חיפוש: "עמוס עוז"
נמצאו 308 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 80

פירסום החו רג מתחומי פירסומו המקובלים, הוא הקו בץ באור התכלת העזה, אותו פירסם ה סופר עמוס עוז בהוצאת ספרית פועלים, קובץ שהוא בבחינת תערובת של מסות והרצאות על ספרות, יחד עם הבעה ישי רה של השקפות חברתיות ענייניות, ב גבול הדימדומים של מלחמת־התרבויות המתקרבת בצעדי ענק לעבר החברה־היש- ראלית. בבאור התכלת העזה מתגלה פן חדש של עמוס עוז, פן שאינו נופל מער כו כסופר, ולעיתים אף מתעלה מעליו.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 28

לפני ערב הקריאה, ערב ״שולחן עגול״ ,דיון ציבורי בנושא ״ספרות ישראלית: מבט לאחור על טו נגל קור טיז פני ארבעים שנה״ .משתתפים: עמוס עוז, אנטון שאמאס ועבדכם הנאמן, וכמובן — הקהל הפעיל ב ב רו דווי מאוד הלילה... … את שני האולמות: זה שבו נערך הוויכוח והאחר, טונג׳ל(העדר, חיוך הגדי, דוב הכסף בפסטיבאל־המרכזי, שבו קורא אנטון שאמאס פרק מתוך ברלין) משחק ארבעה תפקידים שונים במחזה הערבסקות שלו בתרגומן לאנגלית, עמוס עוז ההודי מהבארטה בבימויו של הבמאי האנגלי קורא פרק מתוך קופסה שחורה ואני חותם הגדול פיטר ברוק.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 47

כיום, עשר שבים ׳מאוחר יותר, דומה שיש לראות במאמרו של יצחק אורפז אבן־בוחן לדי׳עות והשקפות דומות שהושמעו מפי סופרים כעמוס עוז, עמוס קינן ואחרים, והזהירו מפני המצפה להברה הישראלית בעתיד הנראה לעינם ישל סופרים כפי שראה ׳אורפז לפני 10 שנים. … בין הסופרים שנהנו ממילגד, זו: אהרון אפלפלד, עמוס עוז, אברהם כ. יהושע ודליה רגיקוכיץ.
גליון 2397 (10 באוגוסט 1983), עמוד 46

מבחינת גיל ספחתי מקביל יצחק בך נר לא׳ב יהושע ולעמוס עוז. אלא שעולמו הספרותי. מעמח וערכו — שונים לחלוטץ מאלה של יהושע ועת. א׳ב יהושע תירגל במשך עשור שנים תרגילים ספרותיים בץ נוסח קאפקא תוסח עגנץ, מבלי שיגיע לנוסחת יהושע, ועמום עת הצליח ליצור נוסח לשוני עתי, ושניהם הובילו במשך עשור שנים במירוץ ספרותי סמוי, כשוט מותירים את בו־נר מחוץ למירוץ. כאשר פידסס עמוס עוז את סיפרו מיכאל שלי, שעורר תחושות מאוד לא־ספרותיות אצל גברות רבו* פירסם יצחק בן־נר, את סיפרו האיש משם (בהוצאת עם עובד) .עה קצר ת הל * בעוד שסיפח של בדנר זכה להתעלמות מללת של הביקורת הספרותית של אמצע סטאלץ.
גליון 2580 (11 בפברואר 1987), עמוד 30

תביעתו היחידה היא, שכל הדברים המוכרים לעייפה יועלו לפניו מחדש במרץ ובתנופה אך ללא חידוש מעורר ספקות, בציבעוניות ובעוצמה, בלהט מוסיקאלי ובעתרת קולות מאומנים, אך לא בנוסח מעלה סימני שאלה. מי יכחיש שעמוס עוז יודע היטב כיצד להרתיח את היורה האופראית שלו ולהעלות ממנה הבל משכר? … כזאת היא הקופסה השחורה, שאינה עוף־חול כי אם עוף־מאכל. אם בכמה מיצירותיו הקודמות של עמוס עוז — מיכאל שלי (בחלקו הראשון) ,הר העצה הרעה, למשל — התמחשה יכולת להתעלות מן המלו־דראמה אל המיטאפורה חושפת־האמי־תות, הרי באופרה החדשה לא קרו ניסים.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 56

.״ הבן שנותר בחיים, יואב, מבקר לעתים ומחשל כל כוחי ועצבי ושרירי מוחי — 6 3 2 1התגלית של עמוס עוז על יחסיהם של ש ״י עגנון וי ח בדנו זיוני ם זה לא הכל״ הקטןן אצל דן בן־אמוץ הפרוזה ״המהפך• הישראלית • בביקור שערך הסופר עמוס עוז אצל איש־הסיפרוו; הירושלמי י״ד אכרמסקי, סיפר האורח למארחו סיפור מימי לימודיו באוניברסיטה.
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 52

עושה זאת בהתייחסויותיו שהוא הרומך למיכ א ל שלי של למשרתות מכל י צי רו תיו של עמוס עוז, למרות מתק־הלשון העוזי האופייני, ההתייחסות לעוז במסה מי ש ח קי ם א סו רי ם היא בניית מלכודות קטנות ומתוחכמות ל מי כאל שלי ולעוז כסופר, מלכודות שעל הקורא להתעמק בפיענוחן. … ו אינני מ תיי מר אף לרגע כי הם משקפים את כל התמונה כולה!׳ ובצדק. שהרי חסרים כאן סיפרי עמוס עוז, ש״י עגנון. בחיים באר יצחק בן־נר, יהושע קנז, עמליה כהנא-כרמון, עמום קינן, פינחס שדה, יעקוב בוצן ועוד רבים והעגמימות בנופי המפריחים את השיממון הפרוזה העברית בת־זמננו.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 22

אנש ווח ואישי ציבור מוחים בשאלת דימונה ״אגו מ מי ס ב חו מרה דג האת המעשים ה א לי מי ם בי ח ס לעובדים הערבים בדי מונה בל נהפוך א ת הארץ לגיסו של לאומנות* א ם נשקע ב תוכו י מו ת גם צביון חיינו האנו שי״ החתומים אורי אבנרי משה אונא יצחק אורפז פרוס׳ קלמן אלטמן ד״ר שמעון בלס פרום׳ יעקב טלמון פרום׳ יוסי יהב יבי נתן ילין מור פרום׳ אורי מאור אלכם מסיס פרופ׳ אוריאל סלמון בועז עברון עמוס עוז פרום׳ שאול פוגל ח״ב מאיר פעיל ח״ב מרשה פרידמן ד״ר אורי רפ פרום, בן עמי שרפשטיין אם אתה רוצה שכרטיסי הברכה לשנה החדשה יגיעו ליעדם אל תשלח כרטיסים או מעטפות שמידותיהם קטנות מ 9x14-ס״מ איפה ה א לו הי ם י!
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 78

שנת השבתון סודרה לבן־נר בעזרת הוצאת ה ספרים כתר, העומדת להוציא לאור קובץ מסיפוריו של הסופר, ויש בכוונתה לפרסם גם רומן בכתובים של בן־נר, העוסק ב־מו״פסים (חברי המיפלגה הקומוניסטית — בימי המנדט הבריטי בין הספרים שזכו בציונים לשבח בינלאומיים לסיפרי ילדים, לרגל שנת הילד הבינלאומית מצויים הספרים חיית החושך מאת אורי אור,לב וסומכי מאת עמוס עוז • • אגב, בימים אלה עומד לראות אור, ספר של מאמרים וקיטעי ראיונות של עמוס עוז, העוסקים בנושאים מדיניים וחבר מוסד סי פ ח תי חדש, המתחיל תיים למצוא לו מהלכים בספרות הישראלית, הוא המוסד של ספרים מוזמנים, הניכתבים בידי סופרים מוזמנים.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 24

.״ את פיזמוניה של נעמי שמר העריך בסארקזם יוצא״דופן הסופר עמוס עוז, שתיאר בסיפרו באור התכלת העזה את זריחת מיתוס הכוח והשתלטנות הישראליים, בעיקבות ששת־הימים, תוך התעלמות מנוכחות הערבים בשטחים הכבושים. כתב עמוס עוז על ירושלים של זהב: ״מאוד־מאוד שאפו רבים מן השבים לציון לראות כערביי הארץ מין תעתוע שיימוג מעצמו, או מין מרכיב ססגוני של התפאורה התנ״כית, או לכל המוטב, ילידים שאנחנו ניטיב עימם והס יתמוגגו מרוב תודה.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 30

חמישה מגדולי הסיפרות העולמית הם, כנראה, האבות, הרוחניים של האופנה הישראלית . 1987 אורחי הכבוד הסיפרותיים היו מרק טוויין, שהיה מיוצג על־ידי תום סוייר והקלברי פין: ולאדימיר נאבוקוב שכתב את לוליטה, אדוארד מורגן (״אי־אם״) פורסטר, הסופר האנגלי, מחברו של הספר — חלון עם נוף, צ׳ארלס דיקנס וג׳וזף קונרד, בעל לב המאפליה. עמוס עוז לא היה. זאת היתה תצוגת־האופנה השנתית של מיכללת שנקר לעיצוב טקסטיל ואופנה.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 76

.״ אחת ההרפתקות הקלות שבתחילת נתיב התופת היא מעבר בין שני נדי טורנאדו סוערים :״הוא עקף את העמוד חראשדן כעבור 300 מטר והמשיך שמאלה כדי להשתמט מן השני, שניצב לפניו וחיה גדל והולך ...הוא חצה אותו במהירות ועבר בין שניים מן המגדלים שניצבו בחטף !התסריט של עמוס עוז * המיכתב של יגאלתומרקין * שקדגומרא! … כאשר נתבקשה הגב׳ פונדה לתאר את רשמיה מפגישתה עם עוז, שטען כי לא ראה את סרטיה, אמרה הכוכבת :״הצעתי לעמוס עוז לכתוב איזה תסריט על הדבר הניסלא הזה ששמו קיבוץ ו•!
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 30

סיר־הלחץ והמיקרוגל, מבשלי ה״אינסטנט״ של מציאות דוחקת, רותחת, גסה, בלתי־מעובדת (שלפני קליטתה־פיענוחה בדפוסים סיפרותיים חדשים) ,אשר מילת־המפתח שלה בפי סופרים היא ״מכוער״ זה של שבתאי, מבריחים את האחד לפיטקרן אלגורית אי־שם בקצה השני של כדור־הארץ (יואב לויטס־הלוי, פיטקרן) ,דווקא כדי שיוכל לומר משהו על הקרוב, שעה שחברו מרחיק עדותו לסאן פראנציסקו שעל המים, כדי להינפש מעט מאותו קרוב הדוחק את הבשר (ריקי קלר־ראובן קריץ, בשדרות השקיעה ), עמוס עוז מגלה מחרש את מסעי המוות של צלבני ימי־הביניים הקנאיים ועמליה כהנא־כרמון חוזרת ללונדון זו שבה התגוררה כדי לגלות את אפרוריותה של לונדון (״שמים אפורים. … כך, אפלפלד מוסיף לחזור אל באדנהיים הבדויה שלו — מעשה־מירקחת סיפרותי שכמו יצא ישר מתוך דפי תומאס מאן המוקדם עם קורטוב משל עמוס עוז. ספרתי 18 חולה, מחלה. חולי וחולים ב־ 23 עמודיו הראשונים של הסיפור.











