חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 257 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 17
גמזו עמד במרכזן של שתי שערוריות, שהאחת מהן, שהתעוררה בשל ביקורתו על המחזה פונדק הרוחות של נתן אלתרמן, לבשה כמעט צורה של מרד האמנים נגד המבקר.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 23
ציונים למסעדות ישראל, שהופיעו במדריך־ השטח הבולט ביותר שאמיר סיפח להוא נואם יחד עם יהודים ותיקים ומהתיירים בזק, גילה השבוע, כי בין שאר העצמו, לא מכבר, היתד. הציירת והמשוסורתיים כמו נתן אלתרמן ואיסר הראל. מאכלים שנאלץ לטעום בחייו היה גם בשר־ררת מרגלית בטין, בת ,37 אם לארבעה סוסים־וחמורים.
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 3
מיטב העיתונאים יתקבצו כדי להנציח את עמידתם של האם נתן אלתרמן, שהיה אתמול גדול הלוחמים נגד עונש־המוות בישראל, יצטרך ל• שנות את עורו כיום, מפני שהפך ליוזם האימפריה העברית כארץ־ישראל השלמה?
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 24
הדודים שלה הם השחקנית רחל מרכוס והמשורר נתן אלתרמן. ה3ול 3ה פורים נבר עבר, נם פסח, אבל בדרום הארץ לא מבחינים בכן.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 17
מד, מספר חיילי הצבא הירדני האמיץ, הנמצאים בגדה המערבית והמזרחית האמת ההיסטורית קטורות מסוג זאת בעבר (שני חלקי על ישראל כפי שהיתה עלולה להשתקף בדיעו־תיהם של תלמידי הגדה שחונכו על קרי־הצבת המוחצות את ישראל: מצרים ומוריה). • נתן אלתרמן :״זו הפעם הראשונה מאז חורבן בית שני נמצאת ארץ־ישראל בידינו.
גליון 1090 (20 באוגוסט 1958), עמוד 17
״ הודה עציוני, בו במקום, כאילו היה הוא הנחקר :״לא, אני גליציאנער״ . .מלחמה עד חרמה הכריז המשורר נתן אלתרמן באפנת השק. כאשר ראה את הזמר אריה לביא בלווית רעיתו שושיק לביא, להם נוטר אלתרמן איבה מאז פרשת אנקש, העיר המשורר :״הנה אריק ושושיק בשקיק מלה טובה היתד.
גליון 796 (29 בינואר 1953), עמוד 12
כשפעם שם דבר־ה שבוע מלכת־יופי על שערו׳ עורר עליו את חמת קוראיו׳ זכה לשיר התקפה מיוחד מידיו של נתן אלתרמן. תפוצה מו׳<־ ערכים. רינה התנגדה לקו זה׳ הוזמנה להשמיע את דבריה בפני העורכים הקשישים של דבר.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 16
אחת הסיבות האפשריות: דריכותו של הקאמרי לקראת השנה הבאה, בה יחנוך את בנינו המפואר בתל־אביב, יציג את מחזה־הבכורה של המשורר נתן אלתרמן, העשוי להיות לפצצה. השלישי בשלישיה — אוהל — שנראה ב-אשית השנה כגודיה הממתינה להלוזייתה, התאושש קמעה עם חזרתו של החייל האמיץ שחייק, במשחקו המצויין של מאיר מרגלית, וכמה מחזות אחרים.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 8
הוא שהטביע חותם של חשיבות על מאמר אחד של שלמה גרודזנסקי בדבר — בעוד שמאמריו של נתן אלתרמן, באותו עמוד של העתון נפטרו במשיכת־כתף רחמנית.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 29
.״ משום כן הוא עובד כיום כפועל־במה, וזכה אפילו להקים את הבמה ב־הלוויתו של נתן אלתרמן. מולטימליונרית בת .22 ואפילו זה עוד לא הכל• בנוסף ללבנונית, הוא מיודד גם עם — כמובן, אלא מה?
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7
תומכת בבן־ גוריון (מצוין מברכת את האנציקלופדיה (מדוע לא י) .המסמר: ש*ר של נתן אלתרמן מלפני 10 שנים. בקיצור: העלון אינו מרגיז איש.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 8
דעות השמצות בכרוז , זלמן שניאור, צאצאו המזוקן של מייסד כת חב״ד, אינו חובב את נתן אלתרמן* .לא מכבר הטיף לו בכתבה שחצנית כיצד לכתוב שיר ביקורתי.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 17
״אילו לא היה נדפס,״ אמר מוסינזון ,״הייתי גונז את כתב־היד״ כן הסביר מוטינזון כי את מחזהו אלדוראדו יש לכתוב מחדש לעורך שהפציר בו לתרום שיר כלשהו לעיתונו, השיב איש הטור השביעי נתן אלתרמן :״אין לי אפילו במה להשיב את פניך ריקם !
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 6
לנאי פהראת ג׳יאנאמה, קבלת־פנים שנקבע בשירו הנודע של נתן אלתרמן : מזרחה. מדחיות דרך בו רמה בקרוב יתווסף לרשימה, ההולכת וגדלה, של רדיפלומטים הזר ם בישראל, שם חדש ואקזוטי: נאי פהראת ג׳יאנאמה, הציר הראשון של תאילאנד* בישראל, בעיני האזרח הפשוט, הרגיל לראות את המכוניות המפוארות, אשר מסיעות את הדיפלומטים למיניהם למסיבות קוקטייל ולטכסים של הגשת כתב־האמנה, תהיה זו התפתחות * תאילאנד — שמה של סיאם בפי בני הארץ, פירושו בסיאמית ״ארץ בני־החורין.״ הפן לשמה ך זרשמי של מלכות סיאם בשנת , 1939 בוטל בשנת , 1945 עם השתלטות הריאקציה המלוכנית, נתקבל מחדש בשנת , 1949 לאחר שחזר לשלטון המרשל פריבול סוננגרם, הדיקטטור הנוכחי, שהורחק זמנית, עקב קשריו עם היפאנים.
גליון 917 (12 במאי 1955), עמוד 6
בין הקוראים הפעם: משה זמורה, יעקב כהן, אהרון מסקין, נתן אלתרמן, נשיא האוניברסיטה בנימין מזר, חוקרי האטום אהרון קצ׳לטקי והוגו ברגמן
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 19
בוועידת הסתדרות הפקידים :״איש מאתנו עוד לא הפסיד על מדינת ישראל.״ נתן אלתרמן, על קריאת התנ״ך של שלמה ברטונוב בקול ישראל :״הוא מחקה את אלוהים.״ חזי?
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 3
אין צורך במאמץ גדול כדי לתאר בדמיון את המאמר הראשי שהיה מתפרסם למחרת היום בדבר, או את השיר של נתן אלתרמן. שניהם היו קוראים לטבח המוני.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 5
את מקומו של תככן־אמן אבריאל תפס שליח־מדופלם יאני אבידוב מנהלל, שכוחו גדול בשתייה כסי־תית, בחברת נתן אלתרמן, יותר מאשר בעבודות ארגון. במקום עובדיה פורת באה שלישיה בלתי־מבריקה של מתנדבים בתורנות.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 16
החודש׳ לפני שאביתר נסע אל אביו העושה בשליחות בקולומביה׳ קנה לעצמו חליל וחוברת תווים, למד לחלל תוך כמה שעות ליליות תוך כדי כך נזכר זרובבל בביל־בול שגרם זרובבל אחר, המשורר הצעיר זרוכבל גלעד, חבר קיבוץ עין־חרוד, שבמשך שנים רבות חתם על שיריו רק בשמו הפרטי• הדבר גרם לאי־הבנות רבות, כמו זו של המשורר נתן אלתרמן שניגש יום אחד אל העסקן המזוקן ואמר: ״מה אתך, קשיש כמוך מתחיל לכתוב שירי אהבה?
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 10
.״ תמוז • מנהל משרד־הפיתוח מנחם כאדר, על עקומת־ד,ייצור של מפעל ר,אשלג :״עקומה זו מעידה, שמשהו עקום במפעל.״ • המשורר נתן אלתרמן, על סיכויי משחק הכדורגל ישראל״ברית המועצות :״אם יצליחו הישראלים להבקיע שער אחד לפחות, נתפלל כולנו בנוסח; ובא לציון גול.״ אלול • המשורר אברהם שלונסקי, ״זהו נס״קפה אמיתי.״.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 19
ח־ה שרון, דבורה קסטלניץ ומאיר מרגלית מחדשים ימיהם כקדם בעזרת הטקסט העליז, המתורגם חלקות בידי נתן אלתרמן. אולם על הבמה לא הכל נראה חד וחלק.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 15
הנחושת של הכבל שווה עתה מיליונים, וחברה זרה אחת כבר הציעה למשות בחינם את הכבל, המהווה מיטדד ימי, תמורת חומר־הגלם. יתכן ומחזהו של נתן אלתרמן ״פונדק הרוחות״ יופרט. למרות ערכו הדרמתי הקלוש של המחזה, מתכננת חברה ישראלית להפוך את המחזה לסרט וכבר עובדים על עבוד התסריט.
גליון 1321 (2 בינואר 1963), עמוד 7
באותו שבוע בו פוצצו השניים את עצמם, זכו לשיר נלהב מפרי־עסו של משורר ה־נימנה על מקורבי בן־גזריון. כתב אז נתן אלתרמן :״אל נסב את עינינו. לשוא נתכחש /להודה של אותה ה עו ל ם הז ה 1* 21 ״אבר אני רוצה \־2ן חצי ברגגן!
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 28
״אני טוב לתפקיד בגלל עצמי ולא בגלל שמות כותבי המכתבים,״ השיב לו ג׳סי. טלפון שקיבל יסעור מהמשורר נתן אלתרמן, בו המליץ על ג׳סי כעל מיכרה, גרם ליסעור לשנות את דעתו.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 14
בולטים ביניהם: מנהל מחלקת החינוך של עיריית תל־אביב, ד״ר שאול לוין, איש משרד־החוץ אלכסנדר דותן, המשורר נתן אלתרמן, עורך סוכנות עתי״ס חיים בלצן.
