חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 255 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 864 (13 במאי 1954), עמוד 17
באותה מסיבה קם יגאל (דרך גבר) מוסינזון והרים את כוסו לחיי שני יוצריס גדולים, נתן אלתרמן ומשה >מלד בשר ודם) שמיר בא במבוכה לא קטנה לאחר שהטיל שמיר בפניו צלחת, מלאה סלט.
גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 15
אירכינג מילר, אבטיח* וחתוד אחרי שחזר מטיולו עם יגאל אלון (ה עולם הזה ) 780 הגיע נתן אלתרמן לכלל מסקנה שהגיעה שעתו לשנות את שמו ל עברי.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 5
0בפתיחת הצגת הבכורה של הסרט ,6:42 המספר על דרך חייו של דויד בן־גוריון, עלתה חנה רוכינא לבמה כדי לקרוא שיר הלל לביג׳י, שנכתב על־ידי נתן אלתרמן ז״ל במלאות 75 שנים לבן־גוריון.
גליון 680 (9 בנובמבר 1950), עמוד 14
גדולה מעילה בצרה : פזמונים מאת נתן אלתרמן ויעקב אוו״לנד) בכספי הציבור עומדת להתגלות, אם אינו מתימר להיות מחזה תיאטרלי.
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 19
האם כך מתנהג פובליציסט אחראי אחת הסיבות לכך שהמחזה הבא, אחר שועלים קטנים שיעלה התיאטרון הקאמרי, יהיה מחזהו החדש של נתן אלתרמן, כנרת ננרת, ולא המחזה הצרפתי ראש הזולת, נעוצה בחנה מרון, שהיתר, צריכה לשחק את התפקיד הראשי בהצגה זו.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 39
חדש בבידוד * * ערב פיזמוני אלתרמן (התי אטרון העממי) לאחר פתיחה מאוד־מאוד מאולצת, מציגים ארבעה בדרנים צעירים ועוד אחד המתיימר להיות פועל במה, כ־20 מפיזמוניו של בעל עיר היונה — המשורר נתן אלתרמן. אפשר למצוא כאן את רבקהזוהר, התרומה האחרונה והבולטת של הלהקות הצבאיות (פיקוד חיל הים) לבמה האזרחית הקלה.
גליון 1681 (19 בנובמבר 1969), עמוד 25
.״ דברים אלה נאמרו, כפי שלא קשה לנחש, בבנם המועצה של התנועה ל מען ארץ־ישראל השלמה. אך אומרם, המשורר נתן אלתרמן, לא היד, זה שחיברם, המשפט הראשין, המתייחס לפינוייה של אוכלוסייה ערבית ממקומות מגוריה והעברתה למקומות אחרים, צוטט מתוך דברים שאמר לפני 26 שנה מנהיגם הרוחני של זקני תנועותיה,פועלים בישראל, כרד קצנדסון, והם מופיעים בכתביו, כרך ה׳ ,עמוד . 112 סיסמת ״אף שעל אחד״ הופיעה בגילוי־דעת של ה שומר׳ הצעיר לקראת הקונגרס הציוני ה־ ,20 ביולי .1938 כ ר אחד -נאפודיון למיקי אמדורסקי יש כבר מזמן בוטיק בפאסאז׳ דיזנגוף ששמו דזירוז.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 27
ארבעה מענקי הרוח של הספיות העברית, הסו־פר־משורר אביגדור ר,מאירי, חתן פרס נובל ש״י עגנון, המשוררת לאה גולדברג והמשורר־מחזאי נתן אלתרמן, מתו השנה. לא היה מי שיתפוס את מקומותיהם שהתפנו.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 6
דת או ביזנס י ( 4 חברות קדושות לנשכחים ירווח ולמתים ירפא, אבל לאן נוליך את החרפה? (נתן אלתרמן) ף * פחדכפניהמוות הוא אחד הכוחות הגדולים בחיים. { | חרדתו של בך התמות!
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 17
.״ • שר־האוצר לוי אשכול, לאחר שהציעו לו כוס־תה שני״ה ברעד הפועל של ההסתדרות :״תודה, אני מתנגד לתוספת.״ • המשורר נתן אלתרמן, בשיחה עם דן (מת נשמע) בן־אמוץ, שהקדיש את רשימתו הראשונה במעריב לליגלוג על בית דבר, מקום עבודתו הקודם (ראה במדינה תלמד לירוק תמיד קדימה ולא אחורה !
גליון 915 (27 באפריל 1955), עמוד 14
—;לחופה 11 על כל בית ; .12 לכל אדם חד; 18 ארץ ממנה יסוגו בעתיד הקרוב צבאות הכיבוש ; .19 פרוטד .21 ; ,ח״כ זויו־ות ; .22 בית־חולים מרכזי של מלבן ; .24 יסודי ; .25 אין לתתו לפני הנשואין ; .26 ירושלים דליטא ; .28 אייזיק הלוי הרגוג ; .29 מאו אנשים סו ח׳ ה ש בונו המשורר נתן אלתרמן, על מותו של ריציוס ; .31 קומפוזיטור גרמני ; .33 התעורר ; .34 שנוא על ישו מנצרת ; .38 ראש משלחת באו״ם ; .41 כמותו מחלקים מעז- בונו של נובל ; .43 בכי.
גליון 920 (2 ביוני 1955), עמוד 13
.17 קוד,לח מצא אותה מר מן המוות 18 פר־נשיר ; .20 דיפלומט ישראלי ; .21 אחד מרבותינו ; .22העדה של ; .23 נורה מקשת ; .25 גיר ל־ £0 לא ראש .26 :יומך ללא ראש ; .28 סמי| .ן קד הכוח .30 :בירת הגליל ; .33 עליי, ישר נתן אלתרמן• מבית־אלפא עד נהי לל .34 :ארבעים ואחת ; .35 האות החמישית באלף־בית; .36 קץ החיים; .38 חצי יתרו ; .40 גדר ; .41 אגודת נשים רביד חברות ; .43 הארץ ממנה באה מלכה ירו״ שלימה ; .44 נישא ; .46 קרס ; .48 בית״ שאן, השליש האחרון ; .49 מלכה עברית : .53 מזכירו של המג״ד ; .54 כלי רתמה.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 12
.,.מ.ה, את מסירותו לאילת הרחוקה שמלפני מ בצע סי״י, את נתן אלתרמן, שנוכח והתערב בסכס־ך. ההוראה בוטלה חלקית ש!
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 17
אנשים טוענים, בין שיש יסוד לטענותיהם ובין שאיו״ בין המצאת מילים להמצאת מיסים גילה שר האוצר עובדה מעניינת: ההוצאות הכרוכות בהנהלת חשבונות של משרדי הממשלה, עד לסכום של פרוטה — כלומר: רישום שלושה טורים של ספרות אחרי הלירה השלימה — מצטברות למאות־אל־פי לירות בשנה המשורר האידישאי איציק מאגנר, שבא לביקור בארץ, קבע את בסיסו בקפה נסית׳ למרות שתושב קבע אחר של אותו קפה, נתן אלתרמן, מסרב לדבר עמו מטוב ועד רע. אחד ה־עתונאים שהביא למאמר את ספר שיריו לחתימה הופתע למצוא בו, נוסף להקדשה ותיקוני שגיאות שמאמר עצמו ערך בגוף הספר, גם מחיקה.
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 3
פה מדבר האדם העברי החדש, יליד הארץ, יצור החיים החופשיים, צעיר שעבר את כל ובמצריים חובר על-ידי נתן אלתרמן באחד מגילגוליו הקודמים. שיר זה, בך סכר העורך, אינו מתאים לרוחה של מדינת ישראל.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 13
.״ • עורף ״חרות״ יוסף וויניצקי, לאחר שבן־גוריון קרא את שירו של נתן אלתרמן בכנסת :״הכינוי המתאים לבן־ גוריון הוא — הציטאטור הגדול.״ • מנהיג תנועת החרות מנחם בגין, בתשובה לקריאת־ביניים של שר־הבריאות ישראל ברזילי :״לטובת בריאותך ולטובת בריאותי — מוטב שנפסיק את הוויכוח.״ • ד״ר ישראל אלדר (שייב) ,מנהיג לח״י לשעבר, בשובו השבוע ממסע בחוץ־לארץ :״אין לי מזל.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 17
תפקיד קטן אחר מילאה זהבה בסרט של אדי קונסטאנטין, ששוחח, לדבריה, באידיש שוטפת והבטיח לבקר בקרוב בישראל׳ הוא גם הציע לה לשחק תפקיד ראשי פ סו קי ה ש בו ע • המשורר נתן אלתרמן, על סיכויי תחרות הכדורגל ישראל—ברית־המועצות :״אם נבחרת ישראל תפסיד בהפרש גולים גדול, יקראו לראש הקבוצה דה־גול.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 14
אבל בראש השנה, הבעייה קלה יותר, יחסית, כי תמיד אפשר לסכם את השנה בשיחות ארוכות או מסכתות לא קצרות לקראת החג המתקרב, הוכן איפוא, בשפע, חומר מעין זה: תוכנית על השנה בחקלאות, בשם ברכת השדה, תשודר בשעת בוקר שלי יום החג הראשון מנהלי אותו יום, תושמע תוכניתו של יעקב בן־הרצל, מעוללות שנת תשט״ו, המבוססת על פיזמוני הטור השביעי מאת נתן אלתרמן, ותשקף איפוא את השנה כפי שהם שיקפו אותה כערב יסכם סגן־אלוף ישראל בר את מאזן הביטחון בשנת תשט״ו בוקר יום החג השני יהיה מבורך לא רק בשיחה על השופר, אלא גם במחצית שעה של פיוטי הימים הנוראים ואילו ח״כ מפא״י הרצל ברגר יסכם בערב את מערכות המדיניות כגלי צה״ל יוזמנו האלופים, מפקדי חיל־הים, חיל־ו־,אווירי, חיל־השריון ומפקדי הפיקו- דים, למסור לפיקודיו־,ם ברכת־חג אישית מלכד זה, מתכננים מנהלי גלי צה״ל שתי תוכניות, שכדוגמת הסרט המפורסם של אדו־ארד מורו, יציגו בפני המאזין את ההתעצמות הצבאית של מצרים ושל ישראל.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 30
1111 * משפט פיתגורס נהביסה) אנו- שיותן של המכונות והטכניות של האנושות במחזהו החדש של נתן אלתרמן. נסיון להעמיד את האדם מול המכונה, ולהראות בעזרתה את כל חולשותיו הקטנוניות, לעומת התבונה הנעלה שלה, שגם היא אינה שלמה, ואינה יכולה לספק את כל התחומים בחיי האדם.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 29
מחזהו של סמי גרוני־מן בעיבודו של נתן אלתרמן. טופקאפי (אופיר, תל־אביב; אמ פיתיאטרון, חיפה) עלילת־מתח בלשית, קומית למחצה, בביומו של ז׳ול דאטין.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 21
היסוד התיאטרוני היחידי הוא התפאורה ה- מצויינת (של דני קראוואן) וניצוצות בודדים של משחק. טלית שכולה תכלת. נתן אלתרמן, שהתכוון ליצור יצירה מונומנטאלית, אשר תנציח לדורות את ההווי המיוחד של דגניה, את אנשיה ואת פעלם, הוכיח שאין לו שמץ מושג בכללי היסוד של הדראמה.
גליון 1321 (2 בינואר 1963), עמוד 15
חשוב רק שאדם לא יהיה תלוי בדעת האופוזיציה.״ @ נתן אלתרמן, במסיבה חגיגית לרגל הצגת הבכורה של מחזהו פונדק הרוחות :״יש יותר מדי הבנות לגבי הכוונות ויותר מדי כוונות לגבי אי־ההבנות.״ נחום שמיר, מנהל חברת הסנה, באותה מסיבה :״יותר טוב לשתוק ולהראות טיפש מאשר לדבר ולאשר זאת.״ • בני מהרשק, פוליטרוק הפלמ״ח, בכנס פלוגה ג׳ של הפלמ״ח :״פחדתי שלא יבואו כולם ובאו אפילו הרבה יותר מכולם.״ המבקר וההיסטוריון דר׳ דוד תמר, על שחקניות הקולנוע הישראליות בעירום :״הן מקיימות את המאמר: עתידה ארץ־ישראל להתפשט בכל הארצות!
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 14
״תארו לכם,״ אמר דן ,״כמה עתו־נאים יבואו ארצה לכסות את המאורע, עליו יודיעו מראש ואיזו פרסטיג׳ה תיפול בחלקה של המדינה ומשטרת ישראל בעק משך 40 שנה לא עזב המשורר נתן אלתרמן את הארץ. עתה הוא עומד לעשות צעד זה, מיד אחרי הצגת הבכורה של מחזהו כנרת ננרת בתיאטרון הקאמרי.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 17
גמזו עמד במרכזן של שתי שערוריות, שהאחת מהן, שהתעוררה בשל ביקורתו על המחזה פונדק הרוחות של נתן אלתרמן, לבשה כמעט צורה של מרד האמנים נגד המבקר.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 23
ציונים למסעדות ישראל, שהופיעו במדריך־ השטח הבולט ביותר שאמיר סיפח להוא נואם יחד עם יהודים ותיקים ומהתיירים בזק, גילה השבוע, כי בין שאר העצמו, לא מכבר, היתד. הציירת והמשוסורתיים כמו נתן אלתרמן ואיסר הראל. מאכלים שנאלץ לטעום בחייו היה גם בשר־ררת מרגלית בטין, בת ,37 אם לארבעה סוסים־וחמורים.
