חיפוש: "פצצת אטום"
נמצאו 285 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 5

כאשר פורצת מלחמה בין שתי מדינות, שלשתיהן יש פצצות־אטום, מוביל הדבר בהכרח להתאבדות הדדית. … האס אפשר ישמור בסוד את ייצורן של פצצות־אטום במדינה קטנה? רק כסיל מוחלט וחשוך־מרפא יחלום על כך. … מה השפעת הייצור על מכלול מצד אחד, היא נותנת תוקף רב יותר לבעליה. מדינה קטנה, המייצרת פצצות־אטום, נמצאת בעמדת־מיקוח נוחה יותר כלפי המדינות הגדולות.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 2

ש מיר ע לו ל להתפטר* תיג * 1ןיך פצצת אטום אם יוסרו הקשיים בדיד להפכם כשיחות וושינגטון, עשוי שמיר להתפטר בדי להטיל את כובד מישקלו לצד שוללי ההסדר. … הברית הצבאית בין שתי המדינות עלולה לשנות את מאזן־הכוחות בין ישראל וסוריה, בעיקר בשל העובדה שעיראק עומדת, ככל הנראה, להיות המדינה הערבית הראשונה שברשותה תהיה פצצת אטום. העיראקים הקימו בשעתו כור גרעיני, כעזרת ידע וסיוע של ממשלת צרפת, הכור האטומי בדימונה, נכנה אה הוא כסיוע הצרפתים. … מומחים צבאיים זרים חרדים כי הסכנה של הימצאות פצצת־אטום כידי עיראק עלולה לפתות את ישראל למילחמת־מנע נגד סוריה ועיראק, כמטרה למנוע מעיראק את ייצור הפצצה.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 12

״ברצוני לשאול אותך: האם אתה סבור שבידי ישראל יש פצצות אטום ו ״והחלק השני של שאלתי הוא: האם אתה סבור שפצצות אלה ניתנות לשימוש? וזאת, בהתחשב בשני גורמים: האחד — ישראל לא ערכה שום ניסויים בפצצות האטום שברשותה. והשני — ישראל יודעת — כפי שכל צד אחראי בעולם יודע — כי פצצות אטום אינן בחזקת משחק, שניתן להשתמש בו בפשטות.״ פצצות אטום במותו ץ גרר. … ״דעתי היא כדלהלן: ״ .1קראתי כמובן את צל הדו״חות שפורסמו בעולם בדבר כוחה האטומי של ישראל. ״ .2מובן שלא ראיתי במדעיגי את פצצות־האטום של ישראל, ולא וידאתי אם הן שלוש במספר. ״ .3אני טבור שבידי ישראל האפשרות לייצר פצצות אטום.
גליון 861 (22 באפריל 1954), עמוד 5

אפילו המקלטים המשוכללים, שנחשבו לא מכבר כ הגנה יעילה מפני פצצת־אטום רגילה׳ מיושנים מזמן. עובדי הג״א בעלי מרץ חיברו כללים רבים — ליפול מיד על הארץ׳ לל בוש שרוולים ארוכים׳ להשאיר שיכבת־אויר בין הבגדים והגוף׳ — אולם אלה הם אמצעים פחותי״ערך לעומת כוחה של פצצה המשמידה שניים, שלושה מיליון נפש בשניה אחת. … כוח ההשמדה תלוי במידה רבה בהרכב ה־מדוייק של פצצת״המימן. בניגוד לפצצת־האטום, שהשתמשה רק בשני חומרים יקרים מאד — אוראניום או פלוטוניום — ישנם הרכבים רבים ושונים לפצצה החדשה. … באופן תיאוריטי אין בכלל גבול לכוח־ההרס שלה — אפשר לייצר פצצות״מימן בעלות כוח העולה פי אלף ויותר על כוחה של פצצת־האטום של הירושימה. ישנו רק גבול אחד: מעבר לכוח־הרס מסוים, שוב לא כדאי לייצר פצצות חזקות יותר.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 25

תמרורים בבית־חולים בבריסל, נותחה סכיולה מלכת בלגיה, מתוך תקוזת שהניתוח, אשר עבר בהצלחה, יאפשר לה להיכנס להריון, אחרי שלוש הפלות. נישאה בהירושימה, יפאן ,״ילדת פצצת האטום״ הירדמו טומיטו,23 , אשר זכתה לכינויה בשל העובדה שהיא נולדה בעיר הירושימה דקות ספורות לפני שהוטלה עליה פצצת האטום של ד,־ 6באוגוסט . 1945 נרשמה בלונדון, הצהרתו של ריצ׳ארו* כרטץ, כי תוך תשעה חודשים יהיה לו ולאשתו, אליזבת טיילור, ילד חדש.
גליון 658 (1 ביוני 1950), עמוד 8

קודם כל גילה המלומד שהפצצה אינה משתמשת כלל בסוג חדש של אנרגיה, אלא מבוססת רק על שיטה חדשה של ניצול האוראניום — החומר המשמש גם לייצור פצצות אטום. משמע, שכדי לייצר פצצות־מימן יצטרכו האמריקאים לייצר פחות פצצות אטום. … ד״ר באכר טוען שהדבר אינו כדאי. גם בפצצת האטום לא כדאי להשתמש נגד רוב המטרות הצבאיות, מפני שמחירן יעלה על ה״תועלת״ המשוערת. פצצת המימן תהיה חזקה פי אלף מפצצת האטום — היכן ימצאו מטרה שיהיה כדאי להמטיר עליה דבר יקר כזה י ״את העיר הגדולה ביותר בעולם אפשר להשמיד ב־ 25 פצצות אטום, ומן הסתם יספיקו גם 10 פצצות.
גליון 1231 (19 באפריל 1961), עמוד 13

עורך הלילה בהבוקר היה אותו יום כרוך קרופניק (קרוא) .בבוקר השכימו ציפרוני ודיסנצ׳יק והחלו לעיין בעתוני־הבוקר. הכותרת הראשית היתה: פצצת אטום הוטלה על הירושימה. רק בעתון אחד לא הופיעה הידיעה — בהבוקר. מיהר ציפרוני לצלצל אל קרוא, שאלו :״האם לא קיבלת ידיעה על פצצת האטום?״ ״כן, קיבלתי,״ השיב קרוא. ״אז למר, איננה בעתון?
גליון 1920 (19 ביוני 1974), עמוד 13

כתב אז הייכל, בין השאר :״בשנים האחרונות הופיעו באורח רצוף דו״חות ממקורות שונים, בדבר האפשרות שבידי ישראל מצויות פצצות אטום: פורסמו בשנים האחרונות דו״חות מטעם המוסד ללימודים איסטרטגיים בלונדון, וכן דו״חות מטעם המכון לחימוש בשטוקהולם. … ב־תל־אביב יאבדו את עצביהם וישתמשו באחת משלוש פצצות האטום שבידיהם, כדי לחסל התקפה ערבית נוספת. … מה שקורה עתה בישראל נוכח הסכנה האפשרית של פיתוח פצצת אטום מצרית לעתיד לבוא, מצביע על החששות המצריים כאשר הקימה ישראל את הכורים הגרעיניים בנחל שורק ובדימונה.
גליון 2117 (29 במרץ 1978), עמוד 2

האין זאת איוולת זועקת לשמיים להרוס בך סתם רבוש רב ערך ן — אתה יבול להירגע — שח סאחבק — נמצא הפתרון לבעייתך — באמת — 1שאל חצקל — ביטלו את פצצת האטום ! — אי אפשר סתם בך לבטל את פצצת האטום — 1סאחבק שח לו — איזה שהיא פצצה בני האדם צריכים בבל זאת ! … מי שיכנס למיטבח לאחר ש- הניוטרונים עברו שם לא יאמין כי משהו כמו פצצת אטום ביקר במקום• ספלי החרסינה לא זזו מילימטר !
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 6

פ צ צו ת מו עי דו ת 100 אלף האבידות, שגרמה פצצת האטום שהוטלה בשלהי 1945 על העיר היפנית הירושימה, הספיקו כדי לנטוע בלבו של אדם נורמלי רגשות סלידה ותיעוב כלפי המושג אטום. … בפעם הראשונה, הומחש בפני קהל ישראלי שאותה אנרגיה הרסנית, שנוצלה להשמדת בני אדם, מסוגלת להפוך את צמת התירס הרגיל לגידול סוכרי שישמש תחליף לסלק הסוכר או קנה הסוכר. גילויים פשוטים. אולם פצצת האטום של תערוכת האטום למען השלום, שהסיור במתקניה במשך כשעה ומחצה, היה החלק הישראלי שבה.
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 11

זו שעתידה לחרוץ את גורלו הפיסי של המרחב לחיים אי •למתת ראדיו־אקטיבי. בעיית ייצורה או אי• ייצורה של פיצצת־אטום בישראל. טען ראש־הממשלד, עצמו, לוי אשכול, בתשובה להערת חבר קיבוץ־דגניה, שב נשא נאום :״ישראל יודעת כיצד לייצר את הפצצה האטומית! … ״ ,,במו נשי, אחר.״ ארבעה נימוקים עיקריים היו לפרופסור ברגמן להסברת עמדתו מעוררת־הדאגה: • ״כל התפתחות בתחום האנרגיה ח־אטומית יוצרת קולוניאליזם חדש אם מדינה מפעילה בימינו כור אטומי המבוסס על אוראניום מועשר, יש לה רק ספק אחד בגוש המערבי: ארצות־הברית וארה״ב) יכולה להגיד מחר למדינה מסזיימת שה־א תפסיק את אספקת־הדלק לכור שלה.״ דבר זה יוצר מצב, שבו מדינה המעוניינת באורניום מועשר לא לצורכי פיתוח גרעיני תעשייתי, יכולה לנופף באיום שהיא תייצר פצצת אטום — כדי להביא את האמריקאים לעיסקה: המדינה הקטנה לא תייצר פצצה, והאמריקאים יספקו חומר־גלם גרעיני — בתוספת נשק קונבנציונלי. • ״אנחנו צריכים פעם לחדול מאורח־המחשבה שלפיו נשק גרעיני הוא דבר אחד וכל נשק אחר הוא דבר אחר.״ במילים אחרות: ברגמן סבור כי פצצת־אטום מותרת לייצור, מבחינה מוסרית, טאקטית־צבאית או מדינית־איסטראטגית. • האמנה למניעת ייצור נשק גרעיני מהודה, לדעת הפרופסור ״אפלייה לרעה של מדינות שעוד אין להן נשק גרעיני,״ בהשוואה, לארצות־הברית, בריודו,-מועצות או צרפת — החברות במועדון הגרעיני.
גליון 687 (28 בדצמבר 1950), עמוד 7

אף צד לא יוכל לחצות את דזאוקינום ולהתרכז בראש.גשר צפוף, כשהאויב יהיה מצויד בפצצות אטום. הסצצותהשמדה של ערים שלמות, חתירה מהפכנית מבפנים, פעולות מרוד וטרור נגדי — אלה תהיינה הפעולות העיקריות אשר בהן תתבטא המלחמה העולמית בשתי היבשות. … אנשי-המדע יתחרו בהמצאת כלי-הרס משוכללים יותר — ראקיטות שתשאנה פצצות אטום מסביב לכדור הארץ, קרני מוות :,חיידקי-השמדה.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 12

־,סילון, את הנפץ האוטומטי והמוקש המגנטי, את הפניצילין ופצצת־האטום. איש אחד בלט כמו הר מתוך קומץ נישא זה. … הם רצו להכניע את יפאן לפני שהרוסים יספיקו לשלוח לחופיה צבא־כיבוש. שתי פצצות־אטום הוטלו. מאתיים אלף איש הושמדו. … הוא הסביר את התנגדותו בטעמים של שיקולים מדעיים, טען כי שום פצצת־ענק לא תועיל יותר מאשר פצצת־האטום. אולם בנבכי לבו פעלו, בלי ספק, ספקות אנושיים.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 13

בתנאי שאו״ם יוכל להקים מנגנון עולמי, שיבטיח כי שום עם לא ייצר פצצות־אטום משלו. במבט הראשון היתד, זאת הצעה נועזת, נדיבה. … הרוסים הציעו, איפוא, הצעה נגדית: לקבל באו״ם החלטה האוסרת ייצור פצצות־אטום ושימוש בהן. הם עוררו רק צחוק אצל האמריקאים. … אולם האטום עצמו לא קפא על שמריו, .פצצות האטום השתכללו והלכו, נולדה פצצת המימן׳ אנשי המדע בבר החלו חולמים על פצצות נוזקות הרבה יותר.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 25

שנדחיתי על רקע פוליטי, כיוון שמעולם תמכתי בליכוד.״ פצצת אטום בידי עיראק* ההסכם הצבאי שנחתם בין סוריה ועיראק מהווה איום צבאי יישיר על ישראל, לא רק ביגלל האפשרות שאוגדות עיראקיות משוריינות תוצבנה בגבול סוריה־ישראל. הברית הצבאית בין שתי המדינות עלולה לשנות את מאזן־ד,כוחות בין ישראל וסוריה, בעיקר ׳ בשל העובדה שעיראק עומדת, ככל הנראה, להיות המדינה הערבית הראשונה שברשותה תהיה פצצת אטום. ה עי ר א קי ם ה קי מו כשע מו כו ר גרעיני, כ עז ר ת ידע וסיוע של מ מ של ת צרפת, הכו רהא טו מי כ די מונ ה, נ כנ ה את הו א כ סיו עהצרפ תי ם.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 22

ת׳ א לנ גי תרגום הירו שימה, אהבת• פרחי הירושימה (מאת אדיתה מורים, עברית: יצחק לבנון, ספריית פועלים 199 , עמודים) — פורחים מליבותיהם של קור בנותיה הסובלניים ביותר של פצצת־האטום בהירושימה: אותם מאד, אלף מאזרחי העיר, שלא הפכו לאפר, בשער 8.15 ,בבוקר, בשישי לאוגוסט . 1945 אדיתה מורים, סופרת שבדית ששהתה זמן ממושך בהירושימה, הכירה מקרוב את הקורבנות של פצצת האטום.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 18

פירסם צבא ארצות־הברית את דו״ח סמית על פצצת האטום ובו ף י 5או גו ס ט ^ תיאור מדויק ומפורט של אופן עשיית כלי המלחמה החדש והמדהים. … הדו״ח המלא, לכשיפורסם, יכלול ניתוח מלא של כל הבעיות המדעיות ולא יפול במידת גילויו מדר־ח סמית על פצצת האטום. הוא גם יכלול את יומן הטיסות של סגן בטלר ושל הטייס השני, תחת הציון של נספח ב׳ וד׳.
גליון 1333 (27 במרץ 1963), עמוד 6

פ צ צג גז א בוג םער 1970 צת שונה המצב לגבי סוגי־הנשק החדישים שאינם אסורים, ושחדירתם למרחב \ /הפכה זה מכבר לאפשרות מעשית. משמע: הטילים ופצצות־האטום. 1קרוב לוודאי כי מצריים משתדלת לייצר פצצות־אטום משלה. … כאשר נפוצו בעולם השמועות כאילו מייצרת ישראל פצצת־אטום משלה, קבעו המומחים הזרים כי לא יתכן בשום פנים שתהיה בידי ישראל פצצה שימושית לפני שנת 1968 או . 1970 לגבי מצריים החשבון דחוי עוד יותר.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 57

גפש־פועלת נוספת בגלריד, ספק־פיקארסקית ספק־צינית זו היא הד״ר שליכטר פון קניגסוולד :״הוא היה באם־אם ארכע־עשרה שנים, ושש שנים מתוכן היה רופא־מחנה כאושוויץ ...ועכשיו הוא מציל חיים על ימין ועל שמאל ...אם הוא ימשיך כקצב הזה, בעכודה יומם ולילה, הניקר, ומגלה כי בנו הננס השוא את ואכן, גיבור סיפרו של וונגוט, שהוא עצמו סופר, יוצא בעיקבות ד״ר פליקס הניקר, אבי פצצת האטום וחחומר ״קרח 9״ ,שבכוחו להקפיא למוות כל מי שבא עימו במגע כלשהו. … ליל התבוסה שהנחיל נשקכם לו על סף ההיכל, מישחק ששיחק ר״ד פליקם הניקר, אבי פצצת־האטום, ביום הטלתה על הירושימה עם ילדיו, והביא את בנו הגמד לתגלית שלאביו יש פרצוף ״של שד״.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 18

המכוניות עושות רעש, האנשים רועשים — בשביל מה אנחנו צריכים פצצת אטום?!״ @ ה ד ״ רישראל שיי כ, בכותרת לרשימה על סערת פצצת האטום הישראלית :״הגויים אוהבים רק יהודי טכסטיל.״ • השה קן ש מ עון ישרא לי ז ״פרשת לבון, כפי שהיא משתקפת בעתודת הישראלית, הוכיחה שהעתונות סובלת מהסייתגות עורכים.״ • דן בי תן, יושב־ראש התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה העברית :״הסטו־דנטים אינם מוסמכים להביע דעה פוליטית בענין המלחמה באלג׳יריה, שעה שהם אינם אחראים למעשיה של צרפת.״ 0ה ד ״ ר רו כרטס רוו א ציו ם, סניגורו של אדולף אייכמן, על משפחת לקוחו :״זאת היתר, משפחה ארית טיפוסית.




