חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 1,151 עד 1,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 23

העיתון מנמק זאת: כשם שרימארק תיאר את המלחמה האחרת, כך גם יגאל לב מתאר את הצד ללא־תהילה של מלחמת ששודר,ימים• . להחתים למען ונגד השר משה דיין יכול כל אחד. גם לצייר קאריקאטורה בודדת עליו יכולים׳ רבים. … ,־ר ובין השלום הייתי בוחר, ללא ספק, בשלום.״ הפיזמונאי דידי מנוסי, על מסע ההחתמות למען משה דיין ועל פיר־סום דברי לוי אשכול ברמזור :״אחד מחתים והשני מכתים.״ #הצייר יוסי שטרן, על אד־צות״הכרית :״יונייטד סטייקס אמריקה.״ אוף
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 14

אך התצלום המרגש ביותר צולם דווקא בירושלים. הוא הראה את נשיא ישראל הקשיש, משה דיין בן ה־ ,75 מחבק־ את נשיא פלסטין, יאסיר עראפאת. … הרגשת הבידוד, יחד עם המתיחות הביטחונית המתמדת בקווי הפסקת־האש והטרור הפנימי בכל השטחים החדשים, יצרה, לקראת יופר,עצמאות ד,־ ,42 תביעה לחידוש המלחמה. ״עלינו ללמד הערבים לקח,״ אמר משה דיין בראיון שהעניק לטלוויזיה ,״אני משוכנע שאם תנצח ישראל בעוד מלחמה אחת, ישתכנעו הערבים כי עליהם לבוא לשולחן הדיונים, ולהביא עימם תוכניות־שלום.״ לשאלת המראיין הוסיף :״מובן שלא נסכים לשום שלום שלא יכלול ׳גבולות־ביטחון מוכרים.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 16

ההגייה בהם; שערוריית הרחצה בבת־ים; תוכנית אלון; הצהרת אבא אבן על הגבותבענו לחסל את כל שרותי־הכבאים המקומיים, הכפופים לרשויות המקומיות ה לות; הנסיגה מן האי סנפירז תוכנית־השלום של משה דיין; שיחרור המשכנתאות מצמיכושלות — ולהקים חיל־כבאים ארצי, תחת להקמת מדינה דות! … אחרי שהשר גלילי התנצל, בתשובה לשאלתנו, על כך שלא הראו את פני משה דיין בשידור־הטלוויזיה של יום־העצמאות, ניסה לתרץ מדוע הוזמנו אנשי א״י השלמה — וביניהם פאשיסטים ידועים — להופיע מעל במות־ההסברה הממשלתיות באותו יום, ולא הוזמנה אף לא אישיות אחת הידועה כמתנגדת לסיפוח או כדוגלת ברעיון המדינה הפלסטינית.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 23

אנשים חסידים בוועידת מק״י התחרות בין השרים משתרעת גם על פעולת הכנסת. ביום השלישי שעבר ענה משה דיין לשורה של שאילתות ולשתי הצעות לסדר־היום, ופתח ויכוח על הפעלת תקנות־ההירום, וכך שלט על הישיבה מראשיתה עד סופה. … לפי הסבר שפורסם בעתונות היה זה רעיונו של שר־הביטחון, משה דיין, שהציע כי ההודעה החשובה תימסר עיז־ידי לוי אשכול.
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 15

היה גם מי שהישלה עצמו, כי אפשר להפיס את דעתם של נכבדים ומנהיגי־גדה, מסוגם של השייך אל־ג׳עבארי, להנהיג בחברון חיים־בצוותא בין אזרחים ערביים לאומנים לבין מתנחלים יהודיים פאנאטיים. אבל המשלים עצמם — ובראשם משה דיין עצמו — התעוררו, לפני שבוע, כאשר רימון שהושלך על־ידי עז אל־דין סלהאם, בן ה־ ,17 על היהודים במדרגות המובילות לתוך מיסגד איבראהים שבחברון, בו שוכנת מערת־המכפלה, שם קץ לירח־הדבש ובישר מלחמת־קיצוניים חדשה ועקובה בדם ובאלימות בעיר השקטה של הגדה המערבית … ^ התפוצצות גרמו, בעקיפין, המת/נחלים השוביניסטים־דתיים, אנשי ארץ- ישראל השלימה, שכפו על המימשל הצבאי — ועל שר־הביט־ון משה דיין — את נוכחותם׳ לאחר שהתגנבו לעיר במירמה, ב־איצטלה של מבקרים־לרגע.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 18

מרים אשכול, שנוכחה באותו מעמד גילתה אף היא בקיאות רבה בפרשת יונה סופר והשופט מלחי • .מי אחראי לכך שצלמי־הטלביזיה הישראלית אשר צילמו את יום־העצמאות, לא צילמו בו כלל את שר־הביטחון משה דיין, אך לעומת זאת ד,ירבו לצלם את שר־ההסברה, ישראל גלילי, הממונה על הטלביזיה? … בתום מלחמת־ששת־הימים, כאשר גל־האהדה לישראל הציף את העולם, היה אחד הסמלים של גל זה — הרטייה השחורה, שסימלה את ההזדהות עם מי שנראה כמנצח המלחמה — משה דיין. מבראזיל ועד פאריס פשטה אופנת הרמייה השחורה — בדיסקוטקים, באולמות האופנה ובמודעות הפידסומת.
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 20

בערב־ראיונות בנתניה, כאשר הסביר ח״ב אורי אכנרי את הסכנות הדמוגרפיות הכ״וכות בסיפוח ה־ משה דיין פ סו קי השסע >• יצחק רכין, בהסבירו מדוע לא בחר בקריירה פוליטית :״כשאתה בצבא, אתה מתחנך להילחם באויבים חיצוניים; בפוליטיקה — אתה נלחם רק ביהודים.״ • שגריר ישראל כקנייה, זאב לוין, על מדיניות הייצוא הישראלית :״ארצות אחרות שולחות ייצוא; אנחנו שולחים משלחות של ייצואנים.״ • הסופר האידישאי יצ כשביס־זינגר :״כשאדם מחליף את אשתו, אין זאת טרגדיה; אך כשהוא מחליף את שפתו, ברוב המיקרים זאת טרגדיה.״ • העיתונאית כלה אלמוג, על רבקה מיכאלי :״ללדת ילד מחוץ לנישואין זו לא בושה — אבל גם כבוד גדול לא! … אם לשוב לגולדה, הרי מגיעה לה, ללא ספק, הזכות על גילוי־השבוע. היא גילתה שכאשר משה דיין מאם פעם במישרד החקלאות, היתד, לה הצעה מקורית בשבילו.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 21

העולם הזה 1512 מיטב עתוני העולם מקדישים מקום נרחב לכיסוי מסעות משה דיין בוויאט־נאם. ה״סאנדי טלגרף״, למשל, הכתיר את אוסף התמונות המתפרסמות בעמוד זה בכותרת ״גנראל ישראלי כא למלחמת ויאט־נאם כשהוא מצוייד סיומן״. הוסיף עתון המפלגה השמרנית כבריטניה :״בלתי מרוצה מהישארותו כמטה, החליט גנראל משה דיין, לשעבר רמטכ״ל צה״ל, לצאת לשדה, כדי לחיות את חיי החייל הפשוט ולקבל הערכה ממקור ראשון על המתרחש במלחמה.
גליון 1499 (24 במאי 1966), עמוד 7

לפי תורת ההתפתחות, צפויה כליה לכל מין של חיה אשר אינה מסוגלת להשתנות בהתאם לצורכי המציאות. הו א לא הי הנבחר . לא הוא. ולא משה דיין. ולא שמעון פרס. ואף לא אחד מן הצללים האחרים שלממשלת־הצללים של מפלגת־הצללים. … אפשר להכין את הזקן. י$תר קשה להכין צעיר כמו משה* דיין, שמלאו לו השבוע 50 שנה בקבד, או את שמעון פרס, עול-ימים ג בן לא מבכר היה השטן התורני פינחס לכון.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 10

השאילתות נגעו, בין השאר, לנושאים הבאים : • גורל הכפרים באזור לטרון. הראיון של משה דיין על הנכונות להילחם בחיילים רוסיים, • גניזת תוכניות קול ישראל שכללו דברי שרים על חלקם של אישים שונים במלחמה. • דברי ראש־ד,ממשלה על מדינה פלסטינית אוטונומית, שנמסרו לעיתון צרפתי. טענת השבועון האמריקאי טייס בדבר העברתו של נשק סובייטי חדיש, שנלקח שלל, לארצות־הברית. תשלומי המשטרה לגברת יונה סופר. משה דיין היה צריך לענות, בשבוע שעבר, על שתי שאילתות שלנו: האחת בקשר לפקודתו האוסרת על קצינים בכירים למסור ראיונות, השניה על המאורעות במידבר־סיני אחרי הפסקת־האש.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 9

י הצהרת הגברת מאיר מצטרפת לשורה ארוכה של הצהרות דומות מטעם חברי הממשלה. כך אמר משה דיין, לא מכבר׳ שיש מקום רק לשתי מדינות בארץ־ישראל: אחת שבירתה בירושלים ואחת שבירתה בעמאן. … (דומני שאין בהיסטוריה תקדים לכך שמדינה אחת מכתיבה למדינה אחרת היכן עליה לקבוע את בירתה. אבל משה דיין היה תמיד אדם אורגינלי ביותר). כך מתגבשת תמונה ברורה של המדיניות הישראלית: ראש אירגון השיחרור הפלסטיני.
גליון 1221 (15 בפברואר 1961), עמוד 3

נערכה במיוחד לפעילי ההסתררות. אורח־כבוד באותה הצנה היה משה דייו — נערות השבוע ••״•הופיע כלי התראה, שכז הושב על כיסא בעוברי השבוע ברחוב, נתקלו עיני בשער כמעבר. … כשהניע המחזה של השבועון ״לייף״ .מופיעה בו סופיה לשורה ״לא רוב קולות הוא קול הצדק״, פרץ הקהל במחיאות־בפיים. דויד לוי, תל־אביב אבל לא משה דיין, מהו ראשית, עלי להעיר כי טעיתם (העולם הזה )1216 וכתבתם עדם קאסם במקום עצאם קאסם.
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 10

כך השתתף בתיכנון הגנת דגניה — חוויה שקבעה אר. יחסיו עם משה דיין, שגם הוא נשלה על־ידי ידין לאותה גיזרה. … בשיא פעולות־התגמול, אחרי סילוק לבון ולפני מיבצע־סיני, פירסם בר מאמר גדול, תחת הכותרת ״אקטיביזם, הרפתקנות, שאננות״ ,בו הזהיר את המדינה כמעט בגלוי מפני ההרפתקנות חסרת־האחריות של מי שהיה אז רמטכ״ל צה״ל, משה דיין :״בעברנו הקרוב היתד, אפשרות לבחון הלכה למעשה את שתי התורות — התודה האקטיביסטית והתורה ההרפתקנית.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 70

עמוס 110 וול אורי צבי גרינברג, משה דייו, הציונות, הפלסטינים, העבר והעתיד עמו עוז על עמום עוז אני נולדתי בשנת ,1939 ערב פרוץ מילחמת-העולם השנייה, כאשר התברר להורי בי אין עוד דרן חזרה. … עד למדרגה של אובססיה: קסמי המוות מהלכים על דיין( .וראה דברי־המבוא מאת משה דיין, בראש המהדורה המיוחדת של שירי אל־תרמן למען המישפחות השכולות, מהדורה שיצאה־לאור בימי כהונתו של דיין כשר־הביטחון :״המוות -- אינו סוף הלחימה, אלא, שיאה --אינו החידלון של החיים, אלא ביטויים במלוא עוצמתם ולהלן לא רק הלחימה היא למען הישועה, אלא כזה הוא גם המוות בהיותו חלק ממכלול הלחימה, הלחימה שהיא גיל־הישועה מבעד למלים העמומות הללו מציצה איזו ערגת־מוות שירית־רומנטית, שהייתי מקבל אותה בלב חפץ מאת משורר או סופר, אבל היא מטילה עלי אימה כשהיא באה מסי אדם המקבל החלטות בענייני חייהם ומותם של רבים; זה האיש היושב בחצרו בצהלה מוקף סאר־קופאגים, ארונוודמתים עתיקים, מוקף אווירת־אלתרמן, נודף ריח־מוות בכל נאום מנאומיו הפוליטיים...
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 33

כהוגי הליכוד החלו טוענים כינתיים, כי למפר״ל אין חזקה על תפקיד מבקר־המרתה .-מנחם כנין, למשל, כנראה כהשפעת משה דיין, רמז כאחרונה כי היה רוצה לראות כתפקיד זה את אלוה (מיל). … אולם רק כאחרונה הוברר איזו מדינה מעדיה רוזנפלד כמקוס-כהוגתו כשגריר. תמיכתו שד שדיהחוץ משה דיין, שדוזנפלד הוא ידידו הוותיק, מובטחת למינוי.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 39

לימים הודתה ההנהגה הישראלית, ובעיקר משה דיין, כי היה זה מישגה, מפני שהעדר האוכלוסייה האזרחית יצרה מצב של מילחמת קבע. … ישראל מוצגת כמי שאחראית לשואה חדשה, המתרחשת בדרום־לבנון. הזדעקותו של שר־החוץ, משה דיין, הש בוע, בישיבת הממשלה על אי־יכולת מיש- רדו להסביר מעשי־זוועה אלה, הפוגעים בתדמיתה של ישראל, באה באיחור רב.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 37

גדוד בפיקודו של רפדל הוצנח במיתלה, בעוד יתר חיילי החטיבה יצאו בטור ממונע והתחברו איתו. מי שהיה אז הרמטכ״ל, משה דיין, עיכב את התקדמות הטור וסירב לתת לו סיוע אווירי. … הטור, שנשלח י תוך הפרת פקודה, נלכד במלכודת המיתלה, נקרע לארבעה חלקים והצליח רק בקושי רב, תוך אבידות כבדות, להחלץ. משה דיין הטיל על אריק את האח ריות לכישלון ולקורבנות.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 11

לימים, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. 1974 10.2מפקד מוצב החוף במילחמת יום־הכיפורים, מוטי אשכנזי, שובת מול מישרד ראש־הממשלה בתביעה לפיטורי שר־הביטחון משה דיין. 1918 — 14.2טרזן, איש היער, לראשונה על הבד. הצגת־בכורה של הסרט הראשון, המבוסס על סיפורי טרזן מאת אדגר רייס בורוז, שיצאו לאור שש שנים קודם לכן. 1919 — 6:2האמיר פייסל, בראש מישלחת חיג׳אז, מופיע בפני ועידת השלום בוור־סאי — 70 נציגים של 27 המדינות ה מנצחות במילחמת־העולם הראשונה — ותובע ריבונות ערבית בכל האיזור, מיל- בד ארץ־ישראל. 1920 — 11 *2נולד פארוק, מי שהיה מלך מצריים מ־ 1936 עד להדחתו על-ידי כת הקצינים החופשיים, בהנהגת גמאל עבד-אל- נאצר, ביולי .1952 מת באירופה ב־,1965 — 11*2דאנציג, שבה מתרחשת עלילת תוף הפח, המוקרן עתה בארץ, מוכרת כעיר חופשית ונמסרת לפיקוח חבר־הלאו־מים. 1921 12.2וינסטון צ׳רצ׳יל נתמנה שר־המושבות בממשלת בריטניה. 1925 10.2.1947 ביטאון הליגה להתקרבות בין יהודים וערבים. 9.2צ׳רצ׳יל פונה בנאום אל ממש לת ארצות־הברית ומכריז :״תנו לנו את הכלים ואנו נסיים את המלאכה.״ 1978 — 6.2שר־החוץ משה דיין אישר לראשונה, בראיון טלוויזיה בשווייץ, כי ישראל מספקת נשק לאתיופיה. 1942 — 10.2בדטרויט, ארצות־הברית, הורכבה המכונית האזרחית האחרונה.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 36

השדים אינם מתחשבים עוד בכבודו של בגין, מנהלים ויכוחים סוערים, הגובלים לעיתים קרובות בניבולי-פה ובגסות־רוח, כאשר בגין מנסה לשווא לחסותם. שלושה שרים — משה דיין, מאיר עמית ויגאל הורביץ — התפטרו מהממשלה, ו־הורביץ חזר אליה כמושיע אחרי כמה חודשים של ישיבה מחוצה לה. … היה זה בימי המשבר הגדול * מימין לשמאל עומדים: משה דיין שהתפטר, שמואל תמיר, אריק שרון, ישראל כץ, אליעזר שוסטק, גידעון פת, שימחה ארליך, עזר וייצמן, ייגאל הורביץ, זבולון המר, אהרון אבו־חצירא, מאיר עמית.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 28

8פרס סיפר בארוחת־ערב כי לפני שנים רבות, באחד מביקוריו בשדה־בוקר אצל דויד כן־גוריון, אמר לו זה: ״המשוגע הזה( ,משה) דיין, עומד בחוץ ויורה ברובה. אם לא תפסיק אותו מיד, אפטר את שניכם.״ כאשר יצא פרם ! … במקומו מצא את איש״הטלוויזיה נפתלי רז, מראשי ״שלום עכשיו״ .נפתלי אמר לו :״בושה בשבילנו להופיע איתך בעימות אמר לו דיין :״עם אש״ף אתם מוכנים, אבל איתי לא ז״ ענה רז :״איתך לא, כי אתם מסוכנים למדינה יותר מאש״ף.״ רז לא רצה ללחוץ את ידו, אך דיין לקח את ידו של רז (משמאל). לראות במה העניין, ראה את משה דיין עומד ויורה ביונים. לשאלתו של פרס מדוע הוא עושה זאת, השיב דיין :״הש בוע מלאו לי 40 שנה, ואני מכין יונים לאורחים שיבואו למסיבה שלי.




