חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 1,286 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 23
מי אשר כבה אורו /ובעפר נטמן / ,בכי סר לא יעירו / ,לא י חזירו לכאן. הצעיר בכר למחרת מלחמת ששת־הימים, כ־יצירת-המופת של הדור :״שיח לוחמים״.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 19
אולם אישים מרכזיים בממשלה, הזוכרים עדיין את פרשת דיווחיו של שר־החוץ ערב מלחמת ששת-הימים, אינם מעוניינים בל־בך שיהיה זה אבא אכן שייצג את ישראל כשיחות.
גליון 1723 (9 בספטמבר 1970), עמוד 16
מיקומו — דרומית ליישוב רפיח, מעבר לגבול הדרומי הבינלאומי של מדינת־ישראל. לפני מלחמת ששת־הימים ישב כאן הצבא המצרי בשורת ביצורים ומחנות־אימונים.
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 23
״לדעתי, אם היא כתבה ספר, ואחרי זה יצאה לתור בעלום הגדול — זו זכותה המלאה. מאז הספר האחרון שלה, אחרי מלחמת ששת הימים, היא חייה כעקרת־בית פשוטה.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 35
כשהרקע היה המצב הביטחוני שלאחר מלחמת ששת הימים, והפגישה בין דורות שונים בארץ, מצא המחזה אזניים קשובות רבות.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 18
הציבור יחזור אל המניות, ממש כפי שאירע לאחר מלחמת ששת־הימים, בעקבות הפריחה הכלכלית. על הבחינה הצבאית של קו בר־לב נכתב בימים האחרונים רבות.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 26
אפרים, יליד עיראק, ובר־שגיא, יליד גרמניה, שגדל מגיל שינה ביפאן, ועלה לארץ אחדי מלחמת ששת־הימים. הוא שיגע את המצרים עם היפאנית שלו.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 10
במדינה שלט המתנחלים גחכרון חברון עילית — העם ההזדמנות שהוחמצה השבוע מלאה, לפי הלוח העברי, שנה למלחמת־ששת־הימים. היחד. זו שנה שפתחה אופקים נרחבים של נוף, בפני האזרח הישראלי, ובה הוסרו מחיצות בין עם לעם, אבל מבחינה אחת הייתה זו שנד, של החמצת הזדמנות. … אם יובטח הדבר, יהיה זוז ההישג החשוב ביותר של מלחמת־ששת־הימים. חברון שיכון 1ו בתוך המיבצר למחרת היום, בו עלה גרעין־נח״ל על אדמות כפר־עציון, השיב השייך מוחמד עלי אל־ג׳עברי, ראש עיריית־חברון, קאורח ישראלי ששאל אותו אם אינו מתנגד לכך : ״בכלל לא.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 15
החלק הראשון של שיחתנו היה מוקדש למאורעות שקדמו למלחמת ששת־הימים. עיניין אותי לדעת מה דעתו של יוסט על תיאור השתלשלות זו בספרי. … • השגריר הסובייטי בפאריס הודיע כי ממשלתו מאמצת לעצמה את גישתו של הנשיא דה־גול, התובע, מאז ערב מלחמת ששת־הימים, לכנס ועידה שלי ארבעת הגדולים לפיתרון ענייני המרחב על־ידי שלום כפוי. • עכד*אד־נאצד תובע בימים האחרונים אף הוא לכנס ועידה של ארבעת הגדולים, כדי לאלץ את ישראל לסגת מן השטחים הכבושים במיסגרת הסדר מדיני
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 8
אני חושב שאנו יכולים לעמוד מול כוחות יותר טובים־איכותית, כמובן — מכוחות שעמדו מולנו במלחמת ששת־הימים.״ אך כל זה אינו מרמז, לדעתו, שמעצמה זרה תתערב ״פיזית ואקטיבית, במלחמה נגדנו״ .כלומר: הרוסים יסייעו, ידריכו, יציידו את הערבים, אבל לא יסתבכו במלחמה ישירה. … כאשר ביקרו בקאהיר, מייד אחרי מלחמת ששת־הימים, הנשיא פודגורני והרמטכ״ל זכארוב, היה עבד אל־נאצר משוכנע, כי צה״ל עומד להמשיך את התקדמותו לעבר קאהיר .
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 7
למרות המערכה המתנהלת זה חודשים, לפני ואחרי מלחמת ששת־הימים, נגד לוי אשכול רוצה העם אך ורק בו לראש־הממשלה. … הקשיש ( )55 ביותר בשירות פעיל, אלא גם אלוף־המילואים היחיד שקיבל פיקוד קרבי במלחמת ששת־הימים. דיע 1ת גויים דוברי־עברית מה משותף לסטודנט יהודי אמריקאי באוניברסיטה העברית ולעולה חדש מעדן?
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 23
האיש אליו התכוון שפירא ואת שמו לא הזכיר הוא אלברט לב ,44 ,תושב מושב מעש שליד פתח־תקוה, אב לחמי שה ילדים, עובד משרד העבודה 17 ,שנה בשירות המדינה. משכורת 600 :ל״י ברוטו. אחרי מלחמת ששת־הימים הועסק אל- ברט לב מטעם שירות התעסוקה כממונה על סניף השירות בכפר קאסס. … למרות שאבנרי מבקר את הציונות הקלאסית, הוא הצדיק את מילחמת ששת הימים כאילו היתד, מילחמת-מגן, והצדיק את איחוד ירושלים.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 15
להשיג שלום היה היום השביעי של מלחמת ששת־הימים, כשיכלה לעשות מחוזה דרמתית כלפי העולם הערבי .״יתכן מאד כי הישראלים יכלו להשיג שלום ביוני ,1967 אחרי שהפתיעו את הערבים במלחמת ששת־הימים, אילו הפתיעו את הערבים על־ידי בקשת שלום ביום השביעי, ואילו גילו לשם כך את אותן תכונות של יוזמה, מרץ וחזון שהשקיעו בהשגת הנצחון במלחמה.״ ״אי״צדק עצום״ .האם איחרה ישר את המועד?
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 27
זוכה סגל ליח להגיע, עשה את חובתו כבעל דרגה בצבא. גם במלחמת ששת־הימים ביקש סגל להתנדב לשרות בצה״ל. … ות ל ב דו אי ם בס>נ> מה היו עושים הבדואים של סיני, לולא פרצה מלחמת ששת־הימים 1 קרוב לוודאי שהם לא היו זוכים ל- עולם לדעת מהו פולקלור ערבי אמיתי, ומה היא, למשל, רקדנית״בטן 1 אבל הישראלים שבאו לסיני הביאו לבדואים את הציביליזציה.
גליון 1873 (25 ביולי 1973), עמוד 23
הוא נעשה בידי שכניהם הטובים של אנשי אום־אל־קוטוף, חברי קיבוץ השומר־הצעיר מענית הסמוך, הוליד את אחת הפרשות המוסריות המסעירות בימים אלה את התנועה הקיבוצית ומהוות נושא מחלוקת בקיבוצי הקיבוץ־הארצי. בשעתו, לפני מלחמת ששת־הימים תפס צה״ל שטח של כעשרת אלפים דונם מסביב לכפר אום־אל־קוטוף, ובתוקף תקנה מתקנות־ד,חירום, הפך אותם לאזור סגור המיועד לצרכי אימונים של צה״ל. … למעשה היה כל השטח הסגור שטח מרעה לערביי אום־אל־קוטוף. ״כולנו הצבענו מפ״ם!״ ח די מילחמת ששת־הימים ויתר צה״ל ^ על השטח ועשרת אלפי הדונמים הפכו לקרקע ״אזרחית״ .הם.
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 17
עוג צאתו יו1רחוות ששח הימים הקויא וח״ויו נרקיס מסנו 3או מסה - >118 ובגדו המלחמה עצא אח מותו נשערה הגיב שרו עי מוקש בסיני ^מי״הכוננות, מאי . 1967 עוד שבועיים תפרוץ מלחמת ששת־הימים. אולם זאת אין איש יודע עדיין.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 13
אולם מאז בא אבא אבן למשרדו, התחדשו היחסים. אחרי מלחמת ששת־הימים קיבל אבן דיווחים מדאיגים על שינוי גמור במצב־הרוח של השמאל באירופה ובאמריקה.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 22
בני משפחה זו שלטו בשכם עוד בתקופת התורכים, וב־קושטא היו מתחשבים בדרישות אבי המשפחה, עלא אלדין טוקאן. מאז מלחמת־ששת־הימים, יש טוקאן לכל צד. ישנו טוקאן של המימשל־הצבאי בשכם, קדרי טוקאן 55 מדען | ומחנך שחיבר עשרות ספרי מדע ולימוד ומנהל את הקולג׳ י אלנג׳אח שהקים בשכם, למרות התנגדותו של המלך חוסיין בשעתו.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 18
יחסי חוץ הידידות נמשכת גולדה מאיר בפתח בית החולים הדסה בירוש׳ לאולם הכנסת ב־ .1957 הפציעה, וחוסר התנועה ברגל הנתונה בגבס, הגבירו אז את דלקת הוורידים שלה, אשר נרמה לתסחיף מכל מדינות הגוש הקומוניסטי, נותרו אחרי מלחמת ששת־הימים רק שתיים המקיימות יחסים ידידותיים עם ישראל: רומניה וקובה.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 19
וכך נאמר בה : חשבון, אנו סבורים כי המועמד היחידי המתאים לכל התכונות האלה הוא רב־אלוף יצחק יבין, רמטכ״ל מלחמת ששת־הימים והשגריר הנוכחי בארצות־הברית.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 29
לרות דורון זה בא ערב אחד, בימי הכוננות לפני מלחמת ששת־הימים. היא כבר לא היתד, נהגת־משאית.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 14
לפי כתב לה בלונד החליפו ביניהם רב־החובל הישראלי והנווט המצרי, בעת הנסיעה, רשמים על מלחמת ששת־הימים — כאשר שירתו זה מול זה. כמה אירגוני־חבלה ניסו להמשיך במלחמה ולהפריע לשלום, אך הם חוסלו, בפעולה סבלנית וממושכת, על־ידי הכוחות המשולבים של ישראל ופלסטין.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 13
עבד־אל־נאצר לא היה היחידי שנזכר, כי לפני שנתיים בערך התקיימה באותו חדר עצמו פגישה אחרת בין נשיא מצרים לבין נציג הבית ד,ד,אשמי; הפגישה המפורסמת, בה חתם חוסיין על חוזה ד,ד,גנה, שקדם לתחילת מלחמת ששת־הימים. עבד־אל־נאצר לחץ את ידי הנסיך הקטן, המתין עד שיוגשו ספלוני־הקפה, נטל את המכתב שחסן הביא עימו מעמאן, והחל קורא את תוכנו.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 2
במסיבת עתונאים, תקף קשות לא אחר מאשר את רמטכ״ל מלחמת ששת הימים, רב־אלוף יצחק רבין, על כי הכריז שהשלום חשוב יותר מהשטחים .
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 38
הקבורה הרשמית היתד, צריכה להיערך לפני שנה. מלחמת־ששת־הימים מנעה אותה. השבוע הובאו, בפעם הראשונה, י״ג חללי גשר־אכזיב לקבורה רשמית.
