חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 1,451 עד 1,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 74
״ ,שפירט את מיבלול האופציות של ישראל, הופיעו בגיליון סקירות כתבים על המצב בגבולות, כתכת־שער על הרמטכ״ל דב־אלוף משה דיין, מישאל־קוראים על ״מילחמת מנע?״ התואר ״איש מופת״ הוענק על־ידי מערכת ״העולם הזה״ לשלושה שהיו ראויים: רבקה גובר, שעברה עם בעלה להתגורר בחבל לכיש, דוב הורן, שחרף נפשו הגן בעזרת משאיתו על נוסעי אוטובוס והטייס שלמה הניג, שהנחית מטוס שיצא מכלל פעולה. … כתבו־המשוטט של השבועון באירופה, עמום קינן, תיאר תחת הכותרת ״אדם ללא ניירות״ מעט מעולמם של המגורשים מגבול אל גבול, בלי דרכונים ושאר ניירות רשמיים. בשער הגיליון: רמטכ״ל רב־אלוף משה דיין. זיבוטינסק 3צ 1ווו צבאי ^ האיש עם חניגימה הי שואל ייל שעבד שהגן על ר ו ישראל ק סט נ ו בך ש־יון חדר מס־ 106 מרוט על כל החדשות — אס יש הדשות.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 27
^ שראל גלילי הוא האיש שניסח את ארבעה־עשר הסעיפים הזכורים לשימצה ולדיראון, שהולידו את מילחמת יום־הכיפורים. זה היה ערב הבחירות של .1977 משה דיין הגיש להנהגת מיפלגת־העבודה את אחד האולטימטומים העונתיים שלו. … אחרי יום־הכיפורים, היה עם־ישראל צריך לנדור שני נדרים חגיגיים: לעולם לא ינהיג עוד משה דיין את צבאות ישראל. לעולם לא ינסח עוד ישראל גלילי את מדיניות ישראל.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 8
שהרי מדובר באותו ראש-ממשלה עצמו שאילץ את שר״החוץ שלו, משה דיין, לחצות את וושינגטון ברגל בשבת, שמא ייראה נוסע במונית. … לגביו פירושה כיבוש שנוא, חסר רחמים ומשפיל, אשר אפילו לדעת משה דיין והערבים ״המתונים״ ביותר, מבטל מראש כל אפשרות להידברות ולשיתוף פעולה, לדו״קיום ולשלום.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 15
כאשר מת לוי אשכול ׳,היה המאבק על השילטון בין משה דיין ויגאל אלון בשיאו. מיפלגתם חששה מפני הכרעה, חיפשה פיתרון זמני שימנע זעזועים. … כאופן עצמאי, בזכות אישיותו שלו, במנהיג מפלגת העבודה בבחירות של שנת .1977 • משה דיין יודע שאין לו כיום חות מאחוז אחד.
גליון 1874 (1 באוגוסט 1973), עמוד 7
כימעט כל השרים באו על־פי פקודה להקשיב, והת־ייסרו קשות. משה דיין ניסה להתגבר על־כך וקרא בחשאי. אולם שימעון פרס לא יכול היה להתאפק, פיהק בלי הרף בגלוי. … כאשר בדק איך בכל זאת נולדה הידיעה, התברר לו כי אחד העיהווורירז והזה ו/ד1 8 תונאים שאל את איש־הביטחון שעמד בפתח נמל־התעופה לזהותו של אחד הנוכחים בקצה הרחוק של אולם־ההמתנה, שניגש לעברו של שר־הביטחון משה דיין. הנשאל השיב בלחש: ״זה, אברשה!״ וכך נולד הסיפור. 1בתום קונצרט חגיגי שנערך בחסותו של נשיא־המדינה אפרים קציר, ערך ראש עיריית תל־אביב יהו־שע רבי־נוכיץ ,,בלוויית מנהל מוזיאון תל־אביב חיים גמזו, סיור פרטי בתערוכתו של יעקב אגם, בהדרכתו האישית של הפסל.
גליון 1849 (7 בפברואר 1973), עמוד 18
אין אני כטוח שבאחד הימים לא נגיע לכלל מסקנה, שמוטב שחטיכה מסו יימת של אוכלוסייה וחכל־ארץ מסויים יימצאו מעבר לשליטתנו, כלי שנקבל חתימה שכנגד.״ הדבר הקפיץ את משה דיין ממקומו, והוא השיב מייד את תשובתו. … התשובה: גולדה מאיד משתדלת, בז הירות, להגשים את מדיניותו של משה דיין. ה״יונים״ למיניהן, מפינחס ספיר עד בן־אהרון, אינן עושות דבר כדי למנוע זאת, תומכות בהמשך ההתנהלות, ויוצ אות כדי חובה בהשמעת נאומים מצפוניים לעת מצוא.
גליון 1906 (13 במרץ 1974), עמוד 24
,רו״) זורע לעזוב את צד,״ל. בהלת ״ ב רווזי האש״ של משה דיין ה־ ׳שבוע הי&ה חמורה פי כמה. אבל את משה דיין אין מי שיגר ש.
גליון 1907 (20 במרץ 1974), עמוד 17
אלא שהפעם נהאה היה שפרס בחר במישרד־חתעמולה לא דק מסיבות אנוכיות, אלא כמחווה חברית לחברו משה דיין. משרד־התעמולה עשוי להקנות לעומד בראשו השפעה כימעט מוחלטת על כל אנד צעי־התיקשורת הממלכתיים, לדבר תהיה חשיבות מיוחדת כבר בשבועות הקרובים, כאשר יתפרסמו מסקנות־הביניים של ועדת אגרנט, החוקרת את מחדלי המילחמה. … זאת תהיה שעתו הגדולה של מישרד־התעמולה, בה ייבחן כוחו ובה תידרש נאמנותו של איש כמי שמעון פרס — לאיש כמו משה דיין. למשל. בין כל הסיבות האחרות, המקנות בכל מישטר רודני חשיבות יתר למישרד־התע־ הדוכנים שלאורך רחובו הראשי של השוק כשהם פתוחים ועמוסים לעייפה במלוא כבודתם, כרגיל.
גליון 1856 (28 במרץ 1973), עמוד 13
.״ לפסוקים אלד, יש צליל מוכר. מי רגיל לאמרם? משה דיין וחסידיו. הם מבססים על קביעה זו את טענתם, שאין צורך להתחשב עוד בערבים, שניתן לשמור לנצח על הסטאטוס קוו של החזקת השטחים, שאפשר להתנחל בכל השטחים המוחזקים, שאין עוד צורך בשום חתירה להסכם־שלום. … שיקולים אלה היו צריכים להוביל את ה מזכ״ל להכרה שיש לפעול להשגת השלום. משה דיין אומר שהשלום אפשרי כעת, מוכנים לוותר על השטחים הכבושים.
גליון 1920 (19 ביוני 1974), עמוד 21
כאשר היו הימשחתות בדרכן לארץ, יצא הרמטכ״ל דאז, משה דיין, לקבל את פניהן בלב־ים. הימים היו כבר ימי המתיחות בין ישראל ומצרים, שהובילה מאוחר יותר למיבציע קדש. על סיפון אחת המשחתות, בלב־ים אסף משה דיין את הקצינים, וברוב התלהבותו מכלי־ד,משחית הימיים החדשים שנוספו לצר,״ל, הורה למפקדים לפגוע בכל אנייה ׳מצרית שייפגשו בדרכם בים לארץ.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 6
הכתבה הסתיימה בידיעה שהשבועה העולם הזה תובע להעמיד את משה דיין לדין על אחריותו לטבח במעלות. אין זו הפעם הראשונה שהלה נזונד, כמו עיתונים חשובים אחרים ברחבי העולם, מדווח לקוראיו על דיעזת וידיעות רק בישראל. … למשל, גילינו כבר אז (העולם הזוז )1916 על חילוקי הדיעות שהתגלעו בשטח בין שר־הביטחון משה דיין לבין הרמטכ״ל רב־אלוף מרדכי גור, כשמוטה התנגד לתוכניותיו של דיין לשחרר את בני־הערובה בכוח מידי הפידאיון שהחזיקו בהם, עוד לפני שמוצו כל הניסיונות לשחרר את הילדים בדרכים אחרות.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 32
בשעה עשר בבוקר קיבל ראש־המנושלה משה דיין את הנציג המיוחד של האו״ס, הרוזן הנגסטרום, ומסר לו על החלטת ממשלת־ישראל להציע לרפובליקה הער בית המאוחדת מטעני־נפץ גרעיניים כדי לסתום באמצעותם בקיעים שנתגלו בקר קעית אגס נאצר. … אנואר אל־סאדאת הוא עדיין נשיא מצריים ואילו בישראל ראש־הממשלה משה דיין כששר- הביטחון שלו אינה אלא גולדה מאיר.
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 11
. * הכוונה לדיווחי הארץ, שהצטרף להעולם הזה בגי לויי פרשות העתיקות של דיין. משה דיין ואידי אמין: למה וכמה! המוסרית בהא הידיעה, כמדינה טכנולוגית מתקדמת, ובכל זאת חדשה, צעירה וטהורה. … התקריות נעת הנאום היו משעשעות, מפני שכלל לא הזכרתי את שמו של משה דיין -אך מעריצי דיין הבינו מייד כשהכוונה אליו.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 14
אולם חיפזון זה הוכיח את עצמו כטעות: בגלל כניסת הפסקת־האש לתוקפה ב- חשבת־לילה, לא צולם האזור בדקה האחרונה, ולא הונצחה מציבת־הכוחות בצורה חד־משמעית. טעות זו של משה דיין נוצלה משה דיין. על-ידי היא שולבה על־ידו במסכת טכסיסיו לעיכוב שיחות־יארינג ולחבלה בעמדת הממשלה — מסכת שמגמתה היתה, כנראה, יותר פוליטית־אישית מאשר מדינית־לאומית.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 7
אכל כיום ההכרעה, לא יחשוכ הציכור על מה שקרה אתמול, על כל זוועותיו, אלא על פיקוד הארמיה הראשונה מורכב מגולדה מאיר, משה דיין וישראל גלילי. זוהי הארמיה שהתמוטטה כיום ה־ 6כאוק טוכר .1973 השגת השלום הישראלי־ערבי היא המשימה המדינית הקשה ביותר בעולם. … אכל יש כו יסודות חשוכים שד הארמיה השלישית — מחנה השלום. שר־הביטחון שלה, משה דיין, נתגלה ביום זה כנער־שעשועים קל־דעת, שלא היה מסוגל בשעת־משבר למלא את חובתו הפשוטה ביותר: לגייס בעוד מועד את הכוח הדרוש לקדם פני רעה.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 14
השידורים והראיונות החיים עם׳גולדה. מאיר הבוכיה והמשתעיות, עם. משה דייך הנבוך והמתלבט׳,עם הרמטכ״ל המכריז כי ״נשבור להם את העצמות״׳ .יצרו מגע בלתי׳ אמצעי. … הגיוס: מדוע היה איחור ב ק רי אתה מילואים ד מה חלה חלקו של שר-הביטחנן משה דיין בניהול חמילחמה! שר־הביטהון כמעט ולא התערב בתיכנון ובביצוע המהלכים האופרטיביים בימי הלחימה.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 9
כתשלום על החשבון קפץ את הקפיצה הגדולה ביותר: הוא הודיע על הסכמתו להשלים עם איחוד ירושלים, תוך מתן פיצוי סמלי כלשהו לערבים, בצורת הפי כת אחת השכונות ל״בירת החבל הפלס טיני״. אחרי הזמנה זו, הודיע משה דיין מהי ה תוכני תשיו. הוא דרש מן המלך י ח תו ך יעצמו א ת הרגליים והידיים, ולאחר מבן לתלות א ת עצמו. … הממשלה דיכאה את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית. משה דיין הודיע שהוא מוכן להניף את הדגל הירדני מעל להר־הבית• טדי קולק הפריח תוכניות שונות להחזרת חלק משטח ירושלים לריבונות ירדנית.
גליון 1793 (12 בינואר 1972), עמוד 22
ידעו כי החומר המסויים הזה, הנוגע לפרשת יחסי משה דיין ואלישבע הגיע לידי מערכת העולם הזה, וכי הוא יפורסם בהעולס הזה. … העולם הזה, מתוך אמונה עמוקה, ש״פרשת אלישבע״ של משה דיין, היא פרשה בעלת חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה, שיש להסיק ממנה את מלוא המסקנות המתבקשות כדי למנוע בעתיד אפשרויות פגיעה באינטרסים לאומיים, סבור כי חובתו היא לפרסמה במלואה.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 40
המערכה המחודשת שלנו נגד הפרת־החוק השיטתית של משה דיין, ונגד המחדל המחפיר של אגף העתיקות בהגנה על רכוש המדינה, התחילה בעיקבות הצעת־חוק, שביקשה להעלות במיקצת את הקנס המגוחך שהיה קבוע בפקודת העתיקות, שמקורה עוד בימי המנדאט. … ועדת־הכלכלה, שהנני חבר בה, החליטה לערוך ביקור במיפעלי אוטוקרס. בגלל הסתבכות פרשת משה דיין, לא יכולתי לנסוע באותו בוקר לסיור זה.
גליון 1820 (19 ביולי 1972), עמוד 13
.״ ויאמר השייך אל נציג המושל הצבאי :״חלילה לי מאללה, מתיתי את נחלת אבותינו לך !״ משה דיין לא הלך הביתה סר וזעף, ולא הסב את פניו. … דמויות העיקריות של העלילה חיים וקיימים לנגד ( \ עינינו. הנה אחאב, כדמותו של משה דיין, מלך יהודה ושומרון. הוא מוקיע את המעשה במילים רפות, מדבר על ״ואנדאליזם״ של הקצין — ,אך אינו מסלק ,אינו מבקש בדחילו סליחה ומחילה מבני הכפר ומאזרחי ישראל, אינו מבטל את הצו המרושע המונע מבני הכפר לעבד את מרבית נחלת אבותיהם, באמתלות־שקר של ״ביטחון״ ,כהכנה להתנחלות יהודית.
גליון 1824 (16 באוגוסט 1972), עמוד 16
כאשר נראה היה שפרשת ברטעה עומדת להפוך לנושא נוסף שיאמת את מדיניות הנישול הממשלתית ויסעיר את דעת ה ציבור. מיהר שר־הבטחון משה דיין להורות להפסיק את העבודות. אחרי שקיבל משלחת מאנשי הכפר, הודיע כי נעתר לבקשתם וכי שטח האימונים של צה״ל באיזור יצומצם. … ״ תושבי ברטעה יכלו להודות לתושבי בירעם על המהירות בה שוחררו אדמותיהם. נראה שאפילו משה דיין לא היה מעוניין ביותר מדי חריגים.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 15
שר־האוצר פנחס ספיר אינו רק האיש החזק של הממשלה מבחינה פוליטית — כמי שהכתיר את גולדה מאיר כראש- הממשלה מיד אחרי מותו של ראש הממשלה הקודם לוי אשכול, וכמי שנחשב למועמד הבטוח לרשת אותה, לפני משה דיין ויגאל אלון. פנחס ספיר, בן ה־ ,63 הוא אולי גם אחד האנשים החזקים בממשלה מבחינת הופעתו החיצונית. … להגיד.״ ש מזעז תממ חנ ה הניצים הידיעה האחרונה על ספיר כבית־החולים פורסמה לפני שלושה שבועות ונאמר כה רק, פי שר־הביטחון משה דיין ביקר את פנחס ספיר ככית־החולים.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 21
ביום א׳ בערב, אחרי כמה הצגות שקטות של המחזה (שבאחד מהם נכח משה דיין עם פמלייה גדולה) אירע סוף־סוף הפיצוץ המאורגן. … ב שעתו הו שמעה הטענה שמ מדי התקפה זו נקבעו על־ידי משה דיין בלי הסקמת הממשלה. זג׳ג-יי-י׳ר־ד ׳.י חם נגדנו, כי הם לחמו באלג׳יריה, ואנחנו סייענו לעם האלג׳ירי לסלקם משם.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 10
כויו ח * אנשי ע״מ הם ״ממלכתיים״ ,והם תומכים, כמובן, בגישתו של משה דיין — להכניס את הפועלים לבתי- הסוהר — אם אפשר, בעזרת בתי־דין שדה צבאיים. … מוטב שכל עובד בשטחים יידע זאת — ויסיק סכך את המסקנה. מי שעובד עבור משה דיין, צריך לדעת שהוא צפוי לדין צבאי כשהוא מפר את מרותו של האיש הדוגל במרות.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 20
כולם דיברו כללית נגד השחיתות והצטרפו למקהלה הגדולה — אך איש לא העז להזכיר בפירוש את פרס ויעקובי, גם אחרי פירסום ה״הכחשות״ שאישרו את אמיתות הגילויים של העולם הזה. הכל כמו בימי פולחן משה דיין. וכאן מגיע תורה של ההכחשה מיספר .3 היא פורסמה ביום הראשון השבוע בהארץ, שלא טרח עד אז להזכיר את הפר-שה במילה או חצי מילה. … הוא כמובן לא הזכיר אפילו ברמז את פרם ויעקובי, אבל לעומת זאת טען כי משה דיין ״רץ גם היום ורץ כל השנים רק אחרי הרצאות ודולרים,״ כאילו נימנה גם הוא בעבר בין מבקרי הריצה אחרי הדולרים של דיין.
