חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 7
אילו היתד, קשורה בתוכנית ליישוב הפליטים בארץ־ ישראל, ובמיבצע לעידוד כוחות חדשים בין ערביי פלסטין, וברעיון גדול של פדרציה שתאחד מחדש את הארץ, תוך ברית־אחים בין שני עמיה. כעיני העולם בולו תהיה לכד משמעות אחת ויחידה: ישראל הפרה את הבטחתה החגיגית למשפחת האומות.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 8
לא היה זכר להקניית תמונה שלמה של ההיסטוריה של הארץ׳ המשלבת יחד את יצירות שני העמים בתקופות השונות, את גיבוריהם ונביאיהם.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 19
בתם־ ריטו של משה הדר היתד, קיימת גם קבוצה של תלמידי גימנסיה מעבר הירדן, ההולכים אף הם לחפש את המגילות הגנוזות, מסתבכים אף הם עם הבדואים, נחלצים מהם תוך שיתוף פעולה עם הגימנזיסטים הישראליים, תוך הטפה ברורה לאפשרות של חיים בשלום בין שני העמים. בעוד שבתם־ ריטו של נוסבאום שואפת הגיבורה להעזר בכסף כדי ללמוד ריקוד בפאריס, הרי שיא חלומותיהם של נערי הגימנסיה בתסריטו של הדר הוא קנית שמלת נשף מהודרת לגיבורת התסריט.
גליון 826 (20 באוגוסט 1953), עמוד 8
או אולי היו האבו־גושים מחוננים בחוש נבואי מיוחד, שאמר להם כי היחסים בין שני העמים עתידים להכריע את גורל המרחב. אולם עובדה היא כי אבו־גוש עזר ליהודים כשהיו עדה קטנה, מבוטלת וחסרת־אונים.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 6
מכח כי ם 2238 (המשך מעמוד )4 הבה נשמור על פרופורציה נכונה, לפיה יזכו הטובים לטוב והר עים לרע, ואנשים הפועלים לפי אמונה לטובת שני העמים יחיו בכבוד בארצם. הבה ניצור מיסג־רת־חיים לפיה נחיה כולנו מתוך חירות וחופש, ואיש לא יהיה צפוי למאסר־בית וריתוק בלי הצדקה.
גליון 2188 (8 באוגוסט 1979), עמוד 50
טענה זו עשויה נאורות כמו צרפת (שם נכנס לקטגוריהלהישמע מצחיקה למי שהולך לקולנוע של סרטים החייבים במיסים גבוהים כל- ומשווה, למשל, את צייד הצבאים מצד אחד, כך שהצגתם אינה כדאית) ומדוע קמו ואת עמנואל (.אפילו אחרי הקיצוצים) מצד ע בו דתא לי לי ם סביבו התנצחויות פומביות רבות כל־כך. שני, עם התוכניות שעל המסר הקטן. אבל לכאורה, זה כמעט סרט אינטלקטואלי, דברים בנוסח זה הושמעו בשעתו על־ידי הדרך הקלה ביותר להיפטר מסרט מרהצנזור הראשי הקודם, לוי גרי, והם נש גיז ומעצבן כמו חבורת הלוחמים היא מעין גלגול מודרני של פרק במילחמות לקבוע בפסקנות שזה סרט רע.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 13
בשתי הארצות משחקת הכנסיה הקאתולית תפקיד מרכזי בהגנה על הדימוקראטיה, על זכויות הפרט, על זכות ההתארגנות והזכות לרמת־מחייה הוגנת לפועלים ולאיכרים. ומעל הכל, על שני העמים מאיימת מעצמת־על אדירה. שר־החוץ האמריקאי, אלכסנדר הייג, חידש את שיטת היועצים הצבאיים.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 24
אני מבטיח, מה יום ואילך, לאהוב את בני שני העמים.״ 1כשהקליטו את השיר לסרט חייך, אכלת אותה, הפסיק המוסיקאי אידן ;מוכיח את הזמרים פעם אחרי פעם.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 12
שיירה זו נועדה להפריד את כזבי ההסתה של רק״ח־מצפן, שורפי הגשרים בין שני העמים, להפגין את נוכחות תנועתנו ועקרונותיה לעיני יהודים וערבים כאחד, ולשמש מיפגש ארצי של חברינו ואוהדינו ערב המיבחן הגדול כיום־הקלפי. 8מסלול השיירה השיירה הארצית תסתדר ביציאה הצפונית מפתח־תקוזה, בשעה 10 בבוקר.
גליון 1823 (9 באוגוסט 1972), עמוד 15
יהודים וערבים התערבבו בהמון, ילדים מבני שני העמים נתנו ידיים זה לזה, בצל העצים התוודעו מישפחות מתל- אביב ומבירעם.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 11
אין דרך לשלום אלא בהכרה הדדית של שני עמים ריבוניים, של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 35
במשך עשרים שנה העכיר מוסד זה, כמעט ללא תקנה, את היחסים בין שני העמים בתוך מדינת־ישראל. למרבה המזל, אין לו סמכות לגבי היחסים עם שאר עמי־ערב.
גליון 1767 (13 ביולי 1971), עמוד 20
בגרמניה אי־אפשר לבצע תרגילים כאלה. זהו ההבדל בין שני העמים). הג רמג, חוזריםלקאהיר ך* שכוע התפרסם מאמרו של מוחמד חסנין הייכל שקבע שהערבים מעוניינים בקשי !
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 19
האיש אשר עבד־אל־נאצר ״חיכה לו״ ,הבין את החשיבות העליונה שביצירת ריקמת־חיים חדשה בין שני העמים. הוא ייצג את הדיעה שהדבר החשוב באמת אינו היכן יהיה הגבול, אלא שיהיה זה גבול פתוח בין ישראל והעולם הערבי.
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 29
תוכנית־השלום מוצתה בכמה״פסוקים*: ״גבול של שלום הוא גבול של ביטחון — הגבול לא יפריד בין העמים אלא יגשר ביניהם — לא התנחלות וכיבוש יבטיחו את ביטחון ישראל, אלא הכרה הדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים !״ גיחד״ל וכארץ. מילבד הטלוויזיה הישראלית, שסיקרה את האירוע בצורה הוגנת, בלטו במקום כתריסר צוותות־טלוויזיה שהעבירו אותו לרחבי העולם, כאקט סמלי של ישראל שוחרת־השלום.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 31
״ראשד היה איש- האמת,״ אמר לאלפים ,״והאמת היא שלא יהיו חיים לבני -שני עמינו בלא שלום בינינו.״ מסוק ממעל. מסוק חג מלמעלה, כנראה כדי לדווח למטה אלמוני על ה ביו של ראשדכה לוויי ה * מכל קצוות פלסטין של ראשד חוסיין על קיברו הפתוח בני מופמוס ליד קיברו הפתוח של ראשד חדסיין — התאחדו כל בני עמו זמר* שחקן ביקל קאריקטורה של פטריוט הסנטימנטים של יהודים תמימים לישראל.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 19
חקירה, כדי למנוע את כרייתה של תהום נוראה בין שני העמים החיים במדינה הזאת. חקירה, למען ההיגיינה הציבורית, כדי למנוע הידרדרות מוסרית הרת־אסון וחם- רת־תקנה בקרב דור ישראלי חדש.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 20
אך מצאנו, כבר בפגישה הראשונה, שאנחנו מסכימים לגמרי על הפיתרון ה דרוש עתה: הכרה פלסטינית בקיום מדינת ישראל, הכרה ישראלית בקיום העם ה פלסטיני, דו־קיום של שני העמים בשתי מדינות לאומיות נפרדות, ישראל ופלסטין, המקיימות ביניהן יחסי אחווה וידידות.
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 13
מעטים האנשים שהיו אז מודעים לפער העצום כריבוי הטיכיעי שד שני העמים, ולהשלכותיו בטווח הארוך. ל רקע זה מובנים לגמרי עיקרי התוכנית של מנחם > בגין.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 38
מדיניות זו של הפקעה ואפליה של ערבים בישראל פוגעת בדו־קיום בין שני העמים בארץ ובסיכויי השלום במזרח״התיכון• לפן : אנו, צעירים מכל רחבי הארץ, ללא תו פוליטי אחיד, מביעים את מחאתנו נגד מדיניות הממשלה.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 4
יעקובי נחשב כל השנים לבן־טיפוחיו של דיין, במאתיים אנשי עיבור, יהודים וערבים, חתמו על הקריאה להקים בשבת הקרובה 2 ,באוגוסט ,1975 בשעה 10.30 בבוקר, בחורשת צומת מגידו מ חנ ה־ ש לו יהודי״ערבי, כדי להביע את אמונתם בעתיד של שלום, צדק וביטחון, ואת דעתם פי לא ״גבולות- ביטחון״ ,המשך כיבוש השטחים וההתנחלות בהם יבטיחו את ביטחון המדינה ושלומה _ אלא ההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים, אשר לכל אחד מהם הזכות לחיות בחופש, בשלום ובביטחון, במדינה ריבונית משלו.
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 11
זוהר ק* ,תל־אביב ״תיסימוגת דייוויס״ בל מתנה שלא רצו בה, הזיקה לידידות בין שני העמים, שאייבי כה רוצה לטפחה. מעתה והלאה יוכלו גם אזרחים ישראליים בעלי רצון־טוב ל ט עון: אין לעזור למי שלא רוצים בעזרה.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 32
הוא היה נישא על כנפי ההתלהכות של שני העמים. כד, ך* שאלה הגדולה ביותר, שהתעוררה הקשיים היו נראים כמיכשודים י 1השבוע, היתר : ,מדוע בכלל התם חסרי־חשיכות.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 30
בהדרגה תתרככנה המיסגרות ה לאומיות הנוקשות, בהסכמתם ועל פי רצונם של שני העמים. יקומו מוסדות משותפים, פדרטיביים.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 19
״אדרבא,״ הוסיף ראש־הממשלה, ״זקיפותרקומתה של ממשלת הליכוד הגבירה את הידידות בין שני העמים החופשיים הללו.״ ״הפעמים היחידות שבהן אני חש ב- כירסום,״ הוסיף ראש־הממשלה ,״הן בפגישות, עם עיתונאים ישראלים.״ מד בגין אף הזהיר כי הדיבורים הרבים בארץ על כירסום כביכול׳ עלולים להשפיע לרעה על ידידינו בעולם, ומוטב שהדיבורים הללו ייפסקו.״ להדגשת דבריו ־סיפר ראש־ד,ממשלה, כי פגישותיו עם הנשיא קארטר היו לבביות, והם אף התחבקו ארוכות והחליפו ביניהם כמה מאות פסוקי תנ״ך.
