גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

תוך שעות ספורות התלקחה האש. שכנים וידידים במשך שנים משני
העמים הפכו לשונאים. כעכו, העיר המעורבת כה נתפסה רשת החב׳
לנים הערביים הפעילה והמסוכנת כיותר עד בה, ניסה המון יהודי
להסתער על העיר העתיקה ולעשות שפטים בתושביה הערכיים.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

וזאת קריאתי, המופנית לאנשים הנבונים שבשני העמים היושבים
בארץ הזאת: הבה נתחיל לחשוב ולעשות למען ישכון השלום
בינינו.
… במקום חלומות־שווא של גדלות והתנשאות
והתפשטות צריכים לבוא חזון גדול ומעשים גדולים למען השלום.
שלום צודק ובר־קיימא לשני העמים היושבים בארץ הזאת. כי בלי
שלום־אמת, בלי שלום צודק, לא נוכל לעולם להגיע לביטחון־אמת.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

כששאלתי
אותו מה דעתו שהיהודים והערבים יבירו
היטב אלה את אלה ובזה ישימו קץ להס־תנרותם
של שני העמים, הוא אמר שאי:
לו פנאי לעסק הזהוהוא יחשוב על ו בעתיד.
… הוא
השיב :״באמת אתם עושים קפה מצוין.״
מקרה זה, המראה את דלות ידיעותיהם
של היהודים כלפי הערבים, הוא אחד מרבים•
עובדה זו מראה שכל עוד יש יהודים
רבים הרואים בערבים נטע זר, שאי־אפשר
להתחבר עמו, מצומצמת היא התקווה להתקרבות
שני העמים.
מחמוד חמדן, ג׳מ׳נליה
צחוק ציני
״צחק עם זר,י״ *
שתושבי הנדה המערבית, החוששים משלטון
ישראלי, קיבלו את פני חוסייז בהתלהבות.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אולם המגע האישי, התרבותי וה חברתי
הפשוט, שהוא הגשר בין שני העמים,
ושבלעדיו אין כל טעם לדיבורים הרמים —
מגע זה לא היה קיים מעולם.
… מי שסבור כי אין עתיד למדינה בלי
.מגע הדוק בין שני העמים, וכי עיכול ה מיעוט
הערבי בגוף המדינה הוא חיוני,
עליו להבין כי הבעיה מתחילה בביתו.
גליון 651 (13 באפריל 1950), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

המלח מה, אן על גבול המדבר של עזה נפגשים
צלום: ק או פ מן
מוכתרי שני העמים לפגישות ידידותיות.
״העולם הזה״ ,מס׳ 651
מערכולת כינלאומית
רב־החובל של האנית הישר יי יית
יזיר״ (משמאל) מחליף דגלים
יעקב ניסקר, נכדו של רב נן פיורסם, רב־החובל היחודי ־ הפולני
בהולנד.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

לשלום
את הטפות אביה
היא זכרה
עברי־ערבי, הביטה בחרדה בתהום הנפערת החליטה שני העמים. היא
והולכת בין
לעשות משהו לגשר על פני תהום זו.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בתור צעיר ערבי
דאגתי היא להוריד
את עול המימשל הצבאי
ולקיים אחווה
בין שני העמים הנמצאים
בארץ. זהו
אחד מעקרונות העולם
הזח, וזה מספיק
כדי שאתמוך
ברשימה.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

תוכנית זו
מבוססת על העובדה היסודית, שבארץ אחת
חיים שני עמים, ושניהם רואים בארץ השלימה
— מולדת.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אלתרמן לא חשב על ארץ־ישראל של ,1970 אלא
על ארץ־ישראל של .1946 לא על ארץ ממשית, ובה שני
עמים, השוכנת בצל טילים ועל פתח תקופה אטומית.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מה דעתכם למשל על וילה הגובלת
עם ים בצד אחד, עם אקווה־ולווה בצד
שני — ועם הסחנה (הריקה מהמונים) בצד
שלישי?
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ראובן שילוח המנוח, ראש הביון של אז,
טירפד את ההצעה. כמי שעבד במשך שנים
עם האינטליג׳נס, דגל בנאמנות לקו הבריטי
במרחב. … הצהרתו של שחאדה, ותמיכת חבריו, היא הצעד המעודד
הראשון בכיוון לפתרון האחד הבא בחשבון: פדרציה של
שני העמים בארצם המשותפת.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

במרכז עומדים שני מצרים, חבושי כומתות, אשר השמאלי ביניהם
שלוב זרוע עם רב־טוראי סורי, לאות אחווה וידידות בין שני העמים.
סינווו שד עתונאי מצוי עד חיו המשווה המצוי ועד הנסת הסורים למלחמה
הצבא המצר בדמ שק
*\ן י הספיקו החיילים המצריים הרא־שונים
לנחות בנמל לודקיה הסורי, וכבר
היה קדרי קלעגי, סופר אל-מוסאנור הקהירי,
בדרכו לחזית הסורית.
גליון 1053 (8 בדצמבר 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

ישבתי עם איש
זה זמן ממושך לקבלת חומר, שוחחתי עם אנשים אחרים שהזדמנו לאותו מקום, וקבעתי
פגישה ליום שני עם עתונאי צרפתי השוהה בארץ ואשר חיבר תסריט לסרט צרפתי־ישראלי
העומד להיות מופק בקרוב.
גליון 1486 (23 בפברואר 1968), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

״
מעוניין להפריע לאחווה זו? מי
מעוניין לסכל כל ידידות בין שני העמים
בארץ?
מסתבר שיש כאן שיתוף־פעולה אידיאלי
בין שתי ממשלות: ממשלת ישראל, הפועלת
באמצעות זרועותיה הגלויות וד,מוסוות, וממשלת
הממלכה ההאשמית הירדנית.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אריאנה ניים, היא נראית רצינית ומאופקת, שקולה
ומפוכחת כזו, מהסוג שאומרים להן
שלום מנומס. ברגע שני, עם חיוך קונדסי
בזוויות העיניים, צחוק מתגלגל והבעה של
״עוד רגע הולך לקרות כאן משהו שמח,״
היא נראית השובבה של הרחוב, שאפשר
היא באה אז כחלוצה, חניכה נלהבת של
תנועת השומר־הצעיר בצ׳ילי, שהחליטה
לצאת להגשמה.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

זהו סיפור
מעורר צמרמורת, המסמל את הטראגדיה של
שני העמים החיים בארץ הזאת, שונאים זד,
את זה — כשרק כמר, סמלים פורמאליים
מונעים את המעבר מצד אחד של המיתרם
לצידו השני.
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

ואשר לפיתרון הסיכסוך, הרי
חותרים אנו להכרה הדדית בזכויות הלאומיות
החוקיות של שני העמים, לסילוק כל
הבעיות השנויות במחלוקת אך־ורק באמצעי
שלום, בדרך משא־ומתן, בדרך הסכם
הדדי, ובמטרה להשיג שלום יציב וצודק.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הצופים מגצרת
כך נראתה הרחבה המרכזית של מוסד נעורים בכפר ויתקין* בעת הכנס העברי־ערבי. תחילה
ישבו בני שני העמים בנפרד, אולם לאחר מכן קיבצו אותם המארגנים בקבוצות מעורבות,
ות על כל הבעיות העומדות ברומו של עולם הנוער — .ננגמאל עבד אל־נאצר ויעד לאופנת שמלת השק.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מטרתנו אחת: פיתוח הארץ לטובת כל
תושביה, יהודים וערבים, תוך המנעות
מהעמקת התהום בין שני העמים — פיתוח
ללא נישול!
מתקליטי
חדש !
גליון 1474 (1 בדצמבר 1965), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

מאז היא החליטה להקדיש את כל
זמנה הפנוי לקירוב הלבבות בין שני
העמים, ושיפסיקו כבר להשמיץ זה את
זה, ושישכחו מה שהיה בעבר, ושיזכרו
רק רבד אחד: שהיא נכדתו של מזכירו
של איש חשוב מאד.
גליון 1481 (19 בינואר 1966), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

תייסיר כדיר,
חיפ ה
דוויה בשפרעם
מאז מותו הטראגי של בדראן ג׳מיל מש־עיל
המנוח, ב־ 1לדצמבר , 1965 מנצלת אותו
העתונות העברית למכביר, ומפרסמת ידיעות
המעוותות את דמותם של האזרחים הערביים
ופוגעת ביחסי שני העמים בארץ.
דוגמה לכך יכולה לשמש הידיעה כי המנוח
נשא עימו, עת נפל מן הרכבת, תוכניות
צבאיות על מנת להעבירן לירדן.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

שכן ספר זה מוקדש כולו להחדרת הרעיון של שותפות
ישראלית—פלסטינית, תוך הבטחת זכויותיהם של שני העמים.
בפרק הסיכום של ספרו, מדגיש אבנרי, בין השאר:
אני עברי לאומי, ואני רוצה לפעול עם ערבים לאומיים.
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

ריעות אלו אינן דיעותיו של יהודי
מעדות־המיזרח — אלא דווקא אלו של
יוסף אבילאה ( )53 מוסיקאי וחבר תיז־מורת־חיפה,
שעלה ארצה מאוסטריה עוד
בשנת .1926
אביליאה, פאציפיסט מושבע וחסיד האהבה
בין שני עמי־הארץ, פירסם שורה
ארוכה של תזכירים — ביניהם אחד
שנשלח לא מכבר למלך חוסיין — בהם
הוא מבקש, לא תובע, את היהודים והפלסטינים
להקים ארץ אחת, עם ממשלה
אחת ובית־ניבחרים אחד ״בו לא יהיו
הבדלי מוצא, דת, גזע או מקור״.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

סולחה בחברוו
על מאורעות ׳29
פועלים עדיפים על בנסים
ביום השנה למאורעות ,1929 בהן נטבחו
גם כחברון יהודים רכים, עשוי השייך מוחמר
עלי אל-ג׳עכרי ליזום טקס של התפייסות
בין יהודים לערבים -שנועד לסלול
את הדרך לשלום כין שני העמים, כצעד
לקראת הגשמת שאיפותיו שיל ראש־העיר
חברון, להקים מדינה פלסטינית בעזרתה
של מדינת-ישראל.
גליון 796 (29 בינואר 1953), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

בצד היהודי קמה המפלגה־הקומוניסטית־העברית,
שהתרחקה מעקרונות פ.ק.פ. עד
כדי דרישה לשחרורם הלאומי של שני העמים
השוכנים בארץ, חייבה קיבוץ גלויות, את
התנועה החלוצית