גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

סטודנטים ערכיים ומתנגדי ישראל באים
להופעותיו של האלוף שרון באופן קבוע
על מנת להפריע לו כדבריו, ולא פעם פורצות
על רקע זה מהומות בינם לבין קהל
המאזינים.
מלחמת ששת הימים
של מס ההכנסה
שילטונות מס ההכנסה החלו לאחרונה
לטפל כתיקיהם של אלה שהתעשרו ועשו
כסף כתוצאה ממלחמת ששת־הימים.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

(העולם
הזה .)1721 מה שממשלת ישראל
היתר, צריכה עכשיו, זה גבר בראשה, שהיה
נותן לה את הפקודה המפורסמת של
מלחמת ששת־הימים: נועי, נועי — ובקצב
השריון.
… מה החיפזון הזה׳ אנחנו הולכים
להחזיר שטחים יקרים
מפז, לעשות
צעד בעל משמעות
גורלית והיסטורית
לא פחות ממלחמת
ששת־הימים עצמה —
ועלינו להיחפז? לשם
דעתי היא: החיפזון
— אסון!
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מאז סוף־המלח־מה
אתם תוקפים את מדיניות־הממשלה
בקשר לשטחים מבלי להגיש תוכנית משלכם•
משח מזרחי,
חו לון
• תוכנית כזאת קיי מ ת — ופור סמ ה
בהעולם הזה, ז מן קצר לאחר מלחמת־ששת־הימים.
קראנו לה תוכנית השלום של
העולם הזה.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הנה מחדל נוסף של ההסברה הישראלית.
שום דבר לא השתנה. לאחר מלחמת־ששת־הימים
כמו לפניה, נשארה דמותה של ישראל
בעיני העולם המערבי — בדיוק אותו
דבר.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הורים בני דור
הפלמ״ח או בוגרי מלחמת־ששת־הימים לא
יבינו מדוע ילדיהם רגועים כל־כך — בבית.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

.״
לבסוף נמאס לאיתן לרוץ אחרי זמרים והוא
החל לשיר את שיריו לבד, כשהוא מלווה
את עצמו בגיטרה. מלחמת־ששת־הימים
סיפקה לו את הדחיפה האחרונה.
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

השבוע, שעה שבחרטום הלוהטת נעשו
ההכנות האחרונות לפתיחת הפיסגה הרביעית,
היה ברור כי נשיא מצרים אינו
שליט השליטים. מלחמת ששת הימים הורידה
אותו מכיסאו הרם.
מקומו לא נתפס על־ידי מנהיג אחר, אם
כי לא חסרים מתחרים.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

לפני מיספר חודשים
עורר נקדימון
סערה עת פירסם
את הספר לקראת
שעת האפס, בו תיאר
את המאורעות גקדימון הפוליטיים בימים ש־לפני
מלחמת־ששת־הימים.
בינתיים הספיק להוציא ספר נוסף,
אחרי, ובו תיאור דיוקניהם של חמישה
מפקדים בכירים בצה״ל, אשר שלושה מהם,
מוסר, קליין, אריק רגב וגד מנלה, נהרגו
בתקריות אחרי המלחמה.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

לא כדי להרוג או
לרצוח, אלא כדי שאוכל לדעת שגם לי יד
וחלק בהצלת קיומנו, שגם אני עושה משהו
(המשך
* מלחמת ששת־הימים
ח״ל לדוג מ ה
בעמוד )23
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

מניצולי
גטו ורשה, שלא שכח ולא נתן לשכוח
את השואה הנאצית בקיימו הפגנות נגד
מיסדר ד בו טינ ס קי,
אינ ט רנ שיונ ל
מאהאלךמקומות בזכירה, שדותואספקה ,
בר חבי ה אדץ־ ב־ ם 9ארצות, בחמשיבשות
החיים טובים יותר עם
אפיעודאבז שמחה הולצכרג
השילומים ונגד מבקרים גרמנים בארץ, החל
שמחה מתמסר מאז מלחמת־ששת־הימים ל־פצועי
צה״ל, אותו מכנים רבים מהם אבא,
זכה עבור התמסרותו לפרס בסך 500ל״י,
והודיע כי הוא תורם את סכום הפרס וסכום
מקביל לפעילות שיקום של נכי צה״ל.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אחותו, החותמת בשם הספרותי בינת אל־שאחיה,
ידועה כמושכת בעט) ,הוא העיתונאי
הראשון מישראל שהעביר, אחרי מלחמת
ששת־הימים, את מקום מגוריו לגדה המערבית
(השני הוא סופר הארץ עטאללה מנצור,
שעבר לירושלים המיזרחית).
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

לה הם רק שניים מתוך עשרות קט־עים
שהופיעו בשבועיים האחרונים בעיתונות
המצרית. מאז תום מלחמת־ששת־הימים,
כימעט שלא פורסם דבר במצרים
על הקורה בתעלה.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
![העולם הזה - גליון 1605 - 5 ביוני 1968 - עמוד 19 | כדי לשמור על חופש־המעבי־במיצרים אלה, פרצה מלחמת־ששת־הימים. 0 * 0 ]!1 0 ^ 0 1 1 0 1 0הוא שם שהודבק לרצועה זו של חוף מיצרי־טיראן, ג 1לכבוד הדגל המתנוסס ליד מוצב](https://assets.this-world.xyz/pages/1605/t-19.png)
כדי לשמור על חופש־המעבי־במיצרים
אלה, פרצה מלחמת־ששת־הימים.
0 * 0 ]!1 0 ^ 0 1 1 0 1 0הוא שם שהודבק לרצועה זו של חוף מיצרי־טיראן,
ג 1לכבוד הדגל המתנוסס ליד מוצב צה״ל.
גליון 1667 (13 באוגוסט 1969), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

קטע
שני מספר על האידיאה־פיקס של
המצרים להפציץ את תל־אביב עוד לפני
מלחמת ששת־הימים. הוזה אומר, לפני שיכלו
לטעון שברצונם לשחרר שטחים מצריים
שישראל כבשה מידיהם.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

דוב שיאון, קצין הקישור של מטכ״ל י
צד,״ל למשקיפי האו״ם, שארה לחברת אשתו
ששהתה בבירה הבריטית לרגל פירסומו של
ספר מלחמת ששת־הימים שלה — יומנה של
חיילת.
אושפז כשהוא סובל מקרע במניס־קום,
מרדכי פיקר, כדורגלן נבחרת ישראל
(והפועל חיפה) ,שנזקק כתוצאה מכך לניתוח,
שעלה יפה, אך ימנע מפיקר להופיע
על המיגרש בחודשיים הקרובים.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

.״
ברחבי תבל נחשב אמנם חיל־האוויר ה
אחר
מלחמת ששת־הימים. אולם על יעל
רונן בת ד,־ 24 הילה זו לא עושה כל רושם.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

המצודה היא מסעדה השוכנת במרכז ה־אמנים
בירושלים, בסמוך למגדל דויד. עד
מלחמת ששת הימים, עמדה, כשאר המיבנים
הסמוכים לה, שוממה, בהיותה בשטח ההפקר.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

כיצד יכול היה
העולם הזה, ביום הרביעי של קרבות יוני,
עוד בטרם הסתיימה מלחמת ששת הימים,
לפרסם את התוכנית המפורטת? … הוועידה מביעה התנגדות חריפה לשיטת ה עונשים
הקולקטיביים בשטחים המוחזקים,
ההצבעה המכרעת
נערכה על מילה אחת :״בתנאי״ .ברוב מכריע
קיבלה הוועידה את עמדת ההנהלה, שקבעה כי
ישראל תעודד את הקמת המדינה הפלסטינית ״בתנאי״ שזו תהיה קשורה מראש באמנה
בטחונית, מדינית וכלכלית עם ישראל, בניגוד לדיעה שתמכה בהקמת מדינה פלסטינית בלי
כל תנאי כזה, תוך נסיגה של כוחות צה״ל מתוך השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
כגון פיצוץ בתים, וכן לפעולות כגון הגליית
אישים, גירוש תושבים, מעצרים מינהליים ושאר
פעולות הסותרות נוהלים של מדינת-
חוק.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
העם שישה ימים ועוד ארבע שנים
יחסים מרחביים דיבור מעבר לתהום
בחמישי ביוני 1967 יצאו חיילי צ״״ל
למלחמה שהיתר, מלחמת התגוננ ת. בין השטחים
שנכבשו במלחמת ששת־הימים היתד,
גם הברון, עיר האבות. … המתנחל יצחק שמעון תקף את
החייל, שביקש להשתמש בטלפון כדי לשאול
לשלום משפחתו, משום שראה בשימוש
בטלפון חילול שבת.״
מי פה
הפחדן
בתום מלחמת ששת־הימים, עוד לפני שהספיק
העולם לתפוס את משמעותו של
נצחון צה״ל, הוא ניצב בהתפעלות מול נצ־חון
הבזק המפתיע.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

העיקר שלפי תוכנית ארבע המעצמות
נקבל דברים שלא
חלמנו עליהם לפני
מלחמת ששת־הימים,
כולל מעבר בתעלת־סואץ. זו ובהזדמנות
הרשו
לי לברך את
תנועת העולם הזה
— כוח חדש על
שהיה לה האומץ
לקום בגלוי ולקבל המחייבת החלטה
את השלום הכפוי
(העולם הזה ,)1653 ישר שרק יועיל לנו, תושבי
מדינת־ישואל, בסופו של חשבון.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

במדינה
העם
ל פ קוד ה
ת מיד אנ חנו!
מאז מלחמת־ששת־הימים לא הצליח שום
נושא — מלבד בעיית עתידם של השטחים
המוחזקים — לפלג את העט כמו מם־המפל־גות,
שהוטל באישור רוב הכנסת, מגח״ל
עד מק״י, על־ידי ההסתדרות של העובדים
השכירים.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

אליהו הוא אב לשלושה ילדים קטנים. עד
לפני מלחמת־ששת־הימים עבד כצבע עצמאי,
מצא את פרנסתו בכבוד.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

חלקם — קיטעים! חלקם — משותקים.
אחדים — נכי מלחמת־ששת־הימים. אחרים
— קורבנות מחלת־שיתוק־הילדים ומחלית
אחרות.
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

במותו היו לו 321
צאצאים, אשר אחד מהם, בנו קאסם, נעצר
אחרי מלחמת ששת־הימים, על סמך תעודות
שנתפסו בקונייטרה, שהעידו שהוא פעל
בישראל בשביל המודיעין הסורי.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

וזאת בעיקבות חתימה אחת משמונה אשר
התפרסמו בתחתיתו של מיכתב־ההשמצה נגד
מדינת־ישראל, שפורסם בפראבדה, העיתון הסובייטי
העויין למדינתנו מאז מלחמת־ששת־הימים.
כוונתי
היא לחתימתו של דויד ארנפלד,
שעד כמה שידוע לי הוא חבר מרכז־סיעתכם.