חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 226 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 16
— אותה הדרגד״ עניתי— בסדר, אמרה האשד״ רק שתזכור שמעכשיו אתה גד ברחוב ,22 בלוק , 11 כניסה 4דירה .6 מאז נמשכים החיים כסדרם, אך ליתר בטחון כתבתי על הדלת: נא לצלצל פעמיים. סי מור עראדס וחו ה עמוס קינן עצמו. עדהת סי סהב שו רו ת 1י 1ועד הסברהעל עניין הכלבים אתמול ניגש אלי סטודנט אחד ואמר: מונבז מחפש אותך.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 17
על הבמה עשו זאת דן בן־אמוץ, ח״כ שלום כהן, הפרופסור דן מירון, ד״ר אריה זקם, חבר הקיבוץ רן כהן, הסופר עמוס קינן והמשורר ייבי. תוך כדי דו־שיח בין היושבים על הבמה לבין היושבים באולם, במידות חום גבוהות יותר ונמוכות יותר זו מזו, היתד, זו אסיפת הפגנה ברורה נגד מדיניות הממשלה שהפסיקה את השיחות במרכז האו״ם עוד בטרם החלו.
גליון 1199 (14 בספטמבר 1960), עמוד 3
כמו כן: מוסף ספרותי מיוחד, בו יוגשו לך מיצירותיהם של מידד שיך * •ורם מטמור עמוס קינן * שמעון צבר וכן מיבחר ספרות אפריקה הצעירה
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 9
האמת ער פרשת־רבון -כפי שהיא נראית בעיניו שר עמוס קינן בפאריס נזופים, קיטע ידש שמאלו.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 25
ויש אנשים שאין להם זכות הצבעה בכלל, אבל הם יודעים לתת עצות לאחרים איך להצביע. כך למשל אירע לעתונאי עמוס קינן, אחרי שלפני הבחירות ידע לחלק ציונים למועמדי הרשימות, הסתבר כי ביום הבחירות לא הלך כלל להצביע.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 23
.״ שירים אחרים שבחרו להם אחרית הימים? עמוס קינן, דליה רביקוביץ /יעקב רוטבליט, חיים חפר.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 18
אילו אפשר היה לשסע קטר רכבת, היו עושים גם זאת. לאחר שנסעתי מאת עמוס קינן מלחמת-הפרים, אותה מתאר עמום קינן המבקר עתה בספרד, אינה ספורט ואינה שעשוע, אין היא התחרות בין הפר והאדם.
גליון 939 (13 באוקטובר 1955), עמוד 18
׳רוכוז )955 ועל המסגד הקטן שהיום הוא כנסיה קטנה, והשירים המנסרים סביב. מאת עמוס קינן ך* קל. ליד הדקל מסגד. את חצי הסהר \ החליף מישהו בצלב.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 4
אפילו מצבם של היהודים עם ישראל הם עלולים רק להפסיד. עמוס קינן מראיין גורמים: הערבים החיים בארץ, הפליטים ותושבי שאר מדינות־ערב.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 22
הבמאים פולנסקי ואלכם ג׳ופה, מנהלי הפסטיבלים של ברלין ושל ניו־יורק, עורכי־עיתונים רוסיים ואמריקאים, נשארו לשוחח עם עמוס קינן עד שעות־הבוקר המוקדמות. כבר למח^ת הוגשו להנהלת- הפסטיבל בקשות להקרנות נוספות.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 10
תוצאה אפשרית אחרת של אותו מאמר: משפט־דיכה של עמוס קינן נגד רוזנכלום, שרמז במאמרו כי קינן אמנם זרק את הפצצה בבית השר המנוח פינקם, וכי הדבר הביא למות השר.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 20
לאלה מן הקוראים המדלגים, כמוני, בדרך כלל, על שפכיו היו המשטרה בגליל״ את עמוס קינן; ניהיליזם ב״אכזיסטנציאליסטים שדרכם טוטאלי, שלילת הכל וזיהום הכל״ את חברי מערכת צפור הנפש; וב״ביטניקים״ את החותמים על עצומת ״פיתוח ללא נישול״ ,ביניהם אמנים כמו גילה אלמגור וחיים טופול, שלהם שמח להעניק ה״דוקטור״ פעמיים רצופות את ״כינור דויד״ ,ושבחברתם הצטלם בלב מפרפר וחיוך מלאכותי, ואומנים אחרים שצילומיהם מפארים את מוספי־השבת של עתונו ופרטים על חיי הזוהר שלהם ממל צ׳אנס אחד גוסף ך מרות הפרובולן ציה הגלויה, לא אנך /ריח את עצמי לענות בכובד־ראש על טענות שפלות אלה.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 35
. * משהו לא נורמאלי (תי- !אטרון אהל) נכתב על־ידי עמוס קינן, אך אין זו עדיין ערובה לטיבו כהצגה, מירי מגנום שביימה בעבר בלהקות צבאיות, דחסה אלף ואחד פעלולי בימוי אל המרקחת הסאטירית העליזה של קינן, שאף חיבר את הפיזמונים.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 19
״ השיב מארחו :״למי, לדעתך, הירשו לצאת לישראל?״ #העיתונאי עמוס קינן עומד לפרסם בהוצאת לוין אפשטיין, ספר בישול חדש ובו מיבחר מתכונים.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 29
דבר זה הוציא את הרוח ממיפרשי הקלאסיות של המחזה; וישנה הרגשה שלפנינו אותו תיר־ מימי, אך מבוצע היטב, והשני ( הרכב תהאחרונה מאת עמוס קינן) • טובה פרדו ושלמה בר־שביט. לדרגת שחקנית ראשוני,־במעלה, המשמשת פרשנית לדמויות שרק יוצר הביתה מסוגל לברוא.
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 29
כי במיקרה באותו יום שמע גודיק על הבמאי המקצועי סם איצקוביץ שנמצא כעת בארץ (ראה מסגרת) ,הוא פנה אליו, ביקש ממנו לביים את הסרט. הוא פנה אל עמוס קינן, ביקש ממנו שיכתוב לו פרימדונה אמיתית.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 19
שחם לבינסון אילון 9ח״כ מפ״ם יעקוב חזן :״האבטלה היא פשענו הגדול ביותר כלפי הציונות.״ חעתונאי עמוס קינן, על הכאות מובטלים וסטודנטים :״אומרים על אשכול שהוא פשרן.
גליון 766 (3 ביוני 1952), עמוד 7
אולם נמצאו שוב כמה צעירים, משוחררי המחתרת, שהצטרפו לקבוצה. עמוס קינן היה אחד מהם. אולם כשנוכח לדעת שדרך הכנענים שוב אינה מובילה לשום מסקנה פוליטית מעשית, התיאש ממנה ופרש מן החוג.
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 13
צו ר ה » ת אי » ה במוצאי שבת, למחרת צאתו מבית־הסוהר, חגג עמוס קינן את הרותו החדשה בצורה מתאימה: בשעה שש אחרי הצהרים ביקרו אצלו האנשים שביקרוהו, לפי עדותו, ביום פצצת פנקס: פנינה שוסטר, אליהו חסין וגדעון יקותיאלי.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 10
סטודנט העובד חצי יום — אם בכלל ימצא עבודה — לא יוכל לחיות ; סטודנט העובד יום שלם, יסיים את לימודיו לעת זקנה, הידים שהורמו עם גמר הויכוח סלקו את * לטינית: שולחן, השם האקדמאי למטבח של סטודנטים עיתונות נ שיקה בשעתפ רי ד ה גרשום שוקן, בעליו ועורכו של עתון רב ההשפעה ביותר במדינה״ הארץ (תפוצה )23.000 היה שרוי במבוכה. עמוס קינן, בעל המדור עוזי ושות׳ נתפס על ידי המשטרה ברחוב רמח״ל שניות ספורות לפני שפצצת־זמן התפוצצה בדירתו של שר התחבורה לשעבר דוד צבי פנקס.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 23
״ סיין • הפורץ הנוצץ ישראל כנציוני, בתשובה לשאלה מדוע נהג לפרוץ לדירות לבדו :״בימים טרופים אלה קשה למצוא אדם ישר שאפשר לסמוך עליו כשותף.״ • עמוס קינן, על חילופי המשטר בצרפת :״הרפובליקה עמדה דרוכה על המשמר עד שהמשמר דרך עליה.״ תמוז • אליעזר ליבנה, בתגובה לנאומי משד, דיין :״גיל צעיר זוהי סגולה ביולוגית המסייעת לריבוי הילודה; אין זה סימן היכר אינטלקטואלי או מדיני.״ • דויד בן״גוריץ, ראש הממשלה ושר ד,בטחון :״יש בארץ מוסד אחד בפניו אפשר לספר דברים מבלי שיתפרסמו — עורכי העתונים.״ אלול • שר החינוך זלמן ארן :״אנו אולי המדינה היחידה הממשיכה לרחוש אהדה לארצות־הברית למרות העזרה שהיא מגישה לנו*.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 3
אווה ויצחק הניגסברג, תל־אביב צהלה נדולה צהלנו ומאד עלזה נפשנו, משמכלול השירים ששרים אצלנו בגז התינוקות, כאשר המטפלת שלנו הקריאה לנו שיריו עמוקי הרגש והחחיה של עמוס קינן, מאחר שנמאס לנו הזמר הנושן ״חמור מנוול, תחת של נמל״ — נתחדשו נעורינו טשנוכל לדדא ולקרטע בחוצותיה של גונז, טששיר חדש על דל שפתותינו — מזמור רננים לעמוס מארץ הקנינים.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 14
את כריסטיאן רושפור, מחברת מנוחתו של הלוחם ומתרגמת מחזותיו של עמוס קינן, שהצלחתה הפיתאומית, אחרי שנים ארוכות של עמל מוצנע, לא סיחררה את ראשה ולא שינתה אותה במאומה; צעירה שקטה בעלת אינטואיציה מדהימה לבני־אדם וחוש־הומור דק, הנראית כאילו צמחה מתוך הכפר הצרפתי ונשארה מושרשת בו גם בהשקיפה מחלון דירתה על מיגדל איפל.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 2
מכתבים איש השנה מייחסים לי גם את גילוי אמריקה, גילוח ראש, השתקעות במינזר בודהיסטי ונטילת מעיל חורפי משומש מעמוס קינן בפאריס. אני משתמש בהזדמנות זו כדי להזים שמועות אלו.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 7
.״ (מימין) הבמאי היהודי״צרפתי שביקר השבוע בארץ, מתכנן מזה חצי שנה להפיק בארץ סרט בשם ״רומיאו ויוליה בירושלים״ ,שיספר על אהבה בין יהודיה וערבי. בביקורו בארץ הוא פגש בעמוס קינן, שסיפר לו כי כתב סיפור על נושא זה ונתן לאריק לביא (משמאל) לכתוב תסריט.
