גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

חסידי תמיר
טוענים כי הוא רוצה להשתלט בכך על כל
עבודות ההנהלה.
שמואל תמיר, שהצליח להציג את הרכבת
ההנהלה החדשה כניצחונו, ימשיך להקים
רעש סביב פעולתו בהנהלה, בעוד הנהגת
חרות תמשיך לרוקן את ההנהלה מתוכנה.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אך יחי
עם זאת, קבע שישראל לא תשוב לגבולותיה
הקודמים — ״לא בצפון, לא בדרום ולא
במזרח״ .הוא לא הסביר איך ישוכנע המלך
חוסיין להצטרף לקונפדרציה המפ״מית.
• שמואל תמיר (המרכז החופשי)
דיבר בלשון הספר ״ 1984״ (״מלחמה היא
שלום, עבדות היא חרות״) ,הוא הציע לכונן
שלום בין ישראל וערביי פלסטין —
על־ידי סיפוח כל השטחים הכבושים לישראל.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

״זה לא הובא
אף פעם לדיון. אולי דיבר (שמואל) תמיר
עם האבא או האמא שלו — שניהם עסקנים
ציונים־כלליים.״
הנאום *.
גליון 1104 (26 בנובמבר 1958), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

כי הגברת מינה שמיר לא טעתה — וכי שמואל תמיר צדק. קרא פרקליטי של זינגר,
תמיר (לוחץ) :מתי בתחילת יולי?
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

פרשת חבור
ה ק בו רהשלא נתקיי מה
בימים המרים ביותר של תבוסותיהם
בבית־המשפם, עמד חלום אחד לנגד עיני
ראשי מנגנון־החושך. בחקירת שתי־וערב של
שמואל תמיר נשבר בשעתו ד״ר ישראל
ויעזלם חזן!
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

גם משפט גדול אחר הגיע לסיום הנוח לשלטון, הוסיף חוליה נוספת לשרשרת
הכשלונות הסופיים במשפטים פוליטיים של שמואל תמיר. אחרי שבשנת תשי״ח הצדיק
בית־המשפט העליון ברוב קולות את הד׳׳ר קסטנר, זיכה בית־המשפט העליון השנה את
קצין־ד,משטרה יוסף זינגר, סיים בזאת את שרשרת משפטי־שטיינברג בנצחון השלטון.
גליון 878 (19 באוגוסט 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בשבועיים האחרונים נראו הקטיגור, חיים
כהן, והסניגור, שמואל תמיר, מחווים קי־
(המשך בעמוד )12
הקשר בין הציונות וצרפת היה הדוק מאד
עוד מן הרגע הראשון: היה זה משפט
דרייפוס ונחשול האנטישמיות בצרפת שעוררו
עתונאי מוינה בשם תיאודור הרצל להסתגר
בחדרו ולכתוב חוברת בשם מדינת
היהודים.
גליון 843 (17 בדצמבר 1953), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

.״
כשנעצרה, במקרה׳ שיירת משטרה לפני
בית מוכתר אבו־גוש בשעת טכס חלוקת
אזרחות כבוד לחברי הועד הציבורי (ראה
במדינה) ,שאל עורך־הדין שמואל תמיר
(העולם הזה )830 את מפקדה! ״האם באתם
כדי להפריע למסיבה X״ תשובת המפקד,
סגן־מסקח-מחוז ירושלים יהודה פראג!
גליון 821 (16 ביולי 1953), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הח״כית הציונית־כללית היחידה שהצביעה
נגד הפעלת סעיף ,111 המאפשר מעצר אנשים
לתקופות ארוכות ללא משפט וראה
במדינה) היתד, כת-שכע כצנלסץ. הסיבה:
בנה, עורך־דין שמואל תמיר, שהשתתף
בראשיתו של משפט עצורי המחתרת,
ישב שנתיים במחנות מעצר בארץ
ומחוצה לה על פי סעיף זה׳ אחרי שנתגלה
לאנגלים שהוא מנהל בפועל את פעולות
אצ״ל בירושלים.
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אילו היית הולך בר חובות יוהאנסבורג
לא היו מכירים בך את האיש הלבן.״
כשבא עורך־הדין שמואל תמיר להגן
על אחד העצורים לפי הסעיף ( 111 ראה במ דינה)
נתקל בתובע הכללי שבא לטעון נגדו.
גליון 792 (1 בינואר 1953), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

היצרנים העקשנים סרבו בכל זאת להכנע,
פנו לעו״ד שמואל תמיר, אשר הגיש בקשה
לצוו על תנאי נגד שר המסחר והתעשיה,
שרת העבודה, מנהל אגף התעשיה הקלה
במשרד המסחר והתעשיה, שלשה מנהלי מח לקות
באותו אגף.
גליון 801 (5 במרץ 1953), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

לפני שבועיים החליט
להתקשר עם עורך דין שמואל תמיר בתל־אב־ב,
הסביר לו כי אין ברשותו פרוטה.
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

.״
*• אולם משרד ראש־הממשלה מחק מן הרשימה את שמואל תמיר, נתן לו בפיצוי זכות
להופיע בראדיו בתוכנית שהוקדשה לז׳בוטינסקי בשם ״במחיצתו״ ,אף שתסור לא הכיר
את דבוטינסקי ואף לא היה חבר אצ״ל בשעה שנפטר.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הוא הכחיש בשבועה שעזר
אי־פעם לקצין נאצי בשם בכר, או
שהעיד למענו. אז שלף עורך־הדין שמואל
תמיר, סניגורו של גרינוואלד, מיסמך ש־קאסטנר
עצמו הגישו לבית־המשפט.
גליון 1241 (28 ביוני 1961), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אחר שהפרופסור ערי ז׳בוטינסקי
הסכים להיכלל במקום אחרון ברשימת־המועמדים של חרות בכנסת, יעמיד
גם עורך־הדין שמואל תמיר את עצמו לרשות המפלגה, ישתתף למענה
במלחמת־הבחירות, מבל להופיע ברשימה.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מנחם בגין לוחם ללא־חת על שלמות המולדת,
התנחלות וסיפוח. שמואל תמיר בנה
בשנתיים האחרונות קאריירה שלמה על גינוי
הבגידה וההסתאבות של בגין, וטוען
לכתר הבילעדי של לוחם למען ארץ־ישראל
השלמה.
גליון 1799 (23 בפברואר 1972), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

קורא •קר
(חמשו מעמוד )3
שמואל תמיר: האם זה חלק מהדיון
היו״ר בן־ציון קשת: חברי הכנסת,
אני פשוט מעיר את תשומת־ליבכם,
שאתם עוברים את גבול הטעם הטוב.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

בוועדת״הכלכלה יש 19 חברים. בסיור השתתפו
תשעה. מלבד שמואל תמיר (שגם העדרו צויין) ומלבדי,
יש עוד שבעה חברי״ועדה שנעדרו.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

למחרת היוס השיב
השר ישראל גלילי להצעה-לסדר-היום של שמואל תמיר,
שדרש לייהד את פל הארץ. בניגוד לסיגנונו הדמגוגי
הזול של תמיר, דיבר גלילי בלשון מתונה.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

בשבוע שעבר הופיעה לפתע כותרת בהארץ :״ח״כ (שמואל) תמיר מציע שטחים
תמורת יהודים״.
בידיעה הוצגו הדברים כהמצאה גאונית של תמיר, שהעלה רעיון מקורי וחדש.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

זה קרה השבוע, כאשר נאם פינחס ספיר
על ענייני המיסחר והתעשייה.
לפני כן התקיף שמואל תמיר, איש המרכז
החופשי, את ספיר בעניין עמדתו לגבי
סיפוח ירושלים.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הם ביכו מרה את
גורל מעוטי־היכולת, וטענו שאם תונהג בוררות־חובה,
יהיה לכולם טוב יותר( .לפי הכלל: אם יכניסו את כל
החיות לגן־החיות, לא תהיינה להן בעיות).
הצטיין בטיעון כזה שמואל תמיר, איש הימין הקיצוני
ביותר, שטען כי את השביתות עורכים רק בעלי־שררה,
המהווים ״קבוצות לחץ״ .זוהי טענה החביבה על העיתונות
הימנית, מתוך כוונה לפלג בין השכירים שבתחתית
הסולם לבין השכירים המיקצועיים :
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הסתדרות
הסטודנטים נתנה לו את מלוא העזרה לכך.
0צ אנשי ״מצפן״ .כאשר התחיל הדיון
המאראתוני על השלום ביום־הסטודנט,
נמנעו כל אנשי ארץ־ישראל השלמה מלהופיע.
שמואל תמיר בא רק לדיון השני,
מפני שהיה עסוק בבוקר במישפטים• הוא
נתקבל בהתנגדות חריפה מצד הציבור הגדול
של הסטודנטים,
בכנסת במרירות על
החאשיש והשמאל
אנשי־השלום מן
אהרון כידן וח״כ אברהם
פרופסור פורת מקבוצת
השלום, אורי אבנרי ועמור
על כך ניתנות תשובות שונות, אך כולן
באותו כיוון:
•!
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

אך הספיק שלום כהן לרדת מן הדוכן, עלה עליו שוב — הפעם כדי להביע את הסתייגות
סיעתנו מהצעה־לסדר־היום של שמואל תמיר, איש הסיפוח, שהציע ״הצעת שלום״ ישראלית
ללבנון — כמסווה לכיבוש לבנון בידי צה״ל.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

יתכן שהמשעשעת ביותר היתה תקרית קטנה שאירעה
בשעת נאומו של שמואל תמיר, ושלא נרשמה
בפרוטוקול.
תמיר פתח בהתקפה פרועה על אנשי הטלוויזיה,
שהם כולם, לדבריו, אנשי השמאל החדש, אנטי-לאו-
מיים, וכו׳ וכו.,
בלהט הדיבור פנה כמה פעמים אל ״אדוני היושב-
ראש״ ,מבלי לשים לב שבאותו רגע ישבה על הדוכן
יושבת-ראש, טובה סנהדראי.