חיפוש: "משפט אייכמן"
נמצאו 203 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 11
כי אחרת, מה היה איכפת לישראלים שפרקליט זר, הדואג לשלומו של הנאשם, יישב בקהל כצופה ויעקוב אחרי מהלכו (כפי שעקבו משקיפים גרמניים אחרי משפט אייכמן)? אילו שקלו שלסונות־ישראל את הדברים במוח צלול, יתכן שהיו מגיעים למסקנה כי לאור עובדות אלה, דוזקא מוטב לתת אפילו לאיש כמו ורג׳ם להיכנס ולהיות נוכח במשפט, כצופה פאסיבי, מבלי שיבוא במגע עם חג׳אזי.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 19
דברי ההסבר שיוקראו בפי דינה דורון, יתורגמו לאנגלית ולצרפתית וישוררו באותו מיתקן בו השתמשו בזמן משפט אייכמן, כשהקליטה נעשית באמצעות מקלטים טרנזיסטוריים.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 30
שלעגו לנו כאשר עזבנו את גרמניה, ניספו בשנים הנוראות ההן, שאנו קוראים להן השואה. כעבור שניים, כשסקרתי את משפט אייכמן, חזרו מחשבותי אל אבי, שהאינטואייצה שלו הצילה את חיינו.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 5
דבריו מעוררים את הרושם כאילו אייבמן הוא קידנו הוא להפוך את משפט אייכמן לעניינם של כל העמים, להביא מחדש לכל הארצות את תחושת זוועות הנאצים.
גליון 1206 (3 בנובמבר 1960), עמוד 4
אולם, למעשה נחל מנגנון־החושך נצחון שותפו שד המשמיד הסנסאציה העיקרית של משפט אייכמן, מזהיר במשימה האמיתית שהציב לעצמו: שתחשמל למנוע את פירסום ספרו של כהן, המגלה בשנה הבאה, עלולה להיות ידיעה את התנגדותם הנמרצת של בן־גוריון וחבאת גרמניה ואת העולם.
גליון 1241 (28 ביוני 1961), עמוד 20
גם שמו של שטוקארט זד, הוזכר לא פעם במיסמכי משפט אייכמן. היה זה אותו פקיד שיזם את התוכנית הבארבארית לעקר את כל היהודים־למחצה בגרמניה.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 7
התעקשותו של בן־גוריון להעמיד את אייכמן בטני בית־משפט ישראלי, תחת לכנס בישראל ביתימ/״פט בינלאומי בהשתתפות כל העמים שסבלו מן הנאצים, תיטול הרבה מן הר,שפעה הנפשית של המשפט. קיימת הסכנה כי משפט אייכמן שוב לא ייראה לעולם כמעשר, של צדק עליון, אלא כמעשר,־נקמה מזצדק, אך פרטי, של היר״דים בצו־ררם.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 8
שביתת־הנשק עם פרשת בר; תעלומת השמועות התחלת משפט אייכמן; הכוזבות על המעילות; שערוריית הנשק לאנגולה; מסע־הבחירות של בן־גוריון בעולם; שיגורשביט ; 2אישור מסקנות ועדת־השבעה בכנסת; מפלת מפא״י בבחירות. • השלב הקואליציוני (אוגוסט 1961 והלאה) .החלה מתגבשת חזית המפלגות להורדת מפא״י לדרגת מיעוט בממשלה; רעיון ממשלת־ניר ביצבץ ברקע.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 8
• לוכדי אדולף אייפמן וחוטפיו הישראליים, עשויים לצאת מאלמוניותם. אין זה מן הנמנע, כי אחרי סיום משפט אייכמן, יקבל דויד בן־גוריון את כל משתתפי המיבצע, יעניק להם ציון־לשבח לאומי
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 3
בן־אברהם, תל־אביב בינינו לבין עצמנו, משפט אייכמן רחוק מלהיות משפט הוגן, מאחר שהוא מתנהל כניגוד לכמה עקרונות: א) הנאשם צריך להיחשב כזכאי עד אשר _ ואלא אם — הוכחה אשמתו.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 18
טו ברנר חי פ ה, ר חו בהחלוק וב נאום־התביער, המזעזע, אותו נשא היועץ המשפטי גד^/ון האח *ר, כמשפט אייכמן, זיעזע גם את אדולף אייכמן עצמו. … בחצות לילה היו שומריו נאלצים לנסוע ולהשיג עבורו חולצה חדשה אדם אחד שלא הרגיש את עצמו בנות במיוחד, במשפט אייכמן, היה הסופר־עתונאי !היהודי־אמריקאי, הרי גולדן.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 5
ההאחור אגאטומגיה ונול קאריידה ישהו לקח השבוע תצלום של משפט אייכמן. הוא צייר צלב על פניו של האיש !)
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 4
בשביל ישראל, שהחלה זה עתה מחלימה מן הזעזוע הנורא של משפט אייכמן, לא יכול היה להיות ספק באיזה צד היא עומדת.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 17
בעוד שהתיאטרון הגרמני הציג את מנולא־המקוס, מחזה על השואה שעלה בכוחו הדרמאתי על משפט אייכמן, ובעוד התיאטרון הבריטי התקיף את כל מוסכמות החברה במחזה כמו הוי, איזו מלחמה נחמדה, לא העלה התיאטרון הישראלי אף מחזה אחד שאמר משהו לצופה.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 10
כי בידי ישראל עוד היה הנשק הגדול של זכר השואה, היכולת להרוס את מעמדה הבינלאומי של גרמניה המערבית. זה היה לפני משפט אייכמן. היה צריך להיות ברור שככל שההכרעה תיפול מוקדם יותר, כן טובים יותר סיכויי ישראל.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 22
חגי אשד התקדם במערכת דבר והפך אחד הכוכבים שם, ואילו אשתו עברה מהכנסת לאירועים אחרים. כשנערך בארץ משפט אייכמן, היא התיידדה עם מיספר רב של עיתונאים, רובם גרמנים, והיתר, מבלה איתם אחרי המלחמה נערך בכל־בו הגדול ביותר בארצות׳ ר,ברית, כל־בו מייסים, שבוע המיועד לתוצרת ישראלית.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 46
טריקי יצחק — ישב בבית־סוהר על זיוף חתימות ^ אן נפתח פרק, עליו מדבר טריקי ^ בהתרגשות עמוקה :״כשהתקיים המשפט שלי, העמיד יפרח לרשות התושבים שני אוטובוסים שיסיעו אותם למשפט. בשביל לראות את משפט אייכמן, שהתנהל באותו זמן, לא גייס אוטובוסים.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 4
פרשתא״ כ מן ה ה בו תשהשלאבאה ״הסנסציה העיקרית של משפט אייכמן, בשנה הבאה, עלולה להיות ידיעה שתחשמל את גרמניה ואת העולם.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 10
האמתלה לנסיון ממשלתי זה באה בפרשת אייכמן, ,מכיוון שהממשלה אינה רוצה כי משפט אייכמן יובא בפני נשיא בית־המשפט המחוזי בירושלים, בנימין הלוי, שהוא המוסמך לכך כחוק.
גליון 1219 (1 בפברואר 1961), עמוד 11
תזכי ר בית המשפט יקבנו ויאשר על השערוריה, שבהענקת זכיון בלעדי לחברה אמריקאית לצלם את מהלך משפט אייכמן, הודיע העולם הזה (,)1217 בציינו את הפגם האסתטי בעובדה שבעל החברה שקיבלה את הזכיון הוא קרוב־משס־חד, של שר־המשפטים, פנחס רוזן.
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 19
.״ • דויד כן־גוריץ, בראיון שפורסם בניו-יורק טיימס :״משפט אייכמן נועד להביא את העולם לידי בושה.״ י• ישראל חיים בילצקי, מנהל חברת פיתוח של ים־המלח, על ראש מועצת איזור תמר, יהודה אלמוג :״מה ההבדל בין אילת לסדום?
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 8
לוויזנטל לא נותרה ברירה אלא להציע מינוי ועדת היסטוריונים שתחקור, עם תום משפט אייכמן, חלקו של מי הכריע בתפיסת הצורר.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 4
#דליקה שפרצה במיני האומה בירושלים עוררה את השמועה הכסילה כי מחתרת נאצית ביקשה בצורה זו להרוס את האולם, שבו ייערך כנראה משפט אייכמן. #מעריב נכשל כשלון עתונאי חרוץ, כאשר טען כי האישיות הישראלית הראשונה שביקרה את אייכמן במעצרו היא שר־העבודה גיורא יוספטל, שעה שכל בעל־ידי- עד, בארץ ידע כי המבקר היה דתקא ראש משלחת השילומים פנחס שינער* .מעריב נאלץ לפרסם את הכחשתו של יוספטל.
גליון 1190 (13 ביולי 1960), עמוד 10
פחדם: פיצול החברים למעמדות יחדיר לשורותיה,ם סיב־סוכים מעמדיים, העלולים לפורר את ה־ • אחת הפצצות של משפט אייכמן: נפיץ של מגע בין אדולף אייבמן לבין זאב ז׳בוטינסקי, כשנת .1935 המחלקה לז׳בוטינסקי היהודית של חס.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 7
הדבר קשור ביחסים המוזרים בין שליטי ישראל לבין האיש ששמו קורט בכר, אלוף־ אשר נפתח משפט אייכמן, היה ברור ^ כי הפעם לא יוכל בכר להתחמק ממסירת עדות — כי הוא היה שותף למשא- ומתן ההיסטורי על ״סחורה תמורת דם״, נוכח כשיחד, הגורלית בין אייכמן ובראנד.
