חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 1,001 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 24
.״ ברחבי תבל נחשב אמנם חיל־האוויר ה אחר מלחמת ששת־הימים. אולם על יעל רונן בת ד,־ 24 הילה זו לא עושה כל רושם.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 23
המצודה היא מסעדה השוכנת במרכז ה־אמנים בירושלים, בסמוך למגדל דויד. עד מלחמת ששת הימים, עמדה, כשאר המיבנים הסמוכים לה, שוממה, בהיותה בשטח ההפקר.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 28
סם ואנג הוא, למרות שמו הסיני, יליד פולין, שהיגר לפני 20 שנה לארצות־הברית, עלה לישראל אחרי מלחמת ששת־ הימים, השתקע בה יחד עם אשתו גלוריה וארבעת ילדיו.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
כיצד יכול היה העולם הזה, ביום הרביעי של קרבות יוני, עוד בטרם הסתיימה מלחמת ששת הימים, לפרסם את התוכנית המפורטת? … הוועידה מביעה התנגדות חריפה לשיטת ה עונשים הקולקטיביים בשטחים המוחזקים, ההצבעה המכרעת נערכה על מילה אחת :״בתנאי״ .ברוב מכריע קיבלה הוועידה את עמדת ההנהלה, שקבעה כי ישראל תעודד את הקמת המדינה הפלסטינית ״בתנאי״ שזו תהיה קשורה מראש באמנה בטחונית, מדינית וכלכלית עם ישראל, בניגוד לדיעה שתמכה בהקמת מדינה פלסטינית בלי כל תנאי כזה, תוך נסיגה של כוחות צה״ל מתוך השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. כגון פיצוץ בתים, וכן לפעולות כגון הגליית אישים, גירוש תושבים, מעצרים מינהליים ושאר פעולות הסותרות נוהלים של מדינת- חוק.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 16
.״ העם שישה ימים ועוד ארבע שנים יחסים מרחביים דיבור מעבר לתהום בחמישי ביוני 1967 יצאו חיילי צ״״ל למלחמה שהיתר, מלחמת התגוננ ת. בין השטחים שנכבשו במלחמת ששת־הימים היתד, גם הברון, עיר האבות. … המתנחל יצחק שמעון תקף את החייל, שביקש להשתמש בטלפון כדי לשאול לשלום משפחתו, משום שראה בשימוש בטלפון חילול שבת.״ מי פה הפחדן בתום מלחמת ששת־הימים, עוד לפני שהספיק העולם לתפוס את משמעותו של נצחון צה״ל, הוא ניצב בהתפעלות מול נצ־חון הבזק המפתיע.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 6
העיקר שלפי תוכנית ארבע המעצמות נקבל דברים שלא חלמנו עליהם לפני מלחמת ששת־הימים, כולל מעבר בתעלת־סואץ. זו ובהזדמנות הרשו לי לברך את תנועת העולם הזה — כוח חדש על שהיה לה האומץ לקום בגלוי ולקבל המחייבת החלטה את השלום הכפוי (העולם הזה ,)1653 ישר שרק יועיל לנו, תושבי מדינת־ישואל, בסופו של חשבון.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 9
במדינה העם ל פ קוד ה ת מיד אנ חנו! מאז מלחמת־ששת־הימים לא הצליח שום נושא — מלבד בעיית עתידם של השטחים המוחזקים — לפלג את העט כמו מם־המפל־גות, שהוטל באישור רוב הכנסת, מגח״ל עד מק״י, על־ידי ההסתדרות של העובדים השכירים.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 30
אליהו הוא אב לשלושה ילדים קטנים. עד לפני מלחמת־ששת־הימים עבד כצבע עצמאי, מצא את פרנסתו בכבוד.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 30
חלקם — קיטעים! חלקם — משותקים. אחדים — נכי מלחמת־ששת־הימים. אחרים — קורבנות מחלת־שיתוק־הילדים ומחלית אחרות.
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 8
במותו היו לו 321 צאצאים, אשר אחד מהם, בנו קאסם, נעצר אחרי מלחמת ששת־הימים, על סמך תעודות שנתפסו בקונייטרה, שהעידו שהוא פעל בישראל בשביל המודיעין הסורי.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 5
וזאת בעיקבות חתימה אחת משמונה אשר התפרסמו בתחתיתו של מיכתב־ההשמצה נגד מדינת־ישראל, שפורסם בפראבדה, העיתון הסובייטי העויין למדינתנו מאז מלחמת־ששת־הימים. כוונתי היא לחתימתו של דויד ארנפלד, שעד כמה שידוע לי הוא חבר מרכז־סיעתכם.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 18
הוא לא הוכיח את עצמו במהימנותו, עורר שערוריות לא מעטות, כתב את יצירתו האחרונה בחיפזון, יחד עם בנו וניסטון צ׳ר־צ׳יל הצעיר, תחת הכורת מלחמת ששת הימים. כאדר ממנה נאלץ לעזוב את ארצו ״לצורכי ריפוי״, בהשאירו מאחריו ענן כבד של קנונייה פוליטית׳ שכתוצאה ממנה השתלט, כ״ראש ממשלה זמנית״ ,בנו, הנסיך עבדאללה בן אל־חסן.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 8
פרטים אחרים, לעומת זאת, ידועים היטב. מאז תום מלחמת־ששת־הימים הפכה נוכחות הצי הסובייטי — שהיתר, עד אז הפגנתית בלבד — לעובדה איסטראטגית ממדרגה ראשונה.
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 2
את הקפיצה משם למערכת העולם הזה עשה אחרי מלחמת ששת־הימים. גם קפיצה זו היתד, טבעית. כי אורי כוגן הוא קורא ותיק של השבועון: עוד בהיותו מועמד לקאדט בצי הסוחר׳ בגיל .15 אז פרצה שביתת־הימאים הגדולה.
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 3
עלינו לציין בבירור, באופן חד־משמעי, שאף קיבוץ אחד באיזור בכלל, וקיבוץ השומר הצעיר נחשון בפרט, לא עלה למטרות עיבוד חקלאי, בכל צורה שהיא, על חלקת־שדה או שעל אדמה השייכים לתושבי- הכפרים של מובלעת לאטרון, שנעזבו על־ידם כתוצאת מלחמת־ששת־הימים. בפיסקה זו, שפורסמה בעיתונכם, כאילו אנו מעבדים שטחים של כפרי המובלעת, רואים אנו נסיון להכתים שמנו ברבים.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 6
ליצחקכהנא ,47,פירסומאי ומתוזך־דירות ולאשתו אורלי ,29 ,כימאית לפי מיקצועה, בן, אריאל צכי, הילד הראשון שנולד במזרח ירושלים מאז שנת . 1948 כהנא, שהוא חיפאי לשעבר, הוא היהודי הראשון שהתיישב במזרח ירושלים (בשייך ג׳ראח, על מדרונות הר־הצופים) אחרי מלחמת ששת־הימים. גולדה בקליפורניה, לזמר אדי פישר ,39 ,ולשחקנית קוני סטיבנס, ,30 בתם הבכירה, ג׳ואלי, תשעה חודשים אחרי שהשניים הודיעו על אירוסיהם, בלי שנודע דבר על נישואין בץ השניים.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 23
נפטר בירושלים, בגיל ,87ד״ר אליעזר להמן, רופא פליכסאפרים יליד גרמניה, שעלה ארצה אחר ששרת כרופא צבאי בחזית המערבית, התיישב בירושלים, בד, היה, בין השאר, גם רופאם של ערביי דיר־יאסין, בניצוליהם טיפל ושאת תודת שאיריו,ם קיבל אחר מלחמת ששת־הימים, כשאלה באו במיוחד מן השטחים הכבושים על־מנת להור״ד להמן דות לו על פועלו לפני 20 שנה, בשלהי מלחמת־ר,עצמאות.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 21
במכתבו הדחוף לאשכול, מציין אבנרי שבשטחים אלה מרומים כימעט כל בגי ^ עםהערב ^ פ א ^ טיג ^ שו ^ ש בו נעבר גאד ^ ^ ביום החמי שי של מלחמת ששת הימים, פירסס אורי אבנרי, ב שם תנוע ת העולם הזה — כוח חדש, מכתב גלוי ללוי א שכול, בו תבע להקים מייד י 9 0 * 0 מדינה פלסטינית, כדי ליצור מצב מהפכני חד ש במרחב.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 14
אחד האנשים שלזכותו אפשר לרשום את הפעילות התוקפנית של צעירי בית״ר בפאריז הוא שלומי לוי, מי שהיה עד לפני שנה נציג בית״ר באירופה. לאחר מלחמת ששת־הימים היו שלומי ואנשיו הולכים לאסיפות של אנשי רוח כמו מקסים רודנסון׳ ז׳אן פול סארטר, כריסטיאן רושפור ואחריש.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 16
.״ יהושע ברקע, בעל קיוסק בתל״אביב: ״אסגור את הקיוסק שלי ואסע לטייל בכל ארצות״ערג, כמו שנסענו לגדה אח רי מלחמת ששת-הימים. אחרי שאטייל שם, לא איכפת לי שיחזירו הכל לערבים.״ הרמון דלוי ,27 ,פועל בניין :״אם יהיה שלום אולי אפסיק לעשן חשיש.
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 27
הקבוצה הקטנה מתחילה לארגן שירה בציבור הקטן, בעיקר שירי מלחמת ששת הימים. עוברי אורח מתעכבים לרגע, ממשיכים בדרכם.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 24
את דרגת־ד,קצונה שלו קיבל כאיש־מילואים ; את מלחמת סיני ומלחמת־ששת־הימים עבר כאיש מילואים — וכאשר נד,־ קריית ביאליק, אך הוא עצמו התקבל למוסד של קיבוץ מזרע. … הוא עבר קורם קצינים, עמד בראש מחלקה של צנחנים במלחמת סיני. בפרוץ מלחמת ששת־הימים שירת כמפקד פלוגת המיפקדה ביחידה אחת — מאותן ש השתתפו בכיבוש ירושלים המזרחית תחת פיקודו של מוטה גור• בתוקף תפקידו עסק בעיקי־ בפיקוד על כוח המאסף, בפינוי נפגעים ובטיהור יעדים.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 18
לא רק שהוא מפקד על צבא גדול יותר הפרוש על פני שטחים רחבים פי כמה מאשר בימיהם של קודמיו — עובדית שדי בהן בלבד למלא תוכן חדש לתפקיד הרמטכ״ל — אלא שהוא הרמטכ״ל הראשון של צה״ל שכל תקופת כהונתו היא תקופת מלחמה בלתי פוסקת• העומס, המאמץ הנפשי 7הג 1מ^ו ^ 1היו מנת חלקם של רמטכ״לים כמשה דיין בימי מיבצע קדש וכיצחק רבין במלחמת ששת־הימים, נמשכים אצל חיים בר־לב מאז התמנה כרמטכ״ל ב־ 31 בדצמבר . 1967 מאז מלחמת ששת־הימים גדל צה״ל פי כמה, הגבולות התרחבו פי כמה. … די לציין שבתקופת כהונתו של בר־לב כרמטכ״ל בוצעו יותר פעולות־תגמול ופשיטות מעבר לגבול, כאלה שפורסמו וכאלה שטרם פורסמו, מכל מה שביצע צה״ל ממלחמת־העצמאות ועד למלחמת ששת־הימים. אילו היה תפקיד הרמטכ״ל בצה״ל תפקיד מינהלי ואים־ טראטגי בלבד, שניתן לבצעו במשרד; אילו ניתן היה לנהל את המלחמה על גבי מפות, בעזרת תזכירים ומכשירי- קשר, גם אז היה המאמץ הנדרש קשה ומפרך.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 36
בוויכוח האינסופי על יחסנו לערבים, אני רוצה רק להזכיר לחולי־השלום הכרוניים שטרומפלדור וברנד נרצחו זמן רב לפני מלחמת ששת־הימים... היה זה בימים שטרם ישבנו בסיני, בגדה ובגולן.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 20
ואי־אפשר להגיד שהוא לא צער בכיוון זה בעיקביות רבה מאז מלחמת־ששת־הימים. דברים פשוטים שכבר נלמדו במשך הזמן בישראל, נשכחו לחלוטין בסרט הזה.
