חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 6
כי אני מאמין שירושלים המאוחדת צריכה להיות סמל השלום, סמל שיתוף בין שני העמים החיים במולדת המשותפת. אבל האם עשינו משהו ממשי בכיוון זה 7האם השגנו שיתוף־פעולה מלא בין תושבי ירושלים המזרחית לבינינו 7האם נעשה משהו ל שכן את חששותיהם שאין פנינו לנישול 7 בדברי שני המציעים לא שמענו, ל עיר למען שני העמים.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 19
כדו״ח שלך מצטיירת תמונה, שלמעשה חיים כארץ — מבחינה כלכלית — שני עמים. במה אנשים, למעשה, שייכים לכלכלה השחורה, איזה אחוז של האוכלוסייה, ואיפה ממוקם האחוז הזה מבחינה חברתית זו מבחינת האחוז, אני חושב שכשליש מתושבי ישראל שייכים לכלכלה השחורה. … • ובכן, התמונה המתקבלת היא שיש פה, מבחינה הכרתית וכלכלית, שני עמים — שליש אחד שהוא, למעשה, שולט כמדינה, ושני־שלישים שמקיימים את המדינה — שליש שמקבל מן המדינה ולא משלם לה, ושני שלישים שמשלמים למדינה ולא מקבלים ממנה, או מקבלים ממנה מעט• איד משפיע דו״ח כף שחר על כל המיכנה הזה שתיארת ץ ״דו״ח בן־שחר מ ת על םמהמ צי או ת!
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 10
הוא מכיר רק את שפת העובדות היבשה: בארץ מתגוררים שני עמים, אשר כל אחד מהם דורש לעצמו בית לאומי. … מדוע* התפשטותו של היישוב היהודי בתחומי האימפריה העותומאנית והמנדאט הבריטי היתה פעולה לגיטימית, וזאת עקב העובדה שהארץ היתה תחת כיבוש קולוניאלי. חיו בה שני עמים, בעלי שאיפות מנוגדות, העם הערבי הפלסטיני והעם היהודי, שהיה בתהליך גיבוש זהותו הישראלית.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 10
ואילו את הצד השני הוא רואה מבעד למסך של ספקות, פחדים, חשד ושינאה. אנחנו שני עמים שאינם מסוגלים לראות איש את רעהו בבהירות, אולי מפני ששניהם סבלו כה הרבה. … מבחינה אובייקטיבית קיימים עתה התנאים להתפייסות בין שני עמינו, אולי בפעם הראשונה מזה 30 שנח.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 6
במעשה זה רציתי: • לעשות מעשה שיתרום משהו לפיוס הלבבות, לעיקור השינאה, למניעת כרייתה של תהום נוראה בין שני העמים. 6להביע, בפשטות, השתתפות ב חתהטע נו ת היותר־אידיוטיות ורד יותר־דמגוגיות, שהושמעו בגד מעשה זה, •היא: הם לא הניחו פרחים על קיבדיהם של קורבנות השואה וחיילי צה״ל, אבל הלכו להניח זרים על קיברי ערבים. … באותו יום הרגשתי מה רבה ח-שיבותו של העולם הזה, לא רק כעיתון המשתדל לומר את האמת, אלא גם כסמל של הבנה בין שני העמים, כגשר של קומוניקציה בין יהודים וערבים בישראל.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 18
״בשדה־הקרכ אנחנו מציעים לכם: הכה ונשים קץ למילחסה כין שני עמינו : ״אנו מוכנים להכיר בכם כבממשלה הזמנית דה־פאקטו של העם הפלסטיני. … ״כשם הלוחמים האמיצים משני הצדדים, כשם המישפחות השכולות והפליטים מוכי־הגורד, כדי שהנוער של שני העמים שוב לא ישמש ככשר־תותחים כמיל המות נוספות — הכה, ניתן הזדמנות לשלום:״ ין לי שמץ של ספק כי מחווה חכמה כזאת בשדה־י הקרב היתה זוכה בהיענות חיובית מיידית מצד העם הפלסטיני ביכלל, ומצד אש״ף בפרט.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 16
אני מאמין באמונה שלמה שהמיזרחיים בנד דינת־ישראל הם גורם מכריע בתהליך השלום בין שני העמים. •ל מה? מפני שבמהותו היהודי המיזרחי איננו שונא ערבים. … לכן, היות ואשתי בוגרת בית־ ״הגענו להחלטת שנוניסגות שבה יש שני עמים במתה - ישראל המעמומח וישראל המשוקמת - המשוקמים צריכים להחליט על גורלם־ • עד היום הופעת בהמון סרטים.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 11
לפעמים נדמה לי שבבית הזה אין עומדים על מימדי חוסר־ד,קומוניקציה שנוצרה בין שני העמים. כבר סיפרתי כאן שבחודש האחרון דיברתי בחו״ל עם כמה אישים ערביים מעבר לגבול. … ישבתי ושמעתי את הנאומים, וחשבתי לי איך לאותן מילים עצמן יש משמעות שונה לגמרי באוזני שני עמים אלה. אנחנו אומרים דבר שיש לו משמעות הפוכה באוזני העם השני, והם אומרים דברים שיש להם משמעות אחרת לגמרי אצלנו.
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 6
השוני בהתייחסות אל היער של הקרן הק״נוח — גוף האוסר העברת קרקעות לערבים — מסמל את כל המאבק הטראגי בין שני העמים. קו שחור. גל־ההצתות הוא חלק מן המאבק הטוטאלי בין שני העמים.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 16
סופרים, אמנים ואקדמאים ישראלים ממוצא ערבי ויהודי — ולאו דווקא מן הנמושות — יושבים בחברת סופרים, אקדמאים ואמנים פלסטיניים מן השטחים הכבושים וחותמים על מיסמך — הגיוני, סביר, הגון — שאילו נתקבל בשעתו על ידי הפוליטיקאים של שני העמים, היה חוסך מאיתנו את מילחמת יום־הכיפורים הנוראה, את מילחמת ״שלום הגליל״ הנתעבת והנוראה לא־פחות, את האינתיפאדה ואת התנחלויות הביריונים החמושים בכיפות הסרוגות. … ישבו אנשים זה עם זה, יהודי עם מוסלמי ועם דרוזי ועם נוצרי, ישראלי עם פלסטיני, קומוניסט עם ליבראל בנוסח הישן ועם מפ״מניק ור״צניק ובלתי־מיפלגתי, מאמין עם אתיאיסט, מי שלשונו עברית ומי שלשונו ערבית והשפה המשותפת להם אנגלית, ישבו זה עם זה שבועות וחודשים. … על אפו ועל חמתו ,״עשינו זאת.״ הדיאלוג בין שני העמים נמשך ויימשך — ולא רק בתיווכם של האלה, האבן ורימוני־הגאז.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 7
בה עמד להיערך מיפגש בלתי־מפוקח של אנשי־רוח בני שני העמים, רמזו כי לא כדאי לבעל המקום לארח את אנשי־הרוח. … אולם דעת היוזמים היתד, אחרת: להפוך את הפגישה לקונגרס קבוע של אנשי־רוח עבריים וערביים, ללא מצע פוליטי, שיעשה לקירוב שני העמים בארץ. בין פעולות הקונגרס, בעתיד: לימוד השפה העברית לבני כפרי המשולש, והשפה הערבית ליושבי־דיזנג! … במקום אלפים של דרוזים שנהרו לבוא, מדי שנה, עם מאות אורחים, לחוג את חגו של נביאם — נכחו השבוע רק 150 דרוזים.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 2
הוא לא יקום אלא אם כן יכירו זה בזה שני העמים החיים בארץ זו, ששמה בעברית ״ארץ־ישראל״ ושמד בערבית ״פלסטין״. … בשטח הפוליטי הוא קירא לליכוד הכוחות המתקדמים בשני עמי הארץ. מזכיר המערכת הערבית, עותמן בראנסי, הוא יליד הכפר טייבה שבמשולש, שם למד בבית־הספר התיכון.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 8
אנירהם שרון, עין־השופט ממאיפים את השלום עוד לפני מספר חודשים היה השלום ערך עליון ששני העמים, הישראלי והמצרי נכספו אליו בכל מאודם. … אני מקווה רק, שכאשר יפרוץ השלום יוכלו היחסים בין שני העמים לתקן את מה שקילקלו הפוליטיקאים, אפתר רוט, חיפר.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 16
זה נראה בעיניהם הפיתרון היחידי האפשרי למצב המסובן שבין שני העמים -הישראלי והפלסטיני. זה היה בעיצומה של המילחמה.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 12
נראה שנד המים הגדול, שהפריד בשעת חציית ים 0-ו ף בין בני ישראל לבין רכב פרעה, יעמוד עוד זמן רב ויחצוץ בין שני העמים. יחד עם זאת, כאשד יי שב עם ישראל ליד שולחן הסדר, כמדי שנה, אי־אפשר יהיה להתעלם מכמה ערכים מוחלטים ה באים לידי ביטוי בהגדת הפסח.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 6
תוכניתכם שהותוותה בשפע של רצון טוב ובבוונות נאצלות, למצות את הצדק של זכויות שני העמים התובעים חזקה על ארץ־ישראל, משמשת דוגמא ומופת לגישה לפתרון הבעייה.
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 11
בבקשה- ,שיאמר להם כי המילחמה שהכריזו על ישראל היא מילחמת-טירוף מבחינת חוסר־ד,סיכוי המוחלט שלה, ובשל יחסי־הכוחות בין שני העמים. אבל, כמו שאני מכיר את אבינרי, אני מסופק אם הוא יעשה זאת.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 27
כהורה שנכנסת למיטה עם החתן שלה לפני החתונה, אין לה סיכוי שיתחתן עימה 1״ אכנרי אצל השר כוטרום־ראלי ״על בסיס פיתרון הבעייה הפלסטינית״ אמרתי לה שיש להכיר בפער העצום בין המנטליות של שני העמים. הישרא לים אינם מבינים לנפש המצרים, והמצ רים אינם מבינים לנפש הישראלים.
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 59
באותו הזמן התחלפה מישמרת של חיילים בעמדה המוצבת בכניסה מדלול \ 1ך המפגינים הגיעו לכרם־שלום מכל רחבי הארץ. ) 11x11 7 1אוטובוסים הגיעו מתל־אביב, במקביל לאוטובוסים מן הגדה, שבהם היו סטודנטים רבים מאוניברסיטת ביר־זית. שני עמים בפעם הראשונה הפגינו יחד, בתון שטח מדינת־ישראל, פלסטינים מן השטחים הכבושים וישראלים, אנשי־ שלום.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 11
״ אילו היתד, הממשלה מחליטה להציג את המצב החדש כהזדמנות לשבירת מעגל־ד,לוחמה׳ על־ידי יצירת עובדות חדשות, הרצויות לשני העמים, היתד, הטלביזיה מקבלת מיומה הראשון יעוד מעשי, בעל חשיבות מכרעת. … בתוכניות האמנותיות והתרבותיות, ישתתפו זד, בצד זה אמנים עבריים וערביים — הפגנה מאין־כמוה ליכולת בני שני העמים לעבוד וליצור בצוזתא. אזרחי השטחים יעבירו דרישות־שלום חיות לקרוביהם מעבר־לגבול: ובמקביל יכניסו את הצופה העברי להודי הערבי ולבעיותיו, בתוכניות מסוג משפחת שמחון.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 17
. £״ כגלל המאבק על העכורה העברית, נפערה התהום כץ שני העמים כארץ. איני יודע — ואיש אינו יכול לדעת — אם ניתן היד! … אך אין ספק כי לולא עיקרון העבודה העברית, לא היתד, מלחמה זו מגיעה מעולם לקיצוניות היחידה־במינה של הסיכסוך, כששני העמים שוללים זה את עצם קיומו של זה.
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 40
כשהוא מתקשר עם .אידיאולוגיה׳׳ .בשכבות הפרימיטיביות של שני העמים במדינה מתפתחת גיזענות המהולה בסטיות מיניות. … רק במיקרים נדירים, זוועתיים במיוחס, הם מעוררים תשומת־לב ציבוחת. אך כאשר שייכים הפושע וקודמו לשני עמים שונים. הופר הדבר מייד לדגל פוליטי, ומעורר את האינסטינקטים העמוקים ביותר של אנשים פרימיטיביים — שמניעיהם הסמויים אינם שונים בהרבה ממניעיו של הפושע עצמו.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 11
בכך הוא תרם תרומה חשובה ביותר ליצירת אווירה המונעת התנגדות מזויינת, והמכשירה את הקרקע להידברות ולפיתרון של שלום כין שני העמים בארץ־ישראל. תוך כדי כך הופרכה אחת הטענות ה״יקריות שהושמעו, במשך שנים, נגד רעיון ההשתלבות במרחב. … לכן אני מוכרח להביע דאגה על אותו קטע מסקירת השר, על תוכניותיו של משרד־החקלאות להקים ישובים בשטחים המשוחזקים — דבר שמוכרח להביא להרעה קטסטרופלית ביחסים בין שני העמים עם כל המשתמע מזה. היעילות של משרד החקלאות בשטחים ה־משוחזקים זורקת אור הדש גם על טענתנו החוזרת ונישנת, כי אין כל הצדקה לאפוטרופסות של הסוכנות היהודית על המשקים הצעירים בישראל.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 29
הישראלים נמנעו בקפדנות מכל מחווה של ידידות כלפי עמיתיהם הגרמניים. הדיון התנהל כמו בין שני עמים עוינים, הנפגשים בשדה־הקרב. הישראלים סירבו לדבר גרמנית, דיברו אנגלית. … כאשר הסכימה גרמניה לבסוף לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, במאי , 1965 בא הדבר בעיקבות מעשיו של עבד־אל־נאצר, שהתקרב לגרמניה המזרחית, אך ישראל שילמד, עבור יחסים אלה מחיר ממשי — אותו מחיר שהיא סירבה לשלם ב־. 1952 ישראל הכריזה רישמית כי ״נמצא פיתרון משביע־רצון ליחסים בין שני העמים״. במילים אחרות: הושגה ה״נור מליזציה״ שכה רצו הגרמנים, אך שהמילה עצמה הושמטה כרגע האחרון מחילופי־המבתכים, אחדי התמקחות מרה על הניסוה.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 7
״המצב הפוליטי המסוכסך בארץ הוא קודם כל פרי מדיניות (בריטית) מסבכת ומכי שילה במשך 25־ 30 שנה אותה מדיניו ת ...נעזרה ...בהנהגות הרשמיות של שני העמים ״,קרא כהן בעדותו, שתורגמה לאנגלית על־ידי חבר אחר. … ואילו הצעת המופתי, כללה, למעשה, גישה חדשה: ברית בין שני העמים, נגד הממשלה הבריטית. קשה לקבוע כיום במפורש מה הביא את אמין אל־חוסייני להצעה זו.
