חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 30
.׳ כתב במכתב לטלוויזיה, כי תרגום ערבי לתוכניות עבריות, יתרום ללא ספק לשיפור ההבנה בין שני העמים. אותם דברים כתב בלי פחד בשמו המלא : מוחמר אל בקרי, מחברון. … מנכ״ל הרשות, שמואל אלמוג, אינו סבור כנראה, שהטלוויזיה מסוגלת לתרום לשיפור ההבנה בין שני העמים. אם הדברים היו תלויים אך ורק בו — הוא היה.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 30
. *1 4 4 ״יחד עם קבוצת צעירים ערבים ישראליים אגוז קשה אני נלחם לדדקיום חופשי, להבנה עמוקה ולקירוב־לבבות בין שני העמים החיים מה שיש לי חיום בשבילכם נבעה רא בארץ, המיעוט הגדול והרוב הקטן, יחסית. … ואני קומנטים והמלצות מתאימות (תעודת ב.א ,.מחפש אותך, יונית, סקרנית, יפה, שאיכפת תעודודיושר ועוד) ,אוהבת שמש וטיולים, לה השינוי וההבנה בין שני העמים בארץ.״ ״אין לי כוונות להפגיז אותך,״ מנחמת אותי ( )3/78״וכל מה שאומד הוא רק שאני בחורה בת ,25 בגובה 165ס״מ, חמודה וסימפאטית מאד.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 27
השלום שעלינו לחתור אדיו, השלום האמיתי, הוא שלום מכוסס עד הרגשות שד שני העמים הנוגעים כדכר, שלום המעוגן כלם העם הפלסטיני ובלם העם הישראלי, ושיחזיר, משום כך מעמד למרות כל השינויים כהרכב הממשלות וב מצכי־הרוח המדיניים. … ליצור מציאות זו בליבם של העם הפלסטיני, והעם הישראלי, שני עמים החיים באותה ארץ כאוייבים, ושיצטרכו לחיות מחר ביחד, באותה ארץ, כידידים.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 27
דבריו של סעיד חמאמי על היחסים העתידיים בין שני העמים בארץ העלו חזון של דו-קיום העשוי, ברבות הימים, להביא למסגרת של חיים משותפת, עם מוסדות נבחרים משותפים. … אולם אנו יבולים לומר בוודאות בי בהיפגשנו באן בקבוצה הכולת ערבים ויהודים, אמריקאים ואירופים, ציונים, לא״ציונים ואנטי״ציונים, התקדמו הנציגים הישראליים והפלסטיניים, בעזרתכם, בפריצת דרן בסבן אי״האימון והאיבה שבו תועים שני עמים אלה מזה זמן כה רב. בצאתם מבאן, הם יקחו עימם את איחולינו מקרב״ לב להצלחתם.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 47
דומה ׳שהגיעה עת לבחון מהדש את ההיסטוריה התרבותית של ארץ־״שראל, כולל: ההיסטוריה והתרבות של תושביה הערבים, להעריך מחדש את אפשרויות יצירתה של תרבות משוחררת שתשקף את העובדה ש״ארץ־״שראל השלמה״ היא ארצם ישל שני עמים. לאור כיישליחנה המוחלטת של תרבותו ישל עם אחד בארצם של שני עמים, כישלון התמודדותה של ׳תרבות זו במצי אות ,׳בחומרים מתוך המציאות הביא לידי אוזלה תרבותית.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 68
.״ אבו־צאלח, חבר הנהגת פת״ח וחבר המיפקדה הראשית של הכוחות המזויינים שד אש׳׳ף, אסר השבוע :״אחרי הטבח בצברה ובשאתילא, התגובה הראשונה שדי היתה שלעולם לא יהיה ניתן עו ד לגשר על פני התהום כין שני העמים. שיניתי את דעתי אחרי ההפגנות בתל־אביב.״ נאיף חוואתמה, ראש החזית הדמוקרטיית, הכריז :״אני פונה במיוחד אל 400 אלף האנשים שהפגינו בתל-אביב ומזמין אותם לחפש׳ ביחד עימנו, נוסחה שתבטיח את דו־הקיום בשלום בץ שני עמינו, תוך כיבוד השאיפות והאינטרסים שלהם.״ באותו ראית דיבר חוואתמה בגלוי על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום עם ישראל, וקרא למגעים ישי רים בין אש״ף ומחנה-השלום הישראלי.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 20
היתה זאת השאלה שנקראה בעגה שד תש׳׳ם ״הכעייה הפלסטינית״ — בעיית קיומם של שני עמים בארץ. אנוור אל־סאדאת לא הסתיר מעולם כי בעיניו יש רק פיתרון אחד לבעייה ״זו: הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, בשטחים שנכבשו על־ידי ישראל במילחמת ששת־הימים, והכוללים את ירושלים המיזרחית. … בגין לא הכין את אל־סאדאת, אד־סאדאת לא הכין את כגין, וקארטר לא הכין את שניהם. זהו שלב חדש במאבק בין שני העמים, הנמשך מאז ראשית הגשמתו של המיפעל הציוני בארץ.
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 70
הליקוי השני גרם לאי־הבנת הסיכסוך ההיסטורי בין שני העמים, שהוא עצמו עשה כה הרבה להחרפתו. למרות טענותיו המתחסדות, כי תמיד רצה בשותפות עם הערבים, מזדקרת רוחו האמיתית של בן־גוריון בכל התקופות, בבואו לפאר את גירוש הפועלים הערביים מן המשק העברי ויצירת עיקרון ״העבודה העברית״ ,שפירושו היה יצירת תהום בין שני העמים .״ויש לציין כי מעשי האיבה והתקפות הערבים מזמן לזמן, מראשית הישוב ועד מילחמת־הקוממיות, ועד בכלל, עזרו אולי יותר מכל הסברות עיוניות לנצחון תפיסה בעזרת השם עוד אחד מסיפוריה של לילי גלילי במדורה ,״העולם הבא׳: סיפור־אמת זה מתהלך באחרונה בצמרת מפא׳־י, מובא כדוגמה לרמת המודעות וההשכלה הפוליטית בקרב העולים החדשים: בבחירות האחרונות לוועידת מפא״י הופיע דויד בדגוריון, להלכה תושב שהדבוקר, ברשימת המועמדים של באר־שבע.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 26
אפשר לפהות לחלום על צורה של דו־קיום בין שני העמים בארץ כולה. יש שאיפות, גם אצל ישראלים, וגם אצל פלסטינים. … לא על בסיס לאומי ולא תוך התבוללות של אחת הקבוצות בתוך השנייה, אלא על יסוד של קיום של שני עמים. שתי לשונות, שתי תרבויות, ששתיהן מושרשות בארץ כולה.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 31
בשלב הזה נכנס מיכאל איתן לתיאור מפורט, שאותו הוא מעגן בדבריו של זאב ז׳בוטינסקי, שכתב עוד ב־ז< 192 על שני עמים היושבים בארץ ישראל -יהודי ארץ- ישראל וערביי ארץ־ישראל. … קיומה של ממלכת-ירדן מסבך את העניינים, מכיוון שאחרת, אילו היו מדברים רק על שני העמים שז׳בוטינסקי דיבר עליהם, אפשר היה להגיע לפיתרון הסיכסוך בתוך זמן קצר.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 4
בין השאר הספיק בן־אב״י ב־ 58 שנותיו עלי אדמות לרכוש לעצמו שליטה מוחלטת בשש לשונות בנוסף לעברית (ערבית, צרפתית, אנגלית, ספרדית, איטלקית וגרמנית) ,לחדש מילים כמו הושמה(ראשי־התיבות של חוקה של ממשלת העם) ,לקונסטיטוציה שחקקו התורכים בראשית המאה, להוציא לאור את השבועון ההיתולי העברי הראשון (חמר־גמל) ולהעלות רעיון שהיה מאפשר דו־קיום של שני העמים בארץ — חלוקתה לקנטונים דוגמת שווייץ. … ימים רחוקים של שלהי המנדט הבריטי, הרבה לקירוב הלבבות בין שני העמים בארץ. ודייר נוסף, באותו איזור, בבית שכן, ברחוב על מישרת הספרן העירוני של נתניה, הוא אכן הציע אותה לבירת קנטון מנשה.
גליון 2693 (12 באפריל 1989), עמוד 7
אבל שום צד שלישי אינו יכול לכפות על מיליוני־אדם, הנתונים במצב של מילחמה, את ההכרה שכדאי לשים לה קץ ולהעדיף את מחיר השלום. ומכיוון שהמילחמה היא בין שני העמים, רק מה שקורה בתוכם הוא שיקבע בסופו של דבר. … לא הסורים. איש לא יפתור את בעייתם של שני העמים, הכלואים בחיבוק של מתאבקים. רק הם עצמם יכולים לפתור את בעייתם. , להגיע לשלום ביניהם.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 17
זהו סמל הסובלנות, של התלות ההדדית, של העזרה ההדדית וההפרייה ההדדית. הדגל מקפל בתוכו את שאיפות שני העמים ושתי האמונות. הוא משקף באופן חזותי את הקשר ההדדי בהיסטוריה ובהווה יותר מכפי שמילים יכולות לבטא. … אולי אין בארץ שלנו דגל אחד יותר מדי(הדגל הפלסטיני או הדגל הישראלי) ,אלא דגל אחד פחות מדי — דגל השלום בין שני העמים, שלכל אחד מהם דגל משלו. ערבשר סכיזופרניה האם הפכנו עם סכיזופרני? … ובכל זאת: איך אפשר להראות את הדברים ביחד, בזה אחר זה? איך הפכנו תוך 40 וכמה שנים מעם נרדף לעם רודף, מעם של כלואי־גטו לעם של כולאי־גטו, מעם של מוכים־על־ידי־חיילים לעם של חיילים־מכים?
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 3
הרעיון היסודי הוא זה: אנחנו רוצים לשמור על אחדות הארץ. אנחנו רוצים שכל אחד משני העמים הגרים בה יחיה במדינה לאומית משלו, וששתי המדינות תהיינה קשורות זו בזו בצורה שתבטיח את בטחונן והתפתחותן. … דווקא אחדותה החדשה של הארץ, שתקום על־ידי ברית בין שתי המדינות הלאומיות, המבטאות את הישות הלאומית של שני עמיה — תחזיר את ירושלים לגדולתה ותחדש את ימיה כקדם.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 37
יו סטודנטים ישראליים ופלסטיניים באוניברסיטת מקמאסטר שכהמילטון, כאיזור אונטריו בקנדה, מקיימים ביניהם מיפגשים שבהם הם דנים על בעיות האיזור והיחסים כין שני העמים. קות ממשלתיות..ישירות. ועקיפות חמיפגשים החלו בעיקבות פירסום סידרת מאמרים בנושא הפלסטיני בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה. גדי ז״ק, סטודנט לפילוסופיה מירושלים, וסטודנט פלסטיני למתימטיקה שגדל בביירות, ושמוצא מישפחתו מחיפה, יזמו מיפגשים בין הסטודנטים משני העמים והחליטו על הקמת קבוצות דיון ותגובה משותפות, למרות חילוקי הדיעות ביניהם.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 10
הוא לא יירפא מעצמו, והוא לא יגליד בלי הצורי ששמו שלום מוסכם בין שני העמים היושבים בארץ. הממשלה ״חוק איטר״ — בפעולה דו בון לפי ההכנות המוקדמות, נועד ספרו של איסר הראל על לכידת אדולף אייכמן להיוון .
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 6
יש לתת לישראלי להבין שהערבי, מנקודת מבטו שלו, צודק גם הוא. שכאן אירעה טרגדיה. ששני העמים צודקים מנקודת מבטם, ושני העמים די מיסכנים.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 25
הוא פנה אל כמה מראשי הכנסיות הנוצריות בארץ, על־מנת להניעם לשמש חלוצי ההידברות בין שני העמים. יוזמתו של איש־הדת, המגדיר את עצמו כמונותיאיסט בלתי־מזדהה, לא נעלמה מעיניו של הרב הרצוג המנוח, שהזמינו לשיחה. … השבוע עזב בלומברג את הארץ, הבטיח לחזור הנה בעוד כמה חודשים, על מנת להישאר כאן פרק־זמן ארוך יותר ולנסות, על אף כל הקשיים, ליצור את הגשר בין אנשי־הדת משני העמים. משפט טיסות קבוצתיות אוסטריה /שויצריה 1.8 * 11.7 - 15.8 6 18.7וינה /בוקרשט פנה לידידך 1 סוכן הנסיעות תל־אביב, רח׳ אלנבי ,94 טל 621573/4 : ה ר 1כ ^ ה ה לוגי ט בניו!
גליון 2228 (14 במאי 1980), עמוד 54
י שר אל־פל ס טין — שתי מ דינו ת ל שני עמים• טיולים מעורבים לאירופה וארה״ב חוויה בלתי נשבחת בהווי ביולאום׳ לגילאי 35־18 אדה ב אדהב 26 יום 47 יום אדה ב 19 יום כל אמריקה טרנס אמריקה דרום טרנס אמריקה צפון ( ל א כו ל ל טי ס ה) ( ל א כו ל ל טי ס ר)
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 34
נסיבות היסטוריות מסובכות הושיבו בארץ־ישראל שני עמים, הפלסטיני והיהודי. המצב כיום הוא שהעם היהודי השיג את מלוא זכויותיו, אך עמנו לא קיבל כלום.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 3
קנה וזלול מתוך הרגשה שאתה יוצר רגשי אחווה בין שני העמים. אל תשלם יותר מעשרים אגורות. .5קלגס ציוני עומד לפני מכוניתך.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 10
אבל בשיר בן־יחמד לא תיאר לעצמו איזו תגובה יעורר מאמרו (העולם הזה .)1425 שלושה שבועות אחרי שהציע לפתור את בעיית־הדמים המתישה את כוחותיה של ישראל והערבים, על־ידי כינון פדרציה מרחבית בה יהיו חברים שני העמים, חזר בן־ יחמד והקדיש חלק ניכר מעתונו לאותה שאלה ׳ עצמה. … שניהם הסכימו בנקודה חשובה: בהרחיקם אח ההשפעה האימפריאליסטית מן המזרח התיכון ובחיפוש דרכים לבמת לשלום, יהיה על שני העמים, הערבים והישראלים ,״לחשוש״ רק מהתקדמות של כולם!
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 10
מ ש טרה מתותום ־ הו לדת ירדור בכנס נגד המימשל הצבאי הצדק מתחיל בבית המימשל ונשארים תמיד נכונים, כמו דברי יאני יאני, יוזם הכינוס התל־אביבי, יו״ר מועצת כפר יאסיף :״שינוי מדיניות הדיכוי וההפלייה יקרב את השלום הנכסף ויחזק בטחון שני העמים, היהודי והערבי.״ נציג הפעולה השווית, עורך־הדין יעקב ירדור, פנה בדבריו לראש הממשלה. … ״ נציגים נוספים, דוגמת נציג ארגון הסטודנטים להגנת הדימוקרטיה, מיכאל מנר, שקרא למפלגות השונות לא להתכחש ל־מצעיהן בהם תבעו ביטול המימשל; ודברי המורה סאלח בראנסי שהמשיל את המימי של לקיר זכוכית שחורה המבדיל בין שני העמים — היו רק חלק משורת נואמים ארוכה, שקראה להעז ולבטל את המימשל הצבאי.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 9
יך יכינו היהודים את העולם הערבי — vSזהו הצד הראשון של הבעיה שהיא גורלית..אני מאמין שעוד בימי יבוא יום, כסר, אהרון בהן ב״צוותא״ אסור להתעסק דרך מנופחת כאשר הבריות לא יבינו עוד איך שני עמים כה קרובים שחטו זה את זה, כשם שכיום כבר קשה להבין את השנאה הנוראה ששררה בין הרומנים וההונגרים בארץ מולדתי (טראנסילבניה) ,או השנאה ששררה בין עמי יוגוסלביה. כי הנה שני עמים שהגורל קושר אותם יחד. אני כתבתי על עם אחר.
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 18
כך נוצר מצב משעשע ממש: הפלסטיני ואני לחמנו יחד נגד הפא־שיסט האמריקאי, והעורך סיים את התוכנית כאומרו שהנה נמצאה לשון משותפת כין כני שני העמים, תוך הברה הדדית בזכויות הלאומיות, ואולי כדאי להניח לצעירי שני העמים להסתדר ביניהם, כלי התערבות זרה.
