גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

הוא הכיר את ליזיקה
אחרי שביקר בביתה במסיבה אחרי מלחמת
ששת־הימים. כאשר נודע דבר הרומן
בינו לבינה להוריו הוא נזרק מהבית.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

:
שאלה זו היא תולדה של המצב הביטחוני.
מייד אחרי גמר מלחמת ששת־הימים, עם
הסרת המחיצות בין ישראלים ופלסטינים,
נישא רעיון זה מעל מאוח במות בישראל.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

״
כשאתה שומע שאלה זו, הנשאלת בתמימות
ובכנות, מתגנבת ללבך המחשבה שיש כאן
פאראדוכם. לפני מלחמת ששת הימים לא
עלה כמעט על דעת איש בעולם לפקפק בזכות
הקיום של מדינת ישראל.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

תוגוקיף
ירדה הפופולאריות
של משה דייו
לראשונה מאז מלחמת ששת־הימים ירדה
הפופולאריות של שר־הביטחון משה דיין
בעיני האזרח הישראלי -על פך מצביע
סקר סודי הנערך בהזמנת המערך.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

כאן מגיעים לנקודה חמורה נוספת בתכנון
נתיבי א״לון — התוכנית הוכנה
לפי מימצאי שנת •1964 מלחמת ששת הימים
והשנויים הגיאופוליטיים שבאו בעקבותיה,
שינו לחלוטין את מפת התחבורה
באיזור תל־אביב רבתי.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

נ(סודותהמוחמה
הקורב הראשון
(שבועיים אחרי המלחמה
הקרב הראשון על התעלה החל בדיוק עזבועייס אחרי
יתום מלחמת ששת־הימים הוא התפרסם בשם ״תקרית
יראם אל־עייש״ .עתה ניתן לגלות לראשונה את פרטי הקרב:
בקילומטר ה־ , 17 על דרך העפר, עצר מפקד הסיור את
והכוח.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

עוד לא שקעו מעל
> .שדות־הקרב של מלחמת־ששת־הימים,
כאשר החלו אנשי עסקים ממולחים לשים
עיניהם בשטחים הנרחבים של סיני.
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

מוסה עלאמי, המנהיג הפלסטיני ו&נהל חוות הנוער
ביריחו הנקראת על שמו, עתיד לחזור לתחום שלטון
ישראל בקרוב, אחרי ביקור קצר שערך כאן לאחרונה
לפני שבועות מיספר, לראשונה מאז מלחמת ששת־הימים.
למרות
הכחשותיו, מסתבר כי כעת שהותו
כארץ נפגש עדאמי עב כ 30-אישיב
ידועים בגדה המערבית, כדי לגבש דיעה
אחידה •צל המצדדים בהקמת מדינה פלסטינית
בגדה המערבית.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הזקן,
הנמצא בדימדומי חייו, שמזה שנים חולקים
לו הכל כבוד בזכות עברו וזכויותיו
מבלי להתיחס לדעתו שהתערפלה עליו
בשל גילו המופלג, חזר השבוע שוב אל
הבמה הפוליטית בזכות מילמוליו.
אחרי כיג׳י -הציפורים. מאז
מלחמת ששת־הימים חזר ביג׳י, לדיאבון
ליבם של כל מעריציו בעבר, על קביעה
אחת לגבי גורל השטחים :״תמורת שלום
אמת עם מדינות ערב יש להחזיר את כל
השטחים הכבושים, לבד מירושלים ורמת־הגולן.״
תלמידיו,
ניצים למיניהם ואנשי ארץ־
ישראל השלימה, סלחו לו על קביעתו זו.
גליון 1769 (27 ביולי 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

היא באה להגדיר את עמדותיהם
של חברי המפלגה כלפי הסיכסוך
הישראלי־ערבי ולחלץ אותם מפיצול האישיות
הפוליטית בו הם נתונים מאז מלחמת
ששת-הימים.
אחרי שפירסם סנה את ראשי הפרקים
שלו, החל ויכוח פומבי בשבועון מק״י,
קול־העם.
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

בזכות זו, נמנה על
הקבוצה שהיתר, מקבלת מדי פעם היתר
לעריכת משחקי מזל בפומבי.
מאז מלחמת ששת־הימים, היה י-וסקאי
בין אותם מהמרים שהעבירו את עיקר
סצינה החוזרת וגשנית בסרטי פשע, בה
נראה ״הגיבור״ כשהוא מתעלם.
גליון 1813 (31 במאי 1972), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

״
קציני צנחנים בצבא הקבע הוכו בהלם:
״סרן אורי לוי? גיבור מלחמת ששת
הימים, רוצח? לא, זה ממש בלתי אפ שרי
עובדי המיכרה התת־קרקעי במיפעל ה נחושת
בתמנע סירבו להאמין :״מנהל כוח־האדם
שלנו לשעבר, אורי לוי?
גליון 1812 (24 במאי 1972), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

המדובר הוא בביקור שערך
דיין בסארביט אל חאדם, אתר
עתיקות מצרי בדרום סיני, משם
נלקחו אובליסקים עוד במבצע
סיני, וכתובות עתיקות
אחרי מלחמת ששת הימים. מישהו
מבין הארכיאולוגים הישראלים
הצליח כנראה לשכנע
את דיין להחזיר מימצאים שנלקחו
ממקום זה.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

אז פתח לראשונה את משרד
הנסיעות שלו ברחוב באב אל סהרה במזרח
ירושלים וכינהו בשם הנוזרח. אחרי מלחמת
ששת־הימים עלה אחמד פהלואן לגדולה.
הוא בין היחידים מבעלי משרדי הנסיעות
בירושלים שמשרד התיירות הישראלי העניק
למכוניותיו את סמל לשכת התיירות:
שני המרגלים הנושאים על כתפיהם את
אשכול הענבים.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

החלטה על לימוד־חובה של השפה, נתקבלה מייד לאחר
מלחמת־ששת־הימים, אך היא נידתחה בגלל חוסר
מורים.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

האיש
שסימל מהפכה זו יותר מכל היה
ח״ב משה כרמל, איש אחדות־העבודה, לש־
אמר כרמל :״נאצר אמר שהוא תומך
בחוזה-שלום עם ישראל ברוח החלטת
מועצת הביטחון מנובמבר , 1967 וכי הוא
יכיר בגבולות ישראל מלפני מלחמת ששת
הימים ובזכותה לחופשישייט במיפרץ עקבה,
חמורת פינוי השטחים הכבושים ויישוב
הבעייה הפלסטינית על־ידי הקמת ישובים
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ו פעם
גיור
ופעמיים נישואין
ינתיים לא ישבה הלן באפס מעשה.
*4חודש לאחר מלחמת ששת הימים נישאו
— היא ובנימין בנישואין אזרחיים שנערכו
במכסיקו.
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

עזרה ראשונה במשך חודש, לפני מלחמת
ששת־הימים, כאשר היתד, בת .16 כחצי
שנה עבדה בפקידות.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ת לונ הדגודדהעל
..תופע ה
מ ק ־ א ר חי ס טי ת ״
מקאמה שנכתבה כידי המשורר חיים
חפר, לזכר חללי המירדפים שנפלו כמלחמה
שאחרי מלחמת ששת־הימים, ושעמדה
להיות מוקדאת כבנם ההורים השכולים
של חללי מלחמת ההתשה, נפסלה כגלל סיכות
פוליטיות..
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

״זהו מקום קשה,״ אומר אלקלעי ״אד מה
רעה, רוויית סיד פעיל. עד מלחמת
ששת הימים היה המקום רע גם מבחינה
ביטחונית.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

עור
מכאן, מת, מכ אן
* 1לד הוא חייל קרבי ותיק ביותר, איש
0 /פלמ״ח, חייל מקצועי, שניצח על אחת
הזרועות החיוניות ביותר של מלחמת
ששת־הימים: האספקה לכוחות הלוחמים.
כאיש המטכ״ל הוא בקי במציאות הביטחונית,
לא פחות מאשר בתיאוריה הצבאית.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הצלחנו להביא לטיהור המעורבים
בפרשת הפרדסים ובנק הפועלים,
והיד עוד היתד, נטוייה. מלחמת־ששת־הימים
שינתה את האווירה הציבורית — ואת סדר־החשיבות.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

יתכן כי קיצוניותו של אבן, מאז מלחמת ששת־הימים, נובעת בחלקה גם מן הצורך
להתחרות באנשי־צבא כמו דיין ואלון, ולהפריך את הרושם שהוא דיפלומט ותרן ופשרן.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

במדינה
דרבי־אד האליל התחתן
עד לפני שנתי-ם היה קולו המסולסל
של מוחמד באלאן בוקע משידורי רדיו
רמאללה ורבת־עמון. מאז מלחמת־ששת־הימים,
הפך הזמר המזרח־ירושלמי הצעיר
לאלילם של חובבי הזמר המזרחי בישראל.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בין צעדיו הראשונים של שפירא היה ראיון־לעיתונות,
בו הוא מכחיש כי דרש להעמיד את בן־גוריון בראש
הממשלה, ערב מלחמת־ששת־הימים — דבר שפורסם
ערב המלחמה ואותו לא טרח שפירא להכחיש אז.