חיפוש: "שמעון פרס"
נמצאו 3,948 תוצאות (מציג 1,976 עד 2,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 6

אולם הטלוויזיה לא היתה, והדברים היו כלא־היו. שימעון פרס יצא למסע באירופה, הצהיר, הכריז, הצדיע, הצטלם — וכל זה לשווא. … לכל היה׳׳יבחרו הוא תוקף את יושב־ראש המיפלגה, שימעון פרס. למחרת נשמעו במיפלגת־העבודה הקולות הרגילים: פרס, כנראה, הבטיח שטחים כבו שים דוגית אגטלד שחר הופר לאריה דובר מלכה יונתן שס-אור ₪ במיפלגת העבודה אמרו השבוע ששחל עשה צעד עצמאי, אם אריאל שרון ודויד לוי יכולים להתבטא באופן עצמאי, וללא חשש, גם לשרי־העבודה מותר.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 12

בראש השנה תשמ״ח המשיר גורלה של אן פולארד לרבוץ על מצפונם של ישראלים רבים, כאשר נזכרו כי היא נמקה בכלא בגלל פעולתה למען ישראל כפויית־התודה. הרוטציה. ראש־הממשלה שימעון פרס מסר את מקומו ליצחק שמיר, כפי שהתחייב בהסכם־הרוטציה. … מישרד־האוצר נמסר לו לגמרי במיקרה. שימעון פרס הדיח בשנה הקודמת את יצחק מודעי, וניסים היה השר הליברלי היחידי שהכל יכלו להסכים למינויו במקומו.
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 5

. • כאשר יצא רוברט מק־פארלן לשליחותו המפורסמת לטהראן, בחברת נורת׳ ואחרים, לא רצה לקחת עימו את ניר. שימעון פרס עצמו התערב אצל נשיא ארצות־הברית כדי להבטיח את צירופו של ניר למישלחת. … האם יכולים הדברים להישמט מן הידיים? השאלה נוגעת לשימעון פרס. אי** באן גם המשך החשבון. שיותו ומצב־רוחו עמדו במרכז החש^ /אין בכנסת רוב לפיזור בונות.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 6

יתכן שביקש להוכיח שהנשיא רגן לא פשט עדיין את הרגל סופיתדתכן שקיווה להביא סעד כלשהו למישטרים הערביים הפרו־אמריקאיים, הנתונים במצוקה גוברת (ראה להלן) .יתכן שרצה לעזור לשימעון פרס נגד יצחק שמיר. אם כן, נכשל בכל שלוש המשימות. … אין שולץ עוזר למלך חוסיין ולנשיא חוסני מובארב, למלך פאהד ולמלך חסן. ועל אחת כמה וכמה שאינו עוזר לשימעון פרס. להיפך, הוא עוזר לשמיר. בימי מילחמת־העולם פירסמו הבריטים בארץ כרזה שביקשה לעודד את החיסכון בדלק.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 6

״ נוביק גם לא היה מעורב בנסיונות המוזרים של פטרונו, שימעון פרס, להמציא תפקידים ותוארים בלתי־מתקבלינצעל־הדעת (״מנכ״ל מדיני״ לביילין, כפשרה על כך שלא יכול היה לשרת כסגן־שר). … הייתי צריך לשתוק תחילה ולהחליט איך להגיב בהמשך. עשיתי טעות. ״שימעון(פרס) ,כשטילפנו אליו מגלי־צה׳׳ל כדי לראיין אותו על התוכנית הכלכלית, החליט להקדיש לכך 10 דקות.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 7

אחד הסקרים האופנתיים הודיע השבוע כי פופולריותו של יצחק רבין הולכת ועולה, זו של שימעון פרס הולכת ויורדת. לא היתה בכך הפתעה. … אם יימשך מצב זה — ואין ספק שיימשך — הרי התוצאה לא תהיה רק שחיקת השכר, אלא גם שחיקת מעמדו הפוליטי של שימעון פרס. הוא עדיין ראש־המיפלגה. אך מאזן־הכוחות נוטה יותר ויותר לעבר יריבו המסורתי וא־חיו־התאום, יצחק רביו.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 48

כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 20

כלל הפסידה ב . 1988-האשם (לדיברי מנכ״ל כלל, אהרון דוגרת) ,בפיחות שבא באיחור. שימעון פרס, שר-האוצר וגיזבר-בפועל של צד־ההכנסות ומחיקת״החובות בתנועת-העבודה, הבטיח שהפיחותים השגה יבואו בזמן. … בניגוד לשר-האו- צר הקו ד ם, משה גיסים, שלא פיחת גס -כפי שהתברר כשהיה צורך בפיחות, הוא, שימעון פרס, יפחת כשצריך. אני מקווה שזה לא יקרה כאשר אין צורך בפי חות. 1£ו10ו 64 הפועלים: סניף דוקסמבודג מצבה של חברת־האם לא כל־כך מזהיר.
















