חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 248 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 22
.״ ו״יש מאות אנשים מחוץ לכנסת שיותר חשובים מאתנו, כמו נתן אלתרמן מארגוט רובינשטיין נותנת של ממש לריסייך מיליוני נשים הפכו רי סי ם קצרצרים ל רי סי ם בעלי אורך של ממש 1,^ 51* .סאכע מוסי ף אורך של ממש לריסייך ואף צובע או ת ם.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 23
* הוא הולך והולך בשדות, ועדיין לא הגיע. הוא היה בהתחלה בסך־הכל שיר של נתן אלתרמן. בשיר הזה היה כתוב: בני הוא גזול וננקשן /ואני פה כותונת של חג לו תו פרת /הו א הלך.בשדות, הוא יגיע ל כ אן/ הוא נושא בליכו כדור של עופרת.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 27
בנימין תמת ביכר לכתוב בקובץ סיפוריו הקצרים גן נעול על הטיפיסים הזרים והמוזרים בחברה הישראלית, עלה בכושרו על רוב חבריו. משורר־החצר נתן אלתרמן הוציא את קובץ שירי התיבה המזמרת לבני־הנעורים.
גליון 761 (28 במאי 1952), עמוד 13
בערבוביה של קריקטורות ווונצניות מתקופת הרנסנס הציג את אחד הבזבוזים הגדולים ביותר שהוצגו אי־פעם: לשווא ניסה נתן אלתרמן לפזר את האבק שנצטבר על מחזה בן 350 שנה, שהעניק פעם מנה צפופה של מוסר־השכל.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 6
אחרי המאמר הראשי בדבר, חרוזיו הארוכים של נתן אלתרמן, ופגישות הסופרים (העולם הזה ,) 1044 היו המכתבים שלב נוסף במערכה על שלומו של המיליונר במדים.
גליון 1072 (16 באפריל 1958), עמוד 17
.״ • המבקר הספרותי כרוף קורצוויל, בבקורת על מיר היתה של נתן אלתרמן :״לא, השיר אינו צריך להיות עבד.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 22
מרסל ליפובצי, מי שהיה הקריין הצרפתי בהצגת הוא ה לן כשדות בפאריס׳ יביים ב הקא מרי את הלילה נעשה אי מפרוביזצי ה מאת פירנדלה-את התרגום לעברית הכין נתן אלתרמן כריחה ישנה, אשר נכללה בידי יורם מטמור באחד ממערכוניו שיוצגו השבוע בבכורת תיאטרון ס מב טיון, נפסלה לשידור בקול- ישראל.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 13
במשך שלוש שנים ברציפות נבחרה היא לקרוא את מגש הכסף של נתן אלתרמן מעל הבמה המרכזית ביום העצמאות.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 16
כאולם המפ אר החדש של התיאטרון הקאמרי, שנחנך השנה, הוצג כמסמר מיוחד מחזה של נתן אלתרמן, שקשה לקרוא לו מחזה. היה זה בליל של געגועים לעבר, כשאלתרמן עצמו היה צעיר ויפה, ולא תועמלן קטן של קבוצה רודנית.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 16
הוא פגע באוטוריטה אחרת של חיי האמנות בארץ, קטל בביקורתו את מחזהו של נתן אלתרמן, פונדק הרוחות, המוצג בתיאטרון הקאמרי, למרות שנזהר לא לפגוע באלתרמן אישית, והיפנה את חיצי ביקורתו בעיקר נגד השחקנים והבמאי, ראה בכך אלתרמן, שהיה עד כה ידידו האישי של גמזו, פגיעה אישית גסה.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 29
מחזהו של סמי גרוני־מן בעיבודו של נתן אלתרמן. קומדיה בלשית מבריקה, רומאנטית ומטורפת, על־פי מחזהו של מרסל אשאר שהוצג באוהל.
גליון 1480 (12 בינואר 1966), עמוד 20
טכניקום גפתחים קורסי־־ערב חדשים למוד עיוני ומעשי כמעבדות משוכללות הספקת ספרי למוד וכלי עבודה הרשמה בשעות 9—12 ; 5-8 ד דיו טלויזיה • אלק טרוניק ה המלךאל־ מלר בשוק המציאות (מאת נתן אלתרמן; מ /״ א, בך־הח־ה <2 1סימה, הרצל\^4 בימי׳ שמואל בונים) מציעים יונה עטרי ואילי גורליצקי את פיזמוני אלתרמן בחן ובקלילות שלהם, שכבר עמדו במבחן ונמכרו בהצלחה.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 39
צ׳כוב כתב בשנת 1887 את שירת הברבור במשך 65 דקות, והשאיר לתיאטרון יצירת־מופת. בתרגום, שהוא תענוג לאוזן, של נתן אלתרמן, משחק עצום של מסקין, ובימזי קורקטי של בנו אמנון, מוגשת כאן יצירה תיאטרלית מעולה.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 5
עודד את התכונות הטובות בכל ושיר שנראה כיום כמעט נבואי, דרך דרך נתיבה של נתן אלתרמן : נחשי נא לי הדרן __(החשד בעמוד 6י)
גליון 964 (5 באפריל 1956), עמוד 4
העם איש ה שבוע וככה — בפתאוס, במחי נופל ונעלם החיץ, וקם זמננו גלוי־פנים ונוגה־פתע מאירו, ומרצועת־החוף, הזאת, לרגע קט, פקוחי עיניים, רואים אנחנו את תוכו, את משמעו, את מחירו. במלים אלה הספיד נתן אלתרמן את הצעיר שצלו היה פרוש על שבוע־הפסח של תשט״ז.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 18
יו ליי ס קי ס ר (הבימה; מחזה מאת וויליאס שקספיר; תרגום •נתן אלתרמן; הבימוי פיטר קו; התפאורות שון קיני) היא הצגה לגביה אפשר לצטט את מה שאמר מבקר ידוע על הצגה שקספירית בה חזה: היא מאפשרת לגלות כיום מיהו בדיוק ווי- ליאם שקספיר.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 9
ואז נאלצו רותי ובעלה לחפש חצר אחרת, * אחד שסירב לחתום, יאחר׳ שהבטיח תחילה את תמיכתו• המשורר נתן אלתרמן. בחברת מי שנועד להיות בעלה, יהודה דורון, הם שירתו כזיילים על סיפונה של אונית צי״ם ירושלים, בעת שערכה מסע־סיולי-ם בים הקאריבי, לפני כשנתיים.
גליון 1255 (26 בספטמבר 1961), עמוד 4
במפא״י מתגבשת הדיעה כי יש למסור את תפקיד מזכיר ההסתדרות לאישיחז חזקה ומנוסה יותר. 0לפי החלטת מזכירות מפא״י ינסו יזהר סמילנפקי, נתן אלתרמן ואנשים מצמרת בית כרל, לארגן את אנשי־הרוח כמפלגות השמאל לפעולת־תמיבה בקואליציה שמאלית.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 20
הזוכ ה בפרס ה שבוע היא הקוראת רחל גר. ציפור לימים נתן אלתרמן יצא בשיר ארוך ומייגע להגנת הדודג׳ים של ראש־המשטרה סרו חו כמה צביקה מכפר גלעדי אימן את החברה שלו במילואים.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 16
הסופר המנוח יצחק שנהר והמשורר שמשון מלצר, לציון טוב. ואילו את נתן אלתרמן הגדיר קורצוזיל :״משורר רשמי כמעט של הזרמים הפוליטיים השולטים במדינה המקרה אלתרמן מסובך למדי וטעון דיפרנציאציה ז הי ר ה ...הוא העמיד את שירתו לשירותו של המשטר הפוליטי הקיים.״ בהערכה מיוחדת זיכה קורצוויל את יונתןר טו ״ ו :״שירתו אינה אמנם רבת כמות׳ אולם מעטים הם המשוררים שבדומה לו, עיצבו את פני השירה היש ראלית״ במסיבה דיפלומטית, שנערכה לאחרונה בואשינגטון לרגל החלפת הציר השוודי בארצות־הברית, זכתה לתשומת־לב מיוחדת רעייתו של השגריר הישראלי אכא אכן, הגברת סוזאןאמכש ־ אבן.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 8
״ ציטוט זה אמנם לא מצא חן בעיני בי- ג׳י, ששכח כי הוא עצמו קרא לא מכבר בכנסת שיר שלם של נתן אלתרמן. בכל זאת הבטיח: המטכ״ל עוסק בהכנת הצעת- חוק חדשה.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 16
המ,עדון, שינוהל על־ידי יוסף מילוא, יציע פרט למזנון ומשקאות, גם בידור מיוחד בצורת פיזמו־נים של נתן אלתרמן, דן אלמגור ואחרים, שיבוצעו על־ שלישייה של ש,זקני התיאטרון, שמעון כר, יעקכ כן־סירא וגדעון זינגר.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 20
חדרים ,418—28 בדבר סוכנים בשאר חלקי הארץ תבוא הודעה נפרדת 2 בתרגומו של נתן אלתרמן ובבמויו של שמואל מנים הופעה פרטית, בחסותו של התיאטרון הקאמרי, מתכננים כמה משחקני התיאטרון המתווים להציג את הכסאות מאת יוג׳ין יונסקו, שנפסל להצגה במסגרתו הרישמית של הקאמרי, לפי החלטתה של הוועדה האמנותית מחזה הרי(* ,הדן בערכם של המוסדות הציוניים ושלילת דרכי־פעולתם מאת יוסף ברנד, יעובד להצגה בידי דן מירון, חברה הצעיר ( )24 של הוועדה האמנותית ב־התיאטרון הקאמרי, ובידי משה שמיר, חבר אחר באותה וועדה פגיעה גסה ברגשותיהם הדתיים של בני העדה הנוצרית ב שראל פוגעים שהקני תיאטרון סמב טיון זאב ברלינסקי ושמעון ישראלי, שכללו השבוע בדיחה חדשה במערכון הסיידים באים: זאב ברלינסקי שואל את שמעון ישראלי אם קרא על האונס במנזר בנצרת ושמעון ישראלי עונה לו ,״בוודאי יוולד בקרוב ישו חדש.״ נסיונותיהם של בעלי טעם טוב יותר משחקני סמב טיון להניאם לוותר על בדיחה מפוקפקת זו, עלו בתוהו חרוזים סאטיריים קולעים יותר לפרשת האונס במנזר, חיבר לסמבטיון אורי סלע.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 18
״ זיוה עם נעל אחת סיפר השבוע המשורר נתן אלתרמן : ״נסעתי לבקר במושב עולים אחד.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 27
מחזהו של כמי גרוני־מן בעיבודו של נתן אלתרמן. המכונית הספור טיבי ת ההולנדית - דאף ג אדם לכל?
