חיפוש: "מנחם בגין"
נמצאו 5,018 תוצאות (מציג 3,226 עד 3,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 23
שתי מגמות. חילוקי-הדיעות התייחסו, כמובן, למנחם בגין. אפשר היה לחשוב שהשאלה היא: האם הכוס חצי מלאה, או חצי ריקה ז האם תוכנית־השלום של בגין היא רעה, עם חלקים טובים, או להיפך — טובה, עם חלקים רעים?
גליון 2165 (28 בפברואר 1979), עמוד 22
לשיא הגיע הערב כאשר הרקדנים, האור חים הישראליים, האורחים המצריים והמל צרים החלו כולם רוקדים ריקוד מהמם, בטור עורפי ארוך, שהתפתל כנחש בין השולחנות, לצלילי הלחן הערבי, כשהבד־רן בראש הנחש שר שירי תהילה לנשיא אל־סאדאת, למנחם בגין, לישראל ולשלום. זה היה שיאו של המיפגש הישראלי- המצרי *הראשון על אדמת מצריים.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 22
ריח הבחירות עלה באפו של העיתונאי דן פתיר, לשעבר יועץ לתיקשורת של שני ראשי־ממשלה — יצחק רבין מהעבודה ומנחם בגין מחרות. פתיר, לשעבר הכתב המדיני של דבר, משלים עתה כתיבת מחקר רציני על הסכם־ השלום בקמפ־דייוויד.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 7
רב* פ^ד רחל גרינברג ורב־פקד רמי צה׳׳ל מ חפ ש נשה בחירתו של חיים הרצוג כ רוב מדהים בהצבעה ראשונה היא סטירת־לחי מכוונ ת לליכוד, ולמנחם בגין אישית, על הצורה ה מתנ שא ת והמתייהרת שבה ניסו לכפות על הקואליציה מועמד כלתי־־ידוע, שאף יו״ר הכנס ת לא היה מסוגל לבטא א ת שמו כהלכה כעת ההצבעה (אלון, כאל״ף קמוצה, כמקום צרוייה).
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 29
זה ניפוח מעבר לפרופורציות. • כיצד מתיישבת העובדה שמנחם בגין אף! לא הסכים להתראיין לעיתונאים גרמניים, ושבנו, בני בגין, נוהג כמוהו, עם האפשרות שהאנימציה נעשתה בגרמניה?
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 9
הוא פנה אל הנהגת תנועת החירות, הציע את עצמו לתפקיד מנהיג התנועה, במקום מנחם בגין — אולם׳ אנשי התנועה סילקוהו באדיבות, תוך הקשה רבת־משמעות על מצחם.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 5
השבוע הוכיחה התנועה׳ כי האימפריאליזם, ממש כמו הצדקה, מתחיל בבית. כתב מנחם בגין, מנהיג סיעת החרות בת 15 הצירים בכנסת, לפרץ ברנשטיין, השולט על 13 צירים :״הריני מתכבד להציע לאדוני לפתוח בשיחות׳ כדי לברר אם קיימת אפשרות להביא לידי איחודן של שתי המפלגות...״ הצ״כים חששו כי אנשי חרות, הסרים למשמעת מנהיגם והמגובשים מבחינה פוליטית, יהיו הגרעין המכריע בכל מפלגה מאוחדת, לא גילו נכונות רבה לערוך את הסימפוזיון המבוקש.
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 17
״רציתי,״ אמר ,״למנות את חברי הכנסת החד־העולם הזח 932 המתפרץ, ראש אמן הנפגע סיפר אחר־כך כי אחיו של ממשלת ישראל, כיקר בשעתו כקאבארט פאריסאי בו הופיע, והביע אחר-כד כפניו את הנאתו מה תוכני ת ...עוללת־טתם- בחירות סיפר השבוע מנהיג חרות מנחם בגין: יום אחד היה צריך לנאום במעברה בה קיים רק בית־קפה אחד, הנמצא תחת השפעת מפא״י.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 14
גם הס תולים תקוות בנצחון, כי מנהיגם מר מנחם בגין הנו נואם חוצב להבות והמונים באים להקשיב לנאומיו.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 11
הכסאות של קדיש לוז, ישראל בר־יהודה, בבה אידלסון, יוחנן באדר ואסתר רזיאל־נאור נוקבו! הכסא של מנחם בגין, עליו ישב יוניצ׳מן לפני שיצא לעשן, היה מנוקב כמסננת.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 5
באלג׳יר הריעו המונים לכבוד ג׳אק סוסטל׳ ידידו של מנחם בגין, ששפך קיתוני בוז על האסיפה הלאומית, שהוא חבר בה.
גליון 1027 (19 ביוני 1957), עמוד 3
נאלצה מפ״ם להוסיף בפעם הראשונה לשבת בממשלה שניהלה את מיבצע־סיני, אשר אביו הרוחני לא היה אלא מנחם בגין. בפעם השניה נאלצו אחדות־העבודה ומפ״ם לנצח על הנסיגה מעזה ומשארם אל־שייך, שהיתר, סטירת־לחי לשתיהן.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 13
.״ • עורף ״חרות״ יוסף וויניצקי, לאחר שבן־גוריון קרא את שירו של נתן אלתרמן בכנסת :״הכינוי המתאים לבן־ גוריון הוא — הציטאטור הגדול.״ • מנהיג תנועת החרות מנחם בגין, בתשובה לקריאת־ביניים של שר־הבריאות ישראל ברזילי :״לטובת בריאותך ולטובת בריאותי — מוטב שנפסיק את הוויכוח.״ • ד״ר ישראל אלדר (שייב) ,מנהיג לח״י לשעבר, בשובו השבוע ממסע בחוץ־לארץ :״אין לי מזל.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 16
״ הסביר רוזן :״על הכוח שהיה לך לשבת כל כך הרבה שנים עם אנשי לאחדות העבודה לאחר שח״ב חרות מנחם בגין האשים בשבוע שעבר את שר הסעד משה שפירא כאילו אמר בשובו מאמריקה כי עם הנסיגה תקבל ישראל כסף רב, הגיב על כך שפירא השבוע :״רק איש שבעצם מבצע סיני ניד,לד, מפלגתו משא ומתן על הגדלת חלקה במגבית יכול לקשור את מבצע סיני עם כסף כשהגיש הציר החדש של הונגאריה בישראל את כתב־האמנתו לנשיא־ד,מדינה, נכח במקום גם שר־הדואר ד ״ר יוסף סורג כממלא־מקום של שר־החוץ.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 11
הבחירות אמת ויציב מעולם לא אמרו כל כך הרבה עסקני- מפלגות כל כך הרבה דברי־אמת זה על זה. השבוע: • המערך על מנחם בגין :״בגין לא החליף עורו.״ • שרת-החוץ, גולדה מאיר, על רפ״י :״דברי בן־גוריון ודיין מכילים אח הדברים החמורים ביותר שהושמעו אי־פעם נגד צה״ל.״ יימת, לפרוש ולהקים סיעה חדשה.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 26
אך מה •ש ל־ 26ח״כי חרות לדבר, חוץ מאשר לחזור איש על דברי רעהו — וכולם על דברי ח״ב מנחם בגין? והרי איש מחברי־הכנסת לא נבחר כדי ״להתבטא״ ,כדי להתמוגג לשמע קולו של עצמו, אלא כדי להילחם על דעות מסויימות.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 7
אך בכל אותן מאות שעות של משא־ומתן ושיחות, לא העלה איש מהם את הבעייה העדינה ביותר: דרישת ישראל שהשגריר הגרמני הראשון יהיה איש־ציבור בעל עבר אנטי־נאצי גלוי ומובהק. ישראל לא שלחה את מנחם בגין כשגריר ראשון ללונדון. בריטניה לא שלחה לתל־אביב כשגרירה הראשון את ראש הסי־איי־די של הפלסטיין פוליס (למרות שזה דווקא היה מומחה גדול, ושיתף בעבר פעולה עם כל גדולי המדינה דהיום ).אפשר היה, וצריך היה, לדרוש כי השגריר הגרמני הראשון ייקבע מראש עוד במשא־ומתן עצמו.
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 7
הדבר גרם לנחשולי צחוק טוב*לכ בכמה מחלקי הכית. אפילו ח״ב מנחם בגין קרא לעבר ויקטור המרצין :״אני מבין אותך.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 21
.״ אומרים חיילי היחידה: אולי הסיפור לא נכון, אבל הוא יפה לפני ההצבעה שנערכה בתעידת תנועת החרות, בשאלת הקמת סיעה בהסתדרות העובדים, ערכו ביניהם שני היריבים מנחם בגין ואליעזר שוסטאק הסכם ג׳נטל- מני: זה שיפסיד בהצבעה, יקום מיד אחרי היוודע תוצאותיה ויתחיל בשירת ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.״ באיטר בתום ההצבעה התברר לשוסטאק כי הוא המפסיד, קם ממקומו ורצה לשיר, אבל גרונו לא נשמע לו.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 5
הוא נאחז בזרי־הדפנה של אתמול, מבלי להרגיש כי נבלו מזמן. כמו מנחם בגין ויגאי אלון, עליו ללמוד כי המטבע הצבאית כיום אין איש כמדינה הסכור כי דיין הוא האדם החשוכ כיותר, מלכד ראש־הממשלה.
גליון 1297 (18 ביולי 1962), עמוד 4
לשווא ניסו כל המעורבים להתרחק מט עמדתה המוזרה של סיעת חרות בכנסת, שלא הביעה אי־אסון למפא״י בעניין סובלן, לא נבעה רק מחששותיו של מנחם בגין, המתכונן לנסוע לייבשת אמריקה בדי לערוך שם מגבית.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 18
דינוזאורים אלה לא היו אלא משה דיין, יגאל אלון, מנחם בגין, ליובה אליאב וחבריהם, שרובם עברו כבר את גיל ה־ .70 אבי גופר היה שייך למפלגתם של אלה, מפלגת ״מרכז העבודה הלאומי״ ,שנוסדה על־ידי איחוד בין העבודה לגח״ל.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 17
בצהריים פורסמה הודעה ממשלתית, שנוסחה על־ידי השר מנחם בגין, שהזכירה את חלקו של העולם בהשמדת יהודי אירופה .
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 9
כאן ההבדל בין שני המחנות היריבים בחרות. מנחם בגין הוא אינטלקטואל, אדם בעל מערכת ברורה ומגובשת של מוסר, ערכים, יושר אינטלקטואלי, השקפת־עולם ורעיונות (שלרובם אני מתנגד) .ידידיו ויריביו יודעים מיהו ומהו, מה הוא יכול לעשות — ומה לא יעשה לעולם.
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 9
ה 11־:11 * * י שרוצה להבין את מהותה של תנועת החרות, אל יסתכל בח״כ מנחם בגין. מוטב שיסתכל בח״כ יוחנן באדר.
