית-המשו- תף והפילוסופיה של חקר הלשון, וכמובן, על מצבו של היוצר כיהודי וכיצד לחיות בעולם של גויים.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 52

לבטיו של ויקטור פרנקל הם גם לבטיו של בל אמן המנסה להשפיע כאופן ויזואלי על קהלו, ולהביא אותם לחשיפה ריגשית ומודעות עצמית, על ידי דימויים המערערים את תחושת הסיפוק העצמי בחלום קולקטיבי המנוגד למציאות חיצונית... ״אחרי מלחמת יום הכיפורים, בתיעוד על האווירה דאז ובקריאת תגר על פולחנים ספרטאניים לוקאליים, יצרתי סידרה של תחריטים, ואחר בף ציורים גדולי מידה בהם השתמשתי כדימוי של הרחם כמטחנת ״שלא במו באידיליה פאסטורלית שהיא חלק מהמיתוס שגדלתי עמו, הרחם אינו טיפלט נוסטלגי, מקום מחסה כחלום, אלא כעצם מקום אימתני נעדר בל חסד במציאות באן...
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 36

אלא שלכל דבר יש סוף, וכשצה״ל כבר החליט, בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים, שגם האדון פיק יכול לתרום למאמץ הלאומי, הוא הצליח לשכנע את שילטונות־הגיוס שיאפשרו לו שירות בתנאים מיוחדים, דהיינו עם רע- מת־שיער פרועה, בגדים אזרחיים וכר. … כאות להש־תתפותי במילחמה זו הוענק לי אות מיל- חמת יום־הכיפורים. הוא תלוי אצלי על הקיר. ש\ שן שלטסטר מחירכלפו 7ז גו ר ״בקשר לדירה המפוארת, היא בכלל לא שלי. … למזמיניםכל } הפוסטריםמחק ־ בדוחד 9וול ״ י 1במ 7ך ם 47 ול יו שירות בזימוה ^ יק לא הודה במיכתבו כי מעולם לא שירת בצה״ל, מילבד התקופה בה עשה טירונות. הוא כתב כי שירת במיל- חמת יום־הכיפורים אך שכח לציין כי שירת כזמר.
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 26

גורדון היא אשתו של ד״ר מילטון גורדון, הרופא הראשי של אגף התעופה האזרחית במישרד־התחבורה, שעלה ארצה אחר שבא לישראל כרופא תעופתי מתנדב בימי מילחמת יום־ הכיפורים. מזכיר המזכיר נקבע לזקן הסגל הדיפלומטי בוושינגטון, הרוזן וילהלם וכט־מייסטר ,62 ,שגריר שוודיה במקום, בזכות היותו בעל שנות השרות הרב ביותר ( )12 בין השגרירים הזרים בבירה האמריקאית, אחר שובו למולדתו של זקן־הסגל הקודם, שגריר ברית־המועצות אנטולי דוברינין, אחר 24 שנים בוושינגטון. … רובינשטיין, אב לשניים (בת ובן) ובכור שלושת בניו של הקבלן התל־אביבי אהרון רובנישטיין, החל את דרכו בפוליטיקה כאיש־מחאה לאחר מלחמת יום־הכיפורים, היה ממיסדי התנועה־הדמוקרטית לשינוי (ד״ש) ,שמ״ 15 חבריה בכנסת־המהפך של 1977 נותרו עתה, במסגרת שינוי, שניים בלבד (רובינשטיין והח״ב מרדכי וירשובסקי).













