חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 1,036 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 24
את דרגת־ד,קצונה שלו קיבל כאיש־מילואים ; את מלחמת סיני ומלחמת־ששת־הימים עבר כאיש מילואים — וכאשר נד,־ קריית ביאליק, אך הוא עצמו התקבל למוסד של קיבוץ מזרע. … הוא עבר קורם קצינים, עמד בראש מחלקה של צנחנים במלחמת סיני. בפרוץ מלחמת ששת־הימים שירת כמפקד פלוגת המיפקדה ביחידה אחת — מאותן ש השתתפו בכיבוש ירושלים המזרחית תחת פיקודו של מוטה גור• בתוקף תפקידו עסק בעיקי־ בפיקוד על כוח המאסף, בפינוי נפגעים ובטיהור יעדים.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 18
לא רק שהוא מפקד על צבא גדול יותר הפרוש על פני שטחים רחבים פי כמה מאשר בימיהם של קודמיו — עובדית שדי בהן בלבד למלא תוכן חדש לתפקיד הרמטכ״ל — אלא שהוא הרמטכ״ל הראשון של צה״ל שכל תקופת כהונתו היא תקופת מלחמה בלתי פוסקת• העומס, המאמץ הנפשי 7הג 1מ^ו ^ 1היו מנת חלקם של רמטכ״לים כמשה דיין בימי מיבצע קדש וכיצחק רבין במלחמת ששת־הימים, נמשכים אצל חיים בר־לב מאז התמנה כרמטכ״ל ב־ 31 בדצמבר . 1967 מאז מלחמת ששת־הימים גדל צה״ל פי כמה, הגבולות התרחבו פי כמה. … די לציין שבתקופת כהונתו של בר־לב כרמטכ״ל בוצעו יותר פעולות־תגמול ופשיטות מעבר לגבול, כאלה שפורסמו וכאלה שטרם פורסמו, מכל מה שביצע צה״ל ממלחמת־העצמאות ועד למלחמת ששת־הימים. אילו היה תפקיד הרמטכ״ל בצה״ל תפקיד מינהלי ואים־ טראטגי בלבד, שניתן לבצעו במשרד; אילו ניתן היה לנהל את המלחמה על גבי מפות, בעזרת תזכירים ומכשירי- קשר, גם אז היה המאמץ הנדרש קשה ומפרך.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 36
בוויכוח האינסופי על יחסנו לערבים, אני רוצה רק להזכיר לחולי־השלום הכרוניים שטרומפלדור וברנד נרצחו זמן רב לפני מלחמת ששת־הימים... היה זה בימים שטרם ישבנו בסיני, בגדה ובגולן.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 20
ואי־אפשר להגיד שהוא לא צער בכיוון זה בעיקביות רבה מאז מלחמת־ששת־הימים. דברים פשוטים שכבר נלמדו במשך הזמן בישראל, נשכחו לחלוטין בסרט הזה.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 11
.״ על־מנת לחיות בצורה שלווה יותר ^-י וזולה יותר — נטש אף את ירושלים העתיקה, עבר לכפר טייבה — שם מצאה אותו מלחמת־ששת־הימים. בישארה ההפכפך היה מוכן לרגום את ה היוזזיק בוב קנדי בידה.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 8
במדינה ישיבת מרכז תנועת העולם הזה -כח חדש העם למען נ חיי ה כו לנו תתקיים ביום שישי 14.7.67 בשעה 15.00 מלאו שלושים יום לנפילתם והגיע היום של טכסי־האזכרה לחללי מלחמת ששת הימים. בראשית השבוע חללי סיני בבית־הקברות הצבאי הזמני בבארי, למחרת חללי המרכז בירושלים ובקריית־שאול (תל־אביב); בסוף השבוע חללי הרמה הסורית בחיפה.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 11
השיטה נקבעה עוד בטרם שככו הדי היריות של מלחמת ששת־הימים. כפרים שלמים באיזור לטרון פוצצו ונמחו מעל פני־האדמה.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 7
הרי עד כה הבנו כי המאבק הוא על שמירת בטחונינו, אך מאז מלחמת ששת־הימים גדל והולך מספר הקורבנות אשר אנו משלמים, ללא כל סיבה ותכלית, וזאת לעומת הרוג אחד או שניים לשנה שהיה לנו לפני ששת־הי־מלחמת מים.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 38
סרט תעודתי למחצה של מיכה שגריר על ישראל הבוכה וצוחקת, שלאחר מלחמת־ששת־הימים. מצחיקונת 11£1 (פאר, תל־אביב) כרכרה סטרייסנד.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 5
מכתבים א ו פיו שד הקהל הי שרא לי? לעיתים נראה כי מלחמת־ששת־הימים חוללה שינוי לרעה באופיו של הקהל הישראלי.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 2
בשביעות הקרובים יאיר זרקור על צה״ל פינות אחרות של הישגיו ובעיותיו של הצבא — כדי שתקבל מושג מוסמך ועדכני על המהפכה שהתחוללה, ועדיין מתחוללת, בצה״ל מאז מלחמת־ששת־הימים. ^ ״אצלם בוודאי תמצא!״ ה ש כו עפנהלמערכת רופא תל־אביבי, ובפיו בקשה בלתי רפואית.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 11
לייה זו שאבה את כוחה מן הבוז סופי לערבים, הרווח בהוגים רבים, גבר בעיקבות מלחמת־ששת־הימים. היא את ביטוייה בפסוקים כגון :״הם לא וים לשום דבר.״ ים אין צורך בכישרונות מיוחדים כדי י את חיי־ישראל לגיהינום.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 3
אבל: אם אנחנו רוצים להיות הוגנים ואובייקטיבים, עלינו להזכיר לו גם לשלות, ניחומים לפליטים חסרי־הבית; זמיר לשעבר לתושבים של שלושת הכפרים באיזור לטרון, שנימחקו על־ידי צד,״ל, אחרי מלחמת ששת־הימים! ולאלה שנורו בלילות על הירדן, על־ידי חיילים ישראליים, כאשר ניסו להסתנן חזרה אל בתיהם בגדה המערבית!
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 8
אותו בוקר, בוקר יום השנה לפרוץ מל־חמת־ששת־הימים לפי הלוח העברי, גילו הצופים תכונה מוזרה בצד הסורי. … בכמה טקסי־אזכרה לחייליו, שנפלו במל־חמת־ששת־הימים. הוא התכוון לצאת כבר בבוקר, לחטוף בדרך מקלחת חמה.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 11
במרינה העם דמיוני #בב אי־ שב ע #ב חי פ ה ישיבה פומבית של מרכז התנועה אבן למחרת מלחמת ששת־הימים פשטה במדינה כולה ההכרה: עכשיו אפשר לגשת מייד לפתרון בעיית הפליטים הערביים.
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 17
עד שיום אחד זה נגמר: זיתה נטשה את דב, יצאה לכסות את מלחמת ששת־הימים, באוגדה של אלוף השריון שרוליק טל.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 6
קובץ זה של כתבות וסיפורים משקף נאמנה את צה״ל בהכינו א ת עצמו למבחן ובן את צה״ל במבחן מלחמת ששת הימים... אלוף אהרון יריב, ראש אגף המודיעין, צה״ל (כהקדמה לספר) במה ייחודו של ספר זה משאר ספרות המלחמה ו לכתיבתו שותפים שלושה עתונאים, כולם כתבים צבאיים ותיקים אין כמוהם להכיר א ת הצבא...
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 24
אמדורסקי התקשר עם חברת התקליטים הד־ארצי, הוציא עמה את התקליט ״ירושלים של זהב ושירי מלחמת ששת־הימים״ (ארוך־נגן 15.90 ,ל״י). השבוע, חודשיים אחר הופעתו של תקליט שירי ששת־הימים הראשון, כאשר ישבו אמדורסקי והד־ארצי להסדיר את החשבון ביניהם, הסתבר כי התקליט נמכר במספר שיא של עותקים.60.000 : תקליטי־השיא עד עכשיו, אלה של שלישיית גשר הירקון, התרנגולים והיה היו זמנים, לא זכו כל אחד לתפוצה גדולה משל 20.000 עותקים.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 6
גם העבריינים, תושבי בתי־הסוהר, אוהבים את המדינה שלהם. את זאת הוכיחה מלחמת ששת הימים. מספר רב של אסירים ביקשו להתנדב ליחידות קרביות.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 35
דרכי אדם עע>לות הקלגט הבודד לאחר מלחמת־ששת־הימים התפרסם טוראי טוביה מסורי (העולם הזה )1596 יותר מכל טוראי אחר בצה״ל.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 20
המאבק על השלום לא התחיל אחרי מלחמת ששת־הימים. היום מדברים בולם על השלום.
גליון 1673 (24 בספטמבר 1969), עמוד 10
קשה היה לענות בוודאות על שאלה זו. אך ברור היה, כי מאז מלחמת ששת־הימים חלה התקררות כלשהי ביחסי שתי מדינות אלה עם ישראל.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 12
את חינוכה קבלה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות ולאחר מכן שימשה כמורה בכווית ובנסיכויות המיפרץ הפרסי. לאחר מלחמת ששת הימים התפטרה מעבודתה. לדבריה, לאחר שנוכחה לדעת כי צבאות ערב הוכו ואינם יכולים להלחם בישראל, הגיעה למסקנה כי הפלסטינים הם החייבים ליטול את נשקם.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 26
לדברי המצרים מראה התמונה האלוף גביש , 101 הצנדנים, או בתקופת מלחמת ששת״ הימים. הילה זו מקורה גם בתוכן ובפירוש הבלתי־שיגרתי, שאישיותו המיוחדת של האלוף שרון ׳מחדירה לנושאים ולתפקידים שהם שיגרתיים לכאורה.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 37
הסוכן בישראל בלמון בע״מ למדי נקבנות במכון הגדול בישראל לעיבוד נתונים בל יום נפתח קורס חדש הקורסים כוללים לימוד כתיבה במכונה חינם אפשרות עבודה במקום למסיימות פוליטכניקום תל־אניג, ברנר ך \ .רמת-גן, רח׳ ביאליק ; 42 חיפה, שמריהו לוין ; 30 קרית־מוצקין, שדרות השופטים .2 המפיצים חב׳ נורית בע״מ האוסטרולוגית המפורסמת גולילה חוזה את צפונות עתידך * אהבה * כסף * קריירה * בחירת מקצוע * התא מה בנישואין טלפון ,233551 :תל־אביב משה דיין אמר, למחרת מלחמת ששת־הימים :״שבנו אל ההר, אל ערש ימי עמנו, אל נחלת האבות, ארץ השופטים ומלכות דויד.
