גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

יום שישי — 8.5 ,ב״מעריב״ של היום מתפרסם ראיון עט יעקב מרידוד,
החוזר לזירה הפוליטית, לאחר שהעמיד תנאים מסויימים לחזרתו, וכולם נתקבלו
על-ידי מנחם בגין. לא את בולם גילה, אך מאלה שהסכים לגלות נצטט :״אחולל
מהפן ממשי במיבנה ודרכי הפעולה של מישרדי־הממשלה ; נרסן את תיאבונם
של השרים, ביד קשה אם אין אפשרות אחרת ; מדינת ישראל אינה זקוקה לחברות
ממשלתיות, הן מיותרות ויועברו לבעלות העובדים בהן ; לראש־המטשלח תחיה
סמכות לפטר שרים.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

להדיח את
ויינברגד
ף כל התקופה שחלפה מאז
^ התפטרותו של מנחם בגין, פעל
שמיר בזהירות, ואפילו בחשאיות
מסויימת, שאותה רכש לא רק בלח״י,
אלא גם במוסד.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

השבוע הגיש בתרועה
רבה הצעה, העלולה לערער את שמו
הטוב כאיש רציני.
הצעת קצב: לבקש את מנחם בגין
להוסיף במאוחר את חתימתו על
מגילת־העצמאות.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

כל אלה חברו יחד, כדי
להוביל בל משקיף אובייקטיבי
למסקנה ברורה: הרחוב, שינק
במשך 17 שנים את תורת
מנחם בגין והימין הקיצוני,
רואה במרצחים ובמחבלים
האלה גיבורים לאומיים.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 66
טקסט · תמונה · PDF

,,
ח״ב כהן ואבנרי*
סנהדרין קטלני
יהיה בשטח המדינה!״
הוא גם העלה את דבריו של מנחם
בגין ,־שרמת־הגולן עומדת למשא
ומתן לשלום עם סוריה.״ האם בגלל
אמירה זאת היה (בגין) עשוי להיות
מואשם בבגידה?
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

את תהליך ההתבהמות הגזענית-לאומנית
׳של היהדות חנכו, אחרי מילחמת־העצמאות,
שני גורמים פוליטיים: הראשון, מנהיג
האופוזיציה ומפקד אצ״ל לשעבר מנחם
בגין, והשני, ראש־הממשלה הראשון, דויד של נושא־הדגל
שהיה
בך גוריון,
היהדות־על״כידונים, שבלם כל אופציה
להשתלבות ישראלית במרחב, והגביה את
חומות הגטו היהודי החדש.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

הפעם היה זה עמנואל חלפרין, בן־אחותו של
ראש־הממשלה לשעבר, מנחם בגין, העומד ב״1
בינואר להיכנס לתפקיד מנהל דוכנת״החוץ,
במקומו של משח שלונסקי, שעבר לדוכנה
הצבאית.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

אין הוא נראה לתפקיד
בעיני ראש־הממשלה הנוכחי, הפועל לסילוק כל
אנשי חצרו של קודמו, מנחם בגין, מעמדות
שונות.
גם ניסיונה של המיפלגה הליברלית להציג
לתפקיד המנכ״ל את הפירסומאי דויד ארמון
נתקלת בחומת־התנגדות קשוחה מצד חרות
בליכוד.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

אילו בא ונאם בכנסת, יש להניח
כי גם מיובארב יהיה יכול עתה לעשות כן.
אולם מנחם בגין היה מרוגז. המצרים לא הניחו
לו לנאום במגלים אל־אומה (מועצודהאוטה) המצרית.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

השיב אהימאיר :״איני יכול,
כל עוד לא נהיה מסוגלים לדווח דיווח
מלא מהשטח הגורם המדרבן בישי בת
הוועד־המנהל של רשות־השידור לדחיית
האשמותיו של ראש-הממשלה מנחם בגין
(שהוכחשו על ידו) ,על ש״קול ישראל
אינו ציוני״ ,היה חבר־הכנסת מהליכוד
מאיר שיטרית, שתבע מחברי הוועד-
המנהל להתייצב מאחרי מנהל הרדיו,
גירעון ל ב ־ ארי.
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 71
טקסט · תמונה · PDF

ואפילו שם בשביל הבנק חזה יש לי.
וכי לא אומר ראש״הממשלה שלנו, מנחם
בגין, שוב ושוב שהשם ״הגדה המערבית״
הוא חסר שחר, משום שכל ארץ ישראל
שממערב לירדן היא ה״ווסט בנק ובכן,
בדיוק ככה נקרא לזה :״ווסט בנק״,
או בעברית ״הבנק המערבי !
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אביו, אברהם,
הוא עסקן חרות ותיק, מבאי ביתו של
מנחם בגין. הבן היה מקורב לצעירי
חרות, שהשתלטו על אגודת־הסטו־דנטים
של אוניברסיטת תל־אביב,
בתחילת שנות ה־ .70 במיוחד הוא קשר
קשרים עם מיכאל קליינר.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

תנו לנו א ת הכוח לספל בבעיה הערבית -
ואז יהיה כסף גם לשכונות וגם להתנחלויותו•
על ראש־הממשלה לשעבר, מנחם בגין :״הוא
היה אגדה. היה מיתוס, עכשיו אין כלום.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

יש שמעריצים את דוסטוייבסקי ויש שמעריצים
את בטהובן. יש גם כאלה שמעריצים את מנחם
בגין או את אריק שרון.
אני הערצתי את גבי ראודור.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

אכסלרוד, בנו של טוחן בכפר רוסי, שלמד
בצעירותו רוקחות וכימיה, גאה על כך כי לא היה
מסוגל לצלם את הטבעת אוניית־הנשק
אלטלנה, שאותה הביא מנחם בגין ארצה בקיץ
1984 בניגוד להוראת ממשלת ישראל (״לא
יכולתי לצלם יהודים יורים על יהודים!
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

דור שלם של מנהיגים
הלך לעולמו — דויד בן־גוריון, משה
שרת, גולדה מאיר׳.אדם שהסעיר את
המדינה, כמו פינחס לבון, נשכח כמעט
לגמרי, ורבים ממצביעי 1984 יתקשו
לזכור, ולא כל שכן להבין, על מה סערוכל־כך הרוחות ב־. 1961
מנחם בגין, שהיה רמות דומיננטית
בכל מערכות־הבחירות האלה, נמוג
כרוח־רפאים.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

״ישבתי,״ סיפר לי חבר־־הכנסת.
״בדיוק מאחרי מנחם בגין ושימחה
ארליך, זיכרונו לברכה ושאגב,
מבין כל חבריו ומוקיריו בחרות, רק
יגאל כזזן־יאדרגד טרח השבוע
לעלות לקברו ולברך את זיברו),
ושמעתי את בגין לוחש ביידיש
לארליך — ממתי שתל !
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 62
טקסט · תמונה · PDF

עם
זאת, הטינה כלפי שרון, כאחראי
לאסונו של מנחם בגין, נחלשה
במיקצת, גם בשל הכעס על ראש־הממשלה-לשעבר
בשל התנהגותו בעת
מערכת־הבחירות.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

היא קמה כאשר הכריז המערך, מפי כל דובריו הראשיים,
שהוא שייך ל״קונסנזוס הלאומי״(״לא נסיגה לגבולות 967ז, לא
הידברות עם אש״ף, לא מדינה פלסטינית, לא שינוי מעמדה של
ירושלים המיזרחית״) ,שנקבע על־ידי מנחם בגין.
היא קמה כאשר החליט המערך, עם היפתח מערכת־הבחירות,
לנהל תעמולת־בחירות ימנית מובהקת, תוך העלמת מפ״ם וסגירת
הפער בינו ובין הליכוד.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

דיין המנוח, שר־חוץ. טרמפיסט בממשלת
מנחם בגין. סיפר לעיתונאים
על שיתוף־פעולה בשטחים רבים בין
ישראל ובין אתיופיה, חרף ההשפעה
הסובייטית העמוקה במדינה האפריקאית.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

במיזנון הכנסת
החלו ח״כים מתרחקים ממנו ועיתונאים
שונים נדו בראשם לעברו, כאילו
גורלו כבר נגזר עליו. רק ראש־הממשלה
דאז, מנחם בגין, אימץ אותו
אל ליבו בהפגנתיות, במליאת הכנסת,
ואמר לו ״בני, כל עוד אתה בחזקת
חשוד, אתה חף מפשע!
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

שמידט לא חשף עובדה זו כאשר סבל
מהתקפותיר^פרועות של מנחם בגין עליו, בעיקבות הודעתו
שגם לפלסטינים מגיעה מולדת.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

למזלו של וייצמן ענתה הופעתו
בפגישת השדולה לשלום על נוסחה
תיקשורתית מעניינת: איש השוב המופיע
בפורום זר עבורו. אחרי ששימש
כשר־ביטחון בממשלת מנחם בגין, ואף
גירש מארצם ומבתיהם את ראשי־הערים
מחברון ומחלחול.
גליון 2458 (9 באוקטובר 1984), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

היא בנוייה על אותם
המנגנונים של שיתוק, שאיפיינו את
הקואליציות הצרות של מנחם בגין
ויצחק שמיר. תחת תמ״י, קיבלו את
קצב ולוי, שיש להם כוח פוליטי הרבה
יותר גדול, בציבור ובתוך מיפלגתם
הגדולה.
גליון 2475 (6 בפברואר 1985), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ארץ הבסקים זכתה באוטונומינה — לא הקאריקטורה שהציע
מנחם בגין ל״ערביי ארץ־ישראל״ ,אלא זו שהציע אנוואר
אל־סאדאת לפלסטינים.