חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 4,001 עד 4,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 9
הכישלון של ד״ש אחרי הבחירות של ,1977 והכישלון של משה דיין בבחירות ,1981 מעיבים על סיכויי וייצמן שיופיע בראש רשימה אישית לגמרי, המורכבת בעיקר מגנרלים בדימוס.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 76
״ • ח״כ מפ״ם יעקם ריפתין :״ה־ אמת המפא״יית מדברת מגרונו של משה דיין, המטיף להורדת רמת־החיים של הפועלים.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 5
־ בבחירות של 1965 הופיעה מיפלגה חדשה, רפ״י, ובה רבים מן האלילים התורניים של המימסד: בן־גוריון, שימעון פרס, משה דיין, יצחק נבון ועוד. כאשר קיבלה רק עשרה מנדאטים, נדהמו רבים.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 3
בני שליטא, הכנסת כתבת השער הקדמי: על אימו של משה דיין(שהאכילה את הפרות כשאלה החלו לבכות); על חיים נחמן ביאליק(שפחד, ללא סיבה, שלא יהיה לו לחם ולכן היה קמצן); על ש״י עגנו!
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 4
:אם יהיה דיין שר־הביטדזון, אני אסתלק:־ התוצאה: משה דיין היה לשר־החקלאות • תחת הכותרת. מדמואזל בכפר מראר־ סופר על הדיה, הדרוזית הצעירה מביימת, שהיו לה מחשבות שניות, בטרם היתה מוכנה לעבור את הגבול בראש־הניקרד.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 5
1ח חיה העו &ס גיליון ״העולם הזה־ שראה־אור ה שבוע לפני 25 שנה, הביא כתבת־ שער על מנהיג המרד בוואדי־סאליב, דויד בן־הרוש (״מנהיג המרוקאים מדבר״) • מדור ..הנדון״ הביא, תחת הכותרת ״הדיאדוכים״ ,את ראשית התמודדותם של משה דיין ואבא אבן לביצור מעמדם בצמר ת מפא״י, ברשימת יורשי דויד בן־גוריון • על מילחמת־חמולות במו שב־הספר הצפוני שומרה, דווח תחת הכותרת ״דם רותח בשומרה״ • דדז׳אן פינ ק רופא פסיכיאטר, סיפר על הסיבות שהביאו אותו למכור סמים משכרים לנרקומן • .ב שער הגיליון: דויד בן־הדוש, מנהיג מרד ואדי־סאליב.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 47
הגילגול הבא היה פנייה לשלושה אישים להשתתף בשידור חי על מילחמה זו. האישים: משה דיין, שימעון פרם ואריק שרת. דיין היה מוכן להשתתף, אך היתנה את השתתפותו בהופעה מצולמת בפילם בלבד.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 72
בגין זוכר ׳*1*1קר מודה שעשה גם שגיאות בקאריירה שלו. לפני שנים * יי התקשר אליו משה דיין וביקש להיפגש עיפו. הארי ביקש כי יבוא למישרד, והניח ליו להמתין זמן רב.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 78
גם אדם נורמלי היה מתפתה להפקרות גוברת והולכת, כאשר הכל מותר לו. ואילו משה דיין לא היה אדם נורמלי. אני ס מר — ופכרתי תמיד — כי דיין חיה אדם מופרע מאוד, אדם כעל פנס נפשי קשה.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 73
גם אחותי, יעל, התערבה בחיינו, וניסתה לתת לי כל מיני עצות לא לעניין. משה דיין ידע מה הולך בינינו, אבל הוא לא התערב.
גליון 2360 (24 בנובמבר 1982), עמוד 60
.׳ ותיאורו של שמואל דיין (אביו של משה דיי לפעמים היו הבהמות נעצרות כאשר היה קשה עליהן לטשיד את המחרשה הנעוצה כאדמה כידו האחת, יד הברזל.׳ ודבריו של אליהו גולומב ,׳כיצד היה רותם יחידי שלישייה של פרדות (לאו דווקא מן השקטות כיותר) אל הדיסקוס, כיצד היה יוצא יחידי לשדות המרוחקים כשהוא מזויין במאוזר שהיה מכניס כו מחסנית כדורים כידו האחת אחד הקטעים בעלי החשיבות הגדולה במונוגרפיה של שולמית לסקוב, הוא הקטע המתייחס לוויכוח הציבורי בין דויד בן־גדריון וולאדימיד טי הזה.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 48
,בנו״ עוד יווד 0 .ליומן ה ש בו ע, ל שרי רז ולאוצר מוסיאון ישראל, שהצטיינו בפחדנות מופ לגת בקטע על עתיקות משה דיין. שוד קופת־הציבור לטובת מישפחת דיין טוש טשה בכתבה עד לבלי־הכר, כשם שטוש- טשה העובדה שכימעט כל עתיקות דיין באו ממקור בלתי־חוקי: מיסחר בלתי- חוקי וחפירות בלתי־חוקיות.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 47
אני זוכר שהמילחמה ההיא נתנה לי ולחברי גיבורים גדולים לבמה שנים טובות. משה דיין ואריק שרון, מוטה גור ורפול, אסף שמחוני ובריל, שאת שמותיהם זכרנו, וגם כמה אחרים שאת שמותיהם לא זכרנו, במו הצנחן שמשך אליו את האש המצרית במיתלה, או הצנחן שקיבל צל״ש באשר הציל את חברו, ואחרים מהסוג הזה.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 14
בדיונים על התרגיל המצרי לא שותפו אלופי הפיקודים, אלא שר־הביטחון, משה דיין. ראש־הממשלה גולדה מאיר, הרמטכ״ל וראש־אמ״ן.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 70
יש לו דווקא זכויות, והן תסייענה בעדו.״׳ • לא כל־כך נעים היה מצבו של משה דיי* ,שעסק בחפירות ארכיאולוגיות, נפגע מני גיפים שהתיישבו על קרקפתו והביאו בעיקבו־תיהם גירוי ופצעים.
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 54
עמוד שלם בחוברת מוקדש להתקפה חריפה על הפרופסור ישעיהו ליי בו ביץ, ולהגנה נלהבת על משה די ץ. פטישיזם. ארבעה ני תו חי־ ל ב התקופה, בגלל סיבה־רפואית, תנופה למאבקו של כהן.
גליון 2393 (13 ביולי 1983), עמוד 5
יגאל אלון רץ לברכם, ואחריו באו משה קול, משה דיין ואנשי המפד״ל. כך נפתחה בחברון התנועה שכיסתה מאז את הגדה כולה — תנועת ההתנחלות הפרובוקטיבית, שמטרתה היא פוליטית, והחדורה שינאה תהומית לאוכלוסייה הפלסטינית.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 8
ההפגנה היתה נגד הכוונה להחזיר את בכינוס המפורסם שערך משה דיין ב־סינרמה. הוא התפטר מכהונתו זמן קצר אחר־כך ונבחר לכנסת כמועמד החמישי של גח״ל(הליכוד).
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 37
זה עתה הודיע לוי אשכול למזכירות־מפא״י, כי הוא ניכנע. הוא מוכן למנות את משה דיין. מחיאות־כפ־יים באולם. גולדה מאיר מברכת את הממשלה.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 40
דני רקנטי הביא להם סחזיס לאוכל, יגאל אלון את ספר הפלמ״ח, עם הקדשה, משה דיין שלח מיכתב חם ממשכבו, ראש־הממשלה שלח את רעייתו, הרבנים נתנו כתבי־קודש, קדיש לוז נתן את ספר הכנסת, ואברהם קריניצי הביא ספר על עצמו, חמישים שנות פעילות ציבורית.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 13
הנסיבות הצבאיות והמדיניות הכריחו את המצרים לנום על נפשם, לפני שהאנגלו־צרפתים יכלו לנתק אותם. הצלחת צה״ל. בפקודת משה דיין, היתד מפוקפקת מאוד. • כמילחמת ששת־הימים הצטיין צה״ל מבחינה מיקצועית בכל החזיתות.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 53
• שר־האוצר לוי אשכול, לקריאת־ביניים של חברת-הכנסת וילנסקה :״אני מצטער מאוד שאין ב יכולתי להטיל מיסים על קריאות־הביניים שלך.״ י• הרמטכ״ל רב־אלוף משה דיין, ב היעתרו להופיע בטלוויזיה הבריטית עם הגיעו מסיור בבורמה ללונדון :״גמרתי אומר להתרחק מכל פירסומת בכל צורה שהיא.
גליון 2374 (2 במרץ 1983), עמוד 30
סעד חדאד הוא הביטוי הבוטה טותר של הקונסנזוס הלאומי. לפגי 29 שנים הציוע משה דיין למשה שרת ״למצוא איזשהו טיג׳ר מארוני״ ,שיהפוך את לבנון למדינת־חסות ישראלית.
גליון 2374 (2 במרץ 1983), עמוד 47
אולי אני אעשה כמה לירות. התחלתי לברר פה בעיר, אודי עם משה דיין והבן סער ״גס בני יכתוב עליי כך׳ בכל מיני גלריות.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 12
כוונתי, בהקשר זה, היא בעיקר לשלושה עניינים: הנסיון להגיע בשיחות עם מצריים להסכם על ״מודל״ מפורט ביותר (ולכן בלתי־אפשרי מבחינת מצריים) לאוטו נומיה, הסירוב של מנחם בגין לאמץ את גיש תו של משה דיין ז״ל, שהיה בה כדי לפרוץ את התסבוכת שנוצרה במשא־ומתן עם מצ ריים׳ והמדיניות הישראלית הנוכחית ב״שט- חים״ .שלוש הנקודות הנ״ל נובעות כולן כ מובן, מן הרצון להחיל בסופו של דבר ריבונות ישראלית מלאה (ל״ספח״ ,בלשון עממית) על כ ל שטחי יהודה, שומרון ועזה.
