חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 819 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 9

אבל דרושים לזה שני תנאים: (א) הכרעה דמוקראטית של מדינת־ישראל, בדרך של בחירות או של מישאל־עם, כדי שעם ישראל יקבע באופן דימוקרטי מה הוא רוצה. (ב) הסכם בין שני העמים החיים בארץ הזאת, שחיו אתמול כארץ הזאת, שיחיו מחר כארץ הזאת. אם אנחנו רוצים שבארץ הזאת יהיה אי־פעם שלום אנחנו צריכים להשיג הסדר,ששני העמים יסכימו לו כלב שלם. ובכן, כבוד היושבת־ראש, אני מציע לבית הזה לדון בסוגייה הזאת כולה.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 8

הוא היה אחד המעטים שלא הסתפק בהכרה שלילית זו, חלם על מצב בו תנהיג ישראל את המהפכה המרחבית, תחדור לתוך מרכז החיים של כל מדינה ערבית במרחב׳ תקים בכוח יוזמתה מסגרת לחיים משותפים של שני העמים השמיים. ישראל יכלה — שוב להלכה — לעשות צעד מכריע. … בצד הריאקציה המערבית והקומוניזם הסובייטי היתר, מופיעה הדרך השלישית, שנולדה במז״חב עצמו — ורך התקומה השמית, בהנהגה ישראלית ו דרך השילוב המושלם של שני העמים. הדבר היה אפשרי רק לו ודו היפכים את השכבות המתקדמות — משכילי הערים ועניי הכפרים — לשותפים מלאים במדינה. … מר סלמון, ישנה דעה׳ שערכיי ישראל היו יכולים ליהפך לגשר כין שני העמים, לו טיפלה כהם מדינת ישראל כצורה הנכונה.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 6

איזה צו לאומי יש כאן? ירושלים היא בירתם של שני עמים ושלוש דתות. היא יכולה להיות, היא צריכה להיזת, סמל איחודם ושותפותם. … ייתכן שאין הדבר נושא את שלט משרד־השיכון, אלא שלידתה בפריקת־עול של קנאים יחידים, המשכה בהתחרות בין שרים על התואר ״מר חברון״ ,וסופה בהנפת גרזן על הסיכוי היחידי לשלום בין שני העמים. מניין יבואו המיליונים האלה?
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 17

אמנם אפשר להבין זאת, אבל מנה של אמון הדדי היתר, מועילה יותר ליחסים האנושיים בין שני העמים. על דן לפנות אל הדור הצעיר בגרמניה. … אותו חלק של הנוער הגרמני שאדוני מתעלם ממנו, שאין לו חשק וכסף די לחיות חיים ״גרמניים טיפוסיים״ כאלה, והמשתדל תחת זאת ברצינות כנה להשיג הבנה בין שני העמים, יודה לך מקרב לב. עצה טובה: אם יאזל לך כאן חומר לכתיבה, קפל נא את המיצנח שלך וצנח במרחק 300 קילומטר מכאן, במזרח.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 4

שמואל ארגמן, רמת-גן הבעת תודה הנני שולח לאורי אבנרי ולכל אנשי המערכת רוב תודות ואיחולים לבביים להצלחתם במאמציהם למצוא פיתרון חד־פעמי לכל בעיות המיזרח התיכון, ועל מאמציהם לטובת שני העמים האחים. דעו שכל ערבי וכל יהודי מהכד. … כאחד האנשים שכל חייהם קיוז לשלום ולאחווה, אני בטוח שעתה יוכלו שני העמים לשבת ביחד ולדבר בגלוי — למען דו־קיום בשלום.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2

בין השאר: ״החשדות המקננים בלבבות שני העמים העברי והערבי, כתוצאה מהפירוד אשר מנע בעדם מלבחון אחד את השני; •ההבדלים החברתיים והכלכליים הבולטים לעין, ואשר טוב לחסלם הדרגתית; ״הכאבים השונים שחייבים להשכיחם; ״מתן אפשרות לשתי המדינות (או שתי הממשלות) להגיע לרמה אחת, בה לא יהיד עליון ונחות.״ לדעתו, פדרציה כזו, שתוגשם בתבונה, יכולה להוזת גרעין לפדראציה כלל־מרחבית. ריאן גם מחווה את דעתו על רקע השינאה כין שני העמים, ד מתאר בפרוטרוט את הדרך לחיסולה.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 14

חוזיות אלה היו חזקות הרבה יותר מכל אינפורמציה תיאורטית שיכלו הנערים לאסוף איש אודות רעהו. המחסום בין שני העמים, עליו דיבר המורה מטאנס, לא זו בלבך שנמס בחום הלב, אלא גם נשטף בגליו של ים עכו, בו ערכו הנערים רחצה משותפת. סיכם עמנואל ברמן, בשם הוזעד המארגן: ״אני מקווה שהמיפעל הזה יעזור להפיכת הנוער הישראלי לחלוץ המאבק לאחווה בין שני עמי הארץ.״ היתד, זו התחלה צנועה, אך היא בישרה טובות.
גליון 1427 (13 בינואר 1965), עמוד 5

(כ) מדינת־ישראל, שהיא מולדת משותפת לאזרחיה היהודים והערכיים, חייבת לשלב בבל תוכנית של פיתוח את טובת שני העמים, ללא הפלייה וללא קיפוח. (ג) אל יישא איש את שם הפיתוח לשווא, ואל תשמש סיסמת הפיתוח מסווה למגמות לאומניות, כדוגמת ״ייהוד הגליל״ ,שמטרתן לבנות עם אחד על הריסות העם השני. … (ז) אנו קוראים לכינוס כנס של מיטב אנ שי־הציבור מקרב שני העמים, אשר: .1ידון בדרכים מעשיות להגשמת העקרונות הנ״ל, .2יגנה את כל המקרים בהם הופרו עקרונות אלה בעבר, .3ירים את קול מצפון הציבור למניעת הפרתם של עקרונות אלה בעתיד.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 9

הוא גם ישכנע אותו סופית כי הציונות לא תדע צה למלחמת־נצח, שתסתיים רק כאשר שני העמים במרחב יחסלו איש את רעהו במלחמת גוג-ומגוג גרעינית. … אמנון לין הצעיר, מין עייר־של־משיח, כינס את נתיני חותנו בחושיסתאן ותבע למנוע בכוח את פעולתם של גופים פוליטיים בגדה — לא רק של רק״ח, המטיפה להחזרת הגדה לחוסיין, אלא גם של הכוח החדש, המטיף בגדה לברית בין שני העמים ולכינון לפדרציה של ארץ־ישראל.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 17

אנחנו מתכוונים לשלום מציאותי, שלום שאפשר להגשים אד תו כין שני עמים אחרי שלחמו ביניהם במשך זמן כה רב. … אנחנו מתכוונים למצב של דו־קיום, שבו ייפתחו הגבולות לאט־לאט, שבו יגלידו הפצעים בהדרגה, שבו ייווצרו במרוצת הזמן יחסים של אמון הדדי — כמו בין שני עמים רגילים. אנחנו מתכוונים לשלום ממשי, שיבטיח ביטחון ממשי> .טלום שיביא לפירוק הנשק ולצימצום הצבאות -תוך ביטחון הדדי ופי מכן -מי יודע?
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 6

פה ושם היה כסא ריק, שהפריד לרוב בין ערבים ויהודים ששמרו בקפדנות על המרחק הנאה בין שני עמים לוחמים. * 4גידי סקר את השורות, מצא את בת שגריר המצרי יושבת ליד אמה וחברי השגרירות. … הוא כבר גמר להדגיש את רצינה של ממשלת ארצות־הברית לעשות למען השלום, ואת אהדתה העמוקה לאידיאלים הצודקים של שני העמים הלוחמים, ואת הקושי לקבוע לאור הטענות הסותרות מי התחיל במלחמה.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 4

.״ סימל בנציוני את המגוחך, הרי התגלם הנאצל והעילאי בדמותו של סגן־אלוף ג׳ורג, פלינט, קצין־ האו״ם הקנדי שהקריב את חייו בעיניים פקוחות, כדי להציל אח חייו של פצוע עברי מתחת לאש הירדנים בהר־המריבה — הר הצופים. פלינט דיבר אל בני הארץ, בני שני העמים, גם מתוך הקבר. במאמר שכתבה להנצחת זכרו, רשמה אשתו :״בעלי לא בא הנה להקריב את חייו. … אם יהיה ערך כלשהו להקרבתי, יהיה זה בכך שהיתר, זו הקרבה למען שני העמים ולמען יחדלו מלירות אה באחיו.״ הלקח אותו הנחיל פלינט במותו, לארץ־ישראל השסועה, הנחילה דמות אחרת לארץ בעצם חייה.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 14

מגמה זו פירושה: להעמיד גישה שיבטית צרה מול גישה מולד־תית רחבה, המחנכת לאהבת המולדת כולה — על כל חלקיה, על כל תקופותיה, על כל ימי זוהרה, על כל אתריה, המזדקרים היום ביופיים ובהדרם לעינינו: המיזבח הכנעני ואורוות המלך שלמה במגידו: הכנסייה הביזנטית ומיסגד הסלע של ימי הכליפים הראשונים בירושלים: מצבת הצלבנים בבוכב־הרוח ומיגדל הממלוכים ברמלה: שער שכם של השולטן סוליימאן בירושלים ומיסגד השייך ג׳עפר בעכו: שדות הקרב של תש״ח ואתרי הגבורה של ימינו. כל אלה הם מולדת, מולדת בה חיים שני עמים ובני שלוש דתות, אשר השלום ביניהם בוא יבוא, ויפתח דף חדש ומזהיר יותר בתולדותיה. … אני מקווה ש״יד כן־צכי״ תממן מחקרים על יה• סי־הגומלין האלה בין שני עמי הארץ, מחקרים שפיצו רוח של אחוות עמים, שיבליטו את האור הגדול של ידידות ישראל-ערב בארץ ובמרחב השמי בולו ברוב התקופות, מכלי להסתיר את הצללים שהיו ושישנם כיום, ואשר ייעלמו מחר, כשתאיר שוב השמש הגדולה של השלום.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 3

הרעיון היסודי הוא זה: אנחנו רוצים לשמור על אחדות הארץ. אנחנו רוצים שכל אחד משני העמים הגרים בה יחיה במדינה לאומית משלו, וששתי המדינות תהיינה קשורות זו בזו בצורה שתבטיח את בטחונן והתפתחותן. … דווקא אחדותה החדשה של הארץ, שתקום על־ידי ברית בין שתי המדינות הלאומיות, המבטאות את הישות הלאומית של שני עמיה — תחזיר את ירושלים לגדולתה ותחדש את ימיה כקדם.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 25

הוא פנה אל כמה מראשי הכנסיות הנוצריות בארץ, על־מנת להניעם לשמש חלוצי ההידברות בין שני העמים. יוזמתו של איש־הדת, המגדיר את עצמו כמונותיאיסט בלתי־מזדהה, לא נעלמה מעיניו של הרב הרצוג המנוח, שהזמינו לשיחה. … השבוע עזב בלומברג את הארץ, הבטיח לחזור הנה בעוד כמה חודשים, על מנת להישאר כאן פרק־זמן ארוך יותר ולנסות, על אף כל הקשיים, ליצור את הגשר בין אנשי־הדת משני העמים. משפט טיסות קבוצתיות אוסטריה /שויצריה 1.8 * 11.7 - 15.8 6 18.7וינה /בוקרשט פנה לידידך 1 סוכן הנסיעות תל־אביב, רח׳ אלנבי ,94 טל 621573/4 : ה ר 1כ ^ ה ה לוגי ט בניו!
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 9

יך יכינו היהודים את העולם הערבי — vSזהו הצד הראשון של הבעיה שהיא גורלית..אני מאמין שעוד בימי יבוא יום, כסר, אהרון בהן ב״צוותא״ אסור להתעסק דרך מנופחת כאשר הבריות לא יבינו עוד איך שני עמים כה קרובים שחטו זה את זה, כשם שכיום כבר קשה להבין את השנאה הנוראה ששררה בין הרומנים וההונגרים בארץ מולדתי (טראנסילבניה) ,או השנאה ששררה בין עמי יוגוסלביה. כי הנה שני עמים שהגורל קושר אותם יחד. אני כתבתי על עם אחר.
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 10

מ ש טרה מתותום ־ הו לדת ירדור בכנס נגד המימשל הצבאי הצדק מתחיל בבית המימשל ונשארים תמיד נכונים, כמו דברי יאני יאני, יוזם הכינוס התל־אביבי, יו״ר מועצת כפר יאסיף :״שינוי מדיניות הדיכוי וההפלייה יקרב את השלום הנכסף ויחזק בטחון שני העמים, היהודי והערבי.״ נציג הפעולה השווית, עורך־הדין יעקב ירדור, פנה בדבריו לראש הממשלה. … ״ נציגים נוספים, דוגמת נציג ארגון הסטודנטים להגנת הדימוקרטיה, מיכאל מנר, שקרא למפלגות השונות לא להתכחש ל־מצעיהן בהם תבעו ביטול המימשל; ודברי המורה סאלח בראנסי שהמשיל את המימי של לקיר זכוכית שחורה המבדיל בין שני העמים — היו רק חלק משורת נואמים ארוכה, שקראה להעז ולבטל את המימשל הצבאי.







