חיפוש: "עמוס עוז"
נמצאו 308 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 85
אחרי שבוע פירסם התנצלות, על כי סו- רמאללו עודנו חי כתב ידיעות אחרונות, אליהו עמיקם, כתב בשבוע שעבר על תוכנית לימודי הספרות בבתי־הספר: ״מן השירים המופיעים בתוכנית עולה, למשל, כי אצ״ג (אורי צבי גרינברג) הוא כופר, מחלל־שם ופאציפיסט, כימעט כמו נתן זך, עמוס עוז או ברונו. מלבישים אותו בתלבושת אחידה, שייראה בבית־הספר כפי שהם רוצים ש ייראה...״ 0 - 0 -בדיקה שערכה קבוצת סופרים, שחיפשה את הכתובת הרשמית של פא״ן קלוב ישראל (הסניף הישראלי של אירגון הסופרים העולמי) ,העלתה כי ה כתובת היא כתובתו הפרטית של העסקן והצנזור חיים תורן, יו״ר פאן קלוב הישראלי מזה מחצית דור: חיים תורן, רח׳ שמריהו לווין ,19 ירושלים.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 62
אין ספק שהעיסוק בנושא הערבי, בעי קר בערבים החיים לצידה של המושבה, עולה עשרת מונים על אותו עיסוק נוסח עמוס עוז בהקשר של הזיית התאומים של מספרת מיכאל שלי.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 77
.״ מקור חתיכת חיים בחמש שנים האחרונות הפך הסופר יצחק בן־ נר לסופר־המייצג־ביותר של דור הסופרים בני 40 עד ,50 תוך שהוא מקדים בחשיבות יצירותיו את הסופרים עמוס עוז, אברהם כ. יהושוע ו אחרים. בחודש שעבר ראה אור ספרו ארץ וחוקה* .הספר החדש של בן־נר מצטרף לספריו הקודמים האיש משם, שקיעה כפרית ואחרי הגשם, במתארים ספרותיים של אותה חתיכת חיים־מיוסרים שלנו בארץ הקודש.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 76
ייאמר לשבחו של אהרון אמיר העורך, כי במהלך עשור השנים הראשון של הרבעון ( )1968—1958 הוא השכיל לפרסם בין עמודיו הרבה כישרונות צעירים, המהווים כיום את חוט השידרה של הספרות הישראלית. ביניהם עמוס עוז, יצחק בן־נר ואברהם ב(ולי) יהושוע.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 14
ב״עכשיו״ 37—38 השתתפו: דויד אבידן, יונה וולך, עמוס עוז, מרדכי גלדמן, גבריאל מוקד, אהרון שבתאי, א.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 58
סופרים אחרים המועמדים לקבל את הפרם הם: עמוס עוז (הר העצה הרעה) ,יצחק כן־נר (שקיעה כפרית) ,עמליה כהנא־כרמץ (שדות מגנטיים) ,וסמי מיכאל (חסות) .לדעת אותם חוגים הרי השנה, לראשונה מזה שנים רבות, בגלל דחיקת רגליה של ארץ־ישראל־העובדת, עומד פרם ברנר לקבל משמעות חברתית ופוליטית חסרת־תקדים.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 57
את ״חסות״ ניתן לצרף ׳לרשימה המצומצמת של סיפרות־אמת, אל החיים כמשל של פינחס שדה, לא מעכשיו לא מכאן של עמיחי, ומיכאל שלי של עמוס עוז, שכוחם עמד ׳להתמודד עם המציאות הישראלית, ולתרגמה ללשון הסיפרות.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 37
אף בארצות • פרופסור יוסף קלאוזנר, דודו של הסופר עמוס עוז. 316 בהן קיים פרלמנט נשאר הממשל הרודני.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 36
בתוכה אנחנו מדשדשים, זו אקטואליה. עמוס עוז הגדיר את עצמו כחבר באגודת מתקני־אדם.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 16
יש1ע, היהודי הפלסטיני יש אנשים המסוגלים לנאום את אותו הנאום יום אחרי יום. ישעיהו ליבוביץ, למשל, או עמוס עוז. הם מגיעים לניסוח מושלם, ואז הם חוזרים עליו שוב ושוב.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 65
אני מקווה שיצא מהם משהו. האחד זה מקום אחר לפי עמוס עוז, ואני כעת קורא את התסריט, והצעה שנייה זה הצעה שהיפנה לי ריקי שלח, סרט בשם מסיבת פרידה לאקדוחן
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 31
פסק־דיגו של המשורר עוד לא ניתן. עמוס עוז מסר את כתב־היד של רומאן חדש להוצאת הקבע שלו, עם עובד.
גליון 2672 (16 בנובמבר 1988), עמוד 25
לא, מעולם לא סמכתי על המערך, או על .יונים״ דוגמת פרס ורבין, עמוס עוז וא״ב יהושע. וגם עכשיו כל תיקוותי כולה מבוססת על היכרותי את מחנה הנץ, מחנה המילחמה.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 27
ומה עוד יש לפרופ׳ סדן להשמיענו בריאיון נדיר זה? כן, גם זה ש״קלוזנר הצעיר(עמוס עוז) דווקא כתב עכשיו ספר יפה. מאוד נהניתי, ואני לא אומר את זה רק בגלל שדן מירון דיבר נגד הספר.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 26
ועוד לא הזכרתי עדיין את שמו של איש מן ה״צעירים״ (״צעירים״ נחשבים בישראל בני הארבעים עד שישים לא את עמוס עוז ולא את דליה רביקוביץ, לא את חנוך לוין ולא את תו־מרקין, לא את פינחס כהן־גן ולא את קדישמן, לא את פינחס שדה ולא את דויד אבירן, לא את יעקב שבתאי המנוח ולא את א״ב יהושע, לא את גרבה ולא את רפי לביא וגרשוני.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 69
הביקורת של הסיפרות העברית כבר מיצתה את כל שמיצתה מעמוס עוז וא.ב. יהושוע, טמירה סהנא־כרמון ופינחס שדה.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 6
בספטמבר ,73 לפני פחות משנתיים, פירסם גבריאל מוקד מכתב גלוי לעמוס עוז, חברו לתנועת מוקד כיום, ובו תקף ב־ אינני סבור שיש עוד עתץ אחד בישראל, שהחומר הכתוב חמתפרם ם מעל עמודיו, אינו משקף למעשה את מלוא העבודה העתונאית של כתביו כמו העולם הזה.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 63
בתשעת הפרקים הנ״ל מצליח פרוס׳ מירון להביא תמונת מצב של התהליכים העוברים על הסיפרות הישראלית ביום, יתיר שהוא מוקיע ומזלזל בסיפר״הם של בנימין תמוז (רקוויאם לנעמן) ודן צלקת (פילים: ארבס) וומוכיחם על מניפת הנוס טאלגיה המתקתקה הנוזלת בהם משורה לשורה. משביח את יצירתו של יצחק כן־כר ועמוס עוז, ומעניק אשראי מה לידתם ראוכני ויעקב שבתאי.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 59
עסקנותו הסיפרותית ומגמתיותו של אהרון מגד הביאו לכך שבעיני שוחרי הספרות במצרים, שמות של יוצרים בהווה כעמוס עוז, יצחק בן־נר, פינחס שדה, א.ב. יהושע, עמוס קינן ודן בן־אמוץ אינם קיימים כלל.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 54
לזכותו של ראש־הממשלה ייאמר, שאם היה נפגש עם סופרים כעמוס עוז, יהודה עמיחי, א.ב. יהושע, עמום קינן, פינחס שדה ואחרים, על מה יש לו לדבר אתם, ובאיזו שפה?
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 57
התייססליס ..1מחברת הזהב״ פינחס שדה ועמוס עוז על מיכה יוסף ברדיציבסקי •#י נתן זך על יוסף ח״ם ברנו־מועד לקראת לפני 26 שנה נולדה מהפיכה בבית־קפה ירושלמי, שהביאה, בחלוף הזמן, לבי סוסה של השירה והסיפרות הישראליים.
גליון 2359 (17 בנובמבר 1982), עמוד 55
על עמדת ההמתנה שלו בעולם הספרות הישראלי, מוסיף בן־עזר, בדיבר השביעי :״אם תחכה בצינעה להכרה, לכבוד, לתגמולים ולתמלוגים — תימק בציפייתד, ולשווא מיתקפה מגעילה למדי, על סוגי ספרות נוסח כתיבתו של יותםר או ־ אין ספק שתיסמונת בן־עזר כמחבר אלמוני למחצה, עמום מרירויות וקינאה בעמוס עוז, מהווה עוד הוכחה שהספרות ה ישראלית של שנות השמונים היא גן־חיות, המאכלס את כל הסו גים האפשריים.
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 62
הוא שולט באירגון שקם מסיבות גזעניות מוב הקות — מטרתו האחת והיחידה היא למנוע את כניסתם של סופרים ער- ביים־ישראליים לאגודת הסופרים (יש לז כור שעל רקע המחלוקת בעניין זה פרשו מאגודת־הסופרים מחברים כעמוס עוז, יורם קגידק ואחדים, וכמה מהדמויות ה בולטות והצעירות בספרות הישראלית מסרבות להיכנס כחברים לאגודה זו).
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 32
כמו הניסיון לעשות משל ולא לתאר מציאות קונקרטית אצל א״ב יהושע, בהתחלה בוודאי, ובמידה מסויימת גם אצל עמוס עוז. היה מאמץ ברור מצד סופרים להיזהר מהחוויה הישראלית.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 27
היא, לעומת זאת, מעדיפה להסתתר מאחורי ציטטות של אומברטו אקו, עמוס עוז וא.ב. יהושוע. אפילו האמירה הסתמית ״כל מה שעושה ישראל״ ,מבלי לומר ״ממשלת ישראל״ או ״המימשל הישראלי״ — חושפת לעינינו, או ״הרוב הישראלי״ אינטלקטואלים אמיתיים או מדומים, מה הוא אוצר ערכיה המוסריים והפילוסופיים של הכותבת חסרת הבושה, הדה בושס.
