גליון 2480 (13 במרץ 1985), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מילחמת־סיני היתה מילחמה של ״יש ברירה״ .היא תוכננה זמן |
רב מראש, והיתה כל״כולה מילחמה התקפית, שלא קדמה לה שום *
פרובוקציה אמיתית .״פעולות־הגמול״ של משה דיין הכשירו את
הקרקע למילחמה זו, כשם שההפצצות של אריאל שרון הכשירו .׳
את הקרקע למילחמת־הלבנון.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 78
טקסט · תמונה · PDF

זה היה מצב אבסורדי, שהרי
בממשלה הצביעו וייצמן, משה דיין וייגאל
ידין נגד הקמת אילון־מורח, בטענה
שהישוב אינו נחוץ מבחינה ביטחונית.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

״ אך במיקרה זה הערתי,
בליבי, כמה הערות על בעיותיה האישיות של הגברת
בושם, על תכונותיה הגופניות, על תיסכוליה הפרטיים,
ועל התפקיד שממלאים סמלים פאליים כמו משה דיין
ואריאל שרון.
כעבור רגע התביישתי בכך.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

וכבש את שתי הארצות במיבצע
יעיל, שבו איבד משה דיין את עינו. מולם עמד צבא
צרפתי שלחם היטב נגד מה שנראה לו כנסיון בריטי
לגזול את נכסי צרפת.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

חסרים להן הגיבורים.
510 7 511
ו 0ו^טו\/ו £ש 6 1 0
ועוד טרגדיה בלי גיבור: משה דיין.
במלאת שנתיים למותו נערכה אזכרה ליד קיברו בנהלל
הופיעו שישים איש.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

שתום־העין במובן של בעל עין אחת. כך נהגנו לאמר על משה
דיין ועל נלסון. ולא היא.
ידידי עמיקם גורביץ (.קול שדי״ בפי ידידיו, מכיוון שהוא
משמש לעיתים כה קרובות כנושא דברו של הקדוש ברוך־הוא)
מיהר להעיר לי שמובן המילה הפוך בדיוק.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

לא אורי אבנרי, לא מתי פלד,
גם לא לובה אליאב, גם לא נחום גולדמן המנוח —
אלא משה דיין ואחרים...״
האמנם?
באחד הימים בסתיו ,1967 כאשר ישבתי בנידיורק.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

העובדה היא, שארנס הוא
שר־הביטחון התשיעי של ישראל
(קדמו לו בתפקיד דויד בן־גוריון,
פינחס לבון, לוי אשכול, משה דיין,
שימעון פרס, עזר וייצמן, מנחם בגין
ואריק שרון).
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF

יחד איתי היו בקורס גם יגאל אלון, משה
דיין ושימעון אבירן.
ב־ 1938 עלינו לחניתה, והייתי מדריר־נשק
בקורסים של הגנה.
גליון 2521 (25 בדצמבר 1985), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

סובייקטיבי, קר,
חם, רציונאלי, רגשני וכו׳ פשוט אינן משקפות אותו.
משה דיין, המתואר בספר, אינו אדם אחד. נרמה כאילו הוא
אנשים שונים — ולא בשל דב־הצדדיות של אישיות המתוארת
ביד אמן, אלא בשל המורכבות של יחס הכותבת אליו.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הנהרה דומה השמיעו אז אריאל שדון(שלוי העמיד ומאיסה
ובמרומז גס משה דיין.
עיתוי הונהרתו של יייבמן גראה סיקר* .היו שראו בה ג ס
ני סוי לתיסכול, אוזר* ששימעון פרס לא לקוז ו ס תו עיסו
למארוקו.
גליון 2519 (11 בדצמבר 1985), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

כמה מחבריו הטובים
(וה״מתונים״) של שחאדה גורשו
על־ידי משה דיין אל מעבר לגבול,
בגלל פעילות כזאת.
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

כוכבו דרך רק אחרי הקרב
של כראמה, באביב ).1968
הממשלה סירבה בכל תוקף.
משה דיין תקף את הרעיון, וכך
גם לוי אשכול.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

מי החליט על ההרס? הייתי משוכנע שזה היה משה דיין, שר־הביטחון,
שפעל מאחורי גבו של הפיקוד העליון.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הגילוי שהוא שקל אז התנקשות בחייו של משה דיין כלל לא
הפתיע אותי. חשתי שהוא קרוב למעשה כזה.
גליון 2582 (25 בפברואר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אני יודע שבתוך הממשלה התנהל מאבק קשה סביב ההצעה
לכבוש את רמת־הגולן. שר־הביטחון, משה דיין, התנגד לכך
בחריפות. הוא חשש שמא תחוש ברית־המועצות לעזרת סוריה,
וייווצר משבר בינלאומי.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אכן, הוא הותיר להם בדיוק מה שצפוי היה
שיותיר, כשמביאים בחשבון גם את תהליך
ההתקלשות, ההתאבנות והעדפת הקליפה על
התוך, התדמית על התוכן, האופייני תמיד לדור
של אפיגונים.
צאו וראו: משה דיין, גולדה מאיר וישראל
גלילי אבל לא פחות, ואולי אף יותר מהם, יצחק
נבון ושמעון פרס וחיים הרצוג ויגאל הורביץ וגד
יעקובי ואחרים מפני הציבור ושועי הממלכה
שלנו הם כולם תלמידיו ושומעי ליקחו.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

האב גולדה מאיר,
שהופיעה בסרט בצורתה המגעילה הרגילה, כשהיא זולגת
צביעות מתחסדת, היתה מחליטה כך אילו היה בין בני־הערובה בן
שלה, או בנו של משה דיין? לפני כן ולאחר מכן שיחררה ישראל
אלפי אסירים ביטחוניים, כדי לשחרר שבויים.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

בשנות ה־ 50 סיפרו על אבא אבן את הסיפור הבא:
באחד הימים ערך צה״ל התקפה גדולה על הסורים במיסגרת
מה שנקרא אז ״פעולות־תגמול״ .היו אלה פעולות יזומות של
הרמטכ״ל משה דיין, שנועדו לחמם את הגבול.
נציג ישראל באו״ם, אבא אבן, רתח מזעם.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

פעם היה חתנה של רחל דיין. הוא אביה של
הילדה שלכבודה כתב משה דיין כמה משיריו היותר ידועים.
בקיצור, מישפחה טובה מכל הצדדים.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ו גונן יך
גולדה—דייו:
ציפייה עוייגת
גולדה מאיר חדלה לראות כמשה דיין
שר-ביטחון גרידא.
יותר ויותר היא נוטה להתייחס אליו
באל גורם כמאבק הפנים־מפלגתי, שעמדתו
מוגדרת בעמדה של ״ציפייה עויינת״.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

דיוגנם
— פילוסוף יוזני (לא אפלטון! היו כמה!)
גר בחבית. נעלם ברגע שמשה דיין התחיל
להזיז חביות בכבישים; פייר לא
וואל — גיבור שיר הילדים הפולקלוריס־טי
״ללאוואל אין בכלל!
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בשל ההזמנה המאוחרת
לא הספיקו שני שרים, אבא אבן ומשה
דיין להגיע לישיבת הממשלה. שר ד,תעשיה,
פנחס ספיר, נמנע מלהופיע בה באופן
הפגנתי, כדי להדגיש את אי־הזדהותו עם
ההחלטה.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

קאמרי לשכנע את דינה פסקין להופי[
במחזה זה, בו מופיעה גם שחקנית הקאמרי בתפקיד ראשי במחזה מריוס שהצגתו תחו
אסתר גרינברג, מנסה יורם לתאר את דש הקיץ, תפקיד שכאילו נועד עבורד
הדור של שמעון פרס ומשה דיין. כדור לא עשויים להסתיים בכשלון.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

וכך, בשעה שבארץ סער הויכוח מסביב לספרה במשך
חודשים ארוכים, נדדה יעל עצמה מארץ לארץ, זכתה לתשבחות
בעתונים הסיפרותיים הטובים ביותר, סיפקה כותרות
רועשות לעתונות ד,סנסציונית, כבשה לבבות בטלביזיה,
חייכה מעל עמודים שלמים של העתונים המצויירים בעלי
תפוצת המיליונים, הפכה הישראלית המפורסמת ביותר בעולם
מלבד דויד בן־גוריון ומשה דיין.
היתד, זאת רק התחלתה של דרך, שקשה היה לנחש את
המשכה.