גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

הכפייה, מישקפי־השמש והזקן הבלתי־מטופח הגבי רו
רושם זה. מנחם בגין, שבעצמו אינו כליל־היופי הגופני,
הגדיר אותו כ״האיש בעל השערות על הפנים,״ מנהיגן של
״חיות דררגליו ת.״
השנה, תודות למילחמה, התקרב יאסר ערפאת לפתע
לתחום־הראייה של האזרח הישראלי.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

מי-
לחמה שתודות לה ״תשקוט הארץ
40 שנה״ (כדברי מנחם בגין) ,וש בה
חוסל סופית הכוח הצבאי המ דיני
של אש״ף (כדברי אריאל ש רון).
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 117
טקסט · תמונה · PDF

מה
שחמור הוא שכל זה קורה וזה
לא מזיז לי כלל.״
• מנחם בגין, על שי דורי
הטלוויזיה :״מדוע צריך
בכל מיקרה ובכל מחיר להר אות
את השלילי ל אין אצלנו
דברים חיוביים ל אין בנייה בירושלים למשל,
אדירה י
הקים דוי ד לוי חמש שכונות
חדשות.״
• השועט העליון בדימוס,
חיים בהן, על החוק
המופעל בכפרי הדרוזים ברמת
״זהו חוק של בר הגולן:
ברים.״
השר יעקב מרידוד :
״הגליל יוכל בעתיד להיות
בטוח יותר.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 84
טקסט · תמונה · PDF

כך קרה, למרבה החרבון, שהגענו למצב שבו אם מנהיג
ישראלי כלשהו, נאמר מנחם בגין בכבודו ובעצמו, יכריז כי
הוא נכון לעשות שלום עם סוריה או עם ירדן ולהיפגש עם
אסד או חוסיין ״בכל מקום ובכל שעה ללא תנאי״ — איש
בעולם לא ישתגע מזה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

הפצצת הכור הגרעיני ליד בגדאד בידי מנחם בגין
חיסלה סכנה בטווח הקצר, אך הגבירה את סכנת
ההזדיינות הגרעינית של העולם הערבי בטווח הארוך.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

יפי הנפש של ישראל מצדיקים במאת האחוזים את סלידת-
האף שהדביק להם במערכת הבחירות האחרונות מנחם בגין.
עליבותם היא הדישדוש במי־האפסיים שלהם, ואי-יכולתם להניף
את הדגל, דגל השפיות המוסרית אשר אבדה בארץ הזאת.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אך העובדות העיקריות הנוגעות לממשלת־ישראל
כדל אינן נתונות כוויכוח, ואינן זקוקות
לשום חקירה.
מנחם בגין ואריאל שרון, בשיתוף־פעולה עם רפאל
איתן׳ פלשו למערב־ביירות בניגוד להסכם, אחרי פינוי
הלוחמים של א״ש״ף.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

סי שקיווה
כי הופעתו של משה דיין 42 המצביא
הרומנטי של סיני, יוציא את הרוח ממיפר
רשיו של מנחם בגין 44 המפקד הרומנטי
של ימי המחתרת, בא במידה רבה
על סיפוקו.
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

שבוע לפני המועד הק בוע
פלש צה״ל ללבנון, ויש הסבורים כי
טירפוד יוזמה זו היה אחד היעדים העיק ריים
של מנחם בגין ואריאל שרון, ואחד
השיקולים העיקריים לעיתוי הפלישה.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

והיא סבירה מאוד־מאוד :
כל פריט הכלול ברשימה המרהיבה נועד להרוג בני-
אדם .״נשים וילדים״ ,בסיגנון־הפז של מנחם בגין,
העומד עתה בראש מיפעל זה.
ישראל אינה מוכרת נשק זה למדינות הפועלות,
לדעתה, למען אידיאלים הומאניים נשגבים.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

כלומר — להסתכל יעל עצמך
כאילו מבחוץ, להסיק מנס״ונך מסקנות החלות על הכל,
וגם על יריביך.
הנה הופיע מנחם בגין על מירקע הטלוויזיה, בפרק
בן־הברית הנשכח בסידרה עמוד האש, והסביר מדוע
הפר את מרותה של מנהיגות היישוב, שנבחרה באורח
דמוקרטי, והכריז בראשית ,1944 בשם קומץ של פורשים,
על המרד המזויין בשילטון הבריטי.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

על גרמנים אלה דווקא יצא קיצפו של מנחם בגין.
בנאומי־ההשמצה ישלו נגד שמידט הכריח אותם לחשוב
מחדש על יחסם לישראל ׳ולעבר הגרמני.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

א חרי ה ב חי רו ת
פ דננן ב•
לא להאמין מה שעושה עכשיו מנחם
בגין במערכת הבחירות של הליכוד. פשוט
לא להאמין, אבל עובדה• לפני שהתחיל
ראש״הממשלה שלנו את מערכת הבחירות
שלו, החליט ללמוד כל מה שאפשר
מבן־גוריון הגדול.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

היא הרגישה את הטעם המשכר
של ניהול משא־ומתן לשלום, ואיננה מוכנה
לוותר על כך...״
כאשר פירסם ראש־הממשלה, מנחם בגין, את
תוכנית האוטונומיה שלו, הגדיר אותה שרון
כ״הצהרת בלפור לפלסטינים...״
במהלר ביצוע פינוי סיני, היה זה אריאל שרון
שפעל נחרצות להריסת העיר ימית עד היסוד,
תחת למוכרה למצרים, שהציעו לקנותה.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

בן־אהרון ניסה לעשות
דה־לגיטימיזציה של שילטון חוקי, וכרך ביחד:
דמוקרט אמיתי כמו מנחם בגין עם אנשים כמו
יובל נאמן ואריק שרון
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

במישלחת פרץ ויכוח: בעוד שפלד סבר
כי יש להימנע ממעשים העשויים
להתקבל כפרובוקציה, מיהרו אלוני
והראל לבית־הכנסת, כשבידיהם תיקי
אל ע ל שם נכנסו לוויכוח מר עם
הציונים, שהתנפלו עליהם מפני שהעזו
למתוח ביקורת על מנחם בגין.
היהודים התגלו כתומכים קיצוניים
ביותר בממשלת־הליכוד, ורבים הזדהו
עם ריעות התחיה.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

די ברישום המטתת האלה,
העולות בבירור מן הפעולות
עצמן, כדי להצביע על המבצעים,
על מיקומם הפוליטי
העובדה שפעולות אלה זכו
בתמיכתם של שורה ארוכה של
פוליטיקאים — יגאל אלון ומשה דיין
בחברון, מנחם בגין ואריאל שרון
בסבטיה, וכו׳ — אינה משנה דבר.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אילו היו יוזמי מילחמת־הלבנון —
ראש־הממשלה לשעבר מנחם בגין,
שר־הביטחון אריאל שרון והרמטכ״ל
רפאל איתן — מודעים למידע המקיף
על מילחמות־לבנון המצוי בסיפרו של
באזילי, יתכן והיו נמנעים מהכנסת ידה
מרוחת־הדבש של ישראל לתוך קן
הצרעות של מילחמת־החמולות.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

גם העיתונאים הקרובים
לפרס, כמו יואל מרקוס מהארץ ובמידה מסוייגת
בתחום הכלכלי־חברתי, אישיותו החיוורת של
ראש־הממשלה יצחק שמיר (הצלחתו כמנהל
הקאבינט עדיין אינה מקנה לו את הפופולריות של
קודמו, מנחם בגין, שניהל את הממשלה באורח
כושל) .הבוץ בלבנון — כל אלה הפחיתו בהרבה את
עוצמת השינאה כלפי פרס.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אילו היתה סיעת־המערך מצביעה נגד המילחמה, או אף
נמנעת, לא היתה המילחמה פורצת כלל.
שום מנהיג, גם לא מנחם בגין, היה מעז לשלוח את
צזדל למערכה כזאת בלי רוב מכריע בכנסת.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ירד ערשאת
לא לאלגייר
כל ממשלות־ישראל — בראשות
גולדה מאיר. יצחק רבץ, מנחם בגין
ועתה יצחק שמיר — לא להתיר זאת.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

• מספרים שפעם הוזמנה מישלחת
.תעשיינים לראש־הממשלה לשעבר,
מנחם בגין, ואתה התבקשת לא
להשתתף במישלחת, בדי לא לצער את
ראש־הממשלה.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

שלישית: אריאל שרון, גיבורם של בני הציבור
הפרימיטיבי ביותר, שההזדהות עימו מעניקה להם מידה של
תחושת־השתייכות ופיצוי על רגשות הכשל והנחיתות, .מלך
ישראל׳ ,שנהנה אז עדיין מגיבוי מלא מצד מנחם בגין, טוען כי
ועדת־כהן טפלה עליו עלילות־דם, שהוא נפל קורבן לקשר
שקשרו נגדו הבוגדים השפלים, כחלק מן המזימה להכניע את
עם־ישראל ולהפקירו בידי אויביו.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

קו זה נמשך גם
בתקופת כהונתו של שר־הביטחון מנחם
בגין, כאשר נעשו הנסיעות להתנקש
בחייהם של ראשי־העיריות.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

כבר ב־ 1976 היו דיבורים על מינויו
של שופט ערבי לביודהמישפט העליון.
דווקא מנחם בגין הוא שהציע זאת,
ודובר אז על השופט המחוזי גימר אל-
הווארי מנצרת.