חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 205 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 14

אריה זיו, בן הפרופסור יליד פינלנד וחניך ריגה שכתב את המדור אחרי מאסר עמום קינן, והצליח במידה ניכרת להכניס את עצמו למיטת סדום של סגנון קודמיו, הוא גם חבר ועד עובדי הארץ. בתור שכזה דרש להחזיר את עמוס קינן לעבודה, אחר שנמצא זכאי בדין. הוא סירב בהחלט לכתוב את המדור אלא אם כן יותר עמוס קינן מרצונו החופשי על העבודה.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 11

היה זה נצחון עקשנותו היקית האגדית כמעט של שוקן על מבקריו ואויביו. עתה היד. צריך לנצח גם את עמוס קינן, שיצא מבית הסוהר לאחר זיכויו. היה ברור לקינן, כי באם יתפטר, תהיה* הפרידה נעימה יותר לשני הצדדים מלווה נשיקה. וכך היה. עמוס קינן הגיש את פי- סורו, שוקן שלח לו מכתב פרידה, לאמור : ברצוני להביע לך את צערי על התפטרותך מעבודתך בד,ארץ.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 2

ש מואל אילן, יונייטד ארטיסטס, תל־אביב מערבת ״העולם הזה״ גאה להודיע מראש על מאורע עתונאי ראשץ כמעלה. שליחו המיוחד באירופה, עמוס קינן, השוהה עתה בבריטניה הגדולה, הצליח להתקבל לראיון אצל שניים מגדולי הוגי־הדעות כעלי שם עולמי, שדעתם על היחסים כין מדינת ישראל ועמי ערב הנה בעלת חשיבות מכרעת כעולם ובמרחב. הגליון הבא של ״העולם הזה״ יכיל את הרעיונות המלאים של עמוס קינן עם כלל מספר שניים: החייל אינו שונא. … פגלוי-לב בלתיירגיל מסרו שני אישים אלה לעמוס קינן את דעתם על תקומת ישראל וסיכוייה להשתלבות במרחב, ושוחחו עמו על הדרבים המעשיות שעל ישראל ללכת כהן, לדעתם.
גליון 1202 (4 באוקטובר 1960), עמוד 2

דויד ברמן, עורך־דין, חדרה מארש הרגל השניה לשירו של עמוס קינן (העולם הזה :)1200 ואף אם חסר לי אב— אדבר היום כנב— מי שמד שופט־אר— העומד תמיד בפר— למקטרג, אלוף השג— על קהל קטועי הרג—. הן למלחמה הלכג— לא בעיר־אורות ישבנ— כי לולא שיחררנו נג— אז אתה, פאר השג— כסוי עפר ורב אני חותם בשם בדוי, כמובן, מטעמים שלמה שטראום, תל־אביב מובנים. הטעמים אינם מובנים כלל, מאחר שעמוס קינן היח חייל קרבי במלחמה, ואילו זהות בעל המכתב לוטה בערפל.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 15

״ אחד משני העתונים החשובים ביותר בגרמניה המערבית, די וולט, פירסם השבוע ביקורת (חיובית) על שלושה מערכונים של עמוס קינן, שהוצגו בתיאטרון באחת מערי גרמניה. הביקורת פותחת במשפט הבא: ״מאחורי הפסבדונים עמוס קינן, מסתתר סופר ישראלי צעיר, אשר אומרים עליו כי * שמוליק סגל, שמואל (״מר שמחון״) רוזנסקי ומירון אגרך.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 31

יש להם מערכון מצחיק על אנשי הג״א, המסתובבים בעיר ומחפשים פצצות, ושיר עוד יותר מצחיק על איש אחד ,״שפתאום מצא /בחצר הבית ה ה הוא הלן למשטרה /ומסר שם את ההה״ .ואחר־כך פורסמה מודעה בעיתון: ״של מי של מי ההה ההה ההוא /מי שזה ההה שלו /שיבוא ויקבלו״ .יש המון שי ביו הקהל יוגרל מכשיר טלביזיה רים מצחיקים של עמוס קינן ויורם טהר־לב, מעובדים על־ידי יאיר רוזנבלום, ומבויי־מים בכישרון על־ידי יוסי בנאי.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 26

על המאורע עצמו, ועל הוכית בפרס, סיפרה רות בין־ישראל: מרדכי גבון • אמציה חיוני • אורי זוהר • פשנל • דוד גורפינקל • מישל קולומבייה • שושנה שני • דפנה אילת • אריק לביא • יגאל תומרקיו • אנה גורית • זאב ברלינסקי • קריסטיאן דנקור • אברהם הפנר • שמואליק קראוס • ישראל גוריוו • יעל אביב • שייקה אופיר • זהרירה חדיפאי • דן בן־אמוע • בומבה צור • חצקל איש כסית • איציה ממבוש • שלמה וישינסקי • עמוס קינן • סרטי גבע. אצלו הורה, אצלה באלט המכון הבינלאומי להתכמבות ״אפשרויות הבילוי בדרומה של הארץ אינן רבות, ובסופי־השבוע אנו מעדיפים לנסוע לאשקלון לבילוי ולבידור במועדון הכפר הצרפתי.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 4

מתתיהו דוד, מזכירות רפ״י, גבעתיים גיאומטריה כחירתית טעמים נפלאים : אננס • מישמיש • פטל • תות שדה • תפוז • מו ק ה • פרלינה • קוק טייל תוצרת בל עדי ת שד ח בר ת נצרת לממתק, ב ע״ מ הו פי ע אתגרמספר 145 בתוכן: בועז עברון — ארץ העתיד עמוס קינן — ראשים לא יפלו בנימין בן־שלום — זעקה מעבר ליאוש בנימין עמרי — כה חדש לקראת ועידתו נחמן גרשוני — איטר הראל מעל לחוק אלכםמסים — ״אני יפהז״ (תשובה לאורי זוהר) להשיג כבל הדוכנים המחיר 60 אגורות המנוי- 9יבלת תאבוון, וא 9ריו •\\ז\ בחסדם.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 10

ב .יפה דן בן־אמוץ הרי ברון ארתור גולדרייך מנחם גפן מיכאל דרוקס חיים חפר יגי רפי לביא אורי ליפשיץ יורם משמור דידי מנוסי עוקשי יהודה עמיחי עודד פיינגרש עמוס קינן ג׳ורג שמש המ׳עוניעים להצטרף יפנו ליבי, ת .ד ,4216 .תל־אביב נראה לי שטוב שלפחות ציבור הסטודנטים בישראל׳ יכול ללא גינונים ופלפולים מיותרים, ששום עיתון אינו יכול להרשות לעצמו, להביע את דעתו בצורה ישירה וקולעת.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 2

אולם לאדם שנמצא זה שנתיים בחוץ־לארץ, ודווקא ליליד הארץ שבא בפעם הראשונה במגע עם ארצות אחרות, מתגלה בחוזרו ארצה עולם חדש. עתר, מגלה לנו עמוס קינן מה נמצא מתחת לחוטמנו — ואנו לא ידענו. אני מקווה שאתה נהנה מרשימותיו לפחות כמוני( .מעיר לי עמום, :תקוות־שוא!״) לא כל אחד מבין את עמוס קינן. אנשים רבים, שראוני מתגלגל מצחוק למקרא דבריו, נטלו לידיהם את הרשימה, קראוה ברצינות איומה, הפליטו לבסוף בכעס, :מה יש כאן?














