חיפוש: "מנחם בגין"
נמצאו 887 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 15
מציע, למעשה, כניעה־ללא־תנאי לישראל. מנחם בגין, גולדה מאיר והמקהלה־הכד תבת של מישרד־החוץ טוענים שהוא מתכוון לחיסול ישראל ב״שלבים״.
גליון 1845 (10 בינואר 1972), עמוד 33
אורי אבנרי הציע לערוך במליאה הצבעה על החלטת ועדת־הכנסת. הידד סירב. אז קם ח״כ מנחם בגין, והשמיע את אותה הצעה עצמה. הידר החליט ״אני מקבל את ההצעה של חבר־הכנסת בגין.״ בניגוד דבל המקובל, דחה היו״ר את הבקשה — כטענה ש״המערף וגה״ל מתנגדים לבד•״ לפי תקנון הכנסת, בידי הידד הסמכות הבילעדית לקבוע את סדר־היום של הכנסת, ועל כן היתד, לו סמכות מוחלטת להיענות לבקשה. .2באיחוד״ הצעותאי ־ האמוו ועדת הכנסת החליטה ״לאחד״ את שלוש ההצעות השונות להביע אי־אימון לממשלה, שהוגשו על־ידי שלוש סיעות שונות (ע״מ, רק״ח והמרכז החופשי *) על שלושה נושאים שונים לגמרי (יחסי־עבודה, פרשת רפיח, עליית המחירים) .אין לכך תקדים, בתולדות הכנסת, והדבר נוגד את סעיף (35א) של תקנון הכנסת האומר :״כל סיעה רשאית להציע לסדר־היום סעיף על הבעת אי־אימון לממשלה, סעיף זה יידון בישיבה הרגילה הקרובה, שלא באותו יום שהוצעה, וידחה דיון בכל סעיף אחר.״ ברור על כן שכל הצעה להביע אי־אמון בממשלה מהווה ״סעיף״ כפני עצמו — ואין לאחד הצעות שונות לסעיף אחד.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 23
גילתה זאת השבוע גולדה, בראיון שהעניקה לידיעות אחרונות: מל בד קריאות־הביניים של ח״כ מנחם בגין לנאומיה בכנסת ״שקר וכזב!״ היא סיפרה כי ״ד״ר יוחנן כאדר לא מנשק לי יותר את היד.״ !
גליון 1896 (3 בינואר 1973), עמוד 9
כאשר הגיע למקום שר־התחבורה־והתיקשורת שמעון פרס, קיבל סלומון את פניו והוביל אותו לשולחן בו ישב מנחם בגין. בגין קם ממקומו, התחבק עם השר ונישק אותו על לחיו לקול מחיאות הכפיים של הנוכחים. 81 רק לפני מיספי שבוי־עות קיבל המרצה לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירוש לים ד״ר גדעון אפרת את החול, פותח את השרוכים, וחוזר . 1ועל את הנעל.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 27
היא גם קבעה שישראל לא תחזור לעולם לגבולות זד 4ביוני, י הוויכוח שבא בעיקבות ההודעה היה מעין פתיחה לוויכוח הגדול, העומד להסעיר את המדינה בחודשים הקרובים, ושיגיע לשיאו במילחמת־הבחירות. דוברי הליכוד הימני — מנחם בגין, אלימלך רימלט ושמואל תמיר — התנגדו להפסקת־האש, שללו מראש כל אפשרות של שלום וחזרו על סיסמאות ארץ־ישראל השלמה. ..נותר לנו להשמיע ולבסס את הגישה האחרת — האלטרנטיבה לקו הממשלה ולקו הליכוד הימני.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 23
אין שני אנישים במחנה השלום השונאים זה את זה כמו מנחם בגין ושמואל תמיר. אבל בימין נוצר זדם ציבורי יחזק, שהכריח את כל הגורמים לקבל על עצמם את עול ה ליכוד.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 5
מול התקפתם השפלה של עוכרי־ישראל, כמו יגאל אלון ומנחם בגין, מאיר יערי ופנחס רוזן; מול ההמונים הפרועים בחוץ; מול חברי הקיבוצים, פרופסורים, סטודנטים ושאר הבוגדים — קמו שני אישים נאצלים אלה והצילו את ד,בטחון.
גליון 1486 (23 בפברואר 1968), עמוד 16
הלפרין אף נזרק בעיקבות הזיוף מן המפלגה, אחרי שמנחם בגין אמר עליו :״אני מוכן ללכת בשביל המפלגה עם דם עד לצוואר, אבל אני לא מוכן ללכלך את הקרסול שלי בבוץ.״ על סוג עיסקותיו הכספיות של רובין יכולים להעיד כמה שטרות המוחזקים אצל סוחרים תל־אביביים.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 13
אנשים כמו האלוף מתי פלד, הפרופסורים טלמון ואריאלי — פשוט אינם קיימים. כל הישראלים שווים, ממנחם בגין ועד השמאל. על-ידי העלמה פשוטה של רוב האמת, נוצר שקר מיפלצתי. 1ז\2ארי\2ב\ץ רה ט 1ר ״ישראקויי ך* סתכל נא בקאריקטורה זו.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 20
את ההתקפה החריפה ביותר נגד החוק השמיע דווקא ח״כ חרות באדר, והוא יצביע נגדו על-אך שמנחם בגין וייתר ח״כי חרות יתמכו בחוק. חזית ההתמודדות גולדה— אבו כדאי לעקוב אחרי קבוצת השרים והעסקנים שתתגבש מאחורי אבא אבן, לקראת התמודדותו עם גולדה מאיר.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 9
הוא פנה אל הנהגת תנועת החירות, הציע את עצמו לתפקיד מנהיג התנועה, במקום מנחם בגין — אולם׳ אנשי התנועה סילקוהו באדיבות, תוך הקשה רבת־משמעות על מצחם.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 5
השבוע הוכיחה התנועה׳ כי האימפריאליזם, ממש כמו הצדקה, מתחיל בבית. כתב מנחם בגין, מנהיג סיעת החרות בת 15 הצירים בכנסת, לפרץ ברנשטיין, השולט על 13 צירים :״הריני מתכבד להציע לאדוני לפתוח בשיחות׳ כדי לברר אם קיימת אפשרות להביא לידי איחודן של שתי המפלגות...״ הצ״כים חששו כי אנשי חרות, הסרים למשמעת מנהיגם והמגובשים מבחינה פוליטית, יהיו הגרעין המכריע בכל מפלגה מאוחדת, לא גילו נכונות רבה לערוך את הסימפוזיון המבוקש.
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 17
״רציתי,״ אמר ,״למנות את חברי הכנסת החד־העולם הזח 932 המתפרץ, ראש אמן הנפגע סיפר אחר־כך כי אחיו של ממשלת ישראל, כיקר בשעתו כקאבארט פאריסאי בו הופיע, והביע אחר-כד כפניו את הנאתו מה תוכני ת ...עוללת־טתם- בחירות סיפר השבוע מנהיג חרות מנחם בגין: יום אחד היה צריך לנאום במעברה בה קיים רק בית־קפה אחד, הנמצא תחת השפעת מפא״י.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 14
גם הס תולים תקוות בנצחון, כי מנהיגם מר מנחם בגין הנו נואם חוצב להבות והמונים באים להקשיב לנאומיו.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 11
הכסאות של קדיש לוז, ישראל בר־יהודה, בבה אידלסון, יוחנן באדר ואסתר רזיאל־נאור נוקבו! הכסא של מנחם בגין, עליו ישב יוניצ׳מן לפני שיצא לעשן, היה מנוקב כמסננת.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 5
באלג׳יר הריעו המונים לכבוד ג׳אק סוסטל׳ ידידו של מנחם בגין, ששפך קיתוני בוז על האסיפה הלאומית, שהוא חבר בה.
גליון 1027 (19 ביוני 1957), עמוד 3
נאלצה מפ״ם להוסיף בפעם הראשונה לשבת בממשלה שניהלה את מיבצע־סיני, אשר אביו הרוחני לא היה אלא מנחם בגין. בפעם השניה נאלצו אחדות־העבודה ומפ״ם לנצח על הנסיגה מעזה ומשארם אל־שייך, שהיתר, סטירת־לחי לשתיהן.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 13
.״ • עורף ״חרות״ יוסף וויניצקי, לאחר שבן־גוריון קרא את שירו של נתן אלתרמן בכנסת :״הכינוי המתאים לבן־ גוריון הוא — הציטאטור הגדול.״ • מנהיג תנועת החרות מנחם בגין, בתשובה לקריאת־ביניים של שר־הבריאות ישראל ברזילי :״לטובת בריאותך ולטובת בריאותי — מוטב שנפסיק את הוויכוח.״ • ד״ר ישראל אלדר (שייב) ,מנהיג לח״י לשעבר, בשובו השבוע ממסע בחוץ־לארץ :״אין לי מזל.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 16
״ הסביר רוזן :״על הכוח שהיה לך לשבת כל כך הרבה שנים עם אנשי לאחדות העבודה לאחר שח״ב חרות מנחם בגין האשים בשבוע שעבר את שר הסעד משה שפירא כאילו אמר בשובו מאמריקה כי עם הנסיגה תקבל ישראל כסף רב, הגיב על כך שפירא השבוע :״רק איש שבעצם מבצע סיני ניד,לד, מפלגתו משא ומתן על הגדלת חלקה במגבית יכול לקשור את מבצע סיני עם כסף כשהגיש הציר החדש של הונגאריה בישראל את כתב־האמנתו לנשיא־ד,מדינה, נכח במקום גם שר־הדואר ד ״ר יוסף סורג כממלא־מקום של שר־החוץ.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 11
הבחירות אמת ויציב מעולם לא אמרו כל כך הרבה עסקני- מפלגות כל כך הרבה דברי־אמת זה על זה. השבוע: • המערך על מנחם בגין :״בגין לא החליף עורו.״ • שרת-החוץ, גולדה מאיר, על רפ״י :״דברי בן־גוריון ודיין מכילים אח הדברים החמורים ביותר שהושמעו אי־פעם נגד צה״ל.״ יימת, לפרוש ולהקים סיעה חדשה.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 26
אך מה •ש ל־ 26ח״כי חרות לדבר, חוץ מאשר לחזור איש על דברי רעהו — וכולם על דברי ח״ב מנחם בגין? והרי איש מחברי־הכנסת לא נבחר כדי ״להתבטא״ ,כדי להתמוגג לשמע קולו של עצמו, אלא כדי להילחם על דעות מסויימות.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 7
אך בכל אותן מאות שעות של משא־ומתן ושיחות, לא העלה איש מהם את הבעייה העדינה ביותר: דרישת ישראל שהשגריר הגרמני הראשון יהיה איש־ציבור בעל עבר אנטי־נאצי גלוי ומובהק. ישראל לא שלחה את מנחם בגין כשגריר ראשון ללונדון. בריטניה לא שלחה לתל־אביב כשגרירה הראשון את ראש הסי־איי־די של הפלסטיין פוליס (למרות שזה דווקא היה מומחה גדול, ושיתף בעבר פעולה עם כל גדולי המדינה דהיום ).אפשר היה, וצריך היה, לדרוש כי השגריר הגרמני הראשון ייקבע מראש עוד במשא־ומתן עצמו.
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 7
הדבר גרם לנחשולי צחוק טוב*לכ בכמה מחלקי הכית. אפילו ח״ב מנחם בגין קרא לעבר ויקטור המרצין :״אני מבין אותך.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 21
.״ אומרים חיילי היחידה: אולי הסיפור לא נכון, אבל הוא יפה לפני ההצבעה שנערכה בתעידת תנועת החרות, בשאלת הקמת סיעה בהסתדרות העובדים, ערכו ביניהם שני היריבים מנחם בגין ואליעזר שוסטאק הסכם ג׳נטל- מני: זה שיפסיד בהצבעה, יקום מיד אחרי היוודע תוצאותיה ויתחיל בשירת ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.״ באיטר בתום ההצבעה התברר לשוסטאק כי הוא המפסיד, קם ממקומו ורצה לשיר, אבל גרונו לא נשמע לו.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 5
הוא נאחז בזרי־הדפנה של אתמול, מבלי להרגיש כי נבלו מזמן. כמו מנחם בגין ויגאי אלון, עליו ללמוד כי המטבע הצבאית כיום אין איש כמדינה הסכור כי דיין הוא האדם החשוכ כיותר, מלכד ראש־הממשלה.
