חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 235 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 23
״ סיין • הפורץ הנוצץ ישראל כנציוני, בתשובה לשאלה מדוע נהג לפרוץ לדירות לבדו :״בימים טרופים אלה קשה למצוא אדם ישר שאפשר לסמוך עליו כשותף.״ • עמוס קינן, על חילופי המשטר בצרפת :״הרפובליקה עמדה דרוכה על המשמר עד שהמשמר דרך עליה.״ תמוז • אליעזר ליבנה, בתגובה לנאומי משד, דיין :״גיל צעיר זוהי סגולה ביולוגית המסייעת לריבוי הילודה; אין זה סימן היכר אינטלקטואלי או מדיני.״ • דויד בן״גוריץ, ראש הממשלה ושר ד,בטחון :״יש בארץ מוסד אחד בפניו אפשר לספר דברים מבלי שיתפרסמו — עורכי העתונים.״ אלול • שר החינוך זלמן ארן :״אנו אולי המדינה היחידה הממשיכה לרחוש אהדה לארצות־הברית למרות העזרה שהיא מגישה לנו*.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 3
אווה ויצחק הניגסברג, תל־אביב צהלה נדולה צהלנו ומאד עלזה נפשנו, משמכלול השירים ששרים אצלנו בגז התינוקות, כאשר המטפלת שלנו הקריאה לנו שיריו עמוקי הרגש והחחיה של עמוס קינן, מאחר שנמאס לנו הזמר הנושן ״חמור מנוול, תחת של נמל״ — נתחדשו נעורינו טשנוכל לדדא ולקרטע בחוצותיה של גונז, טששיר חדש על דל שפתותינו — מזמור רננים לעמוס מארץ הקנינים.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 14
את כריסטיאן רושפור, מחברת מנוחתו של הלוחם ומתרגמת מחזותיו של עמוס קינן, שהצלחתה הפיתאומית, אחרי שנים ארוכות של עמל מוצנע, לא סיחררה את ראשה ולא שינתה אותה במאומה; צעירה שקטה בעלת אינטואיציה מדהימה לבני־אדם וחוש־הומור דק, הנראית כאילו צמחה מתוך הכפר הצרפתי ונשארה מושרשת בו גם בהשקיפה מחלון דירתה על מיגדל איפל.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 2
מכתבים איש השנה מייחסים לי גם את גילוי אמריקה, גילוח ראש, השתקעות במינזר בודהיסטי ונטילת מעיל חורפי משומש מעמוס קינן בפאריס. אני משתמש בהזדמנות זו כדי להזים שמועות אלו.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 7
.״ (מימין) הבמאי היהודי״צרפתי שביקר השבוע בארץ, מתכנן מזה חצי שנה להפיק בארץ סרט בשם ״רומיאו ויוליה בירושלים״ ,שיספר על אהבה בין יהודיה וערבי. בביקורו בארץ הוא פגש בעמוס קינן, שסיפר לו כי כתב סיפור על נושא זה ונתן לאריק לביא (משמאל) לכתוב תסריט.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 19
האדם לל א ניירות בפאריס נפגש עמוס קינן עם האדם המגורש מגבול אל גבול, החי בבתי־הסוהר של חצי־תריסר עמים, מפני שאינו משלים עם סייגים וגבולות.לי דרלינג שואף לעולם המאוכלס בני־אדם חופשיים החיים בהרמוניה.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 9
נפשו ערגה לעיסוקים סולידיים, כמו ביקורת אמנותית. עוזי ושות׳ עבר לידי בעל חדש: עמוס קינן, גם הוא כנעני־לשעבר. צפית • תתחדש התמיכה הכספית הבריטית בירדן.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 20
.״ האמרגן -בע קבו ת הזמר סוף־סוף נמצא גואל להורה־טוויסט, המחזר, המוסיקאלי של עמוס קינן. התיאטרון החיפ-אי רכש את הזכויות להפקת המחזה, וכפי הנראה הוא יבויים על־ידי חיים טופול מחזה מוסיקאלי ישראלי אחר, יצא בקרוב מתחת לידיו של דן אלמגור.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 6
חלמנו על מלחמת־שיחרור מרחבית, בה תמלא האומה העברית החדשה תפקיד * רובם יוצאי־לח״י צעירים, כמו עמוס קינן ובועז עברון. קבוצה זו התגבשה בשלהי מלחמת תש״ח, הוציאה את כתב־העת אלף, הקימה אגודה בשם ״מרכז העברים הצעירים״ והתפרקה כעבור זמן־מה.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 33
אין אהבות שמחות מות) ג׳ ורנ ׳ כרסאנס, מתרגמיו לעברית (דן אלמגור, נסים אלוני, עמוס קינן, נעמי שמר, שמעון כר, יעקב שבתאי ונסים אלוני שאף עיצב את התוכנית) ,תיזמורתו של סטו הכהן ויוסי בנאי כמבצע, מגישים שאנסונים פיוטיים ומפולפלים בלתי מקובלים לגבי הפיזמוניאדה הישראלית.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 28
בערב הפנינג שנערך השבוע במוערונם של עמוס קינן ו או רי ליפשיץ הצוללת הצהובה, עלתה על הבמה הזמרת ורדה להב ושרה את הפארודיה הבאה, לפי המנגינה שחיבר בשעתו מי ט ה וילנסקי לשיר ששרד, אילנה רובינא ביק ש תי אש: /ביק ש תי אש ביק שתי אש /כ שעליתי א תמול על מוקש.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 23
טען ביג׳י : ״הסתלקתי מלראות עצמי ציוני משום שלאחר הקמת המדינה נתרוקן מתוכנו השם ,ציוני׳ והסתלקתי מהשם סוציאליסט משום שהתביישתי בשם זה לאחר שמדינות היטלר וסטאלין קראו לעצמן בשם זה אדם אחר שהסתלק מלראות את עצמו מכפי שראה עצמו קודם, היה הסופר והסטיריקן עמוס קינן. קינן, שהיה בעבר מאנשי השמאל המתקדם בישראל, חתם, כאיש־רוח, על עצומות־שלום למיניהן, פירסם השבוע בידיעות אחרונות וידוי אישי תחת הכותרת ״מכתב גלוי לאנשים הטובים״ .במכתב, המופנה לאנשי־רוח כמו פידל קסטרו.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 23
.״ • ״לה־מונד״ הפריסאי, על הנ״ל: ״ראש הממשלה הישראלי נאלץ להוכיח את הפטריוטיזם שלו לעמו, המותח ביקורת על מדיניותו.״ • העתונאי עמוס קינן :״הגענו למצב שבו גם השקר וגם האמת אינם מועילים ואינם מתקבלים על הדעת, וזה אחד מההישגים הבולטים ביותר של הממשלה.״ • קאנצלר מערב־גרמניה, גי־אורג ׳קיזינגר, שהיה חבר המפלגה הנאצית :״יש אומרים, כי בממשלה שלנו יושבים אנשים מוכשרים; ואילו לדעת אחרים, אלה אנשים מוכשרים לכל
גליון 800 (26 בפברואר 1953), עמוד 7
הן גם עתונזת בו ש׳ בו ש׳ ב א שעות מספר לפני שנאסר עמוס קינן, איש הארץ, ליד ביתו של שר התחבורה המנוח דוד צבי פנקס, בלילה בו התפוצצה פצצה בפתח דירת השר, סיים העתונאי ה צעיר ( )25 את כתיבת תורו היומי עוזי רשות׳ .זה היה האחרון בסדרת הרשימות הסאטיריות שפירסמו את שמו.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 12
לבודד את הטרוריסטים ...לא לשים לב... לכרתי הטרוריסטים...״ עמוס קינן, יליד הארץ, יורשו של בנימין תמוז (כעת בחו״ל) בכתיבת העו־זים, הוא בעצמו טרוריסט לשעבר — איש לח״י, שפיקד על פיצוץ בית טאנום.
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 14
.״ פיסקה זו הגדישה את הסאה אצל כמר, משוררים צעירים, הרואים ברטוש את אחד מגדולי המשוררים העבריים בשעה זו. ב־גליון השבוע של אתגר כתב עמוס קינן מאמר נלהב על שירת רטוש. אך עלה על כולם הפזמונאי של דבר, יוסי גמזו, בנו של המבקר התיאטרוני, שהגיש לדבר שיר בן 109 שורות נגד גרודזנסקי, בגלל א־תה פיסקה בה ויתר על שירת רטוש.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 27
לספר שתורגם לצרפתית על־ידי אילן הלוי, צורף מבוא של העיתונאי עמוס קינן. הצנועה — התנפחה .״שלחתי להוצאה מספר שירים בתקווה שיוציאו לי חוברת צנועה,״ סיפר יבי, שחרחר, משופם, ובריא בשר .
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 28
כאן הם דווקא צוחקים בנימוס מזמן לזמן, כי מה שמוצג לפניהם זאת מין תוכנית של להקה צבאית עם הצחקות לא כל־כך משגעות. התרגום של עמוס קינן (שלא יכול מעצם טבעו להיות תרגום, משום שאין כלל הקבלות לבטויו הצרפתיים של ז׳ארי) רומז בקושי למה שמתרחש אונו * רווח גרמניה — ארץ של חמורי־גרם במקור, ואחת מהברקותיו הטובות יותר, היא ההסבר של אובו לשמה של גרמניה :״קוראים לה גרמניה, משום שכל תושביה חמורי־גרם.״ התפאורה והתלבושות (פרט לזו של אובו) מסתפקות ברעיונות פושרים, ואילו רוב השחקנים נראים נבוכים למדי, כאילו לא כל־כך נעים להם להשתתף במהתלה תפלה שכזו.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 13
למשל, כל קטע חיובי הנוגע לאורי אבנרי ול״העולם הזה״. זכור לי מיקרהו של עמוס קינן, שזכה בכרטיס״טיסה לחו״ל כשי המערכת תמורת נכונותו לוותר על קטע, בו תקף אדם ש״ידיעות אחרונות״ רצה ביקרו.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 14
אך מבחינה מוסרית, זהו משבר גדול — אולי החמור ביותר שפקד את המדי נה מאז קיומה. עזה ותל־אכיכ. הרחיק לכת הסופר עמוס קינן, כאשר אמר בפני משתתפי עצרת־המחאה בכרם־שלום :״אם אומדים שזכותי על עזה היא מכותי על תל־אביב — אני מתחיל לפקפק בזכותי על תל־אביב אולם גם מי שלא היה מוכן להגיע ל מסקנה זו ,׳נאלץ לשאול את עצמו שא לות מכאיבות ביותר.
גליון 1808 (25 באפריל 1972), עמוד 11
שכן במדינה המספחת שטחים, מבלי להחיל על תושביהם את חוקיה (שולמית אלוני) ,במדינה אשר ממשלתה מבצעת החלטות שלא הובאו אפילו לאי שורה של הכנסת (אמנון רובינשטיין), במדינה שהפכה מאז מלחמת ששת הימים לקולוניאליסטית במובן החשוך ביותר של המונח (עמוס קינן) ,במדינה שממי שלתה מעמידה פנים כאילו היא מוכנה למשא־וטתן ללא תנאים מוקדמים שעה י שהיא קובעת עובדות בשטחים (מרדכי בנטוב) ,במדינה המבטלת את ערכם ישל גבולות בטוחים וייתרונותהם של עומקים איסטראטגיים על־ידי ישוב איזורי הגבול באוכלוסייה אזרחית (מתתיהו פלד) ,במדינה אשר בה חריגה מהנוהל הפכה לחלק מהנוהל !
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 2
.״ ברוגמד, הוא מביא את אורי אבנרי ד״ר משה סנה ועמוס קינן. אומר פרויס על אבנרי: אין צו רן להתפעל מתמונות-העירוס ב שבועונו כדי להסכים שקשר,יו של אבנרי עם חוגים שמאלניים (בעולם) ,ועמדתו במאבק המדיני, יכולים לסייע להבהרת עמדתה של ישראל.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 15
מערכת־ההשמצה סבה פתחו גדי יציב ועמוס קינן, ושהפכה במהרה לאורגיה של הטלת בוץ וזוהמה, שבד, השתתפו נגדנו גם רק״ח, גם מצפן, גם הכנענים, גם מפ״ם, המאיסה את מחנה תשלום, וממילא גם את רעיון השלום, על כל מי שניצת בליבו זיק של נכונות לפעול למענו.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 20
שלושה מאלה — חיים חפר, זיוה יריב ועמוס קינן — כותבים דרך־קבע בעמודים המרכזיים בגליון יום ־׳.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 13
אולם היא לא זכתה להפליג לדרך: שוטר־ ספורט כדו רגל אנ ג לי ה -ארמניה 3 כשבוע שעבר נערכה כמגרש ,וומכלי״ בלונדון כנוכחות 110 אלה צופים אחת מתחרויות הכדורגל הגדולות כיותר של העונה: תחרות כין נבחרות אנגליה וגרמניה, שנסתיימה כנצחון גדול של האנגלים. כותב עמוס קינן, כתב ״העולם הזה״ באירופה, שהיה נוכח כתחרות בכיכר־לסטר אפשר היה לקנות ׳מידי הספסרים כרטיסי כניסה לאולם הקולנוע, בו יכלו הצופים לראות על המסך העברה ישירה של יומן־הטלביזיה, המתאר את התחרות.
