חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 4,126 עד 4,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 24
* מאס לי ״ 1נהם משה דיין מעל מי ט תו האורטופדית, מה הוא שוכב חסר־אונים ,״אני נותן לכם לא יותר מ־20 יום.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 13
חשובות ביותר היו שלוש שאילתות שנענו על־ידי משה דיין: <• פיצוץ הבית בירושלים, שבו גר איש אל־פתח נמרי.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 2
התגלו פרטים מחרידים על זיוף מיסמכים בדרגים הגבוהים ביותר של מערכת זו, על הדחת קצין לעדות שקר בפני ועדת־חקירה סודית, שהכריעה את גורלו של לבון, על קנוניות ורמאויות מאחרי גבו של שר־הביטחון, שלא היה רצוי על הרמטכ״ל (משה דיין) והמנכ״ל (שמעון פרס). הקואליציה התפצלה.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 23
אנשים דיין הלא־ידו ע ריבן הפחות־מפורסם של משפחת שר־הביטחון, משה דיין. הוא אהוד (אווי) דיין. אהוד החליט להשתתף אף הוא במבולי־ההמזרות של בני־משפחתו.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 19
הוא נקב בשמותיהם של לוי אשכול, גולדה מאיר, פנחס ספיר, אבא אבן. כאשר הזכיר אחריהם גם את שמו של משה דיין, פרץ הקהל בתשואות נלהבות שנמשכו כמה דקות.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 9
ואילו תנועה חדשה שתקום, בכלל לא תוכל לקבל שום דבר. נניח ששר־הביטחון, חבר־הכנסת משה דיין, ירצה מחר לפרוש מהדבר הנחמד הזה שהקמתם, ולהקים רשימה משלו — בלי ח״כים, עם פרופסורים, עם אנשי־ציבור.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 14
הם נאמרו על־ידי סגן שר־הכיטחון דאז, חכר־הכנסת שמעון פרם, האיש שהיה אחראי על כל ענייני הרכש מטעם ממשלת בן־גוריון, בה היו הכרים נם השרים לוי אשבול, משה דיין וגולדה מאיר. נשפוט את ממשלתנו ארבע שנים לפני כן, עוד לפני שהתגבשה סופית מדיניות הרת־אסון זו, בעיצומה של קביעת האוריאנטציה העקרונית של ישראל, נאמרו גם דברים אחרים.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 13
ובכן, בין שאר התוכניות ששר־הביטחון פירסם — הוא פירסם תוכניות רבות — היתד, תכנית שכללה מתן מעמד מיוחד לירדן בירושלים והנפת דגל ירדן מעל להר־הבית( .קריאות נוכנזה צדדים ).אם אתם רוצים לריב בעניין זה, תריבי עם משה דיין ולא איתי! הפתרון שלנו הוא: ירושלים המאוחדת תהיה בירת ישראל, בירת המדינה הפלסטינית ובירת המוסדות המשותפים.
גליון 1610 (10 ביולי 1968), עמוד 24
.״ אייבי על הבמה וכל הנוכחים, כולל שר־הביטחון משה דיין, הרמטכ״ל רב־אלוף חיים בר־לב, ומפקד גייסות־השיריון, האלוף ישראל טל, מחאו לו כף.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 13
למעשה הוא מומחה רק למקצועו — נגיפים של שיתוק־ ילדים• בעת נאומו הגמדודי הפאתטי הזכיר חיים השבוע עמדנו בפני הכרעה עקרונית ו־מצפונית מיוחדת במינה. גרם לכך משה דיין. בדיון על צווי־ד,ריתוק שחופעלו נגד פעילי רק״ח, שלף לפתע שני דו״חות של הש׳׳ב, שהכילו נאומי־הסתה של ח״כ רק״ח אמיל חביבי נגד ביטחון המדינה.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 22
כך, למשל, כאשר ענה אבא אבן לשאילתה שלנו על הצהרותיו של משה דיין, ביחס להחלטת מועצת־ר,ביטחון, הסותרות את הודעות אבן, הסביר אבן ארוכות כי הנה, לאחרונה, מסר דיין דווקא הצהרה התואמת את הקו הרשמי.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 12
יטפלו בהם 410 פקידי המשרד. ׳ 9השר משה דיין אישר כי אומנם הוכו תושבים ברמאללה בעת העוצר שם.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 13
השר היחידי המתפתה לפעמים לומר את האמת — לפעמים השר משה דיין, אישר זאת למעשה בכנסת לפני שבועיים, כאשר אמר, וחזר ואמר באותו נאום כמה פעמים, כי הערבים לא יצליחו ״להביא אותנו, כמלוא הנימה, להסכמה לאילו שהם הסדרים שאיננו רוצים בהם.״ כלומר, הערבים מוכנים להסדרים מסוייימים, וממשלת־ישראל אינה מסכימה להסדרים אלה.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 10
התנחלות בחברון בדרך זו תתפרש בעיני כל ערבי בגדה כהתנפלות ישירה בעתיד העם הפלסטיני, כצעד ראשון לקראת נישולו דארצו. דווקא בחברון הצליח משה דיין להשיג מידה מירבית של שיתוף־פעולה עם הר,נ־הגו ,1המקומית, ולצורך זה גם היה מוכן להיכנס למריבה ישירה עם שר־ הדתות.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 10
לדוגמה: נאומו של יגאל אלון בחיפה, בו ניבא את הפצצת ערי ישראל, ונאומו של משה דיין לאחר מכן, בוועידת רפ״י. למחרת נאום אלון, הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום על נאומי השרים.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 18
אחד היה ח״כ חרות יעקוב מרידוד, והשני היה ח״כ רפ״י משה דיין. זה היה בדיוק ביום סיני, והקצין הציע לשניים לשתות לזכר המאורע.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 22
. • למרות הכל חזר השבוע שוב ח״כ רפ״י משה דיין על תקוותו הכמוסה, בדבר איחוד מחדש בין מפא״י לבין רפ״י.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 14
חוק הקדמה לוויכוח לכל אחד מראשי רפ״י יש נושא תורני ל־שינאה אישית: דויד בן־גוריון שונא את לוי אשכול, משה דיין שונא את אבא אבן, שמעון פרס שונא את שניהם.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 7
כך, כאשר השמיץ ארוכות את העתון הארץ, הרשיתי לעצמי לקרוא :״לא העתון הגיש הצעת אי־אמון!״ לכך הצטרף משה דיין בקריאה :״אפשר לפטר את העורך!״ היתר, לוויכוח זה השלכה צדדית חמורה לגבינו.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 28
כרגיל, בלס הדבר במיוחד אצל רפ״י. משה דיין נאם נאום ״ימני״ קיצוני, בו דרש ״לא לוותר״ לפועלים — ולמחרת היום נאם יוסף אלמוגי נאום ״שמאלי״ מובהק, בו ציין ברעם (בזעם) :אני מבקש ממן לא להגן על כבודו של השר ספיר!
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 20
נוסף לזאת: לג׳ונסון יש רק עשרים חליפות, לעומת הארבעים שהיו לקודמו, וכן ששה זוגות נעליים, וכמה תריסרי חולצות ועניבות• הוא מקפיד על לבושו, סיפרו סוכני הבית־הלבן לבישום, וכל בוקר הוא ניצב שעה קלה ליד הארון, בוחר בעצמו את החליפה, וכן את הנעליים והחולצה המתאימים• י • ואם כבר מדובר על גדולי עולם, צריך להזכיר גם את יוסף גבעון, המתק ״אילו הוטל עלי לחיות עוד פעם את חיי,״ אמר פעם משה דיין, ברגע של אמת, ״לא הייתי מקים משפחה.״ קשה אמנם לנחש בפני מי שפך שר־הבטחון הישראלי אח ליבו, בווידוי כה אינטימי, אולם באותה מידה קשה גם להטיל ספק במיהמנות הציטוט הזה.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 16
עד היום טרם הצליח ביבר לשבצה בתוכנית, וזאת למרות שאין הוא נהנה עתה מאותו שפע של אמנים־מתנדבים שהיה לו בערב המלחמה ומיד לאחריה. פסוקי השבוע • שר־הבטחון משה דיין, בטקס קבורתם של חללי תש״ח מהעיר העתיקה בהר הזיתים :״רק כאשר אין חיים — אין מתים.״ • ח ״ב המערן־י משה כרעם, על הצעת הפשרה של אבא חושי במרכז מפאי׳י, בנוגע לאיחוד עם רפ״י :״היא מינחת שש כאבן שאין לה שופבין.״ -ר!
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 14
לעומת זאת היתד, הספרות הפוליטית של השנה מעודדת: ספרו של ישראל כר, ב ט חון ישראל — את מול, היום, מחר, הפך לבסט־סלר תוך תקופה קצרה, עמד במרכז סערה ציבורית, כמו ספרו של משה דיין, יו מן מלחמת סיני. לתפוצה ניכרת זכה גם כפרו של שמעון פרס, השלב הבא.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 6
אין ספק שבכד היה הופך אייש־־השנה של תשכ״ז. עסקן מפלגתי בשם משה דיין היה חוגג אז את דאש־השנה תשב״ח במי־שהיה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 18
עימו גם את העתונאים הרציניים והפנו• ביים כיותר. משה דיין היה אובייקט אידיאלי לפולחן כזה, לא פחות ממארילין מונרו.
