חיפוש: "שמעון פרס"
נמצאו 3,948 תוצאות (מציג 1,301 עד 1,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 13
כאשר שמעתי היום דברים דומים מפי חבר־הכנסת שמעון פרס, לא יכולתי שלא להיזכר בוויכוח שהתנהל בבית זה, לפני פהות משנה, כאשר אמרתי אותם דברים עצמם.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 18
אם אומנם יתאמתו השמועות, שקצין בכיר ודינמי יהיה מועמד גח״ל, תצטרך מע״י להציב כנגדו מתחרה רציני. דובר אפילו על שמעון פרס. אבל הסכנה הזאת חלפה, ויהושע רבינוביץ׳ התחזק על כיסאו• אך הכיסא היה גדול מדי בשבילו.
גליון 1637 (15 בינואר 1969), עמוד 23
פצצות פסוק* ה ע\בוע • מזכיר־המישנה שד מפלגת העבודה, שמעון פרס :״החלטנו ש אטום סנטימנטים על חיינו יגן רפול (קצין צנחנים ראשי רפאל איתן) ולא דה״גול.
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 8
אנו תמהים על הרכב המשלחת לצרפת, שרוב חבריה אינם יודעים צרפתית, ושלא נכלל בה אף לא אחד מחברי־הכנסת הבקיאים במיוחד בענייני צרפת, או הקשורים לחוגים ססויימיס בצרפת —! מח״כ שמעון פרס ועד ח״כ שמואל מיקונים. הטיול הקולקטיבי לגרמניה — בעצם ימי ישיבות הכנסת — דינו ככל שאר הטיולים המאורגנים האלה, ופסול כמותם.
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 11
בעיני אנשי רפ״י־לשעבר זהו קץ כל תקוותיהם. מתאים לפרישה. שמעון פרס ומרדכי בן- פוחז היו הקיצוניים ביותר, תמכו בפרישה מיידית — לאחר ההצבעה במרכז על ה־מערך.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 23
. — וכנה — נתן סגן מזכירת מע״י, ח״כ שמעון פרס, בערב ראיונות שנערך ביום השישי האחרון, לשאלה איך מרגישים הוא ושאר חבריו מרפ״י במפלגה החדשה, ענה פרס לאקונית :״כמו לב שתול 9לעומת זאת, קיימים סיכויים טובים לראות בארץ את בעל הלב השתול האמיתי, הד״ר פידי־פ בלייברג.
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 24
.״ • חנה למדן, עסקנית רפ״י המכהנת גם בתפקיד ממלאת־מקומו של מזכיר המפלגה שמעון פרס, דומה למזכירת מפא״י גולדה מאיר לא רק בתפקידה, אלא גם במראה החיצוני.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 14
חוק הקדמה לוויכוח לכל אחד מראשי רפ״י יש נושא תורני ל־שינאה אישית: דויד בן־גוריון שונא את לוי אשכול, משה דיין שונא את אבא אבן, שמעון פרס שונא את שניהם. אבל כולם יחד שונאים בלב ונפש, את יעקוב שמשון שפירא.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 6
ביום השני דיברו הנציגים הצעירים (ההיסטוריון גבי כהן בשם המערך, שמעון פרס בשם רפ״י, אני, תופיק טובי בשם הקומוניסטים, גדעון האוזנר בשם הליברלים העצמאיים, ועוד) וכך התקרב הוויכוח יותר למציאות.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 22
״ • באסיפת מערך אחרת נשאלה מזכירת מפא״י גולדה מאיד מדוע אינה מדברת עם מזכיר רפ״י שמעון פרס. השיבה :״הוא אמנם מחלק לי שבחים בזמן האחרון, אבל הוא עושה זאת כדי לזרוק אבן על אכא דויד ארנפלד סיכומה של שנה בז ״ערר דיון בבעיות מוניציפליות
גליון 1518 (4 באוקטובר 1966), עמוד 18
היתד, לה ילדות קשה את הכתבה סיימה סילבי קשת בסיפור הבא :״כשרוצים להרגיז את שמעון פרס בחביבות, אומרים לו, :כשתמות בן שמונים, יספיד אותך בן־ גוריון יפה הצעה מעשית היתד.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 14
לעומת זאת היתד, הספרות הפוליטית של השנה מעודדת: ספרו של ישראל כר, ב ט חון ישראל — את מול, היום, מחר, הפך לבסט־סלר תוך תקופה קצרה, עמד במרכז סערה ציבורית, כמו ספרו של משה דיין, יו מן מלחמת סיני. לתפוצה ניכרת זכה גם כפרו של שמעון פרס, השלב הבא. מה שמוכיח, שהעם צמא לסנסאציות.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 6
כל המומחים הבטחוניים היו תמימים דעים עם שמעון פרס, סגן שר־הבטחון לשעבר, שקבע בכנסת באופן פסקני, ב־ 24 בינואר :״סוריה, אפילו רצתה במלחמה, חוששת ממנה ...היא יודעת יפה שבכוחו של צה״ל להביס את הצבא הסורי.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 8
משלחת של ראשי־י שיבות — ובראשם הרב זלמן סורוצ׳קין, נשיא ועד הישיבות ונשיא מועצת נדול׳ התורה של אגודת־ישראל — התייצבה אצל סגן שר הבטחון דאז׳ שמעון פרס. היא איימה לעורך סערות בעולם היהידי, ולבסוף פנה סורוצ׳קין לפרס בדרמאטיות: ״אני לא בטוח אם אתה רוצה להיכנס להיסטוריה כאדם אשר חיסל את הישיבות בארץ־ישראל וגרם לסגירתם של מוסדות- התורה המתקיים מאז ומעולם.״ הסחיטה הצליחה.
גליון 1147 (23 בספטמבר 1959), עמוד 7
באיחור של חצי שעה נוכחו המארגנים כי חצי האולם מלא, לא התחשבו בספסלים הריקים ביציע. שמעון פרס, -הענלס הזח 1147. כפו־סבא: הסברה לעולה כפר־סכא: עדית מק״י * ק ל פי הנסיונית בכפר־סבא הוצבה באותו יום בשעה f I 3אחרי הצהריים.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 8
מקום אפשרי: פאריס, שם מנהלים שליחיו של שמעון פרס מזה כמה זמן מלחמת־חתירה עקשנית נגד השגריר הנוכחי, יעקוב צור.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 8
אך עמדתו הסופית של אבן במישחק־היורשים אינה קבועה עדיין. גם אנשי שמעון פרס מפיצים ברבים שמועה כאילו מצאו הסדר עם אבן.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 17
אחרי שהואשם על ידי אחד מאזרחי העיר כי הוא מנהל בזמן האחרון תעמולה ומסע פרסומת עבור שמעון פרס בעתו־נו, וכי גליונות העתון גדושים בתמונותיו של פרס, שהוא ידידו האישי של העורך, מיהר אלתגר להכחיש את האשמה, פירסם תמונה של פרס, העיד עליה כי זו התמונה היחידה המתפרסמת בעתון הד״ר משה פלדנקרייז, שחזר לאחרונה מסיור בארצות־הברית, שם ניסה לאסוף כספים להקמת מכון להתעמלות לפי שיטתו, גילה כי בשהותו שם הציע לחברת ההקלטה קולומביה, להקליט תקליטים של שיעורים בתורת העמידה על הראש, לפי המתכונת בה הדריך את ביג׳י.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 13
עבד אל־נאצר לא עורר בשיחה שום בעיה של גבולות על הנזק הלאד מי שבנאומיו האחרונים של שמעון פרס עמד העולם הזה 1114 בהצביעו כי פרם גילה סודות בטחוניים וסיכן את המשך ה־עליה, בהכריזו, כי העולים החדשים יכריעו את הקו במלחמה נגד הערבים.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 15
קאמרי לשכנע את דינה פסקין להופי[ במחזה זה, בו מופיעה גם שחקנית הקאמרי בתפקיד ראשי במחזה מריוס שהצגתו תחו אסתר גרינברג, מנסה יורם לתאר את דש הקיץ, תפקיד שכאילו נועד עבורד הדור של שמעון פרס ומשה דיין. כדור לא עשויים להסתיים בכשלון.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 4
עם הקסת הממשלה סירבה גולדה להצטרף אליה, מתוך חשש כי ההתערבויות הבלתי־פוסקות של שמעון פרס מצד אחד, והפיכתו של השגריר־לשעבר אבא אבן לשר מצד שני, יהפכו את תפקידה לענין של ייצוג בלבד, מעין תפקיד של דוברת ושג־רירה נודדת.
גליון 1219 (1 בפברואר 1961), עמוד 6
ביום הרביעי האחרון התבוננו ידידיו של אלתרמן בבושה עמוקה במחזה שנגלה לעיניהם: בשעה חמש אחרי הצהריים התיישבו ליד שולחן נסית׳ קפה הבוהימה התל״ אביבי, המשורר־הלאומי־לשעבר ומשורר־ה־הצר־בהוזה נתן אלתרמן, וסגן שר־הבטחון, נער־החצר שמעון פרס. משך שעה וחצי עסקו השניים בקדחתנות בעיסוק מיוחד־במינו.
גליון 1219 (1 בפברואר 1961), עמוד 8
במצב זה יכול איש כמו שבתי טבת לקבוע את מדיניות הארץ — כשם שאיש כמו שמעון פרס יכול לקבוע את מדיניות הארץ. וכשם שפרם סיבך את ישראל בהרפתקות צרפת, כן סיבך טבת את הארץ בשורה של הרפתקות פרטיות, אשר עמדתו בפרשת־לבון היתד, רק האחרונה והמבעיתה שבהן.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 11
הוא עצמו הביא את הדבר כמשל היפותטי, אבל בשביל הארץ, שהפך שופר ראשי של המדיניות הקולוניאליסטית של שמעון פרס, הספיק פסוק מקרי זה כדי להבהיל את אזרחי ישראל.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 11
יכלו לעשות זאת רק שלושה אנשים במדינה: שמעון פרס, מי שהיה אז המנהל הכללי והדיקטאטור הכל־יכול של משרד־הבסחון; משה דיין, מי שהיה אז ראש המטה הכללי; ודויד בן־גוריון, האזרח הפשוט משדה בוקר׳ שקיים מאחורי גבו של לבון פגישות סודיות עם שני האחרים.
