חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 261 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 20

אלמקור גם מקדיש כמה משיריו לכל מיני אישים (ביניהם: מרטין בובר, נתן אלתרמן, יבגני יבטושנקו) .את המשורר הרוסי מזמין אל־מקור ״לשכנע אותי שהקומוניזם הוא יותר טוב ויותר יפה, שיש בו יותר אור ויותר חום, מאשר בקפיטליזם.״ בכלל, יש לו הגיון משלו, כפי שמוכיחות השורות הבאות: כיוון שהמשיח יבוא רכוב על חמור / אם נרצה להיגאל — על חמורים חובה לשמור או אדם, את העצה הזאת שנון וגם למד / יתנו לך לימון?
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 14

בזכות עבודתו המאומצת ב־בית־הספר הלונדוני לכלכלה נתקבל אלון לאוניברסיטת אוכספורד, בה, הפך החודש סטודנט־מתקדם, מעמדי־נדיר לסטודנט השנה השנייה. כשנשאל נתן אלתרמן כיצד הוא מסביר את העובדה שמאז תום מלחמת העצמאות לא נולד בארץ שיר עממי כובש־לבבות, דפך פתגם רומאי עתיק וענה תשובה פסימית : ״כששותקים התותחים, שותקות המוזות.״ מרק שאגאל, הצייר בן ה־,63 נשא השבוע לאשה את ולנטין ברודצקי (בשנות הארבעים) שלוו־תה אותו, יחד עם בתו, במסעו האחרון לישראל.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 15

״ כך פתח המנחה כני מהרשק, קצין־התר־בות של הפלמ״ח, את הערב לזכרו של יצחק שדה שהתקיים בתל־אביב משורר החצר נתן אלתרמן, שעובדת היותו בן 50 זכתה לפירסום רב -תיאר בנאומו באותו כנס, כיצד יטעה תלמיד ה היסטוריה של הדור הבא ויכתוב שיצחק שדה היה חיצב ברמון או מפקד פלווה בסיני :״בלימודים יקבל אותו תלמיד לא מספיק,״ אמר המשורר ,״א־לס בהיסטוריה מגיע לו טוב מאוד, כי יצחק שדה חי אתנו בסיני, במצפה רמון פחות פא״יזי היה ח״כ יגאל אלול, שתשתמש בעצרת זכרון זו כדי לעשות חשבון פרטי עם יריביו ובתיכם אלה ש־שבו באולם.
גליון 1666 (6 באוגוסט 1969), עמוד 23

* * ערב פיזמוגי אלתרמן (התי אטרון העממי) את בומבה צו ר הדביקו לארבעה צעירים, ידועים הרבה פחות, לצורך ביצוע כ־ 20 מפיזמוניו הלא כל־כך חדשים של נתן אלתרמן, לכן אין פלא כי הופעתו נראית מודבקת, אם כי הוא עושה בנאמנות את שהוטל עליו (להעמיד פנים אידיוטיות של פועל במה אידיוט, שחשק להיות שחקן ואפילו ניבחן לשם כך ב־הבימה על תפקידה של יוליד ;,לזה של רומיאו לא היו לו נתונים אבל הוא אינו מצליח להציל את הערב מחד־גוניותו.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 13

.״ מועמדת־לכוכבות מארטינלי סייג לאי־נוחשבה, שתיקה לו בן־דוד בהצגה ברודווייאית השבוע, בהעלותו כמה עניינים כלכליים לדיון, פנה ח״כ צ״כ חיים אריאב לשר־האוצר לוי אשכול ואמר :״האם כבוד השר אינו חושב שיסע אותו ח״כ חרות יוחנן באדר באמצע המשפט בקריאת־ביניים בת מלה אחת :״לא שר־הפנים ישראל בר-יהודה התכונן השנה כמנהגו לבקר בחגיגות חב״ד • הנערכות מדי שנה בכפר ספריה, אליהן נוהגים לבוא גם שר החינוך לשעבר זלמן שזר, המשוררים אכרהם שלונסקי ונתן אלתרמן, ח״כ חרות שמשון יונצ׳מן ורבים אחרים.
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 16

השבוע, אחרי ששככה הפרשה המוזרה, הודיעה חברת סחרוב על כוונתה למשוך את ידיה מאינקודה אויכי המימשל הצבאי הולכים ומתרבים עקב המאורעות האחרונים בגליל ובמשולש (העולם הזה 1076 והלאה) .אחרי שנתן אלתרמן וכתב הארץ מלחך־הפינכה שבתי טבת יצאו נגד המימשל, הצטרפו השבוע למערכה גם עורך אל-יום ואיש דבר מיכאל אסף, וכתב למרחב אמנון דרור, במאמרים חריפים.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 13

ש זמן פפד־ א * * תוקפנות בלתי רגילה תקפה לאחרונה את הטוראי השביעי נתן אלתרמן. בשבוע האחרון צירף גם הוא את קולו למקהלת תובעי עונש־המוות בישראל, קבע בחרוזים רווי-הסתה :״המשפט הפלילי האדיש כמדע/, אידה כורוש קופצת על ג׳ורג׳ ואד הדרך פרטי הוא אחד השגי תרבותו של אדם / .אבל אץ הוא תחליף לחמת העדה / ,לחמה הטבעית על שופכי הדם אחרי שהחל להתברר משפטו של מיטה דואק, זורק הרימון לכנסת, ולשעבר מתרים של בית־היתומים דיסקין בירושלים, פירסם המוסד מודעה בהצופה, בה הודיע כי דרושים לו מתרימים, המתבקשים לפנות, בצירוף המלצות.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 12

חוקות עם ועם גם עלינו חלות /ומיעוט מדכא וצודק — זאת נאמר, ונדקדק במי־לינו — /הוא מיעוט ההופך את הרוב לציבור של קסדות ואלו כך כתב השבוע לא אחר אלא משורר־החצר בהא הידיעה, נתן אלתרמן, בבטאון מפא״י, דבר. היה זה ביטוי נאמן להרגשה סתומה שפשטה בחוגים רחבים בציבור, כולל נאמני הנאמנים של השלטון: כי מאו־רעות־הדמים של נצרת (העולם הזה )1075 מהודים סימן־דרך בדרכם של יחסי העמים במדינה לקראת המדרון.
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 7

כתגובה על מאמרו של יסעור, וקולות בודדים אחרים, שקראו לשוב ולדון בסיפוריו של בר־יוסף, יצא בעל הטור־השביעי בדבר, במאמר התקפה חריף ביותר שנכתב בנושא זה. איים נתן אלתרמן, נושא דברם של נערי־החצר של ביג׳י, לאחר ששפך קיטונות של גידופים על מחבר סיפור הארבעה :״הבעייה שבסיפורו (של בר־יוסף) אינה עניין לספרות או למבקרים מקצועיים.











![העולם הזה - גליון 1032 - 25 ביולי 1957 - עמוד 17 | .״ • הרמטכ״ל רב־אלוף משה דיין, בוויכוח על ספר־שיריו החדש של : ! נתן אלתרמן עיר היונה :״יש שלושה סוגי משוררים — גרועים, בינוניים וטובים| . ] לגרועים אנו אומרים](https://assets.this-world.xyz/pages/1032/t-17.png)



