חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 4

קרוב לחמש שנים אחרי שהוועדה, ש מונתה בידי הממשלה אחרי מילחמת יום- הכיפורים כדי לחקור אם ומה היו המח דלים שקדמו למילחמד. … הספר השני, העומד לראות אור בק רוב, הוא סיפרו של האלוף (מיל ).אברהם (״ברן״) אדן, מי שהיה מפקד־אוגדה בחזית הדרום במילחמת יום־הכיפורים. שני הספרים האלה, המבוססים גם על חומר צבאי ומודיעיגי שהיד, חסוי עד לתקופה האחרונה, מאירים כמה מהנוש אים והפרשיות, שבדקה ועדת־אגרנט, ב אור שונה לחלוטין מכפי שהואר בעיני חמשת חבריה (השופטים העליונים שימעון אגרנט ומשה לנדוי, מבקרחהמדינה יצחק נבנצאל ורבי-ד,אלופים במילואים יגאל ידין וחיים לסקוב) .יתר על כן: החומר הכלול בהם מהווה כתב־האשמה חריף ונו קב נגד הוועדה, צורת התייחסותה לבעיות, אופי חקירתה ומסקנותיה.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 21

.״ (המעלות ממעמקים, סיפרו של הרב עמיטל על מילחמת יום־הכיפורים). קו מנ דו קו ק ן* גוך השני שממנו מורכב הגרעין הפנימי -של גוש ( | אמונים נמצא בישיבת מרכז הרב בירושלים. … מרוצה ביגלל קיצור תקופת־האימזנים, ובני־הישיבה היו מאושרים על •שאינם מבזבזים עוד את זמנם. במילחמת יום־הכיפורים, ומילחמת־ההתשה אחריה, הם התגלו כלוחמים מעולים, ובעלי מוטיבציה לאומית חזקה.
גליון 2074 (1 ביוני 1977), עמוד 21

במשך ישבע שנים — מאז היום השביעי של מילחמת ששת־הימים ועד אחרי מילחמת יום־הכיפורים — רימה משה דיין את העולם כולו ביחס לכוונות האמיתיות של ממשלתו לגבי השטחים שנכבשו. … זה *הלך מצויין, במשך שבע שנים. התוצאה היתה, כמובן, מילחמת יום־הכיפורים, על מחדליה והרוניה. מייד למחרת המילחמה היה דיין מוכן להתחיל הכל מחדש, להרוויח עוד שבע שנים עד למילחמה הבאה, וחוזר חלילה.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 36

הכתבה גוללה את סיפורם של שני תתי־אלופים במילואים — אריה קרן ונתקה ניר — שהיו מפקדי חטי׳ בות שיריון באוגדה אחת במילחמת יום־ הכיפורים, ועתה הם לוחמים זה בזה במאבק בו הועלו האשמות על מסעי טירור והפחדה וניצול לרעה של שמו של צה״ל. … • אז מה מגיע כחור כמוך לרצות לנהל עיר כזאת ץ אחרי מילחמת יום־הכיפורים נשלחתי לקודם פיקוד ומטה בארצות־הברית.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 17

אריאל שרון ( )1977 ומיכתבו של שימחה איליך עליו באותה השנה ,לאדם הזה אין כל רגשות אנושיים את העדיף במילחמת־יום־הכיפורים .מילחמות־ היהודים״ על המילחמה במצרים כבר בימי־המילחמה הראשונים. … ,הסוסה והשלום,, ^ מ רו תהתד מי ת הציבורית של מצביא /בעל חושים נדירים בנושא הצבאי־מדיני, נכשל שרון בהערכת הסיכוי למילחמת־יום־ הכיפורים. שבועיים לפגי פרוץ מילחמה זו, י -־ ב־ ,20.9.1973 דיווח הארץ על אסיפת־בחירות שבה השתתף שרון, שמספר ימים קודם לכן פרש מצה״ל.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 38

אחרי הצעת־השלום הראשונה של אנוור אל־סאדאת, ב־ 1971׳ באו הפרופסורים המלומדים והסבירו כי אל־סאדאת מאחז את עינינו, מפני שהוא משתמש במילה ״סלאם״ ,ולא !במילה ״צולח״ .לפני מילחמת יום־הכיפורים היו פרופסורים מוכנים להישבע כי אין טעם ביוזמת־׳שלום ישראלית, מפני שכל הערבים הם אנטי-שמים על יפי טיבעם ודתם. … לפני שלושה שבועות פירסם שבועון זה גילוי היסטורי מדהים. חקירתנו גילתה כי בשיא מילחמת יום־הכיפורים הגיש פלד, אז מפקד יחיל־האוויר, תביעה אולטימטיבית לממשלת גולדה מאיר : להשיג מייד הפסקת־אש, בכל מחיר.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 28

התארגנות זו היתה פועל יוצא מריגשות התיסכול והחרדה שאחרי מילחמת יום- הכיפורים. באחת ההפגנות הראשונות של גוש־אמונים, הטיף יואל בן־נון לצאת נגד ממשלתו של יצחק רביו, כשם שיצאו היהודים נגד השילטון הבריטי הזר שהיה בארץ. אוסף הביטויים העזים של בן־נון וחבריו אחרי מילחמת יום־הכיפורים כלל את מרכיבי החרדה שבעיקבות התבוסה.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 38

ישראל מוכנה לסגת מאי- לא אך זור התעלה (יולי משארם־אל־שייח׳. ,19/3שלושה חודשים לפ ני מילחמת יום־הכיפורים, שש שנים לפני חתימת חוזה״השלום, תשע שנים לפגי החזרת שארית־סיני, עד המילימטר האחרון). … לכן יש להקים את ימ־ת ואת שדות.״ (דצמבר ,1973 חודשיים אחרי מילחמת יום־ הכיפורים). ״על ישראל להחליט כבר עכשיו כי לא תהיה נסיגה משארם־אל־שייח׳ ומפיתחת־רפיח, ולנהל במשך ארבע השנים הבאות את מדיניותה — בעיקר בענייני התנה לות — לפי החלטה זו( .ספטמבר ,1976 שנה לפני ביקורו של אנוור אל־סאדאת).
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 65

.״ הצהרה שכמו מעידה על עמדתו של הנשיא המצרי, ערב ה״מומג־טום״ — הצהרה, שלו היו מאזינים לה נכונה בישראל, עשויה היתד, לחסוך את מ חיר הדמים של מילחמת יום־הכיפורים. זמן לא רב אחרי מילחמת יום־הכיפורים, ב־ 18 במרץ , 1974 אמר אל־סאדאת :״הוכח כישלונו של רעיון הגבולות הבטוחים ב דרד של השתלטות על שטחי אדמה בכוח.״ בהמשך מוסיף הנשיא המצרי על דבר : ״אפשרות לפתיחת תקופה חדשה של ש לום...״ יותר משנה מאוחר יותר, אמר אל־סא־דאת בראיון לעיתון אל־נהאר הביירותי : ״עלינו לקדם את תהליד השלום כדי שלא נחזור למצב של לא־שלום ולא־מילחמה, מצב שאנו דוחים אותו...״ שער שלישי בקובץ, דרך השלום — המהפך ותוצאותיו 1979—1977 נפתח בקטע מתוך נאומו של אל־סאדאת בפרלמנט ה־ כה אותי חזק!
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 16

מתוך הערכה רבה ליכולת החשיבה וה כתיבה של העורך של העולם הזה, אורי אבנרי, ומתוך התבססות על הכתבה ״ה השמדה שלא היתד,״ (העולם הזה )1815 הזכורה לטוב, הייתי מעוניין לראותכם מתמודדים תחת כותרת דומה, שונה או שווה לנ״ל — בהתייחס למילחמת יום־ הכיפורים. בהזדמנות זו הרשוני להתעניין בגורלו של הפרשן הצבאי בנימין עמידרור, שלפתע ״נעלם מן השטח״ .משוכנע אני שאינני בן־יחיד המחזיק בדיעה שעמידרור עשה עבודה מצויינת בסידרת כתבותיו המאל פות.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 40

לאנשי אותה קבוצה מופלאה, המורכבת מידידים של הנופלים וממספר אלמנות אשר התגברו טוב יותר מחברותיהן על אסמן, עד כדי כך שנרתמו בעצמן לעזור במיבצע, יש כמה מטרות בטיפול המתמיד, באירגון האירועים שימחה ומנית אילנה מוהליבר, צעירה ירושלמית תוססת שבעלה נפל ב־מילחמת יום־הכיפורים, רוקדת עם אחד הצנחנים שליוו את קבוצת אלמנות החייל, ואשר אירגנו את בילוי החג בסדום למאה הנשים.













