חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 3,351 עד 3,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 10
#שרגא נצר ילחץ על לוי אשכול, שיצרף לוועדת המשא־ומתן על המעיד גם נציג בולט של צעירי בן־גוריון, יציע את שמעון פרם או את משה דיין. במיקרה שדרישתו לא תתקבל, יאיים בפרישה מן הוועדה, ובחבלה בהסכם.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 8
האלטרנטיבה של רפ״י היא: הפיכתה לאופוזיציה בטחוניסטית, שתמתח ביקורת קיצונית על הממשלה על רקע לאומני ברנח משה דיין ״זבנג וגמרנו״. יחסי־הכוחות, וכי יצירת כוחות חדשים שוב אינה בגדר אוטופיה.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 25
.״ בימים ההם היו רבים שהאמינו כי משה דיין עומד להתמנות לשר־החוץ. ל-או־יאלי משקפי מגע 1זדק * י1 5£5א 1£ז־ס&ז׳&סס נז ש בי עי הדגמות והסברים כל יום בין 4—7 אחד*,צ, המכון לקידום הראיה ע״ש י.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 8
תמורת גילוי נדיבות מצד ראשי הערים כלפי תאי הדת, מוכן יהיה שפירא לאשר תקציבים המיוסדים על העלאה של המיסים העירוניים עד כד׳ ־ 007ו—.80 • ראש־הממשלה יפעיל לחץ חזק על יו״ר הכנסת קדיש • רפ״י תיצור קשרים עם המפד״ל. בין ראשי רפ״י, וביחוד משה דיין, שמעון פרס ויוסף אלמוגי, התגבשה זעה כי יצירת יחסים תקינים עם המפד׳׳ל עשויה להרחיק את המפד״ל מן המערך ולקרב חזית נגדית בהשתתפות רפ״י, גח״ל והדתיים
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 9
שוררת בין חבריה גם ההרגשה, כי פינחס ספיר הגיע למעמדו הכמעט־בלעדי רק בגלל פריש־נ דויד בן־גוריון ואנשיו מן המפלגה. אילו היו שמעון פרם, משה דיין וחבריהם עדיין חברי מפא״י, אין להניח שפינחס ספיר היה נחשב למועמד הטבעי ביותר לרשת את אשכול.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 20
דרך אגב: יוסי הוא משורר בדימוס, שהוציא פעם ספר שירים בשם פגישה במקום אחר • .ח״כ רפ״י משה דיין נסע השבוע במכוניתו הפרטית ברחוב המלך ג׳ורג׳ בירושלים, כשהבחין לפתע במוכר עתונים שניצב במדרכה.
גליון 1486 (23 בפברואר 1968), עמוד 10
בן־גוריון, הנעדר מרוב הישיבות, תפס הפעם את מקומו בשורה הראשונה, ליד משה דיין, כשהוא ערוך לקרב. ההצעה הראשונה על נושא זה באה מפי חרות.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 6
ההתפתחויות כשטח זה תהיינה מהירות ודרמאטיות, מכיוון שכל מפלגה רוצה כבר עתה לעשות לעצמה חשבון עם מי — ונגד מי — עליה ללכת בבחירות לכנסת, ואולי אף בבחירות להסתדרות, הצריכות להתקיים בעוד כחצי שנה. • משה דיין ייעלם מהנוף הישראלי לשבועיים־שלושה.
גליון 1330 (6 במרץ 1963), עמוד 7
לא תמיד היה המצב כן. היו לצה״ל דוברים אחרים. בימי משה דיין היה הרמטכ״ל הדובר העיקרי של עצמו, הקדיש תשומת־לב רבה מאד לענייני פירסום והסברה.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 6
. • צפויים זעזועים כתוך הממשלה. הגורם העיקרי: שר החקלאות משה דיין, וזעשוי לדרוש אולסימסיבית שיחליפו לו את המשרד.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 11
יש לו נקודות!״ גוער בן ש ל אבא שר־החקלאות משה דיין כבר קבע לעצמו מקום בהיסטוריה כפורץ מחסומים — הן מחסומים צבאיים והן מחסומי אסף תנועה בכבישים.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 9
הצעד הבא של שמעון פרם ה ה לאחות את הקרע בינו לבין משה דיין. כאשר היו שניהם עדיין נערי־חצר זוטרים, עבדו יד ביד, כשידו של דיין על העליונה.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 16
ביום חמישי האחרון׳ הזכיר הארץ את שמו של היומון למרחב בידיעה בעמוד א׳ ,בכתבו :״הסבר, בחלקו מרומז, על הסיבות שהגיעו אותו לפרוש מהממשלה ומלשכת מפא״י, שלח משה דיין לסופר חיים גורי, והוא יתפרסם היום בלנורחב.״ מה שגרם להזכרת השם המפורש היה תנאי שהיתנה שר־החקלאות עם העתונאים, להם מסר על המכתב ששלח ללמרחב.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 14
מכל מקום, הוקפאו תוכניות קודמות להעלות את המיסים, בנימוקים בטחוניים. • אם יפרוש משה דיין סופית ממשרד־החקלאות, יתמוך לוי אשבול במסירת המשרד למזכיר תנועת המושבים, עוזי פיינרמן.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 11
על שהוכן לאותה וועדה של משרד הפנים• הגורם לשלושת הנקודות, ובעקיפין לסערה שפרצה היה שר החקלאות משה דיין. גניבה ספרותית. ישיבת אותה וועדה, ועדת השרים לענייני פיזור איכלוסיה, התכנסה כדי לדון בתכנית המרהיבה שנזרקה כמה ימים קודם לכן מפיו של שר־החק־לאות, כיצירתו הגאונית הבלעדית: תכנית יישוב חבל־מודיעין.
גליון 1282 (4 באפריל 1962), עמוד 20
מהחלון הציץ ראשו של שר החקלאות, משה דיין, שהאיץ בשוטר לפנות את הדרך .״סלח לי, אדוני השר,״ העיר השוטר באדיבות לדיין ,״אתה ממלא את תפקידך ואני ממלא את תפקידי!
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 21
העיקר הוא שישלמו בזמן את המסים השונים 1500 :לירות מם עסק; 4,5אגורות ארנונה מכל קילוגרם; 40—30 לירות מס הכנסה מכל ראש; 12 לירות דמי שחיטה על כל גולגולת, שמהם מנכות המועצות המקומיות 4לירות ל־ בזכות התיאבון שלו מצליחים להציל את משה דיין מעודפי הירקות והחלב. אף אחד עוד לא חשב על זה, אבל החזיר יכול גם להיות הפתרון הכי סוב לחיסול הפסולת הרדיו־אקטיבית, שאפילו האמריקאים לא יודעים כיצד להיפטר ממנה.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 4
כוונתו של אשכול, שתמיכת הליברלים בהסתדרות מובטחת לו בשאלות תוספת היוקר, היא ללחוץ את אחדות העבודה אל הקיר ולכוון ״תר שיתוף פעולה עם מפא״י. • שר החקלאות משה דיין יעורר סערה חדשה בהצעת חוק התיבנון החקלאי שהוא עומד להביא לכנסת במושב הקרוב.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 6
צריך מישרה מלאה כדי להכחיש את העולם הזהו״ במלים אלה, בסגנון צברינו החמודים והעוקצנים, הכחיש משה דיין ההזה ,) 1300 שבוע את ידיעת העולם בדבר האשמות חסידיו, כאילו שמעון פרם * הסדר הי שי של הי״ס: סדר טהרות.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 20
באשקלון׳ אך לא לפני שדרש ממנו להביאו אל ספר ב ״ ,ייו אשקלוני, היודע לם פר ש י רות שר החקלאות משה דיי! הצלח שוב להיות הראשון. הוא יהיה הארכיאולוג החובב הראשון המוסר?.
גליון 1295 (4 ביולי 1962), עמוד 14
כתב אל־עמל, עתון תוניסי ידוע: ״שר החקלאות, מר משה דיין, קיים במשך שהותו בפאריס מגעים עם חוגי האד־אד,־אס.״ לפי העתון, הבטיח דיין למחתרת האירופית, ערב מפלתה הסופית, עזרה ישראלית תמורת עזרה לעליית יהודי אלג׳יריה המשטרה שמד!
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 14
התפקיד: ריבונות על המקומות הקדושים, בצורה של מובלעת או פרוזדור, כפי שהוצע על־ידי משה דיין אחרי המלחמה. • רצועתעזה. תעבור לידי ירדן, עם סידורים למעבר אכסטריטור-אלי בינה ובין הגדה המערבית. • רמתהגולן.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 13
״ מהדהד יגאל אלון, כנאה לסגן נאמן. ״בהחלט לא!״ מבריק משה דיין, מקורי כמו תמיד. ״תשובתנו שלילית בתכלית השלילה,״ מדקלם אבא אבן, ״לא לנצח, בעזרת השם!
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 11
ידענו בי שלב זה מוברח להסתיים, ובי אז נעמוד כפני הידרדרות. אולם אנשים כמו משה דיין לא היו מסוגלים, או לא היו מעוניינים, לתפוס זאת.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 12
אבל הרקע שלו אינו דמיוני כלל ופלל. לדעת משה דיין, תיתכן מלחמה עם מצריים באביב או בקייץ ; לדברי שר״הבטחין המצרי מחמוד פאוזי השבוע, מתכונן הצבא המצרי למלחמה — מתון הערכה שסיכוייו לחצות את התעלה ולחדור לסיני הם ־ .507 חשש זה הוא העומד מאחורי החלטתן הנחושה של ארבע המעצמות הגדולות לכפות הסדר על ישראל והערבים.
