חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 259 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 28
״אני טוב לתפקיד בגלל עצמי ולא בגלל שמות כותבי המכתבים,״ השיב לו ג׳סי. טלפון שקיבל יסעור מהמשורר נתן אלתרמן, בו המליץ על ג׳סי כעל מיכרה, גרם ליסעור לשנות את דעתו.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 14
בולטים ביניהם: מנהל מחלקת החינוך של עיריית תל־אביב, ד״ר שאול לוין, איש משרד־החוץ אלכסנדר דותן, המשורר נתן אלתרמן, עורך סוכנות עתי״ס חיים בלצן.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 9
הוא מבקר בו לעתים קרובות מאד, ונפגש שם עם אבירי־הסיפוח הבולטים ביותר כגון נתן אלתרמן, איסר הראל, משה שמיר. תנועה זו נהנית לא רק מאהדה מעל דפי מעריב.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 31
אליושה היה בן 65 וה־פנסיונר הראשון מבין אלפי פועלי סולל- בונה. נתן אלתרמן ניצל את ההזדמנות, הקדיש שיר לפנסיונר מם׳ : 1 בטבריה־צמח הוא זכור עדיין /בבית־הכרם הוא יצק יסוד /ובשפלה הרים במו ידיים /והעמיד מין תל־אביב כזאת.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 20
אך שלא כרגיל, מכילה היא גם תמונה של דויד בן־גוריון • .בזכרונות שהעלו השבוע חברי ההגנה, על התקופה מלפני 25 שנה, התברר שבאחת המחלקות המיוחדות של האירגון, שהיתר, מורכבת מ־אינטלגנטים, היה לזלמן רובשוב (היום שז״ר) שיא בקליעה למטרה ולמשורר נתן אלתרמן היה שיא בזריקת רימון• . באותה מחלקה היתד, גם המשוררת לאה גולדברג, שידיה העדינות מנעו ממנה את האפשרות לדרוך אקדח בשעת אימונים.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 16
היו אלה שירים תמימים, כמו שיר האביב, או שיר עציון־גבר של נתן אלתרמן, ללא שום ירמז פוליטי שהוא. אולם להפתעתם שודרה במקום שיריהם, תכנית של שירים איטלקיים.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 9
תוך שבוע נאמו עליה ברדיו ובכינוסים מפלגתיים, שרים ועסקני־מפלגה קבעו את עמדתם, מיטב עתונאי הארץ הקדישו לה מאמרים ארוכים, נתן אלתרמן כתב עליה שיר ויוסף בס צייר עליה קאריקטורה.
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 16
קשה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. (הטור הטביעי ; נתן אלתרמן ; כרך שני; דבר ; 430 עמודים ; 3,900ל״י).
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 14
בקצה אחד של התדר הגדול אשר ב קומת הקרקע באחד הבתים ברחוב ריי־נס, תל־אביב, המשמש אולפן למחול, עמדה האמנית בלבוש שחור מהודק ל גופה• היא השמיעה באזני הנאספים, ש היו מסובים בנוחיות על גבי כורסות וספות, מ שירי ריינר מריה. רילקה, נתן אלתרמן וכמה משוררי ם בחמש שפות אחרות.
גליון 780 (9 באוקטובר 1952), עמוד 12
המסקנה: השבוע יצא בלוית ישראל גלילי נתן אלתרמן ושלישו ירוחם בהן למ- סע־היכרות של כמה ימים, שהתחיל בגליל העליון, יגיע עד לנגב.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 14
תאמו ראשון בסידרוז: נאויס ביו חנינה צבאית פאשיסטית ובין מרד אנשי־הווח עטי נגד מקלעים מאת אוד אבנדי * • ה היה קורה בישראל אילו התפרסם בשיא מיבצע־סיני כרוז, חתום בידי ש״י / 3עגנון, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, הפרופסור בנימין מזר, יעל דיין ומאה אחרים, תוך קריאה לחיילי צד,״ל לערוק מן הצבא כדי לא לקחת חלק במלחמה תוקפנית פושעת?
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 18
על השניה, זיווה רודן, סיפרה חנה מבלי לנקוב בשמה :״פגשתי אותה לאחרונה בארץ והיא נראית כמו קאריקאטורה של עצמה חגיגת השבוע בעולם התיאטרון הישראלי היתד, חגיגת נשואיו של שחקן הקאמרי הצעיר, עודד קוטלר, לשחקנית תרצה אתר, בתו של המשורר נתן אלתרמן. אחרי החתונה החגיגית נחלקו החוגגים לשניים.
גליון 1208 (16 בנובמבר 1960), עמוד 23
התמונה שלה, אני רוצה לקבל את כל השולות תון שבועיים! עמוד נוח! כאשר שמע המשורר נתן אלתרמן שאורי לוי עומד להופיע בערב־הפתיחה של מסעדת כליף, אסר :״אל תגידו לי שהוא ירקוד סטריפטיז, עם הקרחת שלו מספרים שבאותו ערב יהיה ״שמח בכליף, וכי 1001 תל־אביב היתה שם.
גליון 1220 (8 בפברואר 1961), עמוד 6
הוא !— הופיע בדמותו של משורר־החצר, נתן אלתרמן. מזר, מספר שבועות עשו אלתרמן ונערי־החצר נסיונות נואשים לביים הצגה כלשהי של אנשי־רוח למען בן־גוריון.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 19
מאחורי הקל עי ם מתנת־נשואין למחזאי במערכון שד בדנארד שאד ייפתח חגיגית אולם התיאטרון הקאמרי החדש. רק לאחר מכן יוצג מחזהו של נתן אלתרמן, כינרת בהשתתפות חנה רובינא, כינרת, שתשחק בהשאלה מהבימה כמאי או רחמ חו ץ ־ לארץ יובא במיוחד על־ידי הקאמרי, כדי לביים את נודק מאת בוכנר; גאלילאו גאליליי, בבמויו גיאורג של גרשון פלוטקין די נ ה דו רון תשתתף במחזה הצרפתי ג׳יג׳י, מפרי־עטה של הסופרת קולט, שיפתח כנראה את עונת הבימה הקרובה תיאטרון זה אף יעלה את מחזהו המקורי של נסים אלוני, בגדי המלך החדשים, לו מחכים חובבי־המקור מזה זמן רב.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 10
הוא ביקשו לקחת חזרה ממרקו תורג׳מן, את משקפי השמש ששכח אצלו, בזמן ששהה בארץ אכרהם (״פשנל״) ד*טא, מנהל החמאם, אימץ לעצמו סיסמה חדשה למועדון :״הפעם — חמאם אורי זוהר דחה הצעה להשתתף במחזהו של נתן אלתרמן, כינרת כינרת, שהעבודה עליו החלה בתיאטרון הקאמרי.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 3
בימי פקודה, תהיה השחיתות כסכין הנעוץ בגב הלוחמים. נתן אלתרמן המשיל בשירו ההיסטורי את הנוער העברי הלוחם למגש של כסף.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 19
״ החוזאי הקליפורני שהכניס את הכותנה לארץ 00 ,ה מ סו ר ג, קרא את שיר השבח של נתן אלתרמן לזהב הלבן (״זה הכותן גדול יהיה עשה חשבון משל עצמו : משך שלוש השנים בהן הוא מטפל בכותנה בעמק בית־שאן הספיק הוא לטוס 14 פעמים הלוך ושוב בין ארצות־הברית לישראל.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 7
להיפך, הוא שיפשף את כפות ידיו בנחת, קבע בסיפוק כי פעולתו עשתה פירות ברוכים במהירות רבה יותר משקיווה לה בעצמו. היה זה הפיזמונאי נתן אלתרמן, מחבר הטור השביעי וחבר מערכת דבר.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 3
התקופה שלקחה כשרונות קטנים, ועשתה אותם לדוברי אמת גדולה. שהפכה את נתן אלתרמן למשורר, ואת יגאל אלון למנהיג.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 14
במאמר שפירסם ביג׳י בידיעות אחרונות, בתשובה להאשמותיו של ישראל גלילי, כי הוא מתעלם מחלקה של ההגנה בהקמת צה״ל, כתב ביג׳י 18 פעמים את המלה המוחרמת במלחמה אחרת התחיל הפזמונאי נתן אלתרמן, וזכה מיד ב־נצחון. במשך כשנה שודרה בגלי צה״ל תכנית בשם נוגש הקצב.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 16
אגב, כמשורר בעל חינוך לחקלאות מתגלה גם נתן אלתרמן, שהוא אגרונום לפי מקצועו, חניך המכון הגבוה לחקלאות בנאנסי, צרפת*: * בוגרת ישראלית א!
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 9
החלטה זו התבשלה מזמן בלבו של הסופר, המצפה לקבל את פרס־ישראל בשנה הבאיה, מבקש למצוא את דרכו חזרה לחיק ראשי המדינה. המקשר בין מפא״י לבין שמיר היה נתן אלתרמן. שמיר יצא ממפ״ס רשמית בתום ועידת המפלגה בחיפה, שתקבל את ׳זזטיזות החדשות של מאיר יערי, אולם לא יצטרף ישר למפא״י, כדי לא לעורר את הרושם שמגמתו היא קארייריס־טית בלבד.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 17
עד כמה היא מאושרת ניתן לעין החדה להבחין המצרית, שכתב על נושא זה :״תהיה זו פעמיים נמצא המשורר נתן אלתרמן הקולנוע. עולם הקולנוע שבועון כתב על־ידי לארץ שהגיעה זו, בתמונה בנקל בגידה במאבק הערבי נגד ישראל לנתק בחודש האחרון כשהוא מתגולל ברחובות את החרם באיזה שטח שהוא.
גליון 1484 (9 בפברואר 1966), עמוד 19
אמנהז תיאטרון סקסן הנ עדה היהודיה אסתרהמלכה (מאת נתן אלתרמן, מוסיקה אלכסנדר ארגוב, תפאורה ותלבושות דויד שריר, בימוי גרשון פלוטקין, בתיאטרון הקאמרי) היא עוד נערה יתומה/ , גדולת־עיניים וארוכת־צמה / ,לא דוחה, לא נוחה, סתם לאה, וחיוורת / ,לא יפת במיוחד, אבל לא מכוערת [ ,טיפוס שאולי לא נעים להפקיר / ,אבל קל לנחש שתהיה פרח־קיר / .מאד במיקרו, היא מובאת לארמון /בתולה דהויה, אכולת־שיממון / ואם לא ניחשתם לבד את הסופי, היא / נבחרת מאד במיקרה מלכת־יופי וזה רק חלקיק מאותה עלילה / ,שזכרנו לטוב מסיפור המגילה / ,כי מי שהיה משורר־החצר / ,סיבך כאן הרבה ושכח לקצר).
