חיפוש: "משה דיין"
נמצאו 5,265 תוצאות (מציג 601 עד 625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 27

המסור: אבו איסכנדר (צבי גילאון) ,תל-אביב האחים חקק עם משה דיין מעשה שהכאיב לרבים מסמו 110־ 13 תגדיד רגגים קיבוצניקית המילחמה … אנו מאמינים שיש לך עוד מד, לתרום למדינת ישראל.״ גם אנו התאכזבנו ממשה דיין וביקרנו אותו אחרי הסכמי קמם־ דייוויד. אבל הבינונו: משה דיין נשאר נאמן למשה דיין. עצור רגע, חשוב ושקול: אולי ראוי שתוסיף לספרך פרק של חרטה 7נכון, זה דורש קצת אומץ.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 15

יעל גם מספרת בסיפרה כי הבית הזה, סימלו של משה דיין, נקנה בשעתו על־ידי סבה, אביה של רות. … ולראיה: ליעל דיין נודע זמן רב מראש שמשה דיין מתכוון להוריש חלק מרכושו לשני נכדים אלה בלבד. … מדוע התייחס דיין לבתו יעל, שהיתה קרובה אליו בנעוריה, כפי משה דיין קנה את הכית שהתנהג? בסיפרה של יעל עצמה אין מעזר, גיסו, ולווה סכום־כסף — הסבר לכך.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 11

אזהרות אלה נפלו על אוזניים אטומות, מפני שממשלת־ישראל לא חלמה לפנות את סיני. להיפך, ישראל גלילי ומשה דיין שיכ־נעו את גולדה להקים התנחלות גרולה בפית־חת־רפיח, ובסופו של דבר גם להקים את העיר ימית, כדי ליצור ״עובדות בשטח״. הימים היו ימי אופוריה לאומית. משה דיין, אליל ההמונים וסמל״מין עולמי, ניהל את הביטחון מחדר־המיטות של גברת מפוקפקת. … זאת היתה הקונספציה האמיתית — זו שהולידה את הקונספציה הצבאית המפורסמת(״הערבים לא יפתחו במילחמה אלא אם כן ^ פי שגילה חנוך ברטוב, הידיד והביוג־ ^ ראף של דדו, נערכו באפריל, חצי שנה לפני המילחמה, שורה של התייעצויות סודיות בין גולדה, ישראל גלילי, משה דיין,
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 60

יגאל גרא, איש העסקים, האלוף חיים דומי, קצין חימוש ראשי, אפריים (״פרוייקה״) פורן, יועצו הצבאי של ראש־הממשלה, רב אודנץ, מנהל המלונות, האלוף אברהם (״אברשה״) טמיר, רות דיין, גרושתו של משה דיין, שימעון פרס, מנהיג מיפלגת העבודה וזבולון המר, שר החינוו והתרבות, הקשרים עס אישי המדינה ואלופים החלו בתקופת שירותו הצבאי של אלי. … למדתי בבית־ספר דתי ועבדתי כשליח בבנק __ כל גדולי המדינה ב ח תונ ה ,ך• תניים תי לצנחנים ונפצעתי ב1 ניצנה כשהג׳יפ עלה על מוקש. עברתי לשרת בלישכת הרמטכ״ל משה דיין, בתור נהגו של היועץ הכספי אלוף־מישנה ,משה קשתי.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 28

.״ איתן הפך דמות אגדתית מכות מעולו* תיו הנועזות — הוא השתתף בעשרות מיבצעים מסוכנים של הצנחנים ובכל הקר בות שלהם, שימש שומר־ראשם של ראש* הממשלה המנוח לוי אשכול ושל שר־הבי- טחון לשעבר משה דיין, נודע כצייד נועז. עבר ארבע מילחמות ויצא מכל פעולות אלה ללא שריטה. … כך היה אצל אברהם יפה, כך עם לוי אשכול שקרא לו ״בני,״ ואצל משה דיין. מרים שהצטרף לאו
גליון 889 (27 באוקטובר 1954), עמוד 12

או הווזז משוחרר משה אקרמן ח ע שי ה משה דיין זזיין הני מ ה הי הו די ת בשבוע שעבר, שימש מלון רמת־אביב, ה־תל־אביבי, הידוע בתצוגות־האופנה השונות שנערכו בו, זירה לתצוגה מסוג חדש: תערוכת כלי־הרכב הממונעים, שיוצרו _ או, יות ר נכון, הורכבו — במפעלי קייזר־פרייזר בחיפה. … זאב, אצ״ל ריב). עמי שלו, צה״ל. גונדר משה דיין, גונדר ימי נור-דכי לי מון, גונדר אווירי דן טולקובסקי. … ביום העצמאות האחרון ניגש משה באמצע הטכס לרב־אלוף משה דיין, הושיט לו קבלה על כך שרשם את שמו בספר הזהב של הקרן הקיימת, קיבל כתמורה את החיוך המפורסם של משפחת דיין.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 64

כדי להבהיר את ההגיון הגיהינומי שלו, מביא משה דיין באותו עניין פיתגם ספרדי האומר :״כאשר הקוצים נובטים, אפשר למעוך אותם ברגל יחפה.״ הנמשל ברור, אבל אולי לא לגמרי, מפני שקודם כל בני־אדם אינם קוצים, ולו במשמע שקוץ אינו מסוגל להפיק לקחים ממעיכת קוץ אחר ברגל יחפה, ובן־אדם כן עשוי להפיק לקחים (זוכרים, זוכרים את קוצי ,1973 שדיין לא מעך אותם בזמן — אולי הוא נסע לספרד רק אחר־ שנית, יש שאלה של כמויות, כלומר מהו היחס בין מספר הקוצים הנובטים ומספר הרגליים המועכות. … אביה — ואיזכרתיו באותה רשימה במרומז — הוא משה דיין. משה דיין טרוד למדי בימי אין־מלך־בישראל אלה בהסרטת סרט אוטו־ביוגרפי. … למשל, ב״ידיעות אחרונות 20.5.80 מצאתי את הפנינים האלה משל כוכב הקולנוע משה דיין : ״...זה גם מגוחך, שחיילים שלנו ירוצו ברחובות אחרי ילדים בני 12 וירביצו להם, והצילומים האלה יופצו בכל העולם (הוא יודע ערכו של צילום• עובדה, משלמים לו) .מה לדעתי צריך לעשות 1לתת לילד כזה מכות טובות (פירוש זאבי :״זה תואם למנטליות שלו״) ,אבל מאבא שלו, ולא מידי חיילינו.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 31

שוות 3 1 . 12.73 מוסף לבחירות לפני שלושה שבועות אמר משה דיין, במרכז מיפ־לגת העבודה, שלא היינו מוכנים למילחמת יום־הכיפורים, מכיוון שאיש לא חזה מילחמה זו מראש. … לא היינו מוכנים למילחמה זו. מדוע? מפני שמשה דיין, יחד עם גולדה מאיר ומנחם בגין, האמינו שהערבים לא יפתחו במילחמה. … שלה הראשונה של גולדה מאיר, כהשתתפות מנחם בגין ומשה דיין, הזהיר אכנרי שהיא תגרום לאסון לאומי.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 20

הסובייטים החליטו שהם יהיו אלה שיגלו את כל האמת על משה דיין. למטרות כאלה של גילוי־אמת חשובה יש להם גם עיתון מיוחד• זה הוא הליטרנטורנאיה גאזטה, עיתון אגודת־הסופרים שלהם, ושם הם סיפרו בשבוע שעבר שמשה דיין היה רודף אחרי ערבים כבר בהיותו בן ארבע־עשרד״ את זה הוא עשה, לפי הגירסה הספרותית הסובייטית בצורר, מקורית ביותר: בעזרת חנית תוצרת־בית — סכין מושחזת של מחרשה שחוברה לידית־עץ. … הוא הציע לפני 47 שנים שהמדינה היהודית, לכשתקום, תתפוש את תעלת סואץ (ותשמור עליה למען המדינות המערביות הנחת היחידה שמשה דיין היה יכול לשאוב השבוע, חוץ מהנישואין הצפויים של שני ילדיו, באר, מכתבתו של עיתונאי שהזכיר כי שר־הבט־חון איננו השר הראשון בהיסטוריה המתייחם ברוחב־לב לחוקי השמירה על עתיקות.
גליון 2528 (12 בפברואר 1986), עמוד 5

הוא היה הדמות הבולטת ביותר בקרב הדור הצעיר — מבוגר בחמש שנים ממשה דיין, בשמונה שנים מיגאל אלון, ב־ 12 שנים מיצרק רביו הצעיר, (על שימעון פרס, הצעיר ממנו ב־13 החלטות טאקטיות, פירוק מטה־הפלמ״ח. … קמה תנועה ספונטאנית למען מינוי שר־ביטחון חדש, וכך נפל התפקיד, כפרי בשל, לחיקו של משה דיין. גם מנחם בגין וחבריו צורפו לממשלת־האחדות, שהפכה לממשלת־אסון. … קבוצה זו כללה, כמובן, את בגין וחבריו, את יגאל אלון ומשה דיין, ויתכן מאוד כי לוי אשכול השתייך אליה למעשה.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 6

לאור עובדות אלה, שדווכיחו בעליל מהי כוונת היוזמים, החליטו מו סדו ת הכו ח החדש ו ה מוז מני ם הפלסטיניים, תוך מגע ביניהם, שלא לה שתתף גם ב אירועים ה־מי שניים, שאליהם הוז מנו לצורכי אליבי. תיאור השיחה בין משה די*ן ונכבדי שכם ונציגות הנשים הלוחמות (העזלם הדה ) 1649 היה סקופ מאלף מאוד. … הזכיר אז את ביקורו בוויאט־נאם, להרצוג רק ־,נחייה אחת :״אל תעשה מה שהאמריקאים עשו בוויאט־נאם. מתקבלת מסקנה ברורה: משה דיין נכשל בשטיחים לחלוטין, למרות שידע היטב מה הן הסכנות.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 15

מנקים בוחובותיה שר שכם (שמאל) החרמת חנויות בידו־שדם-תחייתה שר מדיניות הידהחזקה, אשר היא ־ ך 1פני עשרה ימים, בתום אחת מ/שביתות־המיסחר בירושלים המזרחית, סייר שר־הביטחון משה דיין ברחובות העיר העתיקה. הוא טייל ללא משמר, סקר את החנויות, נכנס לחנות־עתיקות וקנה שם כד עתיק באלף ל״י. … הוא בדק אז את החנויות כדי להחליט בעצמו אילו מהן להחרים.״ של שינוי היחס כלפי משה דיין, המייצג כלפי ערביי השטחים־המוחזקים את יש־אל.
גליון 872 (8 ביולי 1954), עמוד 3

אבל היה עליו לחזור לירושלים: לפני רגע קיבל הודעה כי אש יריות התהילה משתוללת בבירה. רב־אלוף משה דיין לא היה יכול להשאר יותר. הוא הצטער לנטוש את המסיבה שניתנה בהיפר. … יום רביעי, חצות. חושך מצרים. רב״אלוף משה דיין נפגש עם פליטים מאזור הספר. .מה אתם עושים ברחובות, כל כוונות רובי צה״ל וכוונת מצלמת ״העולם הזה״ כוונו לאותן המטרות כשבוע שעבר כשכתבו הראשי של ״העולם הזה״ היה העיתונאי היחיד שסייר בעמדות הקדמיות לאורך קו אכדטור -מוסררה.
גליון 1224 (8 במרץ 1961), עמוד 5

כי אז הייתם נאלצים לפרסם את העובדות הסודיות־כביכול, שיוכיחו את אמיתות הטענות הבאות: שעסק הכיש לא היה עסק ביש, אלא מיכצע מטורף מבחינה מדינית וכטחונית, מיבצע שלא יכול היה להצליח מלכתחילה, ושכש• לונו הבלתי־נמנע הביא על ישר שננקטו פעולות כלתי חוקיות רכות בדי למנוע את גילוי האמת, ובכללן השמדת כל החומר הרשמי שנגע לעסק הכיש, דו״חים רשמיים, העתקים של מבתכים רשמיים, יומני פעולה, ועוד ועוד. מנים, על ידי משה דיין, כידיעתו שאיש לא נענש על מעשים אלה, אף מסו־של דויד בן־גוריון ואישיות שקרו במשרדים הכפופים במישרין למרותו יימת נוספת. של דויד בן־גוריון — כשם שאיש לא נענש שמשה דיין עשה בימי עסק־הביש מעשים על זיוף מיסמכים אחרים, דבר שנודע ל־מסויימים שהשתלבו באופן אורגאני במהלך בן־גוריון זמן רב לפני שהעבירות נתיישנו. … שמעשים אלה של חיפוי, שקר, שהאדם השלישי מסר את עדות־השקר לוועדת־אולשן אחרי שהתראה עם משה דיין, שבחן אותו ועודד אותו. שבקשר עם עדות־שקר זו, שיקר קצין־ המילואים בשבועה בבית־המשפט — עבירה שלא התיישנה עדיין.
גליון 1793 (12 בינואר 1972), עמוד 13

.״ רות דיין דיברה על אדם שהכירה, אדם שהוא בשר ודם, על מעלותיו וחולשותיה היה נדמה לה שהמוני המעריצים נושאים את האדם הזה על כפיים. אך זוהי טעות. ״האשלייה הנקראת משה דיין כבר מזמן איננה,״ קבעה אז רות. … האשלייה חיה. היא חזקה הרבה יותר ממשה דיין האיש. ואותה נושאים המעריצים על כפיים. … זוהי ראייה רומנטית. מי שמכיר אך במעט את משה דיין יודע שיש פער גרוטסקי בין תמונה זו ובין מציאותו של האיש.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 6

רק לשם תיזסירת: בשילהי שנת ,1971 פתח העולם הזה במערכה ציבורית נגד עיסקי העתיקות של מי שהיה אז שר״הביטחון, משה דיין. בין שאר העבירות שייחסו אז העולנו הזה, אורי אבנרי, ודן בן־אמוץ, למשה דיין, היו גם האשמות מפורשות על ניצול חיילים במדים ורכוש צבאי לצורך גילוי העתיקות, חפירתו והעברתן לביתו של משה דיין בצהלה. … שום ועדת-חקירה לא מונתה לחקור בהאשמות. איש לא העז לנזוף במשה דיין. מגנ״ו של אלי זעירא היום התגלו אז כמגיניו הנלהבים ביותר של שר״הביטחון. העיתונות הישראלית, במידה שהעזה להתייחס לפרשה, הגנה על זכותו של דיין לחרוג מעל ומעבר לחוק, ״בגלל תרומתו לביטחון המדינה.״ גם למשה דיין היו שכנים בצהלה, אנשי״צבא בפועל ובדימוס.








