חיפוש: "עולים חדשים"
נמצאו 1,786 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 638 (7 בינואר 1950), עמוד 7
ושתי סיסמאות עיקריות הוכרזו: א) יש משבר כלכלי בישראל ; ב) הארץ תקלוט רבע מיליון עולים חדשים במשך השנה. אמר י. הפטמן מניה וביה : ״ויהי רעב בארץ״ או ״ויהי רבע בארץ״ — הצד השווה שבהם 272 אין כמוהו ל ט פו לבצמר כי רק ע״י שמוש ב״טקסטיל־שמפו״ ,נשאר הצמר שעיר , רך, גמיש ורענן בצבעו.
גליון 664 (13 ביולי 1950), עמוד 10
במאי אשתקד יצאו יעקב וקסמז וחרמן זק, שני עולים חדשים, מתישבי רמלה׳ את ביתם, ומאז לא חזרו עוד.
גליון 663 (6 ביולי 1950), עמוד 8
במדינה ״ ה כי תההא בו ד ה ״ לפני כארבעה חדשים נתגלתה ע״י עולים חדשים מתושבי שיכון קורדאני במפרץ חיפה ערמת שלדים הקבורים זה על גבי זה בבור גדול.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 12
אך מיטב סיפוריו הם על התקופה בה התישב ברמלה, לאחר שלא יכול היה להתגורר במושבת הבארון, ראשון־לציון. פקידות הבארון לא דגלה בקליטת עולים חדשים במושבות הבארון. הוא עסק אז בבנין, היה אחד הבנאים היהודים היחידים שבנו בתים בירושלים ובאר־שבע, אליהן היה מגיע על גבי חמור.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 8
בעקבותיו של חלוץ מכונות־התפירה הלכו אחרים, בעלי אמצעים גדולים יותר: שני השותפים שומאן וגולדבלום, עולים חדשים מפולניה, שעסקו במכונות־תפירה בארץ־מוצאם, בדקו את האפשרויות, מצאו שאפשר להקים בארץ מפעל גדול למכונות־תפירה, אשר ייצא את תוצרתו לארצות הסמוכות.
גליון 964 (5 באפריל 1956), עמוד 3
אין גם שמץ של ספק שהוא מאמין כי אזרחי ישראל זוממים להרחיב את גבולות מדינתם בכוח הנשק בשעת־הכושר הראשונה, כדי לגרש את בני הארץ מאדמתם ולקלוט המונים נוספים של עולים חדשים. אם היה, לו פיקפוק כל שהוא ביחס ל־איבתה של ישראל לכל אידיאל ערבי, הרי או בקפריסין, באלג׳יריה או כ• מארוקו, בעמאן או בבגדאד
גליון 921 (9 ביוני 1955), עמוד 4
בתוקף תפקידו זה, היה אלוש אחראי לתשלום שכרם של פועלי- הדחק בטירה, עולים חדשים כולם, אשר אינם יודעים לעולם מה וכמה מגיע להם עבור עבודתם.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 14
עם העברת אולם קסם לבעלות האופרה החלו פקידים אלה לטעון בגלוי, כי רק עובדת הימצאותם של בעלי עמדות־לחץ בהנהלת המוסד החדש, אפשרה את התמיכה הממשלתית בו — שהיא גדולה יחסית מכל תמיכה שניתנה עד כד, למוסד אמנותי אחר במדינת ישראל שחקנים מפולניה, עולים חדשים, ישחקו בקרוב על בימת אהל ותיאטרון זירה.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 13
״המכונית עצמה,״ ה ביצעה בהזדמנות זאת את היצירה הישראלית מגינוסר משלחת של יישובי רצועת שיב היהודי ,״כבר התקלקלה מזמן ונמסרה הראשונה , :סחיטה ישראלית של פאול עזה ביקרה השבוע אצל שר־האוצר לוי לגרוטאות, אבל לפי שעה אני ממשיך כן״חיים בתוכנית גלי צח״ל, קלע אשכול, וביקשה את תמיכת האוצר ב לשלם את השטרות שחתמתי במחירה״ למטרה, שהוקלטה באחד מבסיסי הנח״ל, משימות הבטחון שהוטלו עליהם מחדש אי־התלהבות ממבצע סיני גילה השבוע התבקש הצוות לענות על השאלה מה הם עם שובם של המצרים לרצועה. … הציע אחד מחברי העירייה :״אולי תחליף את המכונית בסוס, כדוגמת ראש העירייה מאיר דיזנ* גוף המנוח הסופר שלום אש, שביתר מיד לאחר החלמתו ממחלתו אצל העולים החדשים שהגיעו לבת־ים, הלך לאחר מכן אל ראש מועצת בת־ים דוד כן* ארי ואמר לו :״הנני מודה לך מאוד על שאתה מביא לי את החומר לרומאנים שלי ממש עד לפתחו של ביתי בנשף הפורים שנערך על־ידי אגודת הציירים באולמי בית לייסין בתל״אביב, נראו שר־העבודה מרדכי נמיר ואשתו של שחקן הבימה אהרן מסקין, סימה, כשהם משוחחים בידידות פורימית עלתה (ראה תפונה).
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 8
במדינה ת ע שי ה אחו׳ כשרונה שד ההסתערות השאפתנית גלגל חוזר בשנה האחרונה בלבד התווספו 40 אלף איש לשוק העבודה בישראל, מחציתם עולים חדשים ומחציתם תושבים שהתבגרו. מאחר שהחקלאות אינה מסוגלת לקלוט מספרים כה גדולים, ושחלק גדול מכוח העבודה הנוסף לא נטה גם לחפש פרנסה בעבודה חקלאית, נראתה הקליטה על־ידי התעשייה כאפשרות המעשית היחידה.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 17
הנציג של מפ״ם אומר שלא צריך בחירות בכלל, כי לא יוצא מזה שום דבר. רוב המצביעים בקלפי הם עולים חדשים. הנשים באות כמעט כ לן עם פתקים טמונים בחזיה
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 4
.״ אם שליחת המכתבים תהיה באמת המונית, לא ייחכז כל לחץ אישי, כמו זה המופעל עתה ננר עולים חדשים, שבניהם לא נימולו. כמו־כז צריכים לשלוה מכתבים לשר־החי־נוד ולשאול: אולי מניע לאזרח חילוני ל־הנך את ילדיו ברוח זו?
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 22
זעקת הכא .5היו אלה ימים קודרים. איזי גר בתוך שיכון עולים חדשים, אשר הווי חייהם היה המחסור, האבטלה, הרעב והדוחק.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 7
זה בצד זה חלפו על פני הקלפי אנשי־עסקים תל־אביביים וחיילי נח״ל, ספרית בחלוק לבן שילשלה את הפתק מיד אחרי רב־סרז במדי צה״ל, עורר־הדין יהודה גולדנברג הצביע יחד עם שופט הכדורסל אורי זמרי, זוג מבני נוער־הזהב מילא את הפתק על גבי קיר הקולנוע הסמוך, לצד קבוצת בני מעברת סקיה. כמה עולים חדשים, שלא הבינו את הכתוב בפתק בעברית, קיבלו הסבר מיוחד, והשתתפו אף הם בהצבעה.
גליון 1130 (27 במאי 1959), עמוד 16
שעות מספר אחרי־כן מת מבלי שחזרה אליו הכרתו. .לו היו שואלים אותו, בודאי לא היה בוחר במוות אחר,״ סיפרו חבריו הקרובים, כולם עולים חדשים מפולין. מעולם לפני־כן לא ניתנה לברקוביץ האפשרות לבחור את דרך חייו.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 5
אמר השבוע לכתב העולם הזה, משה נצר, מפקדו הראשון של הנח״ל :״כאשר העולים החדשים יתפסו את מקומות העבודה בעיר, והבחורים הגדלים בארץ לא ימצאו עוד בקלות מקומות־עבודה, תהיה ד,הענות למשימות־הספר הרבה יותר גדולה׳. … אולם אפילו תקוה זו רחוקה מלהיות וודאית. גם העולה החדש משתרש, משפחתו מתבססת, ובהדרגה יעמוד בפני פיתויים אשר לגביו, לא יהיו פחות קוסמים מאשר אלה הקורצים היום לבן הארץ, בן המשפחה המסודרת• כל תקווה כזו דומה יותר לתחליף לתקופה מוגבלת, מאשר לפתרון של ממש.
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 6
.״ תשובה מעין זו, אשר הושמעה באזני חוקרי העולם הזה מפי מאות אזרחים — עולים חדשים פחות או יותר, נערים ילידי הארץ, עקרות־בית בישובים הוותיקים — מרמזת על תהליך עמוק ומהפכני אשר חל בנוף החברתי של הארץ, בעשר השנים האחרונות: התרחקות של העיר מהקיבוץ.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 5
, תעסוקה מלאה לשני בתי החרושת לצמיגים אלייאנם וג׳נרל( ,שכל אחד מהם יכיל היה לספק את כל תצרוכת הארץ לבדו), מכוניות קייזר־פרייזר, צנורות־מלט של מפעלי מגדל־אשקלון, רהיטים של תרזה, אבזרים של אורדן — ,תעסוקה לכל עשרות המפעלים הגדולים שהוקמו לאחרונה ושעמדו עתה בטלים בשני שלישים, עבודה לרבבות מחוסריי־עבודה במעברות, אפשרות של קליטה ל־ 100 אלף עולים חדשים לשנה. הלטוש האחרון ניתן, כמובן, על ידי המדינאים.
גליון 853 (25 בפברואר 1954), עמוד 20
הוא התבונן בי בתימהון ובחשד .״בשביל מה? עכשיו גרים שם עולים חדשים. רוצה לעשות עסקים?״ ״לא ...סתם ככה.״ הצלחתי, כנראה, להרגיע את חשדותיו, שכן תיקן את רצועת אקדוחו ואמר :״טוב, ניגש אתך.״ הפרדסים היו רובם מיובשים ולא הניבו עוד פרי.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 3
חבר ותיק, גם הוא מם־ כף, שוכב על הארץ, נקוב כדורים, שסוע־מעיים. אנשיו, ארבעה עולים חדשים מצפון־ אפריקה, נסוגו לשטח מת, נבוכים, נפחדים.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 17
רק יצא החג והאלוהים הדליק בשמיים שלושה לווינים טבעיים קטנים וכבר היה הכביש שחור מאנשים. עולים חדשים ועולים ישנים באו מכל קצוזי העיר.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 25
הסיבה שבין העצורים היו כל כך הרבה הזרים אמיתיים, לא היתד, נעוצה רק בעובדה שבירושלים, הכתובות הן משונות ביותר, אלא משום שבתקופה ההיא קלט הדואר מספר ניכר של עולים חדשים, דבר שהצריך צירוף של פתק לכל מכתב, עם תרגום הכתובת לרומנית, פולנית והונגרית ובשעות החום, היה הדבק נמס וד,פתקים נושרים והמכתבים היו נדבקים זה לזה.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 23
בעבר כוסו ההפרשים מכספי־השילומים, מכספי המגבית־המאוחדת, מהעברות של עולים חדשים ומהלוזאות לזמן ־ארוך ממקורות שונים.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 8
פרטים נוספים והרשמה : בחיפה — ברשות לחינוך והכשרה ימיים, רח׳ נתן (קייזר־מן) ,11 קו מהג׳ ,ליד כיכר פריס, בי מי ם א׳ ,ב׳ ,ג ,,ה׳ בשעות 14.00— 8.00 ובימי ו׳ בשעות ; 12.00— 8.00 בתל-אביב — במשרדי החבל הימי לישראל, ,15 קו מהג׳ ,בימי ד׳ בשעות . 13.00— 9.00 עולים חדשים יוכלו לפנות ישירות למשרדי רח׳ הנמל , 2חיפ ה.
גליון 1817 (28 ביוני 1972), עמוד 6
י על חבלי קליטתו בארץ סיפר השבוע שר-המסחר־וה- תעשייה חיים בר־לב בהדגישו כי יחם שלילי של הוותיקים כלפי העולים החדשים היה קיים בארץ עוד לפני שנים רבות :״אחרי שהגעתי ארצה לקח לי שנתיים להיקלט מבחינה חברתית. קיבלתי הרבה מכות עד שהצברם התרגלו אלי.״ כששמעו הסטודנטים מאיר אדיב ויקי שמעו־נוכיץ על השוד הטלפוני ב־ראשון־לציון, טילפן מאיר מייד לקצין־מישטרה בכיר וסיפר לו כי לפני שנתיים הוא ישב עם קבוצת־חברים מהאוניברסיטה, שעשו תרגילים תיאורטיים בשוד מושלם, ובין השאר הוא הציע, כתרגיל מחשבתי, שוד כדוגמת השוד שבוצע בראשון־לציון. הוא מודיע על־כך כדי שלא יפול עליו החדש במיקרה. קצין־ המישטרה לא הסתפק בסיפור, וכעבור מיספר שעות נלקחו השניים לחקירה.
