חיפוש: "רחבעם זאבי"
נמצאו 116 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 84

בימים מוסיאוניים לוהטים אלה קם אדם שיצא לאוויר ארץ־ישראל בשם העברי רחבעם זאבי, אשר זה מכבר מתעקשים רבים להמירו בגנדי אפילו בלא מדכאות כפולות — כאילו אין זה כינוי, וכאילו אין בין כינוי זה ובין מי שזה היה שמו כמה הבדלים ניכרים — והעמיד על שולחן המדינה ביצת קולומבוס, או אם תרצו, ביצת זאבי. כרבים וטובים אחרים, גם רחבעם זאבי מודאג בשל התסוגה מסיני, ותוהה, בצדק, מה יהיה אחר״כך. … לפי הגדרת בעל הביצה, אין היא אלא ״חצופה, אבל צודקת, חיונית ובת-ביצוע״. כהיסטוריון אזורי, מספר לנו רחבעם זאבי, כי שני האיים הנ״ל, שהיו שייכים לסעודיה, נמסרו על־ידי בעלים חוקיים אלה למצרים לפני כ״ 30 שנה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 47

דיפדוף מהיר לאחור העלה כי גליוננו מיום 31.5הביא אותו סער לידיעת ההמונים את מחקרו החדשני של הד״ר יואב פלד, הבן של הח״כ מיל׳, שקבע נחרצות במיספרים בדוקים (ציטוט) ״איש מתומכי כהגא לא הצביע בעד מולדת(טראנספר) של רחבעם זאבי״. אז מה השתנה לנו בחודשיים האחרונים, או שמא צריך לשאול מי השתנה ...לסער הפיתרונים עמוד השער בעיתון העיר האחרון, אדום שמן על גבי לבן״ ״אש״ף הולך וסוגר על יפו״ לפני שנתיים משהו היה מאמין לחזון אפוקליפטי שכזה ועוד בהעיר אותו עמוד ראשון בהעיר הצטמק לידיעה מיניאטורית אחת מיני רבות בעמודיו הפנימיים של המקומון המתחרה לעניין, תוך נסיון לשוות לתופעה גון נלעג של ויכוח על אורך שמלות הנשים הערביות ביפו. זה כנראה מה שקורה שנותנים לערבי לכתוב על סכנות האינתיפאדה ליהודים כתיבה לעניין ואולי כדי להוציא את מוסיאון ת״א מהבוץ ולחלצו מידיו של מארק שאפס תזמין הברנז׳ה את רחבעם זאבי, ממוזיאון ארץ ישראל המשגשג, עם פחות תקציבים ויותר מבקרים, לנהל גם את המוסיאון הזה החברים של אופירה ₪
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 63

לפני כמה שבועות סיפרו על הצלם התל־אביבי הישיש זמרים ארדה, שהעניק את אוספו הפרסי — יותר מחצי מיליון תצלומים — כתרומה למוסיאון לתולדות העיר תל־אבים הכפוף למוסיאון הארץ, ^2אותו מנהל אלוף (טילי) רחבעם זאבי (ראה: גלופה). למראה התצלום התמלא ליבי צער על יורשיו של הצלם אפרים ארדד״ אשר מעתה ואילך ייאלצו לראות כיצד תרומת אביהם מביאה רווחים לא־מקובלים לקופת מוסיאוניו של רחבעם זאבי, בעוד שהם אינם זוכים באגורה שחוקה על התגמולים השמנים, שהתצלומים יכניסו למוסיאון לתולדות העיר תל־אביב.
גליון 1738 (23 בדצמבר 1970), עמוד 3

לדעתי, מעניין לפרסם את הצו החדש ש־קבילתי: תקנות הגנה (שעת חירום) 13 1945 על פי תקנה .110 הואיל ואני סבור כי דרוש למען ביטחון הציבור בישראל והגנתה של מדינת־ישראל ובתוקף סמכויותי לפי תקנות )2(6ו־110 מתקנות ההגנה (שעת הרום) 1945 אני אלוף רחבעם זאבי, אלוף פיקוד המרכז ומפקד צבאי פיקוד המרכז מצווה בזה כי: (המשך בעמוד )6 היזייה הזה 1738 מברכת א ת כל ע ישראל ל חג המכ בי ם מפעל
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 24

לפי סיפור זה, נערכה בביתי פגישה בהשתתפות האלוף (מיל ).רחבעם זאבי ומר בצלאל מיזרחי, ובה איימו שני האדונים האלה כי ירצחוני נפש, א ם אפרסם עליהם חומר. … בכלל לא נפגשתי מעולם עם מר מיזרחי, חוץ מפגישה מיקרית של כמה דקות במיסדרון של בית־המישפט, במהלך מישפט מיזרחי״״הארץ״ .מעולם לא איימו עלי ה״ה מיזרחי ו/או זאבי בכל צורה שהיא, במישרין או בעקיפין, בכתב או בעל־פה, בפגישה פנים־אל־פנים או בטלפון, ואני מניח שכלל לא היה עולה על דעתם הרעיון שניתן להפחיד אותנו באיומים או במעשי־אלימות. האלוף (מיל ).רחבעם זאבי (״מדי״) לא ביקר מעולם בדירתי, מילבד פעם אחת, לפני יותר מעשר שנים.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 25

משך מעמוד )23 וז מיי 9ברחוב הירקון, :איזור המיסעדות ומועדוני־הלי- ה, נוצר פקק תנועה מפותל ב־ירב הסילווסטר, אך מצב הרוח המרומם גרם לכך שאיש לא טרח יריב עם הנהגים הרבים שמסביבו, זניסו להיחלץ מן הפקק, אך ד 1הוא האלוף (מיל׳) רחבעם זאבי, שהיה 1 11י 1 נמצב־רוח נינוח ועליז בקוקטייל (כבודו של שר״החקלאות המצרי.
גליון 1723 (9 בספטמבר 1970), עמוד 8

השימוש בכוח בזמן סיכול נסיון ההתנחלות (שהפעם לא היו מעורבים בו שוטרים מוסלמים, אלא דווקא אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי!) ,היה מעל ומעבר לשימוש בכוח מצד השוטרים המוסלמים, כאשר פינוי המתנחלים (שחלקם היו אנשי הנהיגה .איננה מנננגוו- ה ט אד .אותה המקרא״* הנשיא ושחקני ״סיפורי לכן גם מובנת טעותו של נשיא המדינה, כשביקר מאחורי הקלעים של הצגת סיפורי המיקרא ושאל את השחקן מרדכי (פופיק) ארנון :״מה תפקידך שלך, מיידלע?
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 21

מסתבר לפיהם כי המדינה כולה נפלה במלכודת־פתאים שיש לד, השלכות חמורות הרבה יותר, מעבר לעוול האישי שנגרם לרחבעם זאבי. בפעם הראשונה נולד חשד כי ראש שירות־הביטחון־הכללי (שב״כ) היטעה ב־מיתכוון וביודעין את ראש־ד,ממשלה, את הממשלה ואת הציבור כולו, תוך ניסיון להתחמק מאחריות למה שאירע בקונסוליה. … הטענה שיצאה מפיו של יועץ־ראש־אולם במהלך השנה בה הועסק כמחפש, חרג, פרוטר ממיסגרת תפקידו. בזכות הממשלה למילחמה בטירור, רחבעם זאבי, זכתה מיד לקיתונות של לעג ובוז.
גליון 1977 (23 ביולי 1975), עמוד 6

תבור סבור שזכותו של ר בין היא למנות יועצים, כי הרי שי׳מעון פרם לא היה חייל, ואריה שרון ורחבעם זאבי טובים מאהרון אוזן ומשה קול. אבנרי סבור ש שרון וזאבי היו אולי יכולים להיות יועצים, או שרים לכל דבר, אילו היו נבחרים לתפקידיהם בתהליך דמוקראטי. … כבר יקר) ,עוקב אני (בקורא מזה שנים אחדות אחר מסע התהילה, ה תשבחות, ההערצה, ועתה — ההכתרה של האלופים אריה שרון ורחבעם זאבי. אין זו הפעם הראשונה שמישהו במערכת העולם הזה יוצא למילחמה עבורם. … אם ר בין רוצה באריק שרון כשר־הביט- חון, בעמוס עירן כשר־החוץ וברחבעם זאבי כשר־הפנים, עליו להתייצב לפני מיפלגתו וועדת־המינויים שלה, ולבקש הרכבת רשימה חדשה של מועמדים לבחי רות הקרובות שיוכרזו מייד, או להקים מיפלגה חדשה כשהוא יהיה הראשון ב־מועמדיה יחד עם אריק שרון, גאנדי ועירן מאחוריו.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 48

זאת גם הבעי״ה של פלסטינים ׳חבים, שיודעים מעט מאד על התרבות היד,ו־דית בישראל. 858ו 6ן אחת מגייבזרות הספר ..חסות״ עומדת לתב 1ע את מחברו על הוצאת לשון הרע ^ הדיקטטררה שעליה חולם אלכסנדר סזלדניצ ין ^ הסיפור על אודות ..מעצב הספרים׳ רחבעם זאבי ^ הצנזורה לסרטים ולמחז 1ת לוטשת מיספריים בטלוויזיה הישראלית תביעה,־מיישפטית על ״הוצאת לשון־הרע״ ו,״,חדירה לצינעת־הפרט״ עומדת להגיש אחת מחברות רק״ח הוותיקות נגד הסופר סמי מיכאל. … בסקירת־ד,ספרים השבועית שלו בידיעות אחרונות סחב בהקשר זה סוקר־ר,ספרים אורי סלע :״הוצאת (כנען) אשר לטענתו של הבר־הכינסת אהוד אולמרט נטל לעצמו ריחיבעם זאבי חלק בד, בחוזק יד ובאיומים, בעוד בעליה של ההוצאה, אליעזר שפר, טוען ב פומבי כי לא היו דברים מעולם, כי אין לגאנדי גם כיום שום הלק בבעלות וכי הוא רק משתף פעולה במיפעיליה ד,סיפרו־תיים לשביעות־ירצונו הרבה של ה־ • ״הוגה־הדיעות המארוקאי, ד״ר מוחמד עזיז אל־־אחבאבי יצא אלכסנדרסולז׳ניצין ״ממשלה בלא מיפלגות״ בראיון בעיתון ד,גווייתי אל שעב בגנות המליצית״ .לדבריו, השפה ה״ערבית ״הסיגנון המקובל בלשון הערבית נוטה לאריכות, לקישוטי־לשון ולמליצות נבו- בות ,׳ורב בו השימוש שלא לצורך ביני- בים מושאלים מלשונות זרות טענה נוספת של הד״ר אל־אחבאבי היא בי ״הלשון היא נשק — אבל היא הופכת לנשק חלוד יאם אין מחדשים אותה מפעם לפעם ...בערבי תיש אומנם אפשרויות למצוא מילים מתאימות לטכנולוגיה ההד־שד״ אבל הערבים עצמם מפגרים בהשוואה לרמה ׳שיל שפתם, ועל כן אין הם מסוגלים 9 לנצל את הפוטנציאל הגלום בה...״ מהבר רב־המכר מלתעות, פיטר כנצ׳לי, פירסם רב־ימכר חידש הקרוי מצולות המספר על זוג המיוצא אוצר של שפו פרות מורפיום ׳ומסתבך עם בגופייה ־של סוחרי־סמים.














