חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 2,551 עד 2,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 15
בחדירת קצינים בכירים למיסגרות פוליטיות, בנוסח פופוליסטי־גוליסטי, התחיל משה דיין, ששיחק במשך שנים מישחק של דה־גול לבנטיני.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 19
השניים מכירים עוד מתקופת הרשימה הממלכתית. ערב הבחירות האחרונות, כאשר משה דיין אירגן את תומכיו, מיהר שובל לקפוץ על העגלה.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 69
בסוף כולם מגיעים אפלת אותה! למנחם גולן של משה דיין. את הרעיון להעלות את פרשת חייו על הצלולויד העלו רבים, אך מנחם גולן הוא שמטפל בהפקת הסרט שעליו מדברים כבר זמן רב.
גליון 2461 (31 באוקטובר 1984), עמוד 17
גולן, לשעבר הכתב הפרלמנטרי של קול־ישראל, התבקש על־ידי אנשי גלי־צה״ל להנחות את עצרת־הזיכרון במלאות שלוש שנים למותו של משה דיין, שנערכה ביום החמישי האחרון באוניברסיטת תל־אביב.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 32
9 צוואת סמו? ביקש מה כתוב בסעיפים של משה דיין, שלא פור טוען אורי סלע: דיין שלא לשדוד את קיברו.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 11
.״ לא גידלתי ילדים פציפיסטים — אני מסכימה עם משה דיין שאמר, שנמנו לחיות על חרבנו, אבל החרב הזאת, כד אני מאמינה, צריכה להיות נקיה.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 35
קורמן בא למקום בחברת השחקן יוסי גרבר, שמגלם בסרט את משה דיין, ובחברת ג׳ודי דיוויס, שתגלם את גולדה בצעירותה.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 9
רחל מנדבת את דייו רחל, אלמנתו של משה דיין, תרמה מוצג חשוב מעזבונו של בעלה למכירה פומבית, שתיערך בשבוע הבא בתל־אביב.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 61
אסי היה אמור להמשיך לשחק בקולנוע. כפי שהיה משה דיין באותן שנים במרכז ההתעניינות הפוליטית היו אסי ואהרונה במרכז ההתעניינות החברתית.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 17
רפאל סיפר, שבמילחמת ששת-הימים ניסה לוי אש כול, ראש-המפשלה דאז, למנוע את מינויו של משה דיין כשר־הביטחון במקומו, אלא חתר למינויו כשר-החוץ.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 52
השרים: משה ניסים, • מגחם פרי, על שירי-הילדים של משה דיין :״זה שיריקי קישקושיקי!״ • מימין גלאי, בעל טור (״ג׳ בנימין ),במעריב, על אלוף העולם בשח־מת, שאביו יהודי ואמו ארמנית: .חייב אדם להיות בור בביולוגיה כדי לא להודות בחריפות הראש היהודי, גם אם ישכנו ארמני!
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 11
החיזור אחרי סילבי קשת נגמר, והיא גם התפוטרה מן הארץ. מעריץ אחר של קשת באותה עת היה משה דיין, שביקר אותה בבית־החולים ולחש על אוזנה :״העולם בלעדיך היה במידבר!
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 42
בדרד של שולמית היה קצת מידבר, אבל בדרך של מישל דווקא עמדה לה ענת בדאון, בתו של אריה בדאון, שהיה מזכירו הצבאי של משה דיין. מישל וענת התחתנו בחתונה רבת־משתתפים, כולל רמטכ״ל אחד או שנים, כמה שרים, ; כמה חברי־כנסת והרבה כיבוד.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 28
רבים מנאמניו של מי שכונה ״הזקן״ לא התלהבו מהחלטתו לפרוש ממפא״י ולהקים מיפלגה חרשה. משה דיין התנדנד בנוחיות על הגדר, עד הדקה האחרונה ממש, ורק אז הצטרף למיפלגה החדשה.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 12
איש קורישראל, שלום קיטל, סיפר על הכנסת־האור־חים של משה דיין. פעם בא קיטל עם ציוותו לראיין את דיין בביתו.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 17
לא רק מפני שכבר בחודשים הראשונים אחרי חתימת החוזה החלו ההתנגשויות הראשונות בינו לבין החברה, אלא בעיקר מפני ששאול בך שמחון הוא איש של משה דיין — לא רק במסגרת קבוצת הצעירים, אלא גם בן־בית וחניך. … בישיבה הראשונה של הועד הציע בני מסיקה לשלוח למשה דיין מיברק ברכה, כתודה עבור יוזמתו הנכבדת בהעלאת פרשת מכירתה של אשדוד.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 16
השבוע השתמשתי בזכות זו כדי להשיב למשה דיין על דבריו בפרשת גירושי משכם : אורי אכנרי: כבוד היו״ר, כנסת נכבדה, בישיבת הכנסת ביום ד׳ האחרון, הטיח השר משה דיין כלפי שורה של האשמות, שאיני יכול להשאירן בפרוטוקול ללא מענה.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 24
מחוץ לרעיון השמי, שכמה מיוצריו היו צעירים שגדלו בארץ, ונאומיו המבולבלים של משה דיין, לא בלטו צעירים בשום יוזמה פוליטית. … בישראל עצמה נאלצה גולדה לעמוד מול התקפה זדונית ובלתי־פוסקת של קבוצת־החצר, שניסתה להציגה במערכת לחישות ושמועות ככלי סדוק וכעוברת־בטל, כדי להוריש את תפקידה למשה דיין, המועמד הפרטי של ביג׳י. אויבה העיקרי, שמעון פרס, התעלם בגלוי מקיומה, ניהל את מדיניותו הפרטית בצרפת• כאשר ניסתה גולדה לשפר בהדרגה את היחסים עם ברית־המועצות, כדי להחזיר למדינה מידה כלשהי של חופש־תמרון, יצא פרס בנאום אנטי־סובייטי חריף׳ קילקל במכה אחת את מאמציה.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 37
תחת זאת ^ שבוע פוענחה תעלומה. במרכזה עמד, כרגיל, משה דיין. י י בשבועות האחרונים שיחק דיין מישחק אופייני. … בין השאר : #1דיבוריו החוזרים ונישנים על כך ש״הבעייה הפלסטינית היא הבעייה החשובה היחידה״ — דיעה המתאימה יותר לשל״י מאשר למשה דיין. • שיחותיו עם אנשי־ציבור בגדה, שהוכרחו להיוועד עימו בעל כורחם.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 64
על שאלה מחוכמת זאת השיב הפרופ׳ שלמה אהרונסון תשובה מחוכמת לא פחות, מנוסחת היטב כמישנה סדורה בתוכן ובסיגנון גם יחד — עובדה המצדיקה בהחלט, לעצמה, את הכללתו, אם איני טועה, בקבוצת הפר׳ופסורים המבריקים ברשימה העמומה של משה דיין. אני מאחל למשה דיין שישבור את הראש ב״רח״ל״ רשימתו הקטנה, ואעשה ככוחי הדל למטרה זו, כה יעשה לי מה״שמו וכה יוסיף — ״למען חיילי צה״ל המתים והחיים״ — אבל אילו היה שלמה אהרוג- סון מוצב בראש הרשימה, הייתי מאחל שהיא תזכה במושב אחד.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 48
במדינה (המשך מעמוד )38 על הפרק עמדה השאלה: האם מותר לחבר־כנסת בפרט, ולאיש־ציבור בכלל, לגבות שכר של אלפי דולרים (או מאות אלפי לירות) עבור הרצאה בקהילה יהו דית בחו״ל ן אפשרות שלישית. כשהוצגה שאלה זו השבוע למשה דיין, לעיניהן של מצל מות הטלוויזיה, השיב תשובה שהיתר, מד הימה ממש בחוצפתה. … אף אחד מן החששות האלה אינו חל, כמובן, על הח״כים ש שמותיהם הוזכרו בקשר להרצאות־בשכר־עתק — משה דיין עצמו, אבא אבן ויצחק רבין, או השגריר־לשעבר שימחה דיניץ, שאף הוזמן להשתתף כנואם, במיסגרת תוכנית־בידור, בהפלגת־מיליונרים בים הקאריבי.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 9
לא הם, ולא בני המושבים ששמעו את קריאתו של דוד בן־גוריון ומשה דיין והצטרפו למושבי־עולים, הטביעו בשנת תשי׳׳ד את חומתם על הכלל.
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 15
ראשי המערך הבינו כי גיווגי חבש גולדה מאיר ומשה דיין (בעת סיור נ ו 1 9בפיתחת רפיח) הם האדריכלים שד מה שנועד להיות ״פצצת הבחירות״ של המערך לקראת הבחירות לכנסת השמינית: מישפט פומבי לראש החזית העממית לשיחרור פלסטין, ג׳ורג׳ חבש.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 2
הוא היה צלם סרטים, פירסומאי, עיתונאי (בתפקידו האחרון שימש כעורך שבועון הטלוויזיה 8בערב) ,מראיין בערבי ראיונות וסופר שחיבר מיספר ספרים תעודתיים (אל מול גולן, המירדף, צל״ש ומשה דיין המנהיג והמצביא) ועשרות ספרי מדע דמיוני.
גליון 2016 (20 באפריל 1976), עמוד 6
כי הוא ניבחר כשעיר־לעזאזל על־מנת לחפות ולהציל את הדרג המדיני האחראי למחדלים, ובראשו גולדה מאיר ומשה דיין. היה זה ראש־הממשלה יצחק רבץ שבדברי הפרידה שלו מדדו, ליד קיברו,
