חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 261 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1484 (9 בפברואר 1966), עמוד 19
אמנהז תיאטרון סקסן הנ עדה היהודיה אסתרהמלכה (מאת נתן אלתרמן, מוסיקה אלכסנדר ארגוב, תפאורה ותלבושות דויד שריר, בימוי גרשון פלוטקין, בתיאטרון הקאמרי) היא עוד נערה יתומה/ , גדולת־עיניים וארוכת־צמה / ,לא דוחה, לא נוחה, סתם לאה, וחיוורת / ,לא יפת במיוחד, אבל לא מכוערת [ ,טיפוס שאולי לא נעים להפקיר / ,אבל קל לנחש שתהיה פרח־קיר / .מאד במיקרו, היא מובאת לארמון /בתולה דהויה, אכולת־שיממון / ואם לא ניחשתם לבד את הסופי, היא / נבחרת מאד במיקרה מלכת־יופי וזה רק חלקיק מאותה עלילה / ,שזכרנו לטוב מסיפור המגילה / ,כי מי שהיה משורר־החצר / ,סיבך כאן הרבה ושכח לקצר).
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 16
,עלי׳ יוחלף ב,אלי׳ ו,מוחמד׳ ב,משה׳ ,ואילו תעודת־המלצה מטעם המושל הצבאי, | למי שהוא חפץ ביקרו, עשוייה להסדיר שליחויות חשובות לחו״ל!״ 9המחזאי נתן אלתרמן, על המחזה כינרת, כינרת, בסימפוזיון בתל: אביב :״את המחזה כינרת, כינרת הכרתי עוד לפני שנסתיימה כתיבתו וכבר אז :היה כמעט ברור שזה יהיה מחזה נורא.
גליון 1291 (6 ביוני 1962), עמוד 20
היא מפתחת בעקיבות את ההנחות הפנימיות שבשירי הטור ומנסה לחלצן מן הטריביאליות שבהז־דקקות למאורע התכוף על־מנת להכתי־ן בכתר הרצינות של הסיכום ההיסטיר־ז־טי הנכבד קשה גם לא לחוש ש־אלתרמן מפליג (בעיר היונה) אל מחוץ לתחומי כישרונו הפיוטי. נתן אלתרמן הגיע, כנראה, לתקופה שבה אין הוא יכול ל!
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 15
בעת שחברי־הכנסת מטעם חרות המתינו בשדה־התעופה בלוד, יחד עם מפגיני תנועתם, לבואו של פראנץ־יוזף שטראוס, ניסו הם במשך שעות לנצל כל מקור של משורר נתן אלתרמן לצייר הישראלי הצעיר דויד (״דודו״) עזוז, שחזר זה עתה מאירופה.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 13
״ כבר בהצגה הראשונה שתועלה בתיאטרון החדש — מחזהו של נתן אלתרמן נ״נרת כינרת, יוכל הקהל להיווכח כיצד ניצלו הבמאי והתפאורן את הנתונים החדשים, בנצלם את המרחב ואת משחק האור והצבע.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 15
רואה י את עיקר הסכנה למדינה מסולם של נייר, אין פלא שהוא מאפשר לפדאיון להמלט ; באמצעות סולמות של עץ.״ • המשורר נתן אלתרמן, על הסופר אברהם ברוידם :״זהו בחור הדומה לבחורה הדומה לבחור.״ • הפזמונאי דידי מנוסי, אחרי גל החום שעבר על המדינה :״איזו מדינה !
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 14
התזמורת טוענת, כי האמרגן לא תיאם את בואו של הכנר אתה, וכי אין לה תאריכים פנויים למטרה זו• הכנר יופיע אי־פוא בלוויית תזמורת קול ישראל הירושלמית, שתורחב במיוחד לצורך זה ובלוויית תזמורת חיפה, וינגן בארץ את הקונצ׳רטי לכינור של פגניני ושל צ׳ייקובסקי נתן אלתרמן, האיש אשר היה פעם מלך הפזמור הישראלי, יחזור בקרוב לבימה הקלה לאחר היעדרות של שנים רבות• הוא הבטיח לחבר פזמון למען להקת השריון, בד, משחקת בין השאר בתו, תרצה אתר, שהופיעה כבר קודם לכן על במת התיאטרון הקאמרי.
גליון 791 (25 בדצמבר 1952), עמוד 15
אפשר היה לצפות כי אנשי התרבות יצאו נגד החרם, יראו בו מעשה בלתי תרבותי. אולם לא כך היה הדבר: נתן אלתרמן, בעל ״הטור השביעי״ בדבר דרש, בסיכומה של התקפה רבתי (בחרוזים) על שטראום, כי ״הקונצרט לא ידחה ...הוא ...יבוטל !
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 7
מול המערך הזה החל מסתמן המערך השני, קטן בהרבה, דל באמצעים תעמולתיים וארגוניים, אך חזק בתוקף המוסרי של דבריו. נתן אלתרמן, המצפון החי של תנועת הפועלים, ניסה לשוא להתערב אצל ראש הממשלה ומזכיר ההסתדרות לטובת הימאים, נתקבל על ידי מרדכי נמיר לראיון שלא נשא פרי.
גליון 695 (22 בפברואר 1951), עמוד 11
ת ׳ ץוטר 1ן דק הטווארי שחסר הצופים, שיצאו מהצגת הבכורה (הכפר סמפניצ׳קובר מאת דוסנוו״בסקי, מציג האוהל, הסחיז וב ים פרופ׳ פ -ש ארוף, תרגם נתן אלתרמן, ציירה ג׳ניה ברגר ,)14.2.51 ,הי*־ גישי ודא׳ את אותה הרגשה השוררת בכתה, אחרי שהתמליד הנחשל, שבדרך כלל איני יודע מה לומר, פצה את פיו ואמר דירי טעם.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 11
אותם האנשים שמיררו את חייו של לבון כשר־הבטחון, ביקשו עתה להיעזר בפרי מאמציהם שלהם כדי להוכיח שלבון לא הצליח להשתלט על העניינים. הגדיל לעשות נתן אלתרמן, משורר החצר של ביג׳י ואיש־אמונם של פרם וישות׳ ,כאשר תבע השבוע מלבון לפרסם התנצלות רשמית על ההשמצות שהשמיץ את ״מערכת הבטחוך.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 11
זה לא נראה לנו חינני, איכשהו, להגיד לנערה חמודה ״את מסבלת להפליא!״ פנינו, בכסית, אל מר נתן אלתרמן, באמצעות ידיד, כי אנו תמיד נבוכים בחברתו, משום מה.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 11
״ כשלא הרפיתי ממנו, סיפח מר לפיד למחנה הימין את המשודר נתן אלתרמן ז״ל ואת הפובליציסט הבליטדיסטי, חניך ״השומר הצעיר״ ,וחבר מפ״ם עד יוני ,67 משה שמיר.
גליון 664 (13 ביולי 1950), עמוד 18
תשבץ־ענק הבאורים לפתרון ;התשבץ בעמוד 18 הפרס : בין פותרי התשבץ שימציאו את פתרונותיהם למערכת תוך שבועיים (חותמת דואר עד תאריו )26.7יוגרלו הפרסים הבאים : <1האנציקלופדיה העברית (כרו א׳). 3־ <2הטור השביעי לנתן אלתרמן (ר,וצ׳ ״עם עובד״). 5־ )4הצד השני של המטבע לאורי אבנרי (ר.וצ׳ שמעוני). 12־ )6חבילות־שי של תמרוקים.
גליון 673 (19 בספטמבר 1950), עמוד 16
טיסת הלוף וחזור לאילת .2 — 3״משלי .4 - 5״הטור .6 - 1 2חבילות שי למעשנים קרילוב״ (מהדורה רביעית) השביעי״ לנתן אלתרמן הוראות לפותרים: תלוש עמוד זה, מלא בו את הבאורים ושלח אותו למערכת.
גליון 683 (30 בנובמבר 1950), עמוד 16
בין פותרי התשבץ שימציאו את פתרונותיהם למערכת ת ון־ שבועים (חותמת דאר עד )14.12.50 יוגרלו הפרסים הבאים : טיסת הלוף וחזור לאילת ״משלי קרילוכ״ (מהדורה רביעית) ״הטור השביעי״ לנתן אלתרמן .,הרחק ממוסקבה״ לאז׳ייב, ג׳ חלקים ״כיו הבריות״ לפי.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 8
• קיימים סיכויים טוכים מאד, כי ״פרם ישראל״ לספרות ינתן היטנה לסופר יזהר (ם. יזהר) סמילנסקי ולטוראי־השכיעי נתן אלתרמן. משה שמיר שהתחנף אל ה שלטון, מתיד תחווה לזכות בפרס, יצטרד לחכות ל הזד מנו ת אחרת
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 31
״בשוק מחנה־יהודה,״ הוא מסביר ,״מחירו של כל עלה כזה גרוש או שניים אחד ממשתתפי קורס המם־כפים של ההגנה, שנערך לפני שלושים שנה, סיפר השבוע על מנהגו המוזר של המשורר נתן אלתרמן, אף הוא ממשתתפי הקורס. בהשכמת הבוקר׳ כאשר היו כולם קמים ומגרגרים את גרונותיהם במים, היה אלתרמן נוהג לגרגר את גרונו בקוניאק, שאותו מזג מתוך הבקבוק שהיה שמור אתו תמיד יושב־ראש הוועד האולימפי בישראל, עסקן הספורט חיים גלוכינסקי, שחזר לא מזמן ממסעו לאולימפיאדה במלבורן, השלים בזאת את היבשת החמישית שחסרה לו במפת נסיעותיו הרבות, כמלווה משלחות ספורט ישראליות לכל קצווי העולם.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 5
רק מתי מספר ידעו את שמו של האיש האחראי — יצחק וורפל. גם נתן אלתרמן, שהקדיש שיר ארוך בטור השביע, למזייף הבחירות, לא השתמש בשם המפורש.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 19
סקי״ מים נימסוו הי ׳קוטלר ושחורי כ״דץ ז׳ואן״ — ובלי מוסר אמנות תיאטרון נואף ומלגר* דוןג ׳ לאן (התיאטרון הקאמרי, מאת מולייר, בי מוי שמואל בונים, התפאורה אריה נ בון, עברית נתן אלתרמן) .הבמה העברית הוכיחה כבר שאינה מסוגלת להעלות את שייקספיר.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 21
טר מסעו של פרישון (מאת אייז׳ן לא־ביש, תרגום נתן אלתרמן, בימוי אברהם אסיאו, תיאטרון אוהל) הוא מסע של נופש.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 9
לא הועילו לה הטענות, כי היה זה נתן אלתר־מן, שמלכתחילה יעץ לה לדחות את פרס ברנר, בהסבירו לה כי פרס ביאליק יהיה מובטח לה. ״נתן אלתרמן הוא לכל הדעות משורר דגול,״ קבעו בשימחה סופרים קנאיים ,״אבל הוא לא גאון פיננסי, ופחות מזה — יועץ לענייני פרסים.״ התוצאה: הקובץ הלירי לא ימצא את תירגומו לשפח-הכבוד ולשפת הלירות.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 15
,י • תירצה, אתר שחקנית זוית קה :״תן לי לשבור עוד כמד, דברים וובתו של המשורר נתן אלתרמן, לא תקבל תמורת הכל תמונה חינם הפרידה בין התיאטרון וחיי היום־יום.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 19
אחרי שהמבקר המוכשר דן מירון פירסם לאחרונה סידרת רשימות, בהן הוא מבקר את שלוג־סקי, נתן אלתרמן ורפאל אליעז, העניק לו שלונסקי תואר חדש: מוכשרלטן באחת מהצגות המחזה השקספירי רוב סחוטה על לא דבר, שנערכו השבוע בתיאטרון הקאמרי, אירעה תקלה משעשעת לשחקן ניסן יתיר.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 19
״ ס העתונאי נתן דונכיץ, בתגובה להודעתו של נתן אלתרמן שהוא מתרה ב־ד״ר גמזו :״הבריטים כבר יצאו מן הארץ, מר אלתרמן, ואין במי להתרות!
