גליון 1897 (9 בינואר 1974), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

כן הוברר כי דלת
המועדון היתד, פתוחה, לא נפרצה, וכי
צה״ל
נכי צה״ל
כאתר ת״רות
בבית לווינשטיין ברעננה מאושפזים
פצועי צה״ל שנפגעו בראשם במלחמת
יום־הכיפורים* .כולם סובלים מפגיעה במוח,
נמצאים בשלבי החלמה שונים.
גליון 1998 (17 בדצמבר 1975), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

.84 בשר מאודה עם ירקות שונים! .89
מאלופי מילחמת יום־הכיפורים (כינוי)!
.90 חיתכי לשניים!
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

על כך ירקוני עצמו :״ביקשתי להקים
מיפעל מוכר בבאר־שבע, לפני מילחמת
יום־הכיפורים. מישרד-הביטחון דחה את
הבקשה.
גליון 1957 (5 במרץ 1975), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

מאוחר יותר, ימים ספורים לפני פרוץ
מילחמת יום־הכיפורים, ביקש שדמן שוב
לעזוב את בן־ארי, באורח זמני, כדי
לעזור לידידו הוותיק אל שווימר, שיצא
אז לקרב גלוי כנגד מינויו של האלוף
(מיל ).מרדכי הוד כיו״ר מועצת המנהלים
של התעשייה האווירית.
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

״התחלנו לצלם ביום שישי,״ סיפרה
עדנה ,״בשבת פרצה מילחמת יום־הכיפורים.
מיד היה ברור לנו שכל התיזה של הסרט
שלנו אינה נכונה.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

כמקדם
הפטריוטיות של פועלי התחזוקה כהכרת ״אל־על״ .מעניין כמיוחד
לשים לכ שאהכת המולדת של הפועלים שואפת אל האפס כעיתות
שכיתה, אך מגיעה לרמה של ״גכורה לאומית״ כעיתות משכר. כולטת
הדוגמא של מילחמת יום־כיפור, כה מראה העקומה על פטריוטיות
כשיעור מקסימאלי, לעומת הירידה הדראסטית שחלה כעת השכיתה
שלאחריה.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

מאז החל מתלונן
על כאבי־ראש עזים, ולטענת מישפה תו
ההל מגיב בעצבנות מופרזת. במילחמת
יום־הכיפורים גויים גבי לצבא, שידת
,חמישה חודשים.
גליון 1932 (11 בספטמבר 1974), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

נתן כראנד, ניו־יורק, ארה״ב
איש השנה תשפז״ז
פרקליט תמיר
איש השנה תשט׳׳ז
נשיא מצריים עבד אל־נאצר
אנשי השנה
מתבקש כי אישיות שהייתה קשורה ל־מילחמת
יום־הכיפורים תיבחר על ידכם
כאיש־השגה.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

ב־ 19 בנובמבר
1975 מסר אברהם משאט עדות במישטרה,
ובה נאמר :״מאז מילחמת. יום הכיפורים
מתיישבים אצלנו בבית־הקפד.
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

** ל ככד, צילו של ״מיבצע יונתן״ באנטבה, מרחף
על חיל-הרגלים של צח״ל ומאיים לחנוק באיבם את
הניצנים הראשונים והמהוססים של התזוזה, אשר החלד,
לאחר מילחמת יום־הכיפורים ובעיקבותיה, מן הטפל
והמישני אל העיקרי והראשוני — מן הפשיטות, התגמול
ומיבצעי ג׳יימס בונד, אל הנסיון להתרכז ולעסוק, בראש
ובראשונה, בתפקידיו הייעודיים של החי״ר במילחמה
ובשדזדהקרב ״הרגילים״.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

.״
81 כשדנו בעיתונו החדש
של משה דיין, את מי לקבל
כעורך המדור הסאטירי של
העיתון, התערב דיין ואמר:
״תקחו את מי שאתם רוצים,
אבל לא את יותי גפן ״.יותי,
הוא יונתן גפן, הוא בן-
אחותו של דיין, ואחד ממותיחי־הביקורת
החריפים ביותר עליו
מאז מיליחמת יום־הכיפורים.
׳ 8אגב דיין: בביקורו האחרון
באוסטרליה, הגיעו מדי
פעם ישראלים, הנמצאים בביקור
באוסטרליה, לשמוע את
הרצאותיו.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הינתן פרם לאנשים ש עברו
על החוק?
הנני אב לבן שנפל בחזית במילחמת
יום־הכיפורים. אני תושב רמת-גן מזה
העו ל ם הז ה 2100
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

• מה היתה תגובת הסיפרות
המצרית דל מילחמת יופחהכיפו־דים
כפי שקרה מאז מות אל־נאצר, התגבר
הקו הביקורתי של הסופרים, ונמשכה החזרה
לריאליזם. וכאשר הביאה מילחמת
יום־הכיפורים את התשובה לרחשי הלב
הסיפרותיים והתרבותיים, אותה הציפייה
שהביע הסופר סולימאן פיאד בסיפורו על
החייל קטוע הרגליים• ממילחמת 1967המצפה
למילחמה של כבוד — הרי המיל-
חמה של 1973 נתנה להם את המילחמדד
של-כבוד
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לסכנת נביאי״חשקר, המלווים את התרבות האנושית
מקידמת-דנא, חיו ערים דווקא חכמי ישראל הקד
•וסף דוריאל
(כותב המאמר הוא מחברו של התזכיר,
שבו הוזהרה ישראל מאסוך ביטחוני מתקרב
— חודשיים לפני מילחמת יום•
הכיפורים. פירטי תזכיר זה הופיעו, מאוחר
יותיר, בספר ״הביטחון הלאומי של
ישראל״).
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

לצורך הבחירות אף שוחרר
בסוף מילחמת יום־הכיפורים משירות־המי-
לואים שלו, שבו שימש בתפקיד סגן־מפקד
גדוד צנחנים.
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

מעטי־
חי־ז :73 שותף 1011
ף• מילחמת יום־הכיפורים היה חיל־הרגלים של
4צה״ל שותף זוטר־מאד לטנקים, ואבר מדולדל ב־
״צוות־הקרב״ הרב־חילי, בכל הרמות, בשתי החזיתות,
במיגננה כמו במיתקפה.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

מאז הקפיצה האדירה של מחירי־הנפט,
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, הפכה סעודיה
מעצמה חשובה במישור הערבי ובמישור העולמי כאחד.
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

בשיחתו עם כתב העולם
הזה הסביר כי הגיע לארץ ״במטוס הראשון
אותו יכולתי לתפוס,״ אבל זה היה
מאוחר מדי. במילחמת יום הכיפורים היה
פת בן ,40 אך אז היה כבר חבר־כנסת ולא
גויס.
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

בגין לא ישכח לאריק לעולם את העובדה
שנהג לדווח לו ישירות על מהלכי
מילחמת יום־הכיפורים מחדר־המילחמה
שלו בחזית. יחסו אליו גובל במיסטיקה,
כשאריק מסמל בעיניו את דמות האדם
הישראלי החדש, כפי שבגין היה רוצה
לאותו: לוחם וגיבור־מילחמה.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

כרוכה בהם,
למרות הסבירות הגבוהה שיתחוללו.
ערב מילחמת יום־הכיפורים התכונן צה״ל
למילחמה העומדת לפרוץ.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

.״
81 חבר־הכנסת אסף יגו־רי
ביקש לדחות את ישיבת-
הכנסת המיוחדת, שהתקיימה
בשבוע שעבר, מכיוון שהיה
זה יום־זיכרון לנופלי מילחמת
יום־הכיפורים. הישיבה לא נדחתה,
אך יגורי לא ויתר על
השתתפותו באזכרה, שנערכה
בבית־הקברות בקריית־שאול
לרב־סרן איי ל שחם, בנו של
ידידו, אלוף־מישנה (מיל׳)
זאם (״זוניק״) שחם, שנפל
ברמת־הגולן.
!
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

החלום הטוב הופרע על־ידי פחדם של
הערבים, למראה ״הרכבת האווירית הגדו לה
ביותר בהיסטוריה,״ שהובילה נשק
וציוד צבאי מארצות־הברית לישראל,
בשלהי מילחמת יום־הכיפורים. המלך ה סעודי
פייסל, שהיה נרגז, אבל וחפוי־ראש,
בעיקבות הניצחון הישראלי, העביר
מסר לנשיא ארצות־הברית דאז, ריצ׳ארד
ניכסון.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 71
טקסט · תמונה · PDF

081 0111
103
זוהי סיסמתו של דני ברק(מימין)
שג״האן סאואת התנערה מהמצאותיו
המקורות להקלת חייהם של הפגועים
ה קו ססשב 313
* וסף* הוא נכה מילחמת יום־הכיפורים,
7קטוע שתי ידיים. הוא משתמש בפרו-
טזות בעלות שני ווי־מתכת בקצותיהן.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

אט־אט
התגלו כישרונותיה, והיא החלה עובדת
בהפקות ובכתבות־רדיו.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, כשהגל
לחייהם המשותפים, והשניים נפרדו ואחר־כך
התגרשו, ללא שערוריות, כשני אנשים
מבוגרים, כאשר הראלה היא זו המכוונת
והקובעת את הסימון התרבותי.
גליון 2183 (4 ביולי 1979), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF

בתעודה זו
יכלו תושבי עזה, שלמעשה אין להם כל
דרכון, לצאת ולעבוד בארצות־ערב.
בשנים הראשונות אחרי מילחמת יום-
הכיפורים קלטה העיר את רוב בוגרי
האוניברסיטות, עד שהגיעה לרווייה.