חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 890 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 35
הוא אף התעניין ברכישת מיבנה מתאים ליד כיכר המדינה. אולם מלחמת ששת־הימים הרתיעה אותו — והוא הקים את הסניף הנוסף שלו — נוסף לסניפים בלונדון, פאריס וניו־יורק, בלוס אנג׳לם במקום בתל־אביב.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 20
בישראל הופרכה אימרה זו מיסודה. עובדה: מלחמת ששת־הימים הו־ ך 1 1 ! 1 1 4 1 1 | 1היא ללא ספק חלוצ ת דוג מנ | מקפלת מיצנחים בצה״ל, היתו מסחריות ובסרטי קולנוע ישראליים.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 20
אלה היה מצומצם ביותר, ונסיון האמריקאים בוויאט־נאם לא יכול היה לעזור לטייסי ישראל. עד שבא העימות הגדול במלחמת ששת הימים. הסיכום: אין שום ידיעה ודאית על הפלתו של אף מסוס ישראלי אחד על־ידי טיל סאס .2ואילו מאז מלחמת ששת הימים הופל רק מטוס ישראלי אחד על־ידי טיל כזד — ,דווקא פייפר איטי.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 10
כדי לשמור על אמינות העקרון הזה יצא צה״ל למלחמת־ששת־הימים. חייבים להפגין את כוח־ההרתעה גם לגבי פעולות־טירור לסוגיהן, וככלל זה פעולות־חטיפה. • אם לא תבוא פעולת־תגמול ישראלית, מותאמת למיל,רה המסויים הזה, תגבר העזתם של אירגוני-הטירור. … אבל הוא היווה נשק מכריע ב״מלחמות היהודים״ המתנהלות מאז מלחמת־ששת־הימים. אשכור הכריע * מן קצר אחרי חטיפת המטוס עמדו ב!
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 19
בניגוד לעמדתה המוצהרת בעבר כי ״לא תסכים לעולם לשום עיסקת חליפין עם סוריה,״ נאלצה ממשלת ישראל לכרוך את שחרורם של הארבעה בעיסקת חבילה עם מצרים וסוריה, לפיה הוחזרו: <• לסוריה — שני טייסים שנחתו עם מטוסי המיג 17 שלהם בשדה התעופה של בצת באוגוסט 5 : 1968 אנשי מודיעין סוריים שנתפסו ברמת־הגולן לפני מספר חדשים; 6אזרחים סוריים, חלקם חבלנים, שנתפסו אחרי שהסתננו לישראל מאז מלחמת ששת־הימים. • למצרים — סיים סוחוי, רב־סרן על ה מטוס ומקבלים ב ת שו או ת את שני החטופים, פרופסור שלמה סמואליב וסאלח מועלם, אשר י שבו בכלא הסורי קרוב ל־ססו ימים, תוך בידוד כמעט מוחלט ובתנאים שהוגדרו כבלתי־אנו שיים לגמרי. … נביל סעיד, שמטוסו הופל בסיני; 6חיי־לים מצריים שנשארו בגדה המערבית אח־ רי המלחמה, התחפשו לאזרחים וניסו לעבור את הגבול לירדן; 28 דייגים מצריים; 7 ^ א היה זה היחס המספרי בין מספר /המשוחררים הישראלים לערבים, שהעמיד את ממשלת ישראל במצב של נסיגה. במלחמת ששת־הימים היה היחס המספרי בין השבויים שהוחזרו בידי ישראל לאלה שהוחזרו מארצות־ערב גדול פי כמה.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 16
לא נפתרה בספר של אבנרי תעלומת אישיותו של לוץ עצמו: יתרה מזו, אבנרי שוכח בכלל להצביע על העובדה הבולטת העיקרית — שפרם ובן־גוריון צדקו. מלחמת ששת־הימים הוכיחה, כי הראל טעה לחלוטין בהערכת חשיבותם של המדענים הגרמניים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 31
אמנות גאה להציג לתושבי תל־אביב והסביבה הסרט הממלכ תי הרא שון הסיפור המקיף על מלחמת ששת הימים בהשתתנות מנקד׳ המעוכה ביבשה, ניס ובאויו הופק ע״י רשות הסרטים במשרד ראש הממשלה ודלבר צה״ל בשעות9.30 ,7.00 ,4.30 : תרגום אנגלי וצרפתי בגוף הסרט 5במחקיזם 3.60 2.8$ 2.?
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 6
וכדי להקל עליו ועל כל חבריו שהשתחררו מאז מלחמת ששת הימים (או שישתחררו השנה) ,מציעה לבם קופת חולים לאומית ביטוח בריאות בתנאים שלא היו דוגמתם: שלושה חודשי ביטוח בריאות חינם, הנחה של ארבעים אחוז בשאר חודשי השנה הראשונה הורי החייל יהנו מתנאי הנחה של עשרים וחמישה אחוזים לאורך השנה.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 14
את ירושלים ואת השטחים ואנחנו גם מחפשים הש* חדש שאנחנו רוצים להקליט בעתיד הקרוב, שיר שנו השלום ומילותיו תהיינה בשתי השפות — גם ק ערבית. כאשר רצינו לבוא ארצה, ערב מלחמת־ששת־הימים שיר בעברית וערכית *ץ נחנו חושבים שהגיעה השעדרלשי׳ם \ £ק ץ לצביעות כלפינו ולראות את הדב־ריס כמו שהם.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 12
את פני הקצין אפשר היה לזהות: הם עיטרו את שער גליון לייף על מלחמת ששת־הימים. זהו אלוף־מישנה שמואל, מפקד הכוח (המשך בעמוד )24
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 17
.״ יוסי חיוו, מלצר מתל-אביב :״הדבר הראשון שאעשה זה לנסוע לשחק קלפים בקאהיר. מייד אחרי מלחמת ששת-הימים יצאתי לשחק קלפים עם הערבים בגדה ובירושלים.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 6
הערבים עוט- דים על דעתם וה־יהודים גם כן. שלוש שנים אחרי מלחמת ששת־הימים ואין שינוי! אף על פי שישנו דבר אחד שיכול לעזור: היישות הפלסטינית.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 22
י לא האיט את הקצב: עתה, מש־ —ייו -י *ייייייי 4י ^ ״יי יתד! זו מלחמת ששת־הימים שהזכירה ן | לראלף שמקומו בישראל. … מדיניותה של ממשלת ישראל, אחרי מלחמת ששת־הימים, היתד, מעין מלכודת מדינית שהמוצא היחיד ממנה הוא מלחמה חדשה, בלא שתקדם לה מחשבה או תכנית להסדר־שלום בעקבותיה נסיגה תמורת שלום היתד, נוסחה יפה לשבועות, ואולי לחודשים הראשונים שלאחר המל־ להלחם כשבת -כן!
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 12
במלחמת השיחרור היה טוראי בצה״ל. לאחר מלחמת־ששת־הימים היה מ ראשי התנועה למען ארץ־ישראל השלימה.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 12
סיים את ביח־הספר לפיקוד ומסה, וב־ 1961 מונה לקצין תותחנים ראשי — תפקיד אותו מילא עד אחרי מלחמת ששת־הימים, עת השתחרר כדי לסיים את לימודיו לתואר ב״א בכלכלה וב־מדעי־המדינה.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 15
ואילו הרצוג, בנו של הרב הראשי לישראל לשעבר, ואחיו (הצעיר) של הפרשן הצבאי של מלחמת־ששת־הימים, אלוף חיים הרצוג, לא היה מוכן לשכוח.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 5
אני חוזר וסוקר ג רו ם את ההיסטוריה של האיש מאז ערב מלחמת ששת־הימים — ופשוט אינני מסוגל להבין כיצד הוא הצליח בכך.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 33
הצצה לארץ ^ ה שלמה :״׳מעולם לא הייתי מצליחה להסתתר מאחורי מפת הגבולות שלפני מלחמת ששת־הימים,״ היא אומרת .״מידבר סיני מכסה לי את הירכיים, ה שפלה את הבטן, ביקעת הירדן את השד ה שמאלי •.את השדי הימני אני חולצת לתוך הים־התיכון, מול לבנון ב ע רן סוף נאומה של סילבי..
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 6
כשהוא נשען על קביים צורף בנדה לקבוצה של ארבעה פצועי מלחמת־ששת־הימים שנסעו להבראה באוסטריה, על־חשבון ממשלת אוסטריה. … רגלו השנייה, נקטעה מהברך ולמטה אחרי שנפצע במלחמת־ששת־הימים. אחד הארכות המדימ ף יה זה ביום הראשון למלחמה. … קרב־ההבקעה של מוצבי הצבא המצרי במקום ידוע כאחד הקרבות המרים והקשים ביותר במלחמת־ששת־הימים. הטנקים, שדהרו בראש הכוח הפורץ, שטפו את המוצבים המצריים שה שתעדו לאורך תשעה קילומטר.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 4
וולפנזון היה גם קודם לכן נטע־זר בין אנשי־רפ״י, שראו בו איש תלוש מן האינטרסים הממשיים שלהם. עד למלחמת־ששת־הימים שיווקו המייצרים לאיטלקים דגים גדולים מכארדויל שכחוף־סיני. … הסיבה: צבאה עסוק כ־אימונים וכהחזקת המוצבים כתעלה. כמו לפני מלחמת־ששת־הימים מתאמנים המצריס על אויב חי: מציירים מגן דויד על קסדות ״האוייב״ ועורכים עליו התקפה.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 19
הכלים של המלך הירדני אינם כשרים לפי דח ישראל • .בזרם השמות המוצעים למלחמת ששת־הימים והמגיעים לידיו של משה דיין בלטה השבוע הצעה מעניינת באמת. … ידע עמיעד לספר אירע בעיצומה של מלחמת ששת־הימים. כאשר יצאו מטוסים בהולים לחו״ל על־מנת להביא ארצה ציוד צבאי חסר, הם לא יצאו ריקים.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 2
סטודנטים ערכיים ומתנגדי ישראל באים להופעותיו של האלוף שרון באופן קבוע על מנת להפריע לו כדבריו, ולא פעם פורצות על רקע זה מהומות בינם לבין קהל המאזינים. מלחמת ששת הימים של מס ההכנסה שילטונות מס ההכנסה החלו לאחרונה לטפל כתיקיהם של אלה שהתעשרו ועשו כסף כתוצאה ממלחמת ששת־הימים.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 8
(העולם הזה .)1721 מה שממשלת ישראל היתר, צריכה עכשיו, זה גבר בראשה, שהיה נותן לה את הפקודה המפורסמת של מלחמת ששת־הימים: נועי, נועי — ובקצב השריון. … מה החיפזון הזה׳ אנחנו הולכים להחזיר שטחים יקרים מפז, לעשות צעד בעל משמעות גורלית והיסטורית לא פחות ממלחמת ששת־הימים עצמה — ועלינו להיחפז? לשם דעתי היא: החיפזון — אסון!
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 3
מאז סוף־המלח־מה אתם תוקפים את מדיניות־הממשלה בקשר לשטחים מבלי להגיש תוכנית משלכם• משח מזרחי, חו לון • תוכנית כזאת קיי מ ת — ופור סמ ה בהעולם הזה, ז מן קצר לאחר מלחמת־ששת־הימים. קראנו לה תוכנית השלום של העולם הזה.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 17
הנה מחדל נוסף של ההסברה הישראלית. שום דבר לא השתנה. לאחר מלחמת־ששת־הימים כמו לפניה, נשארה דמותה של ישראל בעיני העולם המערבי — בדיוק אותו דבר.
