חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 22
מה דעתכם למשל על וילה הגובלת עם ים בצד אחד, עם אקווה־ולווה בצד שני — ועם הסחנה (הריקה מהמונים) בצד שלישי?
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 26
אך באוהל הזח חוגגת ההתיידדות, כאילו שני עמים־ אחים מצאו זה את זה. האכסטאזה גוברת.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 3
בצמרת ה מנהיגות המצרית, כמו גם בקרב חוגים רחבים בעם המצרי, קיימת מודעות ברורה לגבי התפקיד החשוב שמילא עיתון זה בדרך להתפייסות בין שני העמים. אבנרי לוחץ את ידי אל־סאדאת הצגה רשמית ה״פקק״ שיצר אבנרי בהתמשך שיחתו עם אל־סאדאת דיווח בולט
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 60
אנו החתומים מטה, פונים אל השלטונות ודורשים להפסיק מיד את הפעולות, המלבות שינאה בין שני העמים. או ריאבנרי פ רו פ׳ ע. א .סימון נ תן י לין־ מו ר פ רו פ׳ חייםדרין ־ דרבקין יג אל תו מ ר קן א.
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 66
חלק מהצופים בחוץ טענו, שהסרט מראה את המיסכנות של שני העמים, אחרים אמרו שהסרט הזה שקול כנגד הפגנה של 400 אלף האנשים שהפגינו נגד מה שקרה בלבנון.״ ו ן 1א !
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 27
לא, זה לא בדיוק ההסכם שלו קיווינו. קיווינו שהידידות בין שני העמים תפרח בהדרגה. קיווינו שאמנם זה יהיה הסכם ראשון בין הסכמים.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 40
כך קורה שהמנהיגים הם אירופיים ומי שהצטרפו אליהם הם אלה שהחוש הלאומי טבוע בתוכם. שני עמים שהופכים לעם אחד.״ ובלי לשאול את השאלה המעסיקה את כולנו בימים אלה הרי אי־אפשר, ומה עם כהנא?
גליון 2545 (11 ביוני 1986), עמוד 3
הכל ..דפק״ .כולם השלימו שבך צריך להיות -סדר המוות ברור שהפולנים והיהודים היו גם אז שני עמים שונים. הפולנים מספרים על מה שקרה לעם אחר.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 2
כששאלתי אותו מה דעתו שהיהודים והערבים יבירו היטב אלה את אלה ובזה ישימו קץ להס־תנרותם של שני העמים, הוא אמר שאי: לו פנאי לעסק הזהוהוא יחשוב על ו בעתיד. … הוא השיב :״באמת אתם עושים קפה מצוין.״ מקרה זה, המראה את דלות ידיעותיהם של היהודים כלפי הערבים, הוא אחד מרבים• עובדה זו מראה שכל עוד יש יהודים רבים הרואים בערבים נטע זר, שאי־אפשר להתחבר עמו, מצומצמת היא התקווה להתקרבות שני העמים. מחמוד חמדן, ג׳מ׳נליה צחוק ציני ״צחק עם זר,י״ * שתושבי הנדה המערבית, החוששים משלטון ישראלי, קיבלו את פני חוסייז בהתלהבות.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 2
אולם המגע האישי, התרבותי וה חברתי הפשוט, שהוא הגשר בין שני העמים, ושבלעדיו אין כל טעם לדיבורים הרמים — מגע זה לא היה קיים מעולם. … מי שסבור כי אין עתיד למדינה בלי .מגע הדוק בין שני העמים, וכי עיכול ה מיעוט הערבי בגוף המדינה הוא חיוני, עליו להבין כי הבעיה מתחילה בביתו.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 9
ראובן שילוח המנוח, ראש הביון של אז, טירפד את ההצעה. כמי שעבד במשך שנים עם האינטליג׳נס, דגל בנאמנות לקו הבריטי במרחב. … הצהרתו של שחאדה, ותמיכת חבריו, היא הצעד המעודד הראשון בכיוון לפתרון האחד הבא בחשבון: פדרציה של שני העמים בארצם המשותפת.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 15
במרכז עומדים שני מצרים, חבושי כומתות, אשר השמאלי ביניהם שלוב זרוע עם רב־טוראי סורי, לאות אחווה וידידות בין שני העמים. סינווו שד עתונאי מצוי עד חיו המשווה המצוי ועד הנסת הסורים למלחמה הצבא המצר בדמ שק *\ן י הספיקו החיילים המצריים הרא־שונים לנחות בנמל לודקיה הסורי, וכבר היה קדרי קלעגי, סופר אל-מוסאנור הקהירי, בדרכו לחזית הסורית.
גליון 1053 (8 בדצמבר 1957), עמוד 3
ישבתי עם איש זה זמן ממושך לקבלת חומר, שוחחתי עם אנשים אחרים שהזדמנו לאותו מקום, וקבעתי פגישה ליום שני עם עתונאי צרפתי השוהה בארץ ואשר חיבר תסריט לסרט צרפתי־ישראלי העומד להיות מופק בקרוב.
גליון 1486 (23 בפברואר 1968), עמוד 2
״ מעוניין להפריע לאחווה זו? מי מעוניין לסכל כל ידידות בין שני העמים בארץ? מסתבר שיש כאן שיתוף־פעולה אידיאלי בין שתי ממשלות: ממשלת ישראל, הפועלת באמצעות זרועותיה הגלויות וד,מוסוות, וממשלת הממלכה ההאשמית הירדנית.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 17
אריאנה ניים, היא נראית רצינית ומאופקת, שקולה ומפוכחת כזו, מהסוג שאומרים להן שלום מנומס. ברגע שני, עם חיוך קונדסי בזוויות העיניים, צחוק מתגלגל והבעה של ״עוד רגע הולך לקרות כאן משהו שמח,״ היא נראית השובבה של הרחוב, שאפשר היא באה אז כחלוצה, חניכה נלהבת של תנועת השומר־הצעיר בצ׳ילי, שהחליטה לצאת להגשמה.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 14
זהו סיפור מעורר צמרמורת, המסמל את הטראגדיה של שני העמים החיים בארץ הזאת, שונאים זד, את זה — כשרק כמר, סמלים פורמאליים מונעים את המעבר מצד אחד של המיתרם לצידו השני.
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 20
ואשר לפיתרון הסיכסוך, הרי חותרים אנו להכרה הדדית בזכויות הלאומיות החוקיות של שני העמים, לסילוק כל הבעיות השנויות במחלוקת אך־ורק באמצעי שלום, בדרך משא־ומתן, בדרך הסכם הדדי, ובמטרה להשיג שלום יציב וצודק.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 11
הצופים מגצרת כך נראתה הרחבה המרכזית של מוסד נעורים בכפר ויתקין* בעת הכנס העברי־ערבי. תחילה ישבו בני שני העמים בנפרד, אולם לאחר מכן קיבצו אותם המארגנים בקבוצות מעורבות, ות על כל הבעיות העומדות ברומו של עולם הנוער — .ננגמאל עבד אל־נאצר ויעד לאופנת שמלת השק.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 10
הבסיס חייב להיות הכרה הדדית מלאה של שני העמים זה בזכות קיומו של זה. שאם לא כן נחזה במו עינינו במילחמה גרעינית.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 38
״היה ברור-לי שאני, באופן אישי, תה דיכוי מתמיד, כריית תד,ום-איבה בין ישראלים לפלסטינים — בין נוער ישראלי לנוער פלסטיני, וחיסול סיכויי השלום בין שני העמים ! שרותנו בשטחים שנכבשו ביוני 1967 משמעותו השתתפות פעילה בביצוע מדיניות מכוונת של דיכוי, נתינת יד למדיניות המובילה אותנו למיל- חמה נוספת, השלמה עם הכיבוש.
גליון 1800 (1 במרץ 1972), עמוד 8
בכל-אופן, חבל שהדיפלומטים הערביים לא ניצלו את השיחות שהוקלטו על-ידי האף־בי־איי, אז אולי היה נוצר קשר לא ישיר כמובן, בין שני העמים. למשל, שיחה כזו: השגריר הישראלי היה יכול לצלצל ליועצו המדיני בביתו ולומר :״אילו רק חיינו יכולים להביא לידיעת המצרים שאנחנו באמת מוכנים למסור להם את סיני או שראש־המשלחת המצרית באו״ם היה מצלצל לשגרירות בוושינגטון, ואומר :״איך אנחנו יכולים להביא לידיעת הישראלים שבכלל לא איכפת לנו שיספחו את רמת הגולן ז״ אילו היתה פרוצדורה כזאת מתגשמת, ביוזמתו של רו־ברט וול, קרוב־לוודאי שהשלום היה כבר קיים, ואדגר הובר (ראש חאף־בי״איי) היה זוכה בפרס נובל לשלום.
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 22
אם סרחת הרבה, תקבל מיליונים כדי לטשטש את המצב. האמת הפשוטה היא שחיים כארץ זו שני עמים. לפשדטי״העם יש חוק. לאנשי- שלומנו יש קשרים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 30
סגן שר־הבריאות עבדול עזיז זועבי מכריז בפני הקהל :״גדולה אמונתי שמיפגש זה יתרום לשלום בין שני העמים. מיפגש זה עדיף על מיפגש מלחמה של טנקים ומטוסים.״ התותחים מתייצבים זה מול זה.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 22
הבעייה שוב לא תהיה מילחמת־חורמה בין שני העמים. שאינם מכירים זה בזכות־הקיום של זה, אלא בעייה בין שתי מדינות, שיוכלו להסתדר ביגיהן על הבעיות התלויות ועומדות ביניהן.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 15
ראשי־הרשימה מיעארי(יושב) ום לד (נואם) הנאומים שודרו ברמקול לרחוב שלטים בשתי השפות, שקראו לשלום בין שני העמים, לשלום בין שתי המדינות, ולשוויון לכל אזרחי המדינה — יהודים וערבים.
