חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 31
אך מי שמוכן להתפשר, מדוע אינו מסוגל לעשות זאת? יש מילחמה היסטורית בין שני עמים. משום־כד צריך השלום להיעשות בין שני העמים. … יש מילחמה בינה ובין העם הפלסטיני, ולכן מוכרח השלום להיעשות בין שני עמים אלה. כי ההברה בעובדה זו מחייבת שינוי מכאיב בראיית־העבר ורוויזיה כללית בהערכת המיפעל הציוני. … שאלת־השאלות אינה איך ליישב את הסיכסוך ההיסטורי בין שני העמים. השאלה העמוקה ביותר היא: מה רוצה ישראל להיות?
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 23
רונן כץ, אשקלון החברים בחוג היהודי־ערבי ״גשר לשלים״ ,ה פועל לקירוב ולהבנה בין שני העמים, על ה טב ח בביירות. שואת העםפד פנו; ראש־ממשלה בגין — ואורחים חסרי מגן דרוש כוח רב״לאומי כדי ל הפסיק הרצח. … כיצד יתכן שחיילים יש ראלים — שרבים מהם הם בניהם של ניצולי־השואה — עמדו פ־מנגד מתחילת המילחמה קראנו ליציאתם של הצבא הישראלי מלבנון ן לפיתרון הבעיות בדרני־שלום, תוך הכרה הדדית בזכויות שני העמים. אנו קוראים ליציאת הצבא ה ישראלי מלבנון לאלתר, ודורשים מממשלת ישראל לפתוח במשא־ומתן עם הפלסטינים לשם מציאת פיתרון צודק לשני העמים.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 26
פיתרון אמיתי של בעיית־הפליטים ייתכן רק על דעת שני העמים, העם הישראלי זה־עם הפלסטיני, תוך מאמץ משותף. מאמץ זה חייב להיות חלק מההסכם הבולל בין שני העמים האלה, הסכם שיחסל את המלחמה הלכה למעשה על־ידי כריתת אמנה בין שתי המדינות הלאומיות, מדינת־ישראל והרפובליקה הפלסטינית שתוקם. מעשה לדוגמה, שיוכיח רצון טוב ויסמן תזוזה, יש בו כדי ליצור את האמירה לפתיחת הידברות בין שני העמים. על כך יש לדבר. אי־סעשה בשטח הפליטים יוצר בעולם חשד כי ישראל מתכוונת גם לספח את השטחים וגס להזיז את האוכלוסייה שלהם, גם לקיים בידיה את השילטון בשטחים המוחזקים, שבהם יושבים מיליון ערבים, וגם לשמור על אופייה של סדינת־ישראל כמדינה יהודית — בעייה שכמה מאנשי־הסיפוח מטשטשים אותה בהבל־פה.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 11
חוחים ת1 • פרופסור כזכר, לאור העובדה שהשינאה ההדדית כמרחב גרברת״דהולכת, האם לדעתן* נותר סיכוי להסכם כין שני העמים ז לקשור משא־ומתן עם עבדאללה. … הם זקוקים לנו ממש כשם שאנחנו זקוקים להם. החבל זקוק לשני העמים, לשיתוף שביניהם. משום כך הרי זה עניין פוליטי עולמי. … למרות שחלפו ימות־דור מאז השמיע הוגה־הדעות המנוח את השקפותיו על טיב היחסים שכין שני עמי־הארץ, נראים הדברים אקטואלים היום לא פחות משהיו כשעת נתינתם.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 13
היא עבדיה, לילי דג׳אני היא בת־ תערובת -שמסביבה נרקמה אגדה ישראלית רה בסיבוב :ע הפנים של לילי דגיאג׳ -המבטאות את היופי הכפול של שני עמים שמיים מזויינים .״דוקטור דג׳אני? … ״יותר מכל, לפני שאמות,״ התוודה הדוקטור בן ד,־ ,54״אני רוצה לראות את שני העמים חיים בשלום. כי אלה עמים שדמם דם אחד. … אבל מתוך הכרת אבי, טוב־ליבו, נאמנותו ואופיו, אני מתגאה בזה שאני בת אהבתם של בני שני עמים.״ אישור מהמלף ^ליל ה הראשון של שיחרורו, נסע *.דג׳ אני לרמלה.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 13
אצלנו, בישראל ובמצריים, יש לפקח על כל תוספות הנשק ופריטי הציוד הצבאי המגיעים אל אחד משני הצדדים. חשוב ששני העמים יפעלו תוך החלטה נחושה לא להתערב בענייני עם הזולת. … עלינו מוטלת המשימה יש ועבד חונניות גשותנות לסימטסיעיס עד נושא׳ השוום יהסידמה באתודנו ולטיפול הולם בבל צורכיהם של שני העמים — המצרי והישראלי. למרות ששני העמים, המצרי והישראלי, לא יוכלו לשכוח במהרה את בל המילחמות, הדם והשינאה, ולא יובלו להגיע איש אל לב שכנו ברגע שבו אבן יוחלפו השגרירים וייחתמו ההסכמים הראשונים, צריך הדרג הדיפלומטי מילא תפקיד חשוב בהשגת הנורמליזציה בין הגוש המיזרחי לגוש המערבי, באמצעות חילופי תרבות ופוליטיקה וביקורים הדדיים של נציגי העם וראשי הממשלות. … יש לעשות הבל על מנת לעודד התוודעות, ולבנות יחסי-ידידות בין הטוני שני העמים. כל אלה על מנת לזכות ולהגיע לבסוף לניצחון השכל והחיים הטובים.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 47
בהצהרה זו, שתואמה מראש עם סרטאוד ושנוסחה בהשתתפותו, יצאו השלושה בדרישה להכרה הדדית בין ממשלת- ישראל ואש״ף, על בסיס של זכות ההגדרה העצמית של 1 שני העמים. הצהרה זו פורסמה ב־ 2ביולי בעיתון לה מונד (בגליון הנושא את ת אריו יום־המחרת) ,יחד.עם תגובתו החיובית של סרטאווי, שגם היא תואמה מראש. … מלא בראש־השדרה צועדים האנשים האומרים בפה שפני העם להתפייסות היסטורית עם ישראל, ולהסדר־ •שלום שיתבסס על דו־קיום של שני עמי-הארץ בשתי מדי נות לאומיות, ישראלית ופלסטינית, זו בצד זו, לאורך גבולות ה־ 4ביוני .1967 הם מוכנים להצהיר שזהו ההסדר הסופי. … הם דוגלים באותה הדיעה עצמה, אך הם רגילים להוסיף את מישאלתם כי אי־פעם בעתיד, בדורות הבאים, יוותרו שני העמים מרצון על מדינותיהם ותקום המדינה המשותפת אשר תאחד את הארץ כולה.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 22
בתור שכזה, היה כמאל הראשון שב־אנשי־המחתרת הערביים אשר ניסה, בקפידה ובזהירות, להשתלב בציבור הישראלי, כדי לפתוח, מתוכו, בפעולות־חבלה קיצוניות. בין שני עמים * *יי דעם היתפסו בידי שילטונות ה־ ^ /בי ט חון, טען כאמל אל־נמרי, כי אדם המוכר כאישיות ישראלית ציבורית ממדרגה ראשונה — הוא דודו, אחי־אמו. … העולם הזה מביא בזה, לראשונה, את סיפורו המלא של אל- נמרי — שהוא גם סיפור המאפיין את ה־טראגדיה של שני העמים החיים זה בצד זה, בארץ־ישראל. תחילתו של הסיפור — בראשית שנות השלושים, בשכונה החרדית מאה שערים שבירושלים. … במיקרים רבים הסתיימו חיזורים אלה בנשואין בין בני שני העמים. פרט מאלף: דודקא בנות־החרדים שעלו מגרמניה הן שנמשכו אחרי הערבים ונישאו להם.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 7
ירושלים היא עיר המייו־שבת על־בני שני עמים: יהודים וערבים. ברלין מחולקת על־ידי מחסום פיסי: הומה מבטון. ירושלים מחולקת על-ידי מחסום לאומי־תרבותי: שני עמים בעלי דת, שפה, מסורת, ושאיפות לאומיות מנוגדות.
גליון 750 (14 במרץ 1952), עמוד 8
הכשרתו במשק עברי מוכיחה לו את ההיפך, משכנעת כי יש מקום לשני העמים זה לצד זה: מיהו הערכי ץ אין תמונה זו שונה מאלפי אחרות המראות חברי קיבוץ ב״פוזה״ .היא צולמה בכרם של קיבוץ שער העמקים בהפסקה קצרה שחלה בשעת קציר העשבים שעלו בין שורות הגפנים. … זה מכבר היה מוח מר ידוע כמטיף לשיתוף פעולה עברי־ערבי, הי דוק היחסים בין שני העמים אשר בכוחם לעזור זה לזה, להשלים זה את חסרונות רעהו. … היתה זאת הזדמנות להוכיח במעשים את האמונה כי בני שני העמים מסוגלים לחיות יחדיו ולהדגים את התפקיד החשוב אשר ישראל יכולה למלא במתן כיוון חדש, מתקדם ושוחר־שלום, למהפכה הלאו מית הערבית.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 3
של התהוות והתבצרות תהום בין שני העמים. ואת הגשר שיגשור מעל פני התהום אין לראות גם בפרספקטיבה כל מנהיגי הערביים הנס ספוגי מזימה ואיבה אלינו. … החלה להתרקם אצלי ״האוטופיה״ .והנה תוכנה: אם נתגלתה אישיות מנהיגה ערבית, ש היא ברמה תרבותית או הומניסטית כניהרו ההודי, הרי זוהי שיכולה היתה לתפוס גס את היסוד האוניברסלי של ההתפייסות ואחוות שני העמים — הערבי והעברי. אולם כדי שאיש כחביב בורגיבה (אם באמת הנהו כפי שמדובר סליו בעתונית) יוכל להיות איש השליחות ההיסטורית הגדולה, שאני מדבר עליה עכשיו, דרושים שני תנאים: \ א) שהוא ולא אחר יגשים ברוחו הוא שאיפת העם התוניסי.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 25
פעלה גם, במשך שנים בחודשי החופש הגדול, קייטנה — משותפת לילדי שני הישובים. החניכים והמדריכים כאחד היו בני שני העמים. אשתקד, לאור הצלחת השנים הקודמות, לות (בית־ספר יסודי שלישי במקום, הוא חילוני) ,הגיש לחברים במועצה דין־וחש־בון שחיבר אודות ״יציאתן לתרבות רעה של ילדות יחודיות ממעלות וחתחברותן לנערים ערביים מתרשיחא״ .לדבריו, נוצ־ חליל דקייאר, סגן ה 11ר ך 1 ראש המועצה, איים בהתפטרות אם לא תיערך חקירה בעניין. … הקייטנה שימשה נקודת־מיפגש נדירה להידוק הקשרים בין צעירי שני העמים — קשרים שאינם קיימים כמעט ברחבי ישראל.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 31
. • ההסדר הישראלי־פלסטיני צריך לק בוע מראש את ריקמת־היחסים בין שני העמים, מהות השלום, טיב הגבולות ומיקומם׳ ולפתור עשרות בעיות התלויות ועומדות בין שני העמים, כגון בעיית הפליטים, הקשר בין הגדה והרצועה, תופש המעבר, ועוד
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 35
אם הם רוצים במדינה אחידה, משותפת, המשתרעת על כל שטחי הארץ — הם חייבים להכיר בכך שזו יכולה להתגשם רק בדרכי שלום, רק על בסיס של הסכם עמים• במקרה כזה יש סיכוי שאחרי כמה דורות ששני העמים יחיו ביחד, ויגיעו לאפשרות של דו־קיום בשלום, זה יהיה העתיד המדיני המשותף. עמוס קינן ג מכיוון ששני העמים נפגשים בטראומות שלהם על אותה פיסת אדמה, נשארת כמובן רק האפשרות של חלוקה. … זה התנאי היחידי לדד קיום בין שני העמים, היהודי והפלסטיני. אגל הפלסטינים אינס מטתסקיס בזכות סהגדדת סעע־מית.
גליון 778 (25 בספטמבר 1952), עמוד 8
הסיפור אודות בן תערובת עברי־ערבי, הנע ביו שני העמים מבלי למצוא שרשים גם באחד מהם, אינו רק יצירה ספרותית, אלא ג_, נסיון רציני ראשון להתמודד באופן אומנותי עם הבעייה המרכזית של הארץ: היחס בין מ רד ש ר שני העמים בארץ — העם העברי והעם הערבי.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 4
בני־ברק: ז׳בוטינסקי ,9טלפון 784111 : יבנה: מפעלי ארגמן, טלפון 77811 :־054 __׳ אשקלון: מפעל יומאר, אזור תעשיה חדש, ט ל25175־051 ידוע שבארץ חיים שני עמים, היהודי והערבי. וכל מי שמתעלם מעובדה זו מזיק לשאיפת שני העמים לחיי שלווה ושיתוף פעולה והבנה.
גליון 2228 (14 במאי 1980), עמוד 46
בפי שתי הקבוצות היו סיסמות דומות: למען השלום בין שני העמים, נגד גירוש השלושה. שיחת-טלפון לאלוף ך* הלוכה כפודה זו לא אירעה בו 4מיקרה. … ני- האד מילחם נשאה נאום נרגש בערבית, שבו הודתה לכוחות־השלום הישראליים ותמכה בשלום בין שני העמים. נערה ערביה תירגמה את דבריה לעברית.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 6
לאנטישמי ייחשב בל פרסום העשוי לזרוע פירוד ושנאה כין שני העמים השמיים, ובל הסתה על רקע לאומי, דתי או גזעי נגד בל אדם או עם במרחב השמי. … החינוך בשתי המדינות יהיה מושתת על העקרונות הבאים: 9טיפוח הגאווה הלאומית והדגשת השאיפות הלאומיות של בני שני העמים, ׳ 9הכרת ההיסטוריה של ארץ־ישראל בכל התקופות, ההיסטוריה של עמי ערב וההיסטוריה של העם העברי, • הדגשת השותפות התרבותית של כל העמים השמיים, מאז שחר ההיסטוריה ועד היום, • יצירת תמונת־עולם בה יינתן המקום המתאים לתרבויות אסיה ואפריקה. … מעבר זה ייעשה, בכל שלביו״ כתוצאה מרצונם החופשי של שני העמים, עם התפתחות יחסי האמון והשותפות ביניהם והשוואת רמת־המחיה בפלסטין לזו שתשרור בישראל.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 39
הוא חש שפעולה זו פותחת עידן חדש בעימות ההיסטורי, המגואל בדם, בין שני העמים הרואים בארץ את מולדתם. המאורעות השכיחו כל עניין אחר. … האופטימיסטים קיוו כי שלב זה, ככל שיהיה מלווה ביסורים ובקורבנות, יפתח סוף־סוף את הדרך לפיתרון של ממש ולהשכנת השלום בין שני העמים. הפסימיס טים חששו כי שלב זה מוביל לשואה, שבה יעלו באש שני העמים כאחד.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 56
סמי מיכאל מתמודד בכלים סיפרותיים עם ׳שאלות נוקבות ,׳שבמרכזם ד,׳שאלד, של קיום •שני עמים בארץ ך,זאת. נפשותיו הפועלות שיל סמי מיכאל, יהודים וערבים, מתוארים לעומק, תוך שהמחבר מצליח לדלות מיהם את מיכלול האמיתיות הפסיכולוגיות שמעלה המירכב הסבוך של השאלה־הלאומית, כפי שהדבר מתבטא בתחושות של בני שני העמים. … ב ״לא ידעוגי שהגיזעמת החדשה צומחת לגו בין הרגליים״ שעד, שעל גדות תעלת־סיואץ וברמת־הגולן לוחמים יהודיים בערבים, מתרגם סמי מיכאל את הקונפליקט ביין שני העמים לעולמם של ערבים ויהודיות שנישאו נישויאי־תערובת, תוך שהוא בוחר את השפעתה של !
גליון 2014 (6 במרץ 1976), עמוד 9
קביעתה הבלתי־מעורערת של הזיקה הלאומית, קובעת במפורש את החלוקה הצודקת של הזכויות השוות והמקבילות לבני שני העמים: שתי מדינות בארץ־ישראל ן זיקה הדדית בין אזרחי המדינות לבין בני-עמם ברחבי העולם ן זיקה הדדית בין הערבים במדי נת־ישראל לפלסטינים בפלסטין לבין היהודים בפלסטין (אם אנשי גוש-אמונים יבחרו להישאר בחתנחלויותיהם בגולה) לבין היהודים במדינת־ישראל. … הנחות אלה במצע של תנועה, שמצעה מושתת על ההכרה בצורך להביא על סיפוקן את הזכויות הצודקות שה בני שני העמים, היהודי והערבי, הן בבחינת ״ציונות מתקדמת,״ כציונותם של מרטין בובר, ממנס, בנטוב, אחרון כהן, לובה אליאב, יעקב ריפתין, מאיר פעיל ואורי אבנרי. … בתנועה זו צריכים להיות חברים ופעילים כל אלה ממחנח־השלום הישראלי, שהמכנה המשותף שלחם לשלום הוא ההכרה בזכות קיומה וריבונותה של מדינה יהודית בארץ ישראל, בצד מדינה פלסטינית — כששתי המדינות מחייבות ומבטיחות את זיקתן הלאומית של בני שני העמים, לבני״עמם בכל שאר חלקי ומדינות העולם כולו.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 28
אך אין עוד נשיקות וחיבו קים, ההתלהבות העצומה, שבה נתקבלו העיתונאים הישראליים הראשונים בקא- היר, למחרת ביקור הנשיא בירושלים, לא חזרה. זוג קשיש. חוץ מחוגי־שוליים בשני העמים, אנשי הימין הדתי והשמאל הדוגמאטי, תמכו שני העמים במציאות החדשה. … אך היא איבדה דבר שאין לו תחליף: ההתלהבות הספונטאנית של שני העמים. החל בהשגת הסכמי־המיסגרת בקמפ- דייוויד ועד לגמר הסכמי־השלום, יהיה התהליך קשה. … יחד עם כל הישראלים המייחלים לשלום מלא ולהתפייסות ההיסטורית בין שני עמינו, אעקוב גם אני אחרי החלטותיכם, מתוך תיקווה עמוקה שתמצאו את הדרך הנכונה.
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 7
כל לוחמי החופש, ובראש־ובראשונה לוחמי ישראל, חייבים לבוא לעזרת הלוחמים הערבים הפלסטינים, לעזור להם במילחמתם הצודקת לגירוש הכובש הזר. בכך תחולק ארץ־ישראל בין שני העמים, בצורה הצודקת ביותר: מדינה ערבית־פלם־ טינית מנהר הירדן מיזרחה (והיא כשיבעים אחוז מהארץ בכללותה) ,ומדינה עברית מהים עד הירדן. זה הפיתרון, ואין אחר מלבדו, וזו הדרך אל השלום בין שני העמים. אהרון כהן, חל־אביב קצת עירום טוב תגידו, חבר׳ה ! … מאיר דנון, תל-אביב מי שפט ה מ צי או ת ארץ זו — תקרא לה ארץ־ישראל או פלסטין — שייכת לשני העמים: העם העיברי הישראלי והעם הערבי הפלסטיני.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 10
הערביות יש להם האפשרות לסכל את התוכנית של הפיכת ארץ־ישראל למדינה עברית תוכנית מדינית ברורה, המבוססת על שאיפה לעצמאות לאומית של כל אחד משני העמים, המאפשרת לכל עם לקבוע את גורלו ולנהל את ענייניו הפנימיים באופן עצמאי ומתוך שיתוף ביניהם — היא התוכנית שתתקבל על דעת הקהל העולמית. … פעולה מעין זו היתח אבן־הפינה של תפיסתו הסוציאליסטית. ״...תולדות היאבקותם של היישוב העברי ושל ערביי ארץ־ישראל על ההגשמה המלאה של תביעותיהם הלאומיות, יש בהן כדי לפקוח את עיני שני העמים, שאין באפשרותם להפוך את ארץ־ישראל למדינה עברית או למדינה ערבית. … ״בסיס כזה, המקיים לכאורה מחיצת-גבולין, משמש למעשה גורם מאחד, המאפשר שיתוף בין הערבים.״ את סוד השיתוף ראה דווקא בטיפוח ייחודו של כל עם, ולא בטישטושו. סוגיית היחסים בין שני עמיה העסיקה את ד״ר דרי ביתר־שאת אחרי קום המדינה.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 49
כל ערבי משכיל יודע כי מר אבנרי וחבריו הם הדוגלים הנאמנים ביותר בשלום של צדק ביו שני עמינו, העם הישראלי והעם הפלסטיני. אנו מעריצים את אומץ־לבו ונאמנותו לרעיון השלום, ויודעים כי שאיפתו העיקרית היא שמדינת ישראל תחיה בבטחון עם עולם הערבי. … תנועת העולם הזה -כוח חדש מציגה את הדרך האחת שיכולה לשים קץ להרג של בני שני העמים: שיתוף פעולה כין התנועה הלאומית הערבית והתנועה הלאומית העברית.
