חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 1,501 עד 1,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 56

היה גליון ״העולם הזה׳׳ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה כדמה, הוקדש ל״איש השנה״ תשי׳׳ז משה דיין, שפיקד על טובצע׳ קדש. נגול כו סיפור חייו של דיין וסיכום האירועים שקדמו ל״מיכצע קדש׳׳ .אנשי ־שנה נוספים כאותה שנה היו: איש־השנה של העולם — לוחם החרות ההונגרי; ז*ת — יצחק רחמים כיסים, הראשון־לציון; הכנסת — יגאל אלון; מדיניות — שגריר ציפת, פייאד אג׳ן זילכר ; ספרות — נתן אלתרמן ; רפואה — פרופסור הרמן צונדק; תיאטרון — יופו* מילוא; יהדות — ד״ר נחום נולדמן; כלכלה — סם דוכינר והנם טולר; המרחב — עכד אל־המיד סראג׳ ,מפקד המודיעין הסורי; מישפט י־ השופטת מינה שמיר; ספורט — ,הכדורגלן נחום סטלמד; צעיר — תלמיד השמינית האלמוני; אשה — פולה כן־גוריון; מדע — אלכסנדר זרחין; עיתונות — רפי (״נלסון״) איילון• גו ח שהיה כתבות נוספות כגליון ראש־השנה ״מעבד אל־חמיד לדוקטור בורג״ ,על תערוכת הבולים המרשימה ״תכי׳׳ל״ ,שנערכה כתל־אביב, וסיקור כעולם מכמה ממופעי המבביה שנערכה השבוע לפני 25 שנה. … כשער הגלידו: איש־השנה תשי״ז, רב־אלוף משה דיין. עיוו׳ ושמו יעקב הוצוג * סיכוו אומות אבו ־ נניו * גיוושו שד מוסר!
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 68

הודעתו של קריצ׳מן היתד, קצרה: נודע לו, ממקורות מוסמכים, על שיחה שהתקיימה לפני זמן קצר בין ה־הרמטכ״ל, רב־אלוף משה דיין, ובין השופט ד,לוי עצמו. שיחה כזו, טען קריצ׳מן, מע מידה בספק את כשרותו של השופט. … כשהוזמן השבוע ראשון עדי־ההגנה, רב־אלוף משה דיין, אל דוכך העדים להעיד על תוכן שיחתו עם אב בית־הדין, התאמתה ההשערה כי המישפט יהפוך לאחד המיש- פטים הגדולים ביותר בתולדות־המדינה.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 21

אדם אחר, שהיה עתיר תאונות ופציעו ת: אי ש השנה תשי״ז ותשכ״ז, משה דיין. כמו ניר, איבד דיין את עינו, השמאלית. … מכיוון שהיה בו במקום פנוי אחד בלבד, השאיר ניר את הצוות שלו, נדחק לתוכו והגיע לירו שלי ם בזמן למהדורת מבט. הצוות פונה בדרך היבשה. משה דיין. רטייה בעין שמאל: הרס עצמי? בימים ההם ראה אותו הציבור לא-אחת על ה־מירקע, כשהוא בלתי־מגולח, לבו ש בסרבל של שר־יונאי ו עונד דרגו ת של סרן.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 29

הם הוזעקו על־ידי אנשי־בטחון פעילים, כדי שיפעילו את השפעתם ואת קשריהם האישיים — על־מנת להגביר את הלחץ על אשכול, שיצרף את משה דיין לממשלה. מעודדים ממינויו של דיין — מינוי איתו ראו, בהגזמה רבה, כפרי מאמציהם בלבד — החלו גורמים אלה להתלכד שוב, בניסיון להשפיע על החיים הפוליטיים במדינה. … מכיוון שבתנאיים הנוכחיים אין לתאר מצב בו ניתן להדיח את אשכול בדרך פאר־למנטרית, ומצד שני אין לחשוב גם על פוטש צבאי, הגיעו אותם חוגים למסקנה שהדרך היחידה היא להקים תנועה ציבורית בלתי־מפלגתית שתנסה לשכנע את לוי אשכול, כי לטובת־המדינה עליו להתפטר מראשות־הממשלה, למסור את תפקידו — למשה דיין. דווקא אנשי רפ״י לשעבר אינם נוטלים עתה חלק בפעילות החדשה להדחת אשכול.
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 10

אחרי שמאמריו בעתונים השונים על ביקורו בחזית וייטנאם הקנו לו מעמד של יודע־דבר, היו לעצותיו של משה דיין הד נרחב. העצה העיקרית: לפלוש לצפון וייטנאם. … שני המאורעות האלה יצרו את הרושם, כי קיים אינטרנציונל של בטחוניסטים מסוג מאוד מטויים, וכי באינטרנציונל זה תופסת ישראל מקום־כבוד, הודות למשה דיין ול־שותפיו בישראל. הממשלה השר החדש במערכת הבחירות, כיוונה מפא״י את מלוא אורות הפירסומת לשני כוכבים עולים.
גליון 1922 (2 ביולי 1974), עמוד 9

תשובתו של קציר היתד :,״בן 9אחרי שכתב ידיעות אחרונות, שלמה (״נקדי״) נק* רימון, פירסם את ההתבטאויות של שמואל תמיר על ראשי הליכוד, כינה תמיר את נקדימון בשם תולעת. הגיב נקדימון: ״לאחר שמשה דיין כינה את הפרופסור יעקב טלמץ בשם ,תולעת יעקוב׳ ,הפך הכינוי תולעת אקדמאי ומכובד.״ משה דיין הצטלם עם רקדנית המופע ״בלט על הקרח״ ,בעת מסיבה קצרה שנערבה בהפסקה של הצגת הבכורה.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 6

אם להוסיף שבהתנחלות הקודמת היה אריק שרון, מורו ורבו של הר־ציון, אחד ממארגני הפעולה הבלתי-חיוקיית, ומשה דיין בשתיקתו המוזרה אישר למעשה פעולה מעין זו, הרי ששוב צצה לפנינו ה־שלישיה הנחמדה דיין—שרון—הר־ציון, ש־ציפצפה אז על גבולות והוראות ועושה זאת גם היום. … מיכאל גרבר, תל־אביב ...הטענה כי החזרת המפד״ל לממשלה היא בבחינת הרע במיעוטו, כדי לשמש מחסום נגד הפושט שמכין משה דיין ל ממשלתו של רבין, היא אקט מובהק של טיהור השרץ.
גליון 1847 (24 בינואר 1973), עמוד 7

.״ פסוקי השבוע • הפיליטונאי יהונתן גפן, על הגיחוך שבהו־פעת יגאל אלון ומשה דיין במשחק הכדורסל בין מכבי תל־אביב והכוכב האדום בלגרד שהתנהל ביד־אליהו : ״תכנית דיין: להישאר בהגנה, לשלוח מדי פעם את תנחום כהן־מינץ באיגוף ימני. … חוזה את המדינה הזאת כמו שחוזים בה את מזג האוויר שלה, היינו יושבים היום במקום אחר לגמרי, אולי אוגנדה.״ • הכמאי־שחקן אסי דיין, בנו של שר־הביטחון משה דיין :״מעמדה של הגב רת גולדה מאיר איתן כמעמדה של חברת מטרו גולדווין־ מאייר
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 14

לפני כן, במילחמת־ההתשה׳ גורשו מיליון ויותר מצרים מערי־התעלה. בתום מילחמת יום־הכיפורים ביקש משה דיין לגרש את כל הפלאחים המצריים מן הרצועה שנכבשה מעבר לתעלה, ולמחוק את כפריהם מעל פני האדמה. … כאשר הסתיימה הלחימה, היינו מרותקים לפרשת גירושם של בני ארבעה כפרים באיזור לטרון, ולפרשת העיר קלקיליה, שמשה דיין גירש את כל אוכלוסייתה והחל בהריסתה.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 58

וה היה העוב ס : 11: 1שהיה גליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפגי 25 שנה בדיוק, סיקר את טקס החלפת הרטטכ״לים, עם מסירת נם הרפטכ״ל מידיו של רב־אלוף משה דיין לידי רב־אלוף חיים לסקוב. תחת הכותרת ״הבאלון שהתפוצץ״ הומו דיווח מזיכויו של יעקוב חתתי ממישפט רצח קפטנר, תלד הצגת הטענה כי השופטים הוכיחו שהמחתרת, שכביכול רצחה את קסטנר, לא היתה קיימת. … אין היא בישראל טכסים פוליטי חולף, זה דבר שבאמו־גה, שהצלחתם האישית של דויד בן- גוריון, שימעון פרם ומשה דיין תלויים השבוע בעט האליל בכוהניו.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 13

אהוד אבריאל היה איש־יהמפתח בקבוצת נערי־החצר, שאליה השתייכו גם טדי קולק(אז מנהל מישרד ראש־הממשלה) ומשה דיין(אז הרמטכ״ל). הסיפור חזה שב־ 1963 יפרוץ מרד של הצעירים, שידיחו את הזקנים. … כל המיפלגות הוותיקות התאחדו נגד החזית הציונית העממית, במערכה נואשת שהוגדרה על־ידי יושב־ראש ועדת־החוץ־והבי־טחון של הכנסת, ח״כ משה דיין, בכינוס־המונים ליד המוסיאון הלאומי בשדה־בוקר, כ״מאבק שיכריע אם ישראל תעכל את העולים, או העולים את ישראל״.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 4

משה שרת פירסם מדי פעם הודעות שיקריות להפרבת דברינו(תוך ציון האמת, בוזמנית, ביומנו הסודי). ולבסוף הובילו דויד בן־גוריון, משה דיין ושימעון פרס למילחמת־סיני הרת״האסון, שבה הכריזה ישראל על עצמה כעל בעלת־ברית נאמנה של שתי המדינות הקולוניאליות העבודות ביותר במרחב. … להמוני החוגגים השבוע בהרצליה, שחגגו את המהפכה המצרית ואת השלום, היה כדאי להזכיר כי אגוור אל־סאדאת בא לארץ אחרי שמשה דיין הודיע לו, בשמו של מנחם בגין, שישראל תחזיר תמורת שלום את כל חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון, ובכלל זה ההתנחלויות והעיר ימית.












